משתמש:שלדג/ארגז חול/עמנואל מורנו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|מספר אישי= 5024568 |
|מספר אישי= 5024568 |
||
}} |
}} |
||
===מתוך אתר משרד רה"מ=== |
|||
סגן-אלוף עמנואל מורנו בן 35 מתלמים. |
|||
שכניהם של בני הזוג מורנו סיפרו. "הם גרים פה שנתיים מעולם לא הרגשנו אותם. אנשים מקסימים שאפילו הצעקות שלהם היו בשקט. ידענו שהוא משמש בתפקיד בכיר בצבא, אבל לא תארנו לעצמנו באיזה תפקיד. הוא תמיד נהג ללבוש בגדים אזרחיים". |
|||
שכנה אחרת סיפרה: "ביום שישי הוא נסע לבסיס. זו היתה הפעם הראשונה שראינו כיצד ילדיו הקטנים בכו בלכתו. הם אף פעם לא בכו כך". |
|||
רב הקהילה, שמואל שוקרון, סיפר על הקצין. "עמנואל מתגורר פה מספר שנים כחלק מהקהילה. איש צנוע ונסתר. אלו המעלות שלו, ידוע לנו שהוא היה מפקד קשוב וטוב. מבחינתנו עמנואל היה מפקד של מידות, ענווה וצניעות אדם שכל גדולתו היא הצניעות. כל מה שעשה בצבא לא ידענו וכנראה גם לא נדע מעולם". |
|||
כמה ימים לפני האסון הגיע עמנואל למושב לביתו של הרב שוקרון כדי להביא ציוד לבנו של הרב הנמצא בלבנון. "הוא נכנס לבית בענווה ברורה ובביישנות, העביר את התיק והלך. כל החיים שלו הייתה התמסרות גדולה בכל מאודו למה שעשה וביצע". |
|||
יוחאי (10) אחיינו של עמנואל, סיפר על דודו. "מדי פעם רצינו לשחק ולהשתעשע איתו, אולם מכיוון שהיה מדובר באדם רציני הוא היה מושיב אותנו ומספר לנו על הצבא ומספר לנו מה קורה בצבא". |
|||
אחד מתושבי המקום המשרת בצבא, סיפר כי מדי יום ראשון לקח אותו לבסיס. "עמנואל לא היה עונד את דרגותיו בשל הצניעות שבה נהג". |
|||
עמנואל מצא עצמו בעין הסערה בעת פינוי גוש קטיף. זאת כאשר אחד מאחיו, רב-סרן ביחידה מובחרת, התבצר בביתו בנווה דקלים וסירב להתפנות מרצונו. קצינים בכירים וח"כים נשלחו אז אל הבית בתקווה לשכנע את האח להתפנות. |
|||
במותו, השאיר אחריו עמנואל שלושה ילדים ואישה, מיה, ממושב עין הבשור. בין האבלים על מותו, גם ארבעת אחיו. |
|||
עמנואל הובא למנוחות בהר הרצל שבירושלים. |
|||
| שורה 16: | שורה 37: | ||
==תמונות== |
==תמונות== |
||
[[תמונה:Moreni1.jpg| |
[[תמונה:Moreni1.jpg|ימין|ממוזער|250px|הקבר]] |
||
[[תמונה:Moreno1.jpg| |
[[תמונה:Moreno1.jpg|ימין|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]] |
||
גרסה מ־23:36, 13 בספטמבר 2006
עמנואל מורנו
מתוך אתר משרד רה"מ
סגן-אלוף עמנואל מורנו בן 35 מתלמים. שכניהם של בני הזוג מורנו סיפרו. "הם גרים פה שנתיים מעולם לא הרגשנו אותם. אנשים מקסימים שאפילו הצעקות שלהם היו בשקט. ידענו שהוא משמש בתפקיד בכיר בצבא, אבל לא תארנו לעצמנו באיזה תפקיד. הוא תמיד נהג ללבוש בגדים אזרחיים".
שכנה אחרת סיפרה: "ביום שישי הוא נסע לבסיס. זו היתה הפעם הראשונה שראינו כיצד ילדיו הקטנים בכו בלכתו. הם אף פעם לא בכו כך".
רב הקהילה, שמואל שוקרון, סיפר על הקצין. "עמנואל מתגורר פה מספר שנים כחלק מהקהילה. איש צנוע ונסתר. אלו המעלות שלו, ידוע לנו שהוא היה מפקד קשוב וטוב. מבחינתנו עמנואל היה מפקד של מידות, ענווה וצניעות אדם שכל גדולתו היא הצניעות. כל מה שעשה בצבא לא ידענו וכנראה גם לא נדע מעולם".
כמה ימים לפני האסון הגיע עמנואל למושב לביתו של הרב שוקרון כדי להביא ציוד לבנו של הרב הנמצא בלבנון. "הוא נכנס לבית בענווה ברורה ובביישנות, העביר את התיק והלך. כל החיים שלו הייתה התמסרות גדולה בכל מאודו למה שעשה וביצע".
יוחאי (10) אחיינו של עמנואל, סיפר על דודו. "מדי פעם רצינו לשחק ולהשתעשע איתו, אולם מכיוון שהיה מדובר באדם רציני הוא היה מושיב אותנו ומספר לנו על הצבא ומספר לנו מה קורה בצבא".
אחד מתושבי המקום המשרת בצבא, סיפר כי מדי יום ראשון לקח אותו לבסיס. "עמנואל לא היה עונד את דרגותיו בשל הצניעות שבה נהג".
עמנואל מצא עצמו בעין הסערה בעת פינוי גוש קטיף. זאת כאשר אחד מאחיו, רב-סרן ביחידה מובחרת, התבצר בביתו בנווה דקלים וסירב להתפנות מרצונו. קצינים בכירים וח"כים נשלחו אז אל הבית בתקווה לשכנע את האח להתפנות.
במותו, השאיר אחריו עמנואל שלושה ילדים ואישה, מיה, ממושב עין הבשור. בין האבלים על מותו, גם ארבעת אחיו.
עמנואל הובא למנוחות בהר הרצל שבירושלים.
תמונות
