סרפדת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ויקישיתוף בשורה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:RashUrticaria.jpg|ממוזער|170px|פריחה אופיינית לסרפדת]]
[[קובץ:RashUrticaria.jpg|ממוזער|170px|פריחה אופיינית לסרפדת]]
'''סִרְפֶּדֶת''' (ידועה גם כ'''חרלת''' ובשמה הלועזי '''אורטיקריה''') היא פריחה [[אלרגיה|אלרגית]] נפוצה המתבטאת בהופעה פתאומית של חבּורות אדומות בעור. גודל החבורות 5 מ"מ או למעלה מזה, הן מגרדות, ופעמים רבות ה[[עור]] סביבן חיוור. התגובה האלרגית יכולה לבוא ממגע ישיר עם החומר אלרגני או כתוצאה ממזון או [[אלרגן]] אחר, כגון [[תרופה|תרופות]]. לעתים קרובות הסרפדת היא רק ביטוי עורי לתגובה אלרגית העשוייה להתבטא גם ב[[לב]] או ב[[דרכי הנשימה]] ולגרום אז לתגובה המכונה [[אנפילקסיס]].
'''סִרְפֶּדֶת''' (ידועה גם כ'''חרלת''' ובשמה הלועזי '''אורטיקריה''') היא פריחה [[אלרגיה|אלרגית]] נפוצה המתבטאת בהופעה פתאומית של חבּורות אדומות בעור. גודל החבורות 5 מ"מ או למעלה מזה, הן מגרדות, ופעמים רבות ה[[עור]] סביבן חיוור. התגובה האלרגית יכולה לבוא ממגע ישיר עם החומר אלרגני או כתוצאה ממזון או [[אלרגן]] אחר, כגון [[תרופה|תרופות]]. לעתים קרובות הסרפדת היא רק ביטוי עורי לתגובה אלרגית העשוייה להתבטא גם ב[[לב]] או ב[[דרכי הנשימה]] ולגרום אז לתגובה המכונה [[אנפילקסיס]].
תרופות העלולות לגרום לסרפדת הן התרופה ל[[סוכרת]] אמריל (סופונילוריאה גלימפריד), [[פניצילין]], [[אספירין]] [[סולפונמיד|סולפונמידים]] ותרופות כנגד אפילפסיה, אבל למעשה כל תרופה עשויה לגרום לסרפדת במידה והחולה המקבל אותה אלרגי כלפיה.
תרופות העלולות לגרום לסרפדת הן התרופה ל[[סוכרת]] אמריל (סופונילוריאה גלימפריד), [[פניצילין]], [[אספירין]] [[סולפונמיד]]ים ותרופות כנגד אפילפסיה, אבל למעשה כל תרופה עשויה לגרום לסרפדת במידה והחולה המקבל אותה אלרגי כלפיה.
המזונות העיקריים הגורמים לסרפדת הן: חלב, ביצים, בטנים, אגוזים ודגים, אך, שוב, למעשה כל מזון עשוי לגרום לתגובה אלרגית שתתבטא בחרלת.
המזונות העיקריים הגורמים לסרפדת הן: חלב, ביצים, בטנים, אגוזים ודגים, אך, שוב, למעשה כל מזון עשוי לגרום לתגובה אלרגית שתתבטא בחרלת.
סרפדת עלולה להגרם גם כתוצאה ממועקה נפשית, או דחק.
סרפדת עלולה להגרם גם כתוצאה ממועקה נפשית, או דחק.


==הופעת התסמינים==
==הופעת התסמינים==
[[חבורה (רפואה)|חַבּוּרוֹתּ]] (אזורים מוגבהים המוקפים בסיס אדום) הנגרמות מאורטיקריה יכולות להופיע בכל מקום על פני העור. בין אם הגורם לכך הוא [[אלרגיה|אלרגי]] או לא, שחרור מורכב של מתווכים דלקתיים, כולל [[היסטמין]] מ[[תאי פיטום]] עוריים, גורם לדליפת נוזל מ[[כלי דם]] שטחיים. ניתן לזהות חבורות לפי גודלן או לפי גודל הסנטימטרים שלהן [[קוטר|בקוטר]].
[[חבורה (רפואה)|חַבּוּרוֹתּ]] (אזורים מוגבהים המוקפים בסיס אדום) הנגרמות מאורטיקריה יכולות להופיע בכל מקום על פני העור. בין אם הגורם לכך הוא [[אלרגיה|אלרגי]] או לא, שחרור מורכב של מתווכים דלקתיים, כולל [[היסטמין]] מ[[תאי פיטום]] עוריים, גורם לדליפת נוזל מ[[כלי דם]] שטחיים. ניתן לזהות חבורות לפי גודלן או לפי גודל הסנטימטרים שלהן ב[[קוטר]].


אנגיואדמה הינו מצב הקשור לכך (הנגרם מסיבות אלרגיות ולא אלרגיות), אם כי דליפת הנוזל מגיעה מכלי דם עמוקים יותר. כוורות בודדות הגורמות לכאב, נשארות על העור במשך יותר מ-24 שעות, או משאירות חַבּוּרָה, עלולות להצביע על מצב חמור יותר הנקרא Urticarial Vasculitis. כוורות הנגרמות על ידי ליטוף העור (לעתים מופיעות כקווים על העור), נגרמות בשל מצב [[גידול שפיר|שפיר]] הנקרא Dermatographic Urticaria.
אנגיואדמה הינו מצב הקשור לכך (הנגרם מסיבות אלרגיות ולא אלרגיות), אם כי דליפת הנוזל מגיעה מכלי דם עמוקים יותר. כוורות בודדות הגורמות לכאב, נשארות על העור במשך יותר מ-24 שעות, או משאירות חַבּוּרָה, עלולות להצביע על מצב חמור יותר הנקרא Urticarial Vasculitis. כוורות הנגרמות על ידי ליטוף העור (לעתים מופיעות כקווים על העור), נגרמות בשל מצב [[גידול שפיר|שפיר]] הנקרא Dermatographic Urticaria.
שורה 18: שורה 18:


לאחרונה חלה פריצת דרך בטיפול בחולי סרפדת כרונית שלא הגיבו לכל הטיפול. ה-[[FDA]] אישר טיפול בנוגדן IgE, {{כ}} Omalizumab שם מסחרי- זולייר Xolair) לטיפול בחולי סרפדת. בעקבות זה הוכנסה התרופה ל[[סל התרופות]] בישראל ב-[[2015]] לחולי סרפדת קשים שלא הגיבו לכל הטיפולים עד אז.
לאחרונה חלה פריצת דרך בטיפול בחולי סרפדת כרונית שלא הגיבו לכל הטיפול. ה-[[FDA]] אישר טיפול בנוגדן IgE, {{כ}} Omalizumab שם מסחרי- זולייר Xolair) לטיפול בחולי סרפדת. בעקבות זה הוכנסה התרופה ל[[סל התרופות]] בישראל ב-[[2015]] לחולי סרפדת קשים שלא הגיבו לכל הטיפולים עד אז.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

{{קצרמר|רפואה}}
{{קצרמר|רפואה}}
{{הבהרה רפואית}}
{{הבהרה רפואית}}

גרסה מ־07:31, 15 בספטמבר 2016

פריחה אופיינית לסרפדת

סִרְפֶּדֶת (ידועה גם כחרלת ובשמה הלועזי אורטיקריה) היא פריחה אלרגית נפוצה המתבטאת בהופעה פתאומית של חבּורות אדומות בעור. גודל החבורות 5 מ"מ או למעלה מזה, הן מגרדות, ופעמים רבות העור סביבן חיוור. התגובה האלרגית יכולה לבוא ממגע ישיר עם החומר אלרגני או כתוצאה ממזון או אלרגן אחר, כגון תרופות. לעתים קרובות הסרפדת היא רק ביטוי עורי לתגובה אלרגית העשוייה להתבטא גם בלב או בדרכי הנשימה ולגרום אז לתגובה המכונה אנפילקסיס. תרופות העלולות לגרום לסרפדת הן התרופה לסוכרת אמריל (סופונילוריאה גלימפריד), פניצילין, אספירין סולפונמידים ותרופות כנגד אפילפסיה, אבל למעשה כל תרופה עשויה לגרום לסרפדת במידה והחולה המקבל אותה אלרגי כלפיה. המזונות העיקריים הגורמים לסרפדת הן: חלב, ביצים, בטנים, אגוזים ודגים, אך, שוב, למעשה כל מזון עשוי לגרום לתגובה אלרגית שתתבטא בחרלת. סרפדת עלולה להגרם גם כתוצאה ממועקה נפשית, או דחק.

הופעת התסמינים

חַבּוּרוֹתּ (אזורים מוגבהים המוקפים בסיס אדום) הנגרמות מאורטיקריה יכולות להופיע בכל מקום על פני העור. בין אם הגורם לכך הוא אלרגי או לא, שחרור מורכב של מתווכים דלקתיים, כולל היסטמין מתאי פיטום עוריים, גורם לדליפת נוזל מכלי דם שטחיים. ניתן לזהות חבורות לפי גודלן או לפי גודל הסנטימטרים שלהן בקוטר.

אנגיואדמה הינו מצב הקשור לכך (הנגרם מסיבות אלרגיות ולא אלרגיות), אם כי דליפת הנוזל מגיעה מכלי דם עמוקים יותר. כוורות בודדות הגורמות לכאב, נשארות על העור במשך יותר מ-24 שעות, או משאירות חַבּוּרָה, עלולות להצביע על מצב חמור יותר הנקרא Urticarial Vasculitis. כוורות הנגרמות על ידי ליטוף העור (לעתים מופיעות כקווים על העור), נגרמות בשל מצב שפיר הנקרא Dermatographic Urticaria.

סיווג הסרפדת

  1. סרפדת חריפה (acute urticaria)- נמשכת מספר ימים בתגובה למגע או חשיפה לאלרגן כלשהו. התגובה האלרגית היא מסוג ראשון (immediate hypersensitivuty) והיא תדעך מעצמה כשהחשיפה לאלרגן תיפסק.
  2. סרפדת כרונית (chronic urticaria)- כאשר הפריחה מופיעה באופן יומיומי ונמשכת לאורך תקופה העולה על שישה שבועות. הגורמים לסוג זה של סרפדת הם מורכבים לאבחון וכוללים חיכוך מכני, קור, שמש, גורמים פסיכולוגים, זהומים כרוניים או התפתחות נוגדנים עצמיים.

טיפול בסרפדת

בשלב הראשון, יש צורך לזהות את הגורם האלרגי ולבודד אותו ממגע עם החולה. בשלב השני, ניתן לטפל בתכשירים אנטיהיסטמיניים. במידה והחולה אינו מגיב לתכשירים אלה, ניתן להוסיף טיפול בסטרואידים במינון נמוך או גם טיפולים תרופתיים המשפיעים על מערכת החיסון.

לאחרונה חלה פריצת דרך בטיפול בחולי סרפדת כרונית שלא הגיבו לכל הטיפול. ה-FDA אישר טיפול בנוגדן IgE, ‏ Omalizumab שם מסחרי- זולייר Xolair) לטיפול בחולי סרפדת. בעקבות זה הוכנסה התרופה לסל התרופות בישראל ב-2015 לחולי סרפדת קשים שלא הגיבו לכל הטיפולים עד אז.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרפדת בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.