חשוון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 5.29.249.250 (שיחה) לעריכה האחרונה של דוד שי
←‏אירועים: טיילת ארמון הנציב
שורה 26: שורה 26:
* [[י"ב בחשוון]] - חל [[יום הזיכרון ליצחק רבין]]
* [[י"ב בחשוון]] - חל [[יום הזיכרון ליצחק רבין]]
* [[י"ז בחשוון]] - על פי המסורת החל [[המבול]]
* [[י"ז בחשוון]] - על פי המסורת החל [[המבול]]
* [[כ"ט בחשוון]] - חמישים יום בדיוק מ[[יום כיפור]] - חוגגים היהודים חברי [[ביתא ישראל]] את חג ה[[סיגד]] (מעין "חג משיח"). לפני עלייתם ארצה היה זה יום צום ותפילה בתקווה לגאולה ולעליה ארצה. כיום הוא נחוג כחג הודיה על העלייה לישראל ולבקשת גאולה ומשיח. הטקס העיקרי נערך בטיילת בתלפיות, המקום שלפי המסורת ממנו ראה [[אברהם אבינו]] לראשונה את [[הר הבית|הר המוריה]].
* [[כ"ט בחשוון]] - חמישים יום בדיוק מ[[יום כיפור]] - חוגגים היהודים חברי [[ביתא ישראל]] את חג ה[[סיגד]] (מעין "חג משיח"). לפני עלייתם ארצה היה זה יום צום ותפילה בתקווה לגאולה ולעליה ארצה. כיום הוא נחוג כחג הודיה על העלייה לישראל ולבקשת גאולה ומשיח. הטקס העיקרי נערך ב[[טיילת ארמון הנציב]] בירושלים, המקום שלפי המסורת ממנו ראה [[אברהם אבינו]] לראשונה את [[הר הבית|הר המוריה]].


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־14:22, 3 בנובמבר 2016

►► חשוון ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

חשוון, או מרחשוון, הוא החודש הנמצא בין החודשים תשרי וכסלו בלוח השנה העברי. חשוון הוא החודש השני לפי ספירת החודשים המתחילה מתשרי, והחודש השמיני לפי הלוח העברי הקדום המתחיל מחודש ניסן. אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום, ואילו בשנה "שלמה" אורכו 30 יום.

א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

בול ישראלי לחודש חשוון, מזל עקרב.
חודש מרחשוון, מזל עקרב, פרט מפסיפס של גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי

בילקוט שמעוני מצוין מזלו של חודש חשוון - עקרב.

שם החודש

שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש חשוון בקיצור, כמפורט בהמשך.

מקורו של השם מרחשוון הוא במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"[1].

בעקבות קריאה מוטעית, כנראה, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. חיתוך זה של השם הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":

  • חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
  • כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי”[2]).

ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.

בתנ"ך החודש נקרא גם ירח בול, בפסוק: ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...”[3]. שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול.

אירועים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים