חפץ חיים (קיבוץ) – הבדלי גרסאות
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== מקור השם == |
== מקור השם == |
||
הקיבוץ נקרא, עוד ב[[גרמניה]], על שם ספר [[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]] לאור הערכת חברי הקיבוץ את מחבר הספר. |
|||
השם נוצר כשעוד בגרמניה, החברים שמעו מס' סיפורים על רבנו ישראל מאיר הכהן, בעל "החפץ חיים". הספר הוא ספר על שמירת הלשון, ראה דף [[חפץ חיים (ספר)]] החברים התפעמו כ"כ מהסיפורים על הרב, שהחליטו לקרוא לקיבוץ על שמו. ההחלטה התקבלה עוד בגרמניה. |
|||
== העלייה לקרקע == |
== העלייה לקרקע == |
||
גרסה מ־19:48, 14 בספטמבר 2016
 בית הכנסת בקיבוץ
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | נחל שורק |
| גובה ממוצע[1] | 76 מטר |
| תאריך ייסוד | 1944 |
| תנועה מיישבת | פועלי אגודת ישראל |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 575 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.9% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   חפץ חיים | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
6 מתוך 10 |
חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי ליד גדרה, נוסד ב-25 באפריל 1944 והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל[3], שהקימה גם את קיבוץ שעלבים ומספר מושבים. הקיבוץ הוא חלק ממועצה אזורית נחל שורק.
הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.
היסטוריה[4]
מאורעות תרפ"ט (1929) גרמו להתעוררות ציונית ביהדות גרמניה וחשיבה על עלייה לארץ ישראל. עליית היטלר לשלטון ב-1933 גורמת לחבורת יהודים לעזוב את גרמניה בשנת התרצ"ג ולעלות לארץ ישראל. אותם יהודים התחלקו לשני קבוצות- קבוצה אחת פנתה לפתח תקווה, והשנייה לכפר סבא. שתי הקבוצות ידעו שמיקומן זה הוא זמני בלבד. לקבוצות היה אידאל משותף: קיבוץ דתי-חלוצי, הרבה חילופי מכתבים מגרמניה מעידים על הרעיון עוד משנים לפני העלייה. שתי הקבוצות התכנו "חפץ- חיים" ( ראה פרק הבא- מקור השם). הקבוצה שהייתה בפתח תקווה התהוותה מ-7 מייסדים וגרה באוהל, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם שום בעלות עליו.
אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קונה פרדסים בסביבת רחובות. ובחנוכה הם עוברים לשם ומתגוררים בנקודה באוהל וליפט. ליפט הוא מין של ארגז ענק להעברת חפצים. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות היישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע. אחרי העליה לקרקע, הקיבוץ כמעט והתפרק אחרי כל שנת שמיטה, אבל הצליח לעמוד שנית על רגליו.
מקור השם
הקיבוץ נקרא, עוד בגרמניה, על שם ספר חפץ חיים לאור הערכת חברי הקיבוץ את מחבר הספר.
העלייה לקרקע
אדמות המקום שעליו יושב היום קיבוץ חפץ חיים נקנו על ידי הקרן הקיימת ויושבו לראשונה ב-15 באוגוסט 1937, במסגרת יישובי חומה ומגדל. יישוב זה כונה אז "שער הנגב" וגם "כפר סאלד". לאחר מספר שנים עברו יושבי המקום, ב-13 בנובמבר 1942, לאצבע הגליל, לכפר סאלד[5].
שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, חלוצים דתיים מגרמניה, חברי "עזרא" ו"אגודת ישראל", ששהו בהכשרה משנת 1933[6]ליד כפר סבא ובגדרה, אל האדמות הנטושות של "שער הנגב". חברי הגרעין ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של החזון איש. מספרים שהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.
בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות[7]. כיום הקיבוץ, כמרבית הקיבוצים, סיים את תהליך ההפרטה. וכיום הוא מופרט לחלוטין.
אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות אירח הקיבוץ רבים ממפוני גוש קטיף והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק במיוחד נוצר עם קהילת גני טל שהחליטו להצטרף לקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. הסכם על כך נחתם בנובמבר 2008[8]. כיום (2013) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים, בקרקעות הקיבוץ.
רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב הלל ברוקנטל והרב ד"ר קלמן כהנא. כמו כן כיהנו בתפקיד רב הקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר הושע רבינוביץ והרב זאב פאטשינו. כיום הרב הוא שמואל רוזנפלד.
הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות
הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת אגו"י, וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והיתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון. בין השאלות היו שאלת קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכד'. השאלות הועמדו לפני רבני הקיבוץ, וחלקן הופנו לחזון איש, שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו מספר פעמים.
ענפים
ענפי המשק כללו רפת, לול, מדגרה, גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם 'מדרשת הארץ ומצוותיה', פארק מים, מלון "ציפורי בכפר" (ראה אתר אינטרנט) וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל מגבונים "פאלאס" וחנות המפעל שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות.
הדת בקיבוץ
בקיבוץ נמצאת אולפנת "צביה חפץ חיים" ותנועת נוער בני עקיבא. בעבר התנועה הייתה עזרא, התנועה שהקימה את הקיבוץ. בעבר היה קיים בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ליד בנימין.
הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.
האידאולוגיה של הקיבוץ
קיבוץ ח"ח הינו קיבוץ דתי-לאומי שפועלים בו 3 בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי) אבל ביסודו הקיבוץ הוא אשכנזי
לקריאה נוספת
נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992-ספר שמסקר את כל תולדות קיבוץ החפץ חיים, (בקיצור- ח"ח)
קישורים חיצוניים
- על הקיבוץ באתר מועצה אזורית נחל שורק
- הרב מ.מ. ישר, בניך בוניך - תיאור ביקור בקיבוץ חפץ חיים, הפרדס תשרי תש"ח, עמודים 11-12
- עדה גבל, קיבוץ חפץ חיים בכלל ובתקופת השואה בפרט, "ישראלים" גיליון 3, סתיו 2011
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בית הכנסת וחדר האוכל בקיבוץ, באתר 'חלון אחורי', 20.4.13
- "ציפורי בכפר", חפץ חיים. http://www.hafetz-hayim.co.il/
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956
- ^ נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, קיבוץ חפץ חיים, 1992
- ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"
- ^ "כל מקום ואתר", מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980
- ^ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961
- ^ עע"ם 418/12
| ||||||||||||
