טיטניום דו-חמצני – הבדלי גרסאות
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
מ ←פתיח: סגירת סוגריים |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} |
}} |
||
'''טיטניום דו-חמצני''' או תחמוצת [[טיטניום]], הידועה גם בשמות '''טיטניום דיאוקסיד''' ו'''טיטניה''', היא תרכובת כימית של [[טיטניום]] ו[[חמצן]] שנוסחתה TiO<sub>2</sub>. צורתה הנפוצה ביותר של טיטניום דו-חמצני הוא [[רוטיל]]. רוטיל הוא הכינוי למינרל הנפוץ של התחמוצת, ועל שמו קרוי גם ה[[מבנה גבישי|מבנה הגבישי]] (כינוי המבנה הגבישי על שם המינרל הוא מנהג נפוץ, כאשר דוגמה נוספת בולטת הוא ה[[פרובסקיט]]. במצבה הנפוץ התרכובת היא אבקה לבנה. טיטניום דו-חמצני הוא [[זרז]] המשמש לפירוק [[תרכובת|תרכובות]] כימיות, ובעיקר פירוק של [[תרכובת אורגנית|תרכובות אורגניות]]. ב[[תעשייה]] החומר משמש כמרכיב בצבעים, וכתוסף ל[[משחת שיניים|משחות שיניים]] או ב[[איפור מינרלי]]. ב[[מספר E|שיטת מספרי ה-E]], כ[[צבע מאכל]], מסומנת התרכובת E171. |
'''טיטניום דו-חמצני''' או תחמוצת [[טיטניום]], הידועה גם בשמות '''טיטניום דיאוקסיד''' ו'''טיטניה''', היא תרכובת כימית של [[טיטניום]] ו[[חמצן]] שנוסחתה TiO<sub>2</sub>. צורתה הנפוצה ביותר של טיטניום דו-חמצני הוא [[רוטיל]]. רוטיל הוא הכינוי למינרל הנפוץ של התחמוצת, ועל שמו קרוי גם ה[[מבנה גבישי|מבנה הגבישי]] (כינוי המבנה הגבישי על שם המינרל הוא מנהג נפוץ, כאשר דוגמה נוספת בולטת הוא ה[[פרובסקיט]]). במצבה הנפוץ התרכובת היא אבקה לבנה. טיטניום דו-חמצני הוא [[זרז]] המשמש לפירוק [[תרכובת|תרכובות]] כימיות, ובעיקר פירוק של [[תרכובת אורגנית|תרכובות אורגניות]]. ב[[תעשייה]] החומר משמש כמרכיב בצבעים, וכתוסף ל[[משחת שיניים|משחות שיניים]] או ב[[איפור מינרלי]]. ב[[מספר E|שיטת מספרי ה-E]], כ[[צבע מאכל]], מסומנת התרכובת E171. |
||
תחמוצת הטיטניום נפוצה בטבע בעיקר במינרלים [[רוטיל]] (rutile), [[אנטס]] (anatase) ו[[ברוקיט]] (brookit), ובצורות נוספות, נפוצות פחות. לתחמוצת הטיטניום מגוון של פאזות בעלות [[מבנה גבישי|מבנים גבישיים]] שונים, בהם מבנה טטרגונלי (רוטיל ואנטס), מבנה אורתורומבי (ברוקיט) ומבנים אחרים, מונוקליניים וקוביים. |
תחמוצת הטיטניום נפוצה בטבע בעיקר במינרלים [[רוטיל]] (rutile), [[אנטס]] (anatase) ו[[ברוקיט]] (brookit), ובצורות נוספות, נפוצות פחות. לתחמוצת הטיטניום מגוון של פאזות בעלות [[מבנה גבישי|מבנים גבישיים]] שונים, בהם מבנה טטרגונלי (רוטיל ואנטס), מבנה אורתורומבי (ברוקיט) ומבנים אחרים, מונוקליניים וקוביים. |
||
גרסה מ־08:29, 5 באוקטובר 2016
שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת
פרמטרים [ נוסחה כימית, מסה מולקולרית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
_oxide.jpg) | |
 | |
| כתיב כימי |
TiO₂  |
|---|---|
| מראה | מוצק לבן |
| מספר CAS | 13463-67-7 |
| צפיפות | 4.23 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | מוצק |
| טמפרטורת היתוך |
1843 °C 2116.15 K |
| טמפרטורת רתיחה |
2972 °C 3245.15 K |
  | |
טיטניום דו-חמצני או תחמוצת טיטניום, הידועה גם בשמות טיטניום דיאוקסיד וטיטניה, היא תרכובת כימית של טיטניום וחמצן שנוסחתה TiO2. צורתה הנפוצה ביותר של טיטניום דו-חמצני הוא רוטיל. רוטיל הוא הכינוי למינרל הנפוץ של התחמוצת, ועל שמו קרוי גם המבנה הגבישי (כינוי המבנה הגבישי על שם המינרל הוא מנהג נפוץ, כאשר דוגמה נוספת בולטת הוא הפרובסקיט). במצבה הנפוץ התרכובת היא אבקה לבנה. טיטניום דו-חמצני הוא זרז המשמש לפירוק תרכובות כימיות, ובעיקר פירוק של תרכובות אורגניות. בתעשייה החומר משמש כמרכיב בצבעים, וכתוסף למשחות שיניים או באיפור מינרלי. בשיטת מספרי ה-E, כצבע מאכל, מסומנת התרכובת E171.
תחמוצת הטיטניום נפוצה בטבע בעיקר במינרלים רוטיל (rutile), אנטס (anatase) וברוקיט (brookit), ובצורות נוספות, נפוצות פחות. לתחמוצת הטיטניום מגוון של פאזות בעלות מבנים גבישיים שונים, בהם מבנה טטרגונלי (רוטיל ואנטס), מבנה אורתורומבי (ברוקיט) ומבנים אחרים, מונוקליניים וקוביים.
ניתן לייצר ננוצינורות וננו-סרטים מפאזת האנטס של טיטניה, באמצעות סינתזה הידרותרמית. למבנים אלה יש פוטנציאל לקטליזה ופוטוקטליזה.
