צאר

הצאר ניקולאי השני

צאר (רוסית: царь, ‏האזנה^ⓘ‏^?‏; בולגרית: цар) זהו תואר בו השתמשו שליטים של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) והקיסרות הרוסית (בשנים 1547-1917). השם נגזר מהמילה "קיסר" (caesar), צאר בהגיה בשפות סלאביות. כאשר עמדה בראש הקיסרות הרוסית אישה, היא כונתה צארינה.

ברוסיה שלאחר פלישת המונגולים שימש, כנראה, התואר לתיאור שליט עצמאי. בתואר הזה נקראו קיסר ביזנטיון ושליטי אורדת הזהב. שליטי רוסיה החלו להשתמש בתואר זה במאה ה-15, בעיקר לצורך האדרת שם ממלכתם ביחסי חוץ לאחר פריקת העול המונגולי על ידי איוון השלישי.

את התואר החלו לשאת שליטי רוסיה באופן קבוע הן לצורכי פנים והן לצורכי חוץ החל משנת 1547, עת איוון האיום הוכתר כצאר רוסיה. הצאר האחרון משושלת רומנוב נרצח בעת מלחמת האזרחים הרוסית.

ראו גם

• צארים רוסיים
• צארינה

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.