הצוללות הגרעיניות מסדרת אוהיו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סירפד (שיחה | תרומות)
שורה 50: שורה 50:
[[קובץ:Submarines 1979 while launching.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הצוללות בזמן הבנייה. מימין: אוהיו, מישיגן, פלורידה ופיניקס (צוללת תקיפה)]]
[[קובץ:Submarines 1979 while launching.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הצוללות בזמן הבנייה. מימין: אוהיו, מישיגן, פלורידה ופיניקס (צוללת תקיפה)]]
'''הצוללות הגרעיניות מסדרת אוהיו''' הן סדרת [[צוללת גרעינית|צוללות גרעיניות]] המשרתות ב[[צי ארצות הברית]]. בסדרה 18 צוללות, מתוכן 14 הן [[צוללת טילים בליסטיים|צוללות טילים בליסטיים]] המצוידות ב[[נשק גרעיני|טילים גרעיניים]] ו-4 הן [[צוללת טילי שיוט|צוללות טילי שיוט]] המצוידות בטילי [[BGM-109 טומהוק|טומהוק]]. הצוללות מסדרה זו הן הגדולות ביותר בצי האמריקני ושניות בגודלן רק לצוללות ה[[אקולה]] הרוסיות. 14 צוללות הטילים הבליסטיים נושאות כמחצית מכלל ראשי הנפץ הגרעיניים של [[ארצות הברית]]. הצוללות פותחו בעת [[מלחמה הקרה]] כחלק מהשילוש הגרעיני של הטלה פצצות גרעינות ממטוסים, שיגור מהקרקע ושיגור מהים. הצוללות מהוות חלק חשוב ביותר מיכולת ה[[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] של ארצות הברית, וישארו בשירות פעיל לפחות שני עשורים לתוך [[המאה ה-21]].
'''הצוללות הגרעיניות מסדרת אוהיו''' הן סדרת [[צוללת גרעינית|צוללות גרעיניות]] המשרתות ב[[צי ארצות הברית]]. בסדרה 18 צוללות, מתוכן 14 הן [[צוללת טילים בליסטיים|צוללות טילים בליסטיים]] המצוידות ב[[נשק גרעיני|טילים גרעיניים]] ו-4 הן [[צוללת טילי שיוט|צוללות טילי שיוט]] המצוידות בטילי [[BGM-109 טומהוק|טומהוק]]. הצוללות מסדרה זו הן הגדולות ביותר בצי האמריקני ושניות בגודלן רק לצוללות ה[[אקולה]] הרוסיות. 14 צוללות הטילים הבליסטיים נושאות כמחצית מכלל ראשי הנפץ הגרעיניים של [[ארצות הברית]]. הצוללות פותחו בעת [[מלחמה הקרה]] כחלק מהשילוש הגרעיני של הטלה פצצות גרעינות ממטוסים, שיגור מהקרקע ושיגור מהים. הצוללות מהוות חלק חשוב ביותר מיכולת ה[[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] של ארצות הברית, וישארו בשירות פעיל לפחות שני עשורים לתוך [[המאה ה-21]].
== בנייה ופיתוח ==

== היסטוריה ==
=== בנייה ופיתוח ===
לקראת סוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], החל צי ארצות הברית בפיתוח סדרת צוללות טילים בליסטיים חדשה, שתוכל לשגר [[טיל בליסטי בין-יבשתי|טילים בליסטיים בין-יבשתיים]]. בתחילה תוכננו להבנות 10 צוללות בסדרה, ובשנת [[1989]] הזמין 24 הצי צוללות נוספות, אולם בשנת [[1991]], בעקבות הסכם [[START I]] להפחתת כלי נשק גרעיניים עליו חתמה ארצות הברית, צומצמה ההזמנה ורק 18 צוללות שנכנסו לשירות פעיל אושרו.
לקראת סוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], החל צי ארצות הברית בפיתוח סדרת צוללות טילים בליסטיים חדשה, שתוכל לשגר [[טיל בליסטי בין-יבשתי|טילים בליסטיים בין-יבשתיים]]. בתחילה תוכננו להבנות 10 צוללות בסדרה, ובשנת [[1989]] הזמין 24 הצי צוללות נוספות, אולם בשנת [[1991]], בעקבות הסכם [[START I]] להפחתת כלי נשק גרעיניים עליו חתמה ארצות הברית, צומצמה ההזמנה ורק 18 צוללות שנכנסו לשירות פעיל אושרו.


