פירדוסי – הבדלי גרסאות
מ הסרת תו כיווניות |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Ferdosi Square.JPG|ממוזער|142 פיקסלים|פסלו של פירדוסי ב[[טהרן]]]] |
[[קובץ:Ferdosi Square.JPG|ממוזער|142 פיקסלים|פסלו של פירדוסי ב[[טהרן]]]] |
||
'''פירדוסי''' (ב[[פרסית]]: ''' |
'''פירדוסי''' (ב[[פרסית]]: '''فردوسی''') הוא הכינוי הספרותי שקיבל ה[[משורר לאומי|משורר הלאומי]] ה[[ממלכת פרס|פרסי]], חכים אבואלקאסם פרדוסי תוסי ( '''حکیم ابوالقاسم فردوسی توسی'''; [[934]]-[[1020]]). |
||
פירדוסי נולד בכפר טוס שליד [[משהד]] לאב עשיר בעל קרקעות. |
פירדוסי נולד בכפר טוס שליד [[משהד]] לאב עשיר בעל קרקעות. |
||
גרסה מ־21:34, 4 בספטמבר 2016
פירדוסי (בפרסית: فردوسی) הוא הכינוי הספרותי שקיבל המשורר הלאומי הפרסי, חכים אבואלקאסם פרדוסי תוסי ( حکیم ابوالقاسم فردوسی توسی; 934-1020). פירדוסי נולד בכפר טוס שליד משהד לאב עשיר בעל קרקעות.
יצירתו
פירדוסי נודע בכתיבתו בשפה הפרסית וניסיונו לקרוא תגר על התרבות הערבית, תוך שימוש במילים שמקורן פרסי במקום מילים ערביות שנכנסו בזמנו לשפה הפרסית. בגיל 23 מצא רשימה של מלכי פרס ובעקבות זאת כתב פואמה אפית ארוכה, שכללה 60,000 בתי שיר מחורזים, תחת השם "רישומים מלכותיים" (שאהנאמה אשר משמעו רישומים בעלי חשיבות ממעלה עליונה ולא כפי הנהוג לחשוב "רישומי מלכים"). הפואמה מספרת את תולדותיהם של 50 מלכי פרס, כשהאחרון ביניהם הוא הנביא מוחמד. הספר נכתב במסגרת מאמציהם של הפרסים להחדיר את תרבותם לתרבות המוסלמית, שעד אז אופיינה בהגמוניה ערבית, במסגרת תנועת השעוביה. הפואמה נכתבה במשך 30 שנות עבודה אשר לאחריהם הגיש פירדוסי את עבודתו לשליט מחמוד מע'זנה אשר לא גילה עניין רב בשיר ואיכזב את פירדוסי בסכום המועט שהיה מוכן לשלם עבורו.
למעשה המשורר החיה את השפה הפרסית בעידן של כיבוש ערבי-מוסלמי שבו אט-אט דעכה כמעט השפה הפרסית. כפי שכתב בשורות: "بسی رنج بردم در این سال سی عجم زنده کردم بدین پارسی" - "רבות סבלתי בשלושים השנים ובזו הפרסית החייתי הפרסים". בנוסף, ישנה אמירה מפורסמת נוספת שלו, שיש הרואים בה רלוונטית לימים אלה ולשלטון באיראן אחרי המהפכה האסלאמית: "دریغ است ایران که ویران شود کنام پلنگان و شیران شود" - בתרגום חופשי: "כה חבל שאיראן תחרב, תהפוך לגוב נמרים ואריות".
לאחר מותו הפואמה זכתה לפופולריות רבה, ובמאות האחרונות תורגם הספר לשפות שונות ובהן גם עברית. רזא ח'אן, במסגרת פעולותיו להחייאת הלאומיות הפרסית, הקים מצבה על קברו של פירדוסי.
פירדוסי כמקור השראה
היינריך היינה, כמחאה על קמצנותו של דודו, כתב את השיר "המשורר פירדוסי" (Der Dichter Firdusi),[1] שבו הוא מתאר בפרוטרוט את כפיות הטובה של מחמוד מע'זנה כלפי המשורר (על פי השיר, מחמוד הבטיח לשלם לו במטבעות זהב, אך נתן לו מטבעות של כסף, והמשורר מת משברון-לב).
לקריאה נוספת
- שאול שקד, "ספר המלכים ורקעו", פרק 6: "פירדוסי", בתוך: שָׁאהּ-נָאמֶה, ספר המלכים, מאת פִירְדּוֹסִי, תרגם מפרסית אליעזר כגן, כרך א', ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ג-1992, עמ' מ' - מ"ג.
- אליעזר כגן, מבוא: פרדוסי ויצירתו, "תולדות פרדוסי", בתוך: שאה-נאמה (ספר-המלכים) מאת פירדוסי, תרגם והוסיף מבוא ונספחים אליעזר כגן, העורך המדעי, פרופ' שאול שקד, רמת גן: ספרית פועלים, 1977, עמ' ט' - י"ד.
- בנציון בנשלום, מבוא, פרק ג': "חיי פירדוסי", בתוך: אהבת זל ורודבה מאת פירדוסי, מתוך שאה-נאמה, מהמקור הפרסי בצרוף מבוא והערות, תל אביב: הוצאת גזית, תש"א (מהדורה שנייה: תשי"א), עמ' 11 - 15.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
פרמטרים [ רוחב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- רשימת תרגומים לשירים של פירדוסי באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
