גרוב G-120 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 3: שורה 3:
'''גרוב G-120A''' הוא [[מטוס אימון]] ו[[אווירובטיקה]] המיוצר על חברת [[גרוב איירקראפט]] ה[[גרמניה|גרמנית]].
'''גרוב G-120A''' הוא [[מטוס אימון]] ו[[אווירובטיקה]] המיוצר על חברת [[גרוב איירקראפט]] ה[[גרמניה|גרמנית]].


==פיתוח ושירות==
==תכנון ופיתוח==
בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] פיתחה חברת גרוב את דגם G-120, שהיה מבוסס על מטוס האימון מתוצרתה, [[גרוב G-115|G-115]]. המטוס החדש היה הצעתה של חברת גרוב עבור מכרז של [[חיל האוויר של ארצות הברית]] למטוס אימון ראשוני. המטוס החדש טס לראשונה ביוני [[1992]], וכלל שינויים רבים מדגם 115, ובהם [[כן נסע]] מתכנס, [[מנוע בוכנה]] עם [[מערכת הזרקת דלק]] בעל ששה [[צילינדר (הנדסת מכונות)|צילינדר]]ים מתוצרת [[לייקומינג אנג'ינס|לייקומינג]], מדגם AEIO-540, בעל [[הספק]] של כ-260 [[כוח סוס]], ו[[מדחף]] בעל ארבעה להבים. חברת גרוב לא זכתה במכרז זה ופיתוחו הואט ונמשך תחת הסימול 120A עד שנת [[2000]]. בנובמבר [[2001]] ניתן למטוס רישוי תעופתי על ידי הגופים הרלוונטיים ב[[גרמניה]], ובתחילת [[2002]] התקבל האישור של ה[[FAA]], רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית.
בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] פיתחה חברת גרוב את דגם G-120, שהיה מבוסס על מטוס האימון מתוצרתה, [[גרוב G-115|G-115]]. המטוס החדש היה הצעתה של חברת גרוב עבור מכרז של [[חיל האוויר של ארצות הברית]] למטוס אימון ראשוני. המטוס החדש טס לראשונה ביוני [[1992]], וכלל שינויים רבים מדגם 115, ובהם [[כן נסע]] מתכנס, [[מנוע בוכנה]] עם [[מערכת הזרקת דלק]] בעל ששה [[צילינדר (הנדסת מכונות)|צילינדר]]ים מתוצרת [[לייקומינג אנג'ינס|לייקומינג]], מדגם AEIO-540, בעל [[הספק]] של כ-260 [[כוח סוס]], ו[[מדחף]] בעל ארבעה להבים. חברת גרוב לא זכתה במכרז זה ופיתוחו הואט ונמשך תחת הסימול 120A עד שנת [[2000]]. בנובמבר [[2001]] ניתן למטוס רישוי תעופתי על ידי הגופים הרלוונטיים ב[[גרמניה]], ובתחילת [[2002]] התקבל האישור של ה[[FAA]], רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית.


שורה 9: שורה 9:


