דנהולם אליוט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פילמוגרפיה נבחרת: קישורים פנימיים
שורה 58: שורה 58:
* [[מחסום הקול (סרט)|מחסום הקול]] (1952)
* [[מחסום הקול (סרט)|מחסום הקול]] (1952)
* [[הקדוש והקיסוס]] (1956)
* [[הקדוש והקיסוס]] (1956)
* [[הים האכזר]] (1956)
* [[הים האכזר (סרט)|הים האכזר]] (1956)
* [[הם שמעזים]] (1954)
* [[הם שמעזים]] (1954)
* [[שכירות החיים]] (1954)
* [[שכירות החיים]] (1954)

גרסה מ־09:06, 29 בספטמבר 2016

תבנית:שחקן דנהולם מיטצ'ל אליוטאנגלית: Denholm Mitchell Elliott; ‏31 במאי 1922 - 6 באוקטובר 1992) היה שחקן קולנוע ותיאטרון אנגלי. היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 1986 על הופעתו בסרט "זיכרונות אהבה מפירנצה".

אליוט הוא השחקן היחיד שזכה שלוש פעמים ברציפות בפרס באפט"א לשחקן המשנה הטוב ביותר.

ביוגרפיה

אליוט נולד בלונדון, בנם של נינה ומיילס אליוט. למד ב"מכללת מאלברן" ו"האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה". בעת מלחמת העולם השנייה התגייס אליוט לחיל האוויר המלכותי שם שירת בתור קשר רדיו ב"טייסת סקוארדון 76".

לקראת סוף שנת 1942 המפציץ בו שהה הנדלי פייג' הליפקס השתתף בפשיטה על צוללות גרמניות בעיר הנמל פלנסבורג. במהלך התקיפה המפציץ של אליוט נפגע מאש נ"מ גרמנית והוא נאלץ לנטוש את המטוס לצנוח בשטח הים הצפוני על יד איי סיילט. אליוט ועוד שני אנשי צוות ששרדו את ההתרסקות נלקחו בתור שבויי מלחמה והועברו למחנה שבויים גרמני בשלזיה עד לסוף המלחמה.

קריירת משחק

אליוט השתתף בשתי דרמות המלחמה הבריטיות "מחסום הקול" של דייוויד לין ו"הים האכזר". באמצע שנות ה-60 השתתף בדרמה המבוססת על רומן המלחמה ההיסטורי "מלך עכברוש" המתרחשת במחנה שבויים יפני, בתור רופא המבצע הפלות בלהיט הקומי של אותו עשור "אלפי" של לואיס גילברט. ב-1973 הציגה אותו האקדמיה הבריטית כמועמד לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו בתור ד"ר ראנק בעיבוד הקולנועי למחזה "בית בובות". שיחק בדרמה הקומית הקנדית "מרוץ לצמרת של דודי קרביץ", בסרט "רובין ומריאן" בדמותו של וויל סקרלט חברו של רובין הוד (שון קונרי), בסרט המלחמה ההיסטורי של ריצ'רד אטנבורו "גשר אחד רחוק מדי" בתור טייס קרב בריטי ובתור סידני ביינון בדרמת השואה הבדיונית "הנערים מברזיל". היה מועמד לשחקן המשנה הטוב ביותר מטעם האקדמיה הבריטית על תפקידו בסרט "ג'ון הקדוש".

אליוט זכה בפרס באפט"א ב-1980 בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה בריטית על הופעתו ב"להב על הנוצה". את הופעתו הראשונה בסרט קולנועי עם הצלחה מסחרית עשה ב-1981 במותחן ההרפתקאות של סטיבן ספילברג "שודדי התיבה האבודה" בו גילם את ד"ר מרקוס ברודי, אוצר מוזיאון שקונה את חפציו של אינדיאנה ג'ונס (האריסון פורד) ומארגן פגישה בינו ובין סוכני ממשל אמריקאים. על התפקיד הועמד בפעם השלישית לשחקן המשנה הטוב ביותר של האקדמיה הבריטית. האקדמיה הבריטית העניקה לאליוט שלוש זכיות רצופות בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר בין השנים 1984–1986 על הופעותיו בתור קולמן בקומדיה "משנה מקום משנה מזל", ד"ר צ'ארלס סווביי בקומדיה הבריטית "פונקציה פרטית" ובתור ורנון בייליס במותחן "מותו של עתונאי". אליוט הוא השחקן הראשון והיחיד עד היום (2010) שזכה בשלוש זכיות רצופות בפרס באפט"א לשחקן המשנה הטוב ביותר בסרט קולנוע.

בשנת 1985 היה אליוט מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על הופעתו כמר אמרסון בדרמה הספרותית הבריטית של ג'יימס אייבורי "זיכרונות אהבה מפירנצה". ב-1987 שיחק בדמותו של ד"ר בארי בעיבוד של ג'יימס אייבורי "מוריס", בנוסף שיחק את המורה לצרפתית הווארד בסרטו של וודי אלן "ספטמבר". ב-1989 חזר לגלם את ד"ר מרקוס ברודי בסרט "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון", ב-1990 שיחק בסרט "חיילי צעצוע" בתור מנהל פנימיית ילדים יוקרתית וב-1992 הופיע בתפקידיו האחרונים בסרטים "רצח איכותי" שם גילם את המרגל סמיילי ו"נתפסים על חם".

חיים אישיים

אליוט היה ביסקסואל בארון והתחתן פעמיים. אשתו הראשונה למשך מספר חודשים הייתה השחקנית ורג'יניה מקיין ב-1954. נישואיו השניים היו נישואים פתוחים עם השחקנית סוזן רובינסון, לאליוט ולרובינסון נולדו בן ובת.

אליוט אובחן כנשא נגיף ה-HIV בשנת 1987, ונפטר ממחלת השחפת על רקע מחלת האיידס, בה היה חולה, בשנת 1992 בגיל 70 בביתו שבאיביזה[1][2], גופתו נשרפה. בתו של אליוט, ג'ניפר, תלתה את עצמה ב-2003 כתוצאה משימוש בהרואין. אשתו של אליוט, סוזן רובינסון נשרפה למוות בשנת 2007 בשריפה שפרצה בדירתה בלונדון.

פילמוגרפיה נבחרת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים