גריגורי זינובייב – הבדלי גרסאות
Nittai Gallili (שיחה | תרומות) הוספתי גירסא המתארת את רגעיו האחרונים |
מ אני מתנגד לתוספת. מהימנותה לא ברורה והערך האנציקלופדי שלה נמוך |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
זינובייב הצטרף ל[[מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית|מפלגה הסוציאל-דמוקרטית]] ה[[רוסיה|רוסית]] בשנת [[1901]]. למד [[כימיה]] ו[[משפטים]] ב[[ברן]]. בשנת [[1903]] הוא פגש בברן את [[ולדימיר לנין]] ומאז היה למקורבו. בשנים [[1904]]-[[1908]] פעל ב[[רוסיה]] בארגון המפלגה ובהפצת חומר [[תעמולה|תעמולתי]] וכן השתתף בארגון [[מרד קרונשטט|המרד בקרונשטט]]. בשנת [[1908]] נאסר, לאחר ששוחרר יצא את רוסיה והשתתף בפעילות ההנהגה הגולה של הפלג הבולשוויקי. |
זינובייב הצטרף ל[[מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית|מפלגה הסוציאל-דמוקרטית]] ה[[רוסיה|רוסית]] בשנת [[1901]]. למד [[כימיה]] ו[[משפטים]] ב[[ברן]]. בשנת [[1903]] הוא פגש בברן את [[ולדימיר לנין]] ומאז היה למקורבו. בשנים [[1904]]-[[1908]] פעל ב[[רוסיה]] בארגון המפלגה ובהפצת חומר [[תעמולה|תעמולתי]] וכן השתתף בארגון [[מרד קרונשטט|המרד בקרונשטט]]. בשנת [[1908]] נאסר, לאחר ששוחרר יצא את רוסיה והשתתף בפעילות ההנהגה הגולה של הפלג הבולשוויקי. |
||
במרץ [[1917]], עם פרוץ המהפכה [[מהפכת אוקטובר|הקומוניסטית]] ברוסיה, חזר ל[[סנקט פטרבורג]] ביחד עם לנין ומספר חברי מפלגה נוספים. הוא הועמד בראש סניף המפלגה בעיר. בעקבות [[משבר יולי (1917)|משבר יולי]] נמלט ביחד עם לנין ל[[הדוכסות הגדולה של פינלנד|פינלנד]]. לאחר [[מהפכת אוקטובר]] נתמנה לנשיא ה[[קומינטרן]] וכיהן בתפקיד זה עד לשנת [[1926]]. בתקופה זו היו לו מספר מחלוקות עקרוניות עם לנין בנושאי מדיניות שונים. לאחר מות לנין ([[1924]]) נמנה זינובייב עם השלישייה המובילה של ההנהגה, יחד עם [[סטלין]] ו[[לב בוריסוביץ' קמנייב|קמנייב]]. ואולם, במהלך השתלטות סטלין על ההנהגה, הורחק זינובייב מעמדות עוצמה, סולק מהמפלגה, ובשנת 1934 נאסר באשמת "פעולות קונטר-רבולוציונית", נשפט וקיבל עונש מעצר של 10 שנים. בשנת [[1936]] במהלך משפט נוסף הואשם ברצח [[סרגיי קירוב]] ובפשעים נוספים. לאחר [[משפט ראווה]] הוצא להורג באוגוסט של אותה שנה. |
במרץ [[1917]], עם פרוץ המהפכה [[מהפכת אוקטובר|הקומוניסטית]] ברוסיה, חזר ל[[סנקט פטרבורג]] ביחד עם לנין ומספר חברי מפלגה נוספים. הוא הועמד בראש סניף המפלגה בעיר. בעקבות [[משבר יולי (1917)|משבר יולי]] נמלט ביחד עם לנין ל[[הדוכסות הגדולה של פינלנד|פינלנד]]. לאחר [[מהפכת אוקטובר]] נתמנה לנשיא ה[[קומינטרן]] וכיהן בתפקיד זה עד לשנת [[1926]]. בתקופה זו היו לו מספר מחלוקות עקרוניות עם לנין בנושאי מדיניות שונים. לאחר מות לנין ([[1924]]) נמנה זינובייב עם השלישייה המובילה של ההנהגה, יחד עם [[סטלין]] ו[[לב בוריסוביץ' קמנייב|קמנייב]]. ואולם, במהלך השתלטות סטלין על ההנהגה, הורחק זינובייב מעמדות עוצמה, סולק מהמפלגה, ובשנת 1934 נאסר באשמת "פעולות קונטר-רבולוציונית", נשפט וקיבל עונש מעצר של 10 שנים. בשנת [[1936]] במהלך משפט נוסף הואשם ברצח [[סרגיי קירוב]] ובפשעים נוספים. לאחר [[משפט ראווה]] הוצא להורג באוגוסט של אותה שנה. בשנת [[1988]] שמו טוהר מכל האשמות. |
||
במהלך ארוחת ערב חגיגית לציון ייסוד הצ'קה, שבועות מספר לאחר הוצאתו להורג, חיקה [[פאוקר]], שומר ראשו היהודי של סטלין את התנהגותו של זינובייב, כאשר הוא שם אותו ללעג וקלס, באמירת הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" במבטא יהודי, כשהוא מרים את ידיו ומתייפח לאלוהיו. לא ברור האם זינובייב אכן אמר זאת לפני מותו, שהרי היה אתאיסט עד עמקי נשמתו, או שפאוקר פשוט לגלג עליו, והמציא את הסיפור<ref>{{צ-ספר|מחבר=סיימון סבאג מונטיפיורי|שם=סטלין, חצר הצאר האדום|מתרגם=מנשה ארבל|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=כנרת, זמורה ביתן; יבנה|שנת הוצאה=2006}}</ref>. |
|||
בשנת [[1988]] שמו טוהר מכל האשמות. |
|||
אחותו, דינה ורלינסקי, עלתה לארץ ישראל. גיסה של דינה ורלינסקי, שלמה ורלינסקי, שהתייתם מהוריו בגיל שש, גדל אצל זינובייב, ועלה לארץ ישראל זמן לא-רב קודם להוצאתו להורג של זינובייב. |
אחותו, דינה ורלינסקי, עלתה לארץ ישראל. גיסה של דינה ורלינסקי, שלמה ורלינסקי, שהתייתם מהוריו בגיל שש, גדל אצל זינובייב, ועלה לארץ ישראל זמן לא-רב קודם להוצאתו להורג של זינובייב. |
||
גרסה מ־19:30, 20 באוקטובר 2016
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים ריקים [ שותף, מפלגה פוליטית, חינוך, שותפה, שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| גריגורי זינובייב | |
| לידה |
23 בספטמבר 1883 יליזבתגרד, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| הוצאה להורג |
25 באוגוסט 1936 (בגיל 52) מוסקבה, ברית המועצות  |
| שם לידה |
Овсей-Гершон Аронович Радомысльский |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
בית הקברות דונסקויה החדש |
| ידוע בשל | אחד ממייסדיה וממנהיגיה של המפלגה הבולשוויקית הרוסית |
| השכלה |
אוניברסיטת ברן |
| מעסיק |
אוניברסיטת קאזאן, קומינטרן, Lensovet, סובייט פטרוגרד, Kommunist |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, מפלגת הלייבור הסוציאל-דמוקרטית הרוסית |
| בן או בת זוג |
|
  | |
גריגורי יבסייביץ' זינובייב (ברוסית: Григо́рий Евсе́евич Зино́вьев; 23 בספטמבר 1883 - 25 באוגוסט 1936) היה מהפכן רוסי ממוצא יהודי, ממייסדיה וממנהיגיה של המפלגה הבולשוויקית הרוסית.
זינובייב נולד בעיר יליזבתגרד שבאימפריה הרוסית (כיום קירובוגרד, באוקראינה), כאובסיי-גרשון אהרונוביץ' רדומיסלסקי (Овсей-Гершон Аронович Радомысльский) במשפחת בעלי חווה חקלאית.
זינובייב הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1901. למד כימיה ומשפטים בברן. בשנת 1903 הוא פגש בברן את ולדימיר לנין ומאז היה למקורבו. בשנים 1904-1908 פעל ברוסיה בארגון המפלגה ובהפצת חומר תעמולתי וכן השתתף בארגון המרד בקרונשטט. בשנת 1908 נאסר, לאחר ששוחרר יצא את רוסיה והשתתף בפעילות ההנהגה הגולה של הפלג הבולשוויקי.
במרץ 1917, עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, חזר לסנקט פטרבורג ביחד עם לנין ומספר חברי מפלגה נוספים. הוא הועמד בראש סניף המפלגה בעיר. בעקבות משבר יולי נמלט ביחד עם לנין לפינלנד. לאחר מהפכת אוקטובר נתמנה לנשיא הקומינטרן וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1926. בתקופה זו היו לו מספר מחלוקות עקרוניות עם לנין בנושאי מדיניות שונים. לאחר מות לנין (1924) נמנה זינובייב עם השלישייה המובילה של ההנהגה, יחד עם סטלין וקמנייב. ואולם, במהלך השתלטות סטלין על ההנהגה, הורחק זינובייב מעמדות עוצמה, סולק מהמפלגה, ובשנת 1934 נאסר באשמת "פעולות קונטר-רבולוציונית", נשפט וקיבל עונש מעצר של 10 שנים. בשנת 1936 במהלך משפט נוסף הואשם ברצח סרגיי קירוב ובפשעים נוספים. לאחר משפט ראווה הוצא להורג באוגוסט של אותה שנה. בשנת 1988 שמו טוהר מכל האשמות.
אחותו, דינה ורלינסקי, עלתה לארץ ישראל. גיסה של דינה ורלינסקי, שלמה ורלינסקי, שהתייתם מהוריו בגיל שש, גדל אצל זינובייב, ועלה לארץ ישראל זמן לא-רב קודם להוצאתו להורג של זינובייב.
קישורים חיצוניים
.svg)
