עמוד הקלון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ענישה בקהילות היהודיות: עוד רפרנס |
ענישת הספרים |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
== ענישה בקהילות היהודיות == |
== ענישה בקהילות היהודיות == |
||
עמוד הקלון היה מקובל גם כאמצעי ענישה בקהילות יהודיות, אמצעי שהופעל על ידי מוסדות הקהילה כנגד בני קהילה סוררים. בבתי כנסת ישנים, כמו בית-הכנסת בפשיסחא (Przysucha), ניתן לעתים לראות את שרידי עמודי הקלון שכונו בשם "קונה" או "קונא"{{הערה|[http://moreshet.pl/he/node/1078 מרכז מורשת יהדות פולין - לבוב]}}{{הערה|[https://s3-eu-west-1.amazonaws.com/schooly/makif-vav/makif-vav/%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%20%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7.pdf בית הכנסת נוז'יק]}}. |
עמוד הקלון היה מקובל גם כאמצעי ענישה בקהילות יהודיות, אמצעי שהופעל על ידי מוסדות הקהילה כנגד בני קהילה סוררים. בבתי כנסת ישנים, כמו בית-הכנסת בפשיסחא (Przysucha), ניתן לעתים לראות את שרידי עמודי הקלון שכונו בשם "קונה" או "קונא"{{הערה|[http://moreshet.pl/he/node/1078 מרכז מורשת יהדות פולין - לבוב]}}{{הערה|[https://s3-eu-west-1.amazonaws.com/schooly/makif-vav/makif-vav/%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%20%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7.pdf בית הכנסת נוז'יק]}}. |
||
לא רק אנשים נענשו בקשירה לעמוד הקלון, היו גם ספרים, שנידונו לשריפה והוצגו תחילה בעמוד הקלון, בקונא{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/batey-kneset/davidovits.htm בתי הכנסת של היהודים האשכנזים]}}. |
|||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
גרסה מ־20:01, 19 באוקטובר 2016
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
עמוד הקלון היה אמצעי ענישה מקובל בעולם העתיק ובימי הביניים עבור עבירות פעוטות יחסית. עמוד הקלון היה סד עץ או טבעת מתכת שריתקו אדם לעמוד או מקום מסוים, בדרך כלל מקום ציבורי מרכזי. מטרת הקשירה הייתה לבייש את הנקשר ולאפשר לעוברים ושבים לעשות בו כרצונם מבלי שהוא יוכל להתגונן.
ענישה בקהילות היהודיות
עמוד הקלון היה מקובל גם כאמצעי ענישה בקהילות יהודיות, אמצעי שהופעל על ידי מוסדות הקהילה כנגד בני קהילה סוררים. בבתי כנסת ישנים, כמו בית-הכנסת בפשיסחא (Przysucha), ניתן לעתים לראות את שרידי עמודי הקלון שכונו בשם "קונה" או "קונא"[1][2].
לא רק אנשים נענשו בקשירה לעמוד הקלון, היו גם ספרים, שנידונו לשריפה והוצגו תחילה בעמוד הקלון, בקונא[3].