חשוון – הבדלי גרסאות
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לוח חודשי עברי בחמש שנים|2}} |
{{לוח חודשי עברי בחמש שנים|2}} |
||
''' |
'''מרחשוון''' או '''חשוון''', הוא ה[[חודש]] הנמצא בין החודשים [[תשרי]] ו[[כסלו]] ב[[הלוח העברי|לוח השנה העברי]]. חשוון הוא החודש השני לפי ספירת החודשים המתחילה מ[[תשרי]], ו'''החודש השמיני''' לפי הלוח העברי הקדום המתחיל מחודש [[ניסן]]. אורכו של חודש חשוון משתנה. ב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "חסרה"]] וב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "כסדרה"]] אורכו 29 יום, ואילו ב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "שלמה"]] אורכו 30 יום. |
||
[[א' בחשוון]] יכול לחול בימים [[יום שני|שני]], [[יום רביעי|רביעי]], [[יום חמישי|חמישי]] [[יום השבת|ושבת]]. |
[[א' בחשוון]] יכול לחול בימים [[יום שני|שני]], [[יום רביעי|רביעי]], [[יום חמישי|חמישי]] [[יום השבת|ושבת]]. |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
== אירועים == |
== אירועים == |
||
* בימים שני שלאחר ראש חודש, חמישי ושני שאחריו - ימי צום כחלק מ[[תענית בה"ב]] |
* בימים שני שלאחר ראש חודש, חמישי ושני שאחריו - ימי צום כחלק מ[[תענית בה"ב]] |
||
* [[ז' בחשוון]] - מתחילים ב[[ארץ ישראל]] לבקש גשמים ב[[ברכת השנים]] שב[[תפילת שמונה עשרה]] |
* [[ז' בחשוון|ז' במרחשוון]] - מתחילים ב[[ארץ ישראל]] לבקש גשמים ב[[ברכת השנים]] שב[[תפילת שמונה עשרה]] |
||
* [[י"א בחשוון]] - מצוין יום פטירתה של [[רחל]] אימנו |
* [[י"א בחשוון|י"א במרחשוון]] - מצוין יום פטירתה של [[רחל]] אימנו |
||
* [[י"ב בחשוון]] - חל [[יום הזיכרון ליצחק רבין]] |
* [[י"ב בחשוון|י"ב במרחשוון]] - חל [[יום הזיכרון ליצחק רבין]] |
||
* [[י"ז בחשוון]] - על פי המסורת החל [[המבול]] |
* [[י"ז בחשוון|י"ז במרחשוון]] - על פי המסורת החל [[המבול]] |
||
* [[כ"ט בחשוון]] - חמישים יום בדיוק מ[[יום כיפור]] - חוגגים היהודים חברי [[ביתא ישראל]] את חג ה[[סיגד]] (מעין "חג משיח"). לפני עלייתם ארצה היה זה יום צום ותפילה בתקווה לגאולה ולעליה ארצה. כיום הוא נחוג כחג הודיה על העלייה לישראל ולבקשת גאולה ומשיח. הטקס העיקרי נערך בטיילת בתלפיות, המקום שלפי המסורת ממנו ראה [[אברהם אבינו]] לראשונה את [[הר הבית|הר המוריה]]. |
* [[כ"ט בחשוון|כ"ט במרחשוון]] - חמישים יום בדיוק מ[[יום כיפור]] - חוגגים היהודים חברי [[ביתא ישראל]] את חג ה[[סיגד]] (מעין "חג משיח"). לפני עלייתם ארצה היה זה יום צום ותפילה בתקווה לגאולה ולעליה ארצה. כיום הוא נחוג כחג הודיה על העלייה לישראל ולבקשת גאולה ומשיח. הטקס העיקרי נערך בטיילת בתלפיות, המקום שלפי המסורת ממנו ראה [[אברהם אבינו]] לראשונה את [[הר הבית|הר המוריה]]. |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
גרסה מ־14:33, 2 בנובמבר 2016
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"ב אין ל' בחשוון
בשנת ה'תשפ"ד אין ל' בחשוון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מרחשוון או חשוון, הוא החודש הנמצא בין החודשים תשרי וכסלו בלוח השנה העברי. חשוון הוא החודש השני לפי ספירת החודשים המתחילה מתשרי, והחודש השמיני לפי הלוח העברי הקדום המתחיל מחודש ניסן. אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום, ואילו בשנה "שלמה" אורכו 30 יום.
א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.
בילקוט שמעוני מצוין מזלו של חודש חשוון - עקרב.
שם החודש
שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש חשוון בקיצור, כמפורט בהמשך.
מקורו של השם מרחשוון הוא במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"[1].
בעקבות קריאה מוטעית, כנראה, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. חיתוך זה של השם הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":
- חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
- כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי”[2]).
ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.
בתנ"ך החודש נקרא גם ירח בול, בפסוק: ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...”[3]. שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול.
אירועים
- בימים שני שלאחר ראש חודש, חמישי ושני שאחריו - ימי צום כחלק מתענית בה"ב
- ז' במרחשוון - מתחילים בארץ ישראל לבקש גשמים בברכת השנים שבתפילת שמונה עשרה
- י"א במרחשוון - מצוין יום פטירתה של רחל אימנו
- י"ב במרחשוון - חל יום הזיכרון ליצחק רבין
- י"ז במרחשוון - על פי המסורת החל המבול
- כ"ט במרחשוון - חמישים יום בדיוק מיום כיפור - חוגגים היהודים חברי ביתא ישראל את חג הסיגד (מעין "חג משיח"). לפני עלייתם ארצה היה זה יום צום ותפילה בתקווה לגאולה ולעליה ארצה. כיום הוא נחוג כחג הודיה על העלייה לישראל ולבקשת גאולה ומשיח. הטקס העיקרי נערך בטיילת בתלפיות, המקום שלפי המסורת ממנו ראה אברהם אבינו לראשונה את הר המוריה.
קישורים חיצוניים
- ש"ז כהנא, מר חשוון
- מר-חשוון במסורת ישראל, שמואל חגי
- חודש מרחשוון בספר התודעה, אליהו כי טוב
- תכנים לחודש חשוון במרכז הפדגוגי הווירטואלי של רשת מורשה.
- חשוון ומרחשוון, באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי
הערות שוליים
| חודשים עבריים | ||
|---|---|---|
|