===שירות בחיל האוויר הישראלי===
===שירות בחיל האוויר הישראלי===
תחילת [[2002]] הוחלט על רכישת מטוסי גרוב 120A עבור חיל האוויר הישראלי. המטוסים נועדו להחליף את מטוסי ה[[פייפר סופר-קאב]] המתיישנים, ולשמש במקומם כמטוס האימון הראשוני ב[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]]. שמו של המטוס בחל האוויר הוא "סנונית".{{הערה|{{אתר חיל האוויר|רוני ווינקלר|מטוס המיון החדש של חיל-האוויר: גרוב G-120A|612-19780|1/2/2002}}}} מטוסי הסנונית היו המטוסים הראשונים בתולדות חיל האוויר שלא נרכשו על ידי החיל;{{הערה|{{אתר חיל האוויר||גרוב G-120A (סנונית)|901-20575|}}}} 27 המטוסים נרכשו על ידי חברת "סנונית שירותי אוויר", שהיא חברת בת של חברת [[אלביט מערכות]] וחברת הבת שלה [[ציקלון מוצרי תעופה]]. חברת סנונית מתחזקת את המטוסים, וחיל האוויר רוכש ממנה את שעות הטיסה בהם. 3 המטוסים הראשונים הגיעו לישראל בסוף אותה שנה.{{{הערה|[https://www.flightglobal.com/news/articles/israeli-air-force-receives-first-three-of-27-grob-12-157151/ Israeli air force receives first three of 27 Grob 120 trainers] באתר [https://www.flightglobal.com/ flightglobal.com]{{כ}}, 5/11/2002.}}{{הערה|{{אתר חיל האוויר|אור יעקב|סנונית ראשונה|642-20044|1/12/2002}}}}
תחילת [[2002]] הוחלט על רכישת מטוסי גרוב 120A עבור חיל האוויר הישראלי. המטוסים נועדו להחליף את מטוסי ה[[פייפר סופר-קאב]] המתיישנים, ולשמש במקומם כמטוס האימון הראשוני ב[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]]. שמו של המטוס בחל האוויר הוא "סנונית".{{הערה|{{אתר חיל האוויר|רוני ווינקלר|מטוס המיון החדש של חיל-האוויר: גרוב G-120A|612-19780|1/2/2002}}}} מטוסי הסנונית היו המטוסים הראשונים בתולדות חיל האוויר שלא נרכשו על ידי החיל;{{הערה|{{אתר חיל האוויר||גרוב G-120A (סנונית)|901-20575|}}}} 27 המטוסים נרכשו על ידי חברת "סנונית שירותי אוויר", שהיא חברת בת של חברת [[אלביט מערכות]] וחברת הבת שלה [[ציקלון מוצרי תעופה]]. חברת סנונית מתחזקת את המטוסים, וחיל האוויר רוכש ממנה את שעות הטיסה בהם. 3 המטוסים הראשונים הגיעו לישראל בסוף אותה שנה.{{{הערה|[https://www.flightglobal.com/news/articles/israeli-air-force-receives-first-three-of-27-grob-12-157151/ Israeli air force receives first three of 27 Grob 120 trainers] באתר [https://www.flightglobal.com/ flightglobal.com]{{כ}}, 5/11/2002.}}{{הערה|{{אתר חיל האוויר|אור יעקב|סנונית ראשונה|642-20044|1/12/2002}}}} באפריל [[2004]] נאלץ מטוס סנונית לבצע [[נחיתת חירום]] לאחר שאחד מגלגלי המטוס לא נפתח בעת הגישה לנחיתה. בעקבות האירוע הורה [[מפקד חיל האוויר הישראלי|מפקד חיל האוויר]] באותה עת, ה[[אלוף]] [[אליעזר שקדי]], על קרקוע מערך הסנונית עד לבדיקת התקלה. לאחר השלמת הבדיקה, בתוך כמה שבועות, ניתן אישור מחדש להפעלת המטוסים.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|אור יעקב|דרמה באוויר: הגלגל לא יצא, הסנונית נחתה בשלום|1325-22458|24/6/2004}}


21 מטוסי G-120 הוחכרו על ידי חברת [[אלביט מערכות]] לצורך שימוש כמטוסי הדרכה ב[[חיל האוויר הישראלי]]. חיל האוויר מממן את שעות הטיסה וחברת אלביט אחראית על תחזוקת המטוסים. המטוסים משמשים לאימון חניכים ב[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]]. ה-G-120 נכנס לשימוש בחיל האוויר הישראלי ב-[[2002]] וזכה שם לכינוי "'''סנונית'''". הוא החליף את מטוסי ה[[פייפר סופר-קאב]].
21 מטוסי G-120 הוחכרו על ידי חברת [[אלביט מערכות]] לצורך שימוש כמטוסי הדרכה ב[[חיל האוויר הישראלי]]. חיל האוויר מממן את שעות הטיסה וחברת אלביט אחראית על תחזוקת המטוסים. המטוסים משמשים לאימון חניכים ב[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]]. ה-G-120 נכנס לשימוש בחיל האוויר הישראלי ב-[[2002]] וזכה שם לכינוי "'''סנונית'''". הוא החליף את מטוסי ה[[פייפר סופר-קאב]].


==תכנון ומבנה==

שלדת המטוס עשויה מ[[חומר מרוכב]] שאינו פגיע לנזקי [[קורוזיה|שיתוך]] ומאפשר למטוס לעמוד ב-+6/-4 [[תאוצת הכובד|ג'י]]. שני המושבים במטוס ממוקמים זה לצד זה.
שלדת המטוס עשויה מ[[חומר מרוכב]], שאינו פגיע לנזקי [[קורוזיה|שיתוך]], ומאפשר למטוס לעמוד ב-+6/-4 [[תאוצת הכובד|ג'י]]. אורך חיי גוף המטוס על פי נתוני היצרן הוא 15,000 שעות. שני המושבים במטוס ממוקמים זה לצד זה.


== מפעילות ==
== מפעילות ==

גרסה מ־12:36, 3 בנובמבר 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
מטוס גרוב G-120A ("סנונית") של בית הספר לטיסה בחיל האוויר הישראלי

גרוב G-120A הוא מטוס אימון ואווירובטיקה המיוצר על חברת גרוב איירקראפט הגרמנית.

פיתוח ושירות

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 פיתחה חברת גרוב את דגם G-120, שהיה מבוסס על מטוס האימון מתוצרתה, G-115. המטוס החדש היה הצעתה של חברת גרוב עבור מכרז של חיל האוויר של ארצות הברית למטוס אימון ראשוני. המטוס החדש טס לראשונה ביוני 1992, וכלל שינויים רבים מדגם 115, ובהם כן נסע מתכנס, מנוע בוכנה עם מערכת הזרקת דלק בעל ששה צילינדרים מתוצרת לייקומינג, מדגם AEIO-540, בעל הספק של כ-260 כוח סוס, ומדחף בעל ארבעה להבים. חברת גרוב לא זכתה במכרז זה ופיתוחו הואט ונמשך תחת הסימול 120A עד שנת 2000. בנובמבר 2001 ניתן למטוס רישוי תעופתי על ידי הגופים הרלוונטיים בגרמניה, ובתחילת 2002 התקבל האישור של הFAA, רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית.