שורה 58: שורה 56:


עלות בניית הצוללת הראשונה הייתה 780 מיליון דולר. הצוללת השמינית, שנבנתה בשנת 1980 עלתה 1.12 מיליארד דולר ואילו בשנת [[1985]] האמיר מחיר הצוללת ל-1.8 מיליארד דולר.
עלות בניית הצוללת הראשונה הייתה 780 מיליון דולר. הצוללת השמינית, שנבנתה בשנת 1980 עלתה 1.12 מיליארד דולר ואילו בשנת [[1985]] האמיר מחיר הצוללת ל-1.8 מיליארד דולר.

== היסטוריית שירות ==
שמונה הצוללות הראשונות חומשו בטילים בליסטיים מדגם טריידנט 1 C4, החל מהצוללת התשיעית והלאה הן חומשו בטילים גדולים יותר מדגם טריידנט 2 D5. בשנת 2000 החל תהליך הסבה של השמונה הראשונות לשיגור הטילים החדשים יותר, שהסתיים באמצע שנת 2008.

המסלול המדוייק של משימות סיורי הצוללות הינו סוד שמור ביותר, אשר ידוע רק למעטים המעורבים בתכנון המשימה והוצאתה לפועל. ככל הידוע, סיור ממוצע נמשך 70 יום - בשנת 2014 הצוללת פנסילבניה שברה את שיא משך הסיור כאשר ביצעה בין בין החודשים ינואר ליוני סיור רצוף שנמשך 140 יום.

עקב היותן הצוללות השקטות ביותר בכל צי ארה"ב ומהשקטות בעולם כולו, הן משתתפות גם בסיורי איסוף מודיעין מול חופי מדינות אויב ואיזורים בהם כל פעילות גלויה נחשבת מסוכנת מדי.


== ראו גם ==
== ראו גם ==

גרסה מ־03:42, 4 בספטמבר 2016

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.


שגיאות פרמטריות בתבנית:אונייה

פרמטרים [ מצבה כיום ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ מקום טביעתה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הצוללות הגרעיניות מסדרת אוהיו
הצוללת מישיגן (SSBN-727) מסדרת אוהיו
הצוללת מישיגן (SSBN-727) מסדרת אוהיו
הצוללת מישיגן (SSBN-727) מסדרת אוהיו
תיאור כללי
סוג אונייה צוללת גרעינית
צי צי ארצות הברית
דגל הצי
סדרה אוהיו
סדרה קודמת בנג'מין פרנקלין
אוניות בסדרה אוהיו, מישיגן, פלורידה, ג'ורג'יה, הנרי ג'קסון, אלבמה, אלסקה, נבדה, טנסי, פנסילבניה, וירג'יניה המערבית, קנטקי, מרילנד, נברסקה, רוד איילנד, מיין, ויומינג ולואיזיאנה
ציוני דרך עיקריים
מספנה אלקטריק בוט של ג'נרל דינאמיקס בגרוטון שבקונטיקט
הוזמנה 1974
הושקה 1976
תקופת הפעילות 1981–הווה (כ־43 שנים)
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 16,600 טון על פני המים, 18,750 טון בצלילה
אורך 170 מטר
רוחב 12.8 מטר
שוקע 11.5 מטר
מהירות 24 קשר בצלילה, 12 קשר על פני הים
גודל הצוות 140 לוחמים ו-13 קצינים
טווח שיוט לא מוגבל
צורת הנעה כור גרעיני
חימוש 24 טילי טרידנט C4 (בצוללות המשייטות באוקיינוס השקט) בעלי עד 8 ראשי קרב גרעיניים בעוצמה של כ-100 קילוטון. 24 טילי טרידנט D5 (בצוללות המשייטות באוקיינוס האטלנטי) בעלי עד 12 ראשי קרב גרעיניים בעוצמה של כ-300-475 קילוטון. ארבעה צינורות טורפדו בקוטר 533 מילימטר
הצוללות בזמן הבנייה. מימין: אוהיו, מישיגן, פלורידה ופיניקס (צוללת תקיפה)

הצוללות הגרעיניות מסדרת אוהיו הן סדרת צוללות גרעיניות המשרתות בצי ארצות הברית. בסדרה 18 צוללות, מתוכן 14 הן צוללות טילים בליסטיים המצוידות בטילים גרעיניים ו-4 הן צוללות טילי שיוט המצוידות בטילי טומהוק. הצוללות מסדרה זו הן הגדולות ביותר בצי האמריקני ושניות בגודלן רק לצוללות האקולה הרוסיות. 14 צוללות הטילים הבליסטיים נושאות כמחצית מכלל ראשי הנפץ הגרעיניים של ארצות הברית. הצוללות פותחו בעת מלחמה הקרה כחלק מהשילוש הגרעיני של הטלה פצצות גרעינות ממטוסים, שיגור מהקרקע ושיגור מהים. הצוללות מהוות חלק חשוב ביותר מיכולת ההרתעה של ארצות הברית, וישארו בשירות פעיל לפחות שני עשורים לתוך המאה ה-21.

בנייה ופיתוח

לקראת סוף שנות ה-60 של המאה ה-20, החל צי ארצות הברית בפיתוח סדרת צוללות טילים בליסטיים חדשה, שתוכל לשגר טילים בליסטיים בין-יבשתיים. בתחילה תוכננו להבנות 10 צוללות בסדרה, ובשנת 1989 הזמין 24 הצי צוללות נוספות, אולם בשנת 1991, בעקבות הסכם START I להפחתת כלי נשק גרעיניים עליו חתמה ארצות הברית, צומצמה ההזמנה ורק 18 צוללות שנכנסו לשירות פעיל אושרו.

הצוללת הראשונה הוזמנה בשנת 1974 מחברת אלקטריק בוט השייכת לחברת ג'נרל דינאמיקס, ונבנתה במספנה בגרוטון, קונטיקט. הצוללת הייתה אמורה להיכנס לשירות בשנת 1977, אך הבנייה התארכה מעבר לצפוי והיא נכנסה לשירות רק בסוף 1981. למרות העיכוב, אלקטריק בוט המשיכה לבנות גם יתר הצוללות בסדרה. הצוללת האחרונה מסדרת אוהיו נכנסה לשירות פעיל בשנת 1997.

עלות בניית הצוללת הראשונה הייתה 780 מיליון דולר. הצוללת השמינית, שנבנתה בשנת 1980 עלתה 1.12 מיליארד דולר ואילו בשנת 1985 האמיר מחיר הצוללת ל-1.8 מיליארד דולר.

היסטוריית שירות

שמונה הצוללות הראשונות חומשו בטילים בליסטיים מדגם טריידנט 1 C4, החל מהצוללת התשיעית והלאה הן חומשו בטילים גדולים יותר מדגם טריידנט 2 D5. בשנת 2000 החל תהליך הסבה של השמונה הראשונות לשיגור הטילים החדשים יותר, שהסתיים באמצע שנת 2008.

המסלול המדוייק של משימות סיורי הצוללות הינו סוד שמור ביותר, אשר ידוע רק למעטים המעורבים בתכנון המשימה והוצאתה לפועל. ככל הידוע, סיור ממוצע נמשך 70 יום - בשנת 2014 הצוללת פנסילבניה שברה את שיא משך הסיור כאשר ביצעה בין בין החודשים ינואר ליוני סיור רצוף שנמשך 140 יום.

עקב היותן הצוללות השקטות ביותר בכל צי ארה"ב ומהשקטות בעולם כולו, הן משתתפות גם בסיורי איסוף מודיעין מול חופי מדינות אויב ואיזורים בהם כל פעילות גלויה נחשבת מסוכנת מדי.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.