גרוב G-120 – הבדלי גרסאות
סיום (ראו הערה בדף השיחה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה|}} |
|||
[[קובץ:Snunit.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מטוס גרוב G-120A ("סנונית") של בית הספר לטיסה בחיל האוויר הישראלי]] |
[[קובץ:Snunit.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מטוס גרוב G-120A ("סנונית") של בית הספר לטיסה בחיל האוויר הישראלי]] |
||
'''גרוב G-120A''' ([[גרמנית]]: Grob G 120A) הוא [[מטוס אימון]] ו[[אווירובטיקה]] המיוצר על חברת [[גרוב איירקראפט]] ה[[גרמניה|גרמנית]]. |
'''גרוב G-120A''' ([[גרמנית]]: Grob G 120A) הוא [[מטוס אימון]] ו[[אווירובטיקה]] המיוצר על חברת [[גרוב איירקראפט]] ה[[גרמניה|גרמנית]]. |
||
גרסה מ־15:56, 3 בנובמבר 2016
גרוב G-120A (גרמנית: Grob G 120A) הוא מטוס אימון ואווירובטיקה המיוצר על חברת גרוב איירקראפט הגרמנית.
פיתוח ושירות
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 פיתחה חברת גרוב את דגם G-120, שהיה מבוסס על מטוס האימון מתוצרתה, G-115. המטוס החדש היה הצעתה של חברת גרוב עבור מכרז של חיל האוויר של ארצות הברית למטוס אימון ראשוני. המטוס החדש טס לראשונה ביוני 1992, וכלל שינויים רבים מדגם 115, ובהם כן נסע מתכנס, מנוע בוכנה עם מערכת הזרקת דלק בעל ששה צילינדרים מתוצרת לייקומינג, מדגם AEIO-540, בעל הספק של כ-260 כוח סוס, ומדחף בעל ארבעה להבים. שלדת המטוס עשויה מחומר מרוכב, שאינו פגיע לנזקי שיתוך, המאפשר למטוס לעמוד בעומסים של +6 עד -4 ג'י. אורך חיי גוף המטוס על פי נתוני היצרן הוא 15,000 שעות. שני המושבים בתא הטייס ממוקמים זה לצד זה, ויש בו מקום לטייסים בציוד מלא.
חברת גרוב לא זכתה במכרז זה ופיתוחו של דגם 120 הואט ונמשך תחת הסימול 120A עד שנת 2000. בנובמבר 2001 ניתן למטוס רישוי תעופתי על ידי הגופים הרלוונטיים בגרמניה, ובתחילת 2002 התקבל האישור של הFAA, רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית.
חברת לופטהאנזה פלייט טריינינג, חברת בת של חברת התעופה לופטהנזה הייתה הלקוח הראשון של המטוס, שנרכש כמטוס להכשרת טייסים לחברה. האימונים נערכים בבית הספר לטיסה של החברה הנמצא בגודייר (Goodyear), שבאריזונה, ארצות הברית. חיל האוויר הגרמני חכר ששה מטוסים מחברת לופטהאנזה, וטייסיו מתאמנים גם הם באריזונה. בין לקוחות המטוס נמצאים חילות האוויר של קנדה, צרפתי ושל ישראל (ראו להלן), ועוד.
שירות בחיל האוויר הישראלי
תחילת 2002 הוחלט על רכישת מטוסי גרוב 120A עבור חיל האוויר הישראלי. המטוסים נועדו להחליף את מטוסי הפייפר סופר-קאב המתיישנים, ולשמש במקומם כמטוס האימון הראשוני בקורס טיס. שמו של המטוס בחל האוויר הוא "סנונית".[1] מטוסי הסנונית היו המטוסים הראשונים בתולדות חיל האוויר שלא נרכשו על ידי החיל;[2] 27 המטוסים נרכשו על ידי חברת "סנונית שירותי אוויר", שהיא חברת בת של חברת אלביט מערכות וחברת הבת שלה ציקלון מוצרי תעופה. חברת סנונית מתחזקת את המטוסים, וחיל האוויר רוכש ממנה את שעות הטיסה בהם. 3 המטוסים הראשונים הגיעו לישראל בסוף אותה שנה.{[3][4] באפריל 2004 נאלץ מטוס סנונית לבצע נחיתת חירום לאחר שאחד מגלגלי המטוס לא נפתח בעת הגישה לנחיתה. בעקבות האירוע הורה מפקד חיל האוויר באותה עת, האלוף אליעזר שקדי, על קרקוע מערך הסנונית עד לבדיקת התקלה. לאחר השלמת הבדיקה, בתוך כמה שבועות, ניתן אישור מחדש להפעלת המטוסים.[5]
גרסאות
- G120A
- גרסת הייצור, עם מנוע לייקומינג AEIO-540-D4D5 בעל ששה צילינדרים, מחזור ארבע פעימות מקורר אוויר, היוצר הספק של 260 כוח סוס.
- G120TP
- גרסה בעלת מנוע טורבופרופ רולס-רויס 20-B17F, היוצר הספק של 456 כוחות סוס בעת המראה. חיל האוויר האינדונזי חתם בספטמבר 2011 על חוזה לרכישת 18 מטוסי אימון מדגם זה, וחיל האוויר הארגנטינאי רכש 10 מטוסים.
מפעילות
מאפיינים (G-120)
מאפיינים כלליים
- צוות: 2, מדריך וחניך
- אורך: 8.11 מטר
- מוטת כנפיים: 10.18 מטר
- גובה: 2.66 מטר
- שטח כנף: 13.3 מטר רבוע
- משקל המראה מרבי: 1,440 ק"ג
- הנעה: מנוע לייקומינג AEIO-540-D4D5, בעל דחף של 194 קילו-וואט (260 כוח סוס)
- מדחף: בעל ארבע להבים עם מהירות קבועה
ביצועים
- מהירות מרבית: 172 קשר (320 קמ"ש)
- מהירות שיוט: 166 קשר (307 קמ"ש)
- מהירות הזדקרות: 55 קשר (102 קמ"ש)
- טווח: 1,535 ק"מ
- תקרת שירות: 18,000 רגל (5,486 מטר)
- קצב טיפוס: 390.2 מטר/דקה (1,280 רגל/דקה)
קישורים חיצוניים
- G-120, באתר גרוב איירוספייס
- גרוב G-120A (סנונית), באתר חיל האוויר הישראלי
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^ רוני ווינקלר, מטוס המיון החדש של חיל-האוויר: גרוב G-120A, באתר חיל האוויר הישראלי, 1/2/2002
- ^ גרוב G-120A (סנונית), באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ Israeli air force receives first three of 27 Grob 120 trainers באתר flightglobal.com, 5/11/2002.
- ^ אור יעקב, סנונית ראשונה, באתר חיל האוויר הישראלי, 1/12/2002
- ^ אור יעקב, דרמה באוויר: הגלגל לא יצא, הסנונית נחתה בשלום, באתר חיל האוויר הישראלי, 24/6/2004