קוישיקלך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צור ירחמיאל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ עיצוב |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Arbaat haminim.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לולב, הדסים וערבות אגודים בקוישאלעך]] |
[[קובץ:Arbaat haminim.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לולב, הדסים וערבות אגודים בקוישאלעך]] |
||
'' |
''קוישיקלעך'' הוא מוצר העשוי מעלי [[לולב]] ארוגים לצורך אגידתם יחדיו של הלולב, ה[[הדס]]ים וה[[ערבה (צמח)|ערבות]] מ[[ארבעת המינים]] בחג [[סוכות]]. מטרת הקוישיקלעך היא לקיים מצוות "אגד" בלולב, שאמנם על פי ה[[תלמוד]] אינה חובה ל[[הלכה]], אך התקבלה כרצויה וכ[[הידור מצווה]] כדברי [[חז"ל]] על הפסוק: ''"'''זה אלי ואנווהו -התנאה לפניו במצוות". כיוון שאגידת הלולב אינה חובה, ניתן לקיימה על ידי כל דבר{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תרנ"א סעיף א'.}}, אולם מקובל לאגוד את הלולב דווקא בעלי לולב, שהם "מינו" של הלולב - ומכאן השימוש בקוישיקלך{{הערה|ראה דברי הרב [[משה בן שלמה אבן חביב]] בספר "כפות תמרים" על [[מסכת סוכה]] דף ל"ו עמוד ב'.}}. |
||
יש המתירים מנהג זה של שימוש בקושיקלך בתור אגד{{הערה|[[משנה ברורה]] סימן תרנ"א ס"ק ח': "ועיין בתשובת 'אגורה באהלך' שמצדד דמה שנוהגין העולם שלא לעשות קשר אלא עושין מן עלי לולב כמין בית יד ותוחבין הלולב בו גם זה בכלל קשר".}}, ויש הסוברים שאין די בו לקיום מצווה זו{{הערה|1=הרב [[מרדכי אליהו]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2751 ארבעת המינים], על פי [[כף החיים]] שם, ס"ק י"א.}}. כיום הוא מקובל בעיקר בקרב ה[[אשכנזים]]. |
יש המתירים מנהג זה של שימוש בקושיקלך בתור אגד{{הערה|[[משנה ברורה]] סימן תרנ"א ס"ק ח': "ועיין בתשובת 'אגורה באהלך' שמצדד דמה שנוהגין העולם שלא לעשות קשר אלא עושין מן עלי לולב כמין בית יד ותוחבין הלולב בו גם זה בכלל קשר".}}, ויש הסוברים שאין די בו לקיום מצווה זו{{הערה|1=הרב [[מרדכי אליהו]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2751 ארבעת המינים], על פי [[כף החיים]] שם, ס"ק י"א.}}. כיום הוא מקובל בעיקר בקרב ה[[אשכנזים]]. |
||
גרסה מ־01:45, 3 באוקטובר 2016
קוישיקלעך הוא מוצר העשוי מעלי לולב ארוגים לצורך אגידתם יחדיו של הלולב, ההדסים והערבות מארבעת המינים בחג סוכות. מטרת הקוישיקלעך היא לקיים מצוות "אגד" בלולב, שאמנם על פי התלמוד אינה חובה להלכה, אך התקבלה כרצויה וכהידור מצווה כדברי חז"ל על הפסוק: "'זה אלי ואנווהו -התנאה לפניו במצוות". כיוון שאגידת הלולב אינה חובה, ניתן לקיימה על ידי כל דבר[1], אולם מקובל לאגוד את הלולב דווקא בעלי לולב, שהם "מינו" של הלולב - ומכאן השימוש בקוישיקלך[2].
יש המתירים מנהג זה של שימוש בקושיקלך בתור אגד[3], ויש הסוברים שאין די בו לקיום מצווה זו[4]. כיום הוא מקובל בעיקר בקרב האשכנזים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך סימן תרנ"א סעיף א'.
- ^ ראה דברי הרב משה בן שלמה אבן חביב בספר "כפות תמרים" על מסכת סוכה דף ל"ו עמוד ב'.
- ^ משנה ברורה סימן תרנ"א ס"ק ח': "ועיין בתשובת 'אגורה באהלך' שמצדד דמה שנוהגין העולם שלא לעשות קשר אלא עושין מן עלי לולב כמין בית יד ותוחבין הלולב בו גם זה בכלל קשר".
- ^ הרב מרדכי אליהו, ארבעת המינים, על פי כף החיים שם, ס"ק י"א.
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה • הלכות סוכה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי אל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה | |
