עוזניית הנגב – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: תל אביב, \1 |
מ הוספת תבנית:מידע טקסונומי בקישורים חיצוניים# |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Torgos tracheliotus|שם ויקישיתוף=עזניית הנגב}} |
{{מיזמים|ויקישיתוף=Torgos tracheliotus|שם ויקישיתוף=עזניית הנגב}} |
||
* [http://www.birds.org.il/he/species-page.aspx?speciesId=125 עזניית הנגב], ב[http://www.birds.org.il/he/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA אתר הצפרות הישראלי] |
* [http://www.birds.org.il/he/species-page.aspx?speciesId=125 עזניית הנגב], ב[http://www.birds.org.il/he/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA אתר הצפרות הישראלי] |
||
{{מידע טקסונומי}} |
|||
<gallery> |
<gallery> |
||
גרסה מ־01:13, 4 בספטמבר 2016
 עזניית הנגב
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי יום |
| משפחה: | נציים |
| סוג: | עזניית הנגב |
| מין: | עזניית הנגב |
| שם מדעי | |
 Torgos tracheliotusפורסטר, 1791 | |
| |
עָזניית הנגב (שם מדעי: Torgos tracheliotus) היא עוף ממשפחת הנציים בסדרת דורסי יום, מין יחיד בסוגו. צבעה חום כהה, צווארה וראשה קירחים וורודים, אורכה 98–112 ס״מ ומוטת כנפיה 2.50-2.80 מטר. משקלה 6.5-9 ק"ג.
לפי אהרוני[2] העזנייה נקראת על שם עוזה הרב, או על שם הפילה את העזים(!) אלי תהום, כדי לרסק את עצמותיהן.[3].
עזניית הנגב נפוצה בעיקר בערבות העשב של אפריקה ובעבר היה הנגב תחום גבולה הצפוני. העזנייה הייתה העוף הדורס הגדול ביותר שקינן בישראל, עד שנכחדה כמקננת בארץ, פרטים מזדמנים עדיין חולפים בשמי הנגב לעתים רחוקות. בניגוד לנשר המקראי אין עזניית הנגב מקננת במושבות ומשום שמרחב המחיה שלה הוא עצום ממדים, היה הנגב מסוגל להכיל רק זוגות מעטים, עד שגם אלה נכחדו בגלל הרעלה משנית, התחשמלות, מחסור במזון, הפרעה אנושית באזור הקינון, ציד והברחה של גוזלים.
לעזניית הנגב מקור גדול וחזק המסוגל לקרוע מחיות בעלות עור עבה, כדוגמת פיל, גמל ופרה, את עורן החזק. עזניית הנגב אוכלת עור, בשר ועצמות. את השערות היא מקיאה בגושים הנקראים: "צנפות".
קנהּ של עזניית הנגב בנוי על צמרות עצים (בעיקר שיטה) מזרדים ומענפים גדולים. הוא מרופד בעשב, שערות וענפים דקיקים. קוטרו מגיע ל-3 מ' וגובהו כ-50 ס"מ. הגוזל בוקע באביב, לאחר 55 ימי דגירה. בשבועיים הראשונים לחייו הוא מקבל בשר מעוכל למחצה ולאחר מכן הוא מקבל אותו בחלקים שלמים. בגיל 4 חודשים הוא עוזב את הקן. גיל הרבייה הוא בדרך כלל שש שנים. אזכורים בתנ"ך:
וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה:
לקריאה נוספת
- מנדלסון ה., "עזניית הנגב על סף הכחדה", טבע וארץ כג, 6 (תשמ"א 1981), עמ' 244–249.
קישורים חיצוניים
- עוזניית הנגב, באתר ITIS (באנגלית)
- עוזניית הנגב, באתר NCBI (באנגלית)
- עוזניית הנגב, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עוזניית הנגב, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- עוזניית הנגב, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עוזניית הנגב, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ עזניית הנגב באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ י.אהרוני "תורת החי, בעלי חוליות, היונקים והעופות, תל אביב , תרפ"ג
- ^ יוסף ברסלבי, "הידעת את הארץ-ים המלח סביב סביב", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשט"ז, (1956), עמוד 204
