רוברטו בלרמינו – הבדלי גרסאות

רוברטו בלרמינו
Roberto Bellarmino
	הקדוש בלרמינוס
לידה	4 באוקטובר 1542; מונטפולצ'אנו באיטליה
פטירה	17 בספטמבר 1621 (בגיל 78); רומא, איטליה
קדוש עבור	הכנסייה הקתולית
ביאטיפיקציה	13 במאי 1923, רומא על ידי פיוס האחד עשר
קאנוניזציה	29 ביוני 1930, רומא על ידי פיוס האחד עשר
חג	17 בספטמבר

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:59, 2 בנובמבר 2016

רוברטו פרנצ'סקו רומולו בלרמינו (באיטלקית: Roberto Francesco Romolo Bellarmino; ‏ 4 באוקטובר 1542 - 17 בספטמבר 1621) היה קרדינל בתקופתם של האפיפיורים אורבנוס השביעי, גרגוריוס הארבעה עשר, אינוקנטיוס התשיעי, קלמנס השמיני, לאו האחד עשר, פאולוס החמישי וגרגוריוס החמישה עשר, אך מעולם לא נבחר בעצמו למשרה. אחת הדמויות המרכזיות בקונטרה-רפורמציה. הוכתר כקדוש ב-1930.

תולדות חייו

נולד במונטפולצ'אנו למשפחת אצולה. אמו הייתה אחותו של האפיפיור מרקלוס השני. השכלתו הייתה רחבה וכללה תרבות רומית עתיקה ויוונית קלאסית, בנוסף להשכלה כנסייתית, אותה רכש אצל הישועים ובאוניברסיטת פדובה, שם התמחה בתאולוגיה. ב-1569 נשלח להשלים את השכלתו באוניברסיטת לוון, בה כיהן לאחר מכן כפרופסור ולימד את כתבי תומאס אקווינס. ב-1576 שב לרומא.

לאחר רצח אנרי השלישי, מלך צרפת שלח אותו האפיפיור סיקסטוס החמישי לפריז כתאולוג המשלחת האפיפיורית. ב-1599 מינה אותו אורבנוס השביעי לקרדינל, לרקטור הקולגיום רומאנום (האוניברסיטה הישועית) ולאינקוויזיטור. בתפקידו זה היה אחד מהשופטים ששפטו את ג'ורדנו ברונו לשריפה על המוקד בעוון כפירה.

ב-1616 הורה לו האפיפיור פאולוס החמישי לזמן לחקירה את גלילאו גליליי ולהודיע לו שעליו לחזור בו מלימוד, מחקר והוראה של התאוריה ההליוצנטרית. בלרמינו הראה לגליליאו שעל פי רשימת הספרים האסורים, תורתו של קופרניקוס נאסרה לעיסוק או להוראה ודרש ממנו לחזור בו מתפיסותיו. במעמד זה, שהיה, לאחר שריפתו של ברונו, איום ממשי, הסכים גליליאו לחזור בו.

בלרמינו כתב מספר חיבורים תאולוגיים חשובים בהם "אמנות המוות הנכון" (Ars moriendi), ספר בסוגה של ספרים הדנים בחיי האדם וסיומם ובדרכים והטקסים הדרושים לקראת המוות ואחריו ו"שבע המילים האחרונות של ישוע על הצלב".

כמו כן פיתח בלרמינו את התפיסה התאולוגית לפיה מבחינת החוק האלוהי אין סמכות קנויה לאדם אחד על פני משנהו, ומכיוון שכך - הסמכות החילונית ניתנת לשליט מכח הסכמת העם. מן הבחינה הזאת נחשב בלרמינו למבשר של רעיון האמנה החברתית.

לאחר מותו

ב-1923 פתח האפיפיור פיוס האחד עשר במהלכים להקדיש את בלרמינו כקדוש. ב-13 במאי הכתיר אותו למבורך וב-29 ביוני 1930 הכתיר אותו כקדוש. בלוח השנה הנוצרי, יומו הוא ה-17 בספטמבר^[1].

אוניברסיטת בלרמיין בלואיוויל, קנטקי, נקראת על שמו, כמו גם מוסדות לימוד קתוליים נוספים ברחבי העולם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברטו בלרמינו בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ לוח השנה הקתולי

[1] לוח השנה הקתולי

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{קדוש נוצרי
-[[קובץ:Saint Robert Bellarmine.png|250px|ממוזער|שמאל|הקדוש בלרמינוס]]
+|שם=רוברטו בלרמינו
+|תמונה=[[קובץ:Saint Robert Bellarmine.png|200px]]
+|כיתוב=הקדוש בלרמינוס
+|תאריך לידה=[[4 באוקטובר]] [[1542]]
+|מקום לידה=[[מונטפולצ'אנו]] ב[[איטליה]]
+|תאריך פטירה=[[17 בספטמבר]] [[1621]]
+|מקום פטירה=[[רומא]], איטליה
+|הקדשה=[[הכנסייה הקתולית]]
+|תארים=
+|תאריך ביאטיפיקציה=[[13 במאי]] [[1923]]
+|מקום הביאטיפיקציה=[[רומא]]
+|ביאטיפיקציה על ידי=[[פיוס האחד עשר]]
+|תאריך הקאנוניזציה=[[29 ביוני]] [[1930]]
+|מקום הקאנוניזציה=רומא
+|קאנוניזציה על ידי=[[פיוס האחד עשר]]
+|מקום פולחן עיקרי=
+|יום חג=[[17 בספטמבר]]
+|תכונות=
+|פטרון=
+|מחלוקות=
+}}
 '''רוברטו פרנצ'סקו רומולו בלרמינו''' (ב[[איטלקית]]: '''Roberto Francesco Romolo Bellarmino'''; {{כ}} [[4 באוקטובר]] [[1542]] - [[17 בספטמבר]] [[1621]]) היה [[קרדינל]] בתקופתם של ה[[אפיפיור]]ים [[אורבנוס השביעי]], [[גרגוריוס הארבעה עשר]], [[אינוקנטיוס התשיעי]], [[קלמנס השמיני]], [[לאו האחד עשר]], [[פאולוס החמישי]] ו[[גרגוריוס החמישה עשר]], אך מעולם לא נבחר בעצמו למשרה. אחת הדמויות המרכזיות ב[[קונטרה-רפורמציה]]. הוכתר כ[[קדוש (נצרות)|קדוש]] ב-[[1930]].
@@ שורה 11: / שורה 32: @@
 בלרמינו כתב מספר חיבורים תאולוגיים חשובים בהם "אמנות המוות הנכון" (''[[ארס מוריינדי|Ars moriendi]]''), ספר ב[[סוגה ספרותית|סוגה]] של ספרים הדנים בחיי האדם וסיומם ובדרכים והטקסים הדרושים לקראת המוות ואחריו ו"שבע המילים האחרונות של ישוע על הצלב".
-כמו כן פיתח בלארמינו את התפיסה התיאולוגית לפיה מבחינת החוק האלוהי אין סמכות קנויה לאדם אחד על פני משנהו, ומכיוון שכך - ה[[סמכות]] החילונית ניתנת לשליט מכח הסכמת העם. מן הבחינה הזאת נחשב בלארמינו למבשר של רעיון [[האמנה החברתית]].
+כמו כן פיתח בלרמינו את התפיסה התאולוגית לפיה מבחינת החוק האלוהי אין סמכות קנויה לאדם אחד על פני משנהו, ומכיוון שכך - ה[[סמכות]] החילונית ניתנת לשליט מכח הסכמת העם. מן הבחינה הזאת נחשב בלרמינו למבשר של רעיון [[האמנה החברתית]].
 == לאחר מותו ==