בית (מחשב) – הבדלי גרסאות
מ שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים ** |
תיקונים לשוניים (מקף ־, גיגה ולא ג'יגה ועוד). תיקון התחיליות הבינאריות לבתים ותיקון הקיצורים. |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
| 1 E6|10<sup>6</sup> |
| 1 E6|10<sup>6</sup> |
||
|- |
|- |
||
| |
| גיגה-בית |
||
| GB |
| GB |
||
| ג"ב |
| ג"ב |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
! colspan="4" style="background-color:#ddf;" | תחיליות בינאריות{{ש}}([[IEC 60027-2]]) |
! colspan="4" style="background-color:#ddf;" | תחיליות בינאריות{{ש}}([[IEC 60027-2]]) |
||
|- |
|- |
||
| kibibyte |
|||
| kibibit |
|||
| |
| KiB |
||
| |
| |
||
| 2<sup>10</sup> |
| 2<sup>10</sup> |
||
|- |
|- |
||
| mebibyte |
|||
| mebibit |
|||
| |
| MiB |
||
| |
| |
||
| 2<sup>20</sup> |
| 2<sup>20</sup> |
||
|- |
|- |
||
| gibibyte |
|||
| gibibit |
|||
| |
| GiB |
||
| |
| |
||
| 2<sup>30</sup> |
| 2<sup>30</sup> |
||
|- |
|- |
||
| tebibyte |
|||
| tebibit |
|||
| |
| TiB |
||
| |
| |
||
| 2<sup>40</sup> |
| 2<sup>40</sup> |
||
שורה 54: | שורה 54: | ||
'''בַּיִת''' (ב[[אנגלית]]: '''byte'''; מיוצג באנגלית באות [[B]]) הוא יחידה של [[זיכרון מחשב]], המורכבת בדרך כלל מ־8 [[סיבית|סיביות]]. מעבר להגדרה השרירותית של בית בתור איגוד של מספר סיביות, ככלל (במחשבים מודרניים), הבית הוא היחידה הקטנה ביותר שניתן להתייחס אליה [[אריתמטיקה|בחישובים אריתמטיים]] והוא הבסיס [[כתובת (זיכרון מחשב)|לכתובות גישה לזיכרון]]. לדוגמה, כדי לשנות את הסיבית ה־300 בזיכרון, המחשב יקרא את הבית מכתובת 38 בזיכרון, ישנה בו רק את הסיבית הרביעית (300 = 37×8 + 4) וישמור את הבית כולו חזרה לתוך הזיכרון. |
'''בַּיִת''' (ב[[אנגלית]]: '''byte'''; מיוצג באנגלית באות [[B]]) הוא יחידה של [[זיכרון מחשב]], המורכבת בדרך כלל מ־8 [[סיבית|סיביות]]. מעבר להגדרה השרירותית של בית בתור איגוד של מספר סיביות, ככלל (במחשבים מודרניים), הבית הוא היחידה הקטנה ביותר שניתן להתייחס אליה [[אריתמטיקה|בחישובים אריתמטיים]] והוא הבסיס [[כתובת (זיכרון מחשב)|לכתובות גישה לזיכרון]]. לדוגמה, כדי לשנות את הסיבית ה־300 בזיכרון, המחשב יקרא את הבית מכתובת 38 בזיכרון, ישנה בו רק את הסיבית הרביעית (300 = 37×8 + 4) וישמור את הבית כולו חזרה לתוך הזיכרון. |
||
כדי לייעל את מהירות הגישה לזיכרון, נקראים (או נכתבים) בדרך כלל שניים, ארבעה או אף שמונה בתים ביחד (16, 32 |
כדי לייעל את מהירות הגישה לזיכרון, נקראים (או נכתבים) בדרך כלל שניים, ארבעה או אף שמונה בתים ביחד (16, 32 ו־64 [[סיבית|סיביות]] בהתאמה), אך הכתובת היא עדיין כתובת הבית הבודד. גם חישובים אריתמטיים מבוצעים בדרך כלל על מספרים המיוצגים על ידי כמה בתים, כיחידה אחת. |
||
גודל של 8 סיביות הוא נוח בין השאר משום שהוא מתאים לייצוג תו בודד ב־[[ASCII]]. |
|||
==היסטוריית הבית== |
==היסטוריית הבית== |
||
בתחילת עידן המחשב ([[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות |
בתחילת עידן המחשב ([[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|ה־70 של המאה ה־20]]), יוצרו מחשבים בעלי '''[[מילה (מחשב)|מילה]]''' (Word) באורכים שונים. גודל מילה היה שונה ממחשב אחד למשנהו, 40 עד 75 סיביות בדרך כלל, וכתובות בזיכרון יוצגו ככתובת המילה. לייצוג [[מחרוזת (מדעי המחשב)|מחרוזת]] היה נהוג אז לקבץ כמה תווים בתוך מילה אחת. תו יוצג אז באורך שש או שבע סיביות בדרך כלל. |
||
את המושג