חברת לופטהאנזה פלייט טריינינג, חברת בת של חברת התעופה לופטהנזה הייתה הלקוח הראשון של המטוס, שנרכש כמטוס להכשרת טייסים לחברה. האימונים נערכים בבית הספר לטיסה של החברה הנמצא בגודייר אריזונה) (Goodyear), שבאריזונה, ארצות הברית. חיל האוויר הגרמני חכר ששה מטוסים מחברת לופטהאנזה, וטייסיו מתאמנים גם הם באריזונה. לקוחות נוספים הם חילות האוויר של קנדה, צרפתי ושל ישראל (ראו להלן).

שירות בחיל האוויר הישראלי

תחילת 2002 הוחלט על רכישת מטוסי גרוב 120A עבור חיל האוויר הישראלי. המטוסים נועדו להחליף את מטוסי הפייפר סופר-קאב המתיישנים, ולשמש במקומם כמטוס האימון הראשוני בקורס טיס. שמו של המטוס בחל האוויר הוא "סנונית".[1] מטוסי הסנונית היו המטוסים הראשונים בתולדות חיל האוויר שלא נרכשו על ידי החיל;[2] 27 המטוסים נרכשו על ידי חברת "סנונית שירותי אוויר", שהיא חברת בת של חברת אלביט מערכות וחברת הבת שלה ציקלון מוצרי תעופה. חברת סנונית מתחזקת את המטוסים, וחיל האוויר רוכש ממנה את שעות הטיסה בהם. 3 המטוסים הראשונים הגיעו לישראל בסוף אותה שנה.{[3][4] באפריל 2004 נאלץ מטוס סנונית לבצע נחיתת חירום לאחר שאחד מגלגלי המטוס לא נפתח בעת הגישה לנחיתה. בעקבות האירוע הורה מפקד חיל האוויר באותה עת, האלוף אליעזר שקדי, על קרקוע מערך הסנונית עד לבדיקת התקלה. לאחר השלמת הבדיקה, בתוך כמה שבועות, ניתן אישור מחדש להפעלת המטוסים.{{הערה|אור יעקב, ‏דרמה באוויר: הגלגל לא יצא, הסנונית נחתה בשלום, באתר חיל האוויר הישראלי, 24/6/2004

21 מטוסי G-120 הוחכרו על ידי חברת אלביט מערכות לצורך שימוש כמטוסי הדרכה בחיל האוויר הישראלי. חיל האוויר מממן את שעות הטיסה וחברת אלביט אחראית על תחזוקת המטוסים. המטוסים משמשים לאימון חניכים בקורס טיס. ה-G-120 נכנס לשימוש בחיל האוויר הישראלי ב-2002 וזכה שם לכינוי "סנונית". הוא החליף את מטוסי הפייפר סופר-קאב.

תכנון ומבנה

שלדת המטוס עשויה מחומר מרוכב, שאינו פגיע לנזקי שיתוך, ומאפשר למטוס לעמוד ב-+6/-4 ג'י. אורך חיי גוף המטוס על פי נתוני היצרן הוא 15,000 שעות. שני המושבים במטוס ממוקמים זה לצד זה.

מפעילות


מאפיינים (G-120)

מאפיינים כלליים

  • צוות: 2
  • אורך: 8.11 מטר (26 רגל 7 אינץ')
  • מוטת כנפיים: 10.18 מטר (33 רגל 5 אינץ')
  • גובה: 2.66 מטר (8 רגל 9 אינץ')
  • שטח כנף: 13.3 מטר² (143.1 רגל²)
    זוג מטוסי גרוב G-120A ("סנונית") של בית הספר לטיסה במהלך טקס סיום קורס טיס בחיל האוויר הישראלי
  • משקל המראה מרבי: 1,440 ק"ג (3,168 ליברות)
  • הנעה: מנוע AEIO-540-D4D5 מתוצרת לייקומינג, בעל דחף של 194 קילו-וואט (260 כוח סוס)
  • מדחף: תלת להבי, מהירות קבועה

ביצועים

  • מהירות מרבית: 320 קמ"ש (172 קשר, 197 מיל/שעה)
  • מהירות שיוט: 307 קמ"ש (166 קשר, 189 מיל/שעה)
  • מהירות הזדקרות: 102 קמ"ש (55 קשר, 63 מיל/שעה)
  • טווח: 1,535 ק"מ (830 מיל ימי, 947 מיל)
  • קצב טיפוס: 390.2 מטר/דקה (1,280 רגל/דקה)

קישורים חיצוניים

  • G-120, באתר גרוב איירוספייס

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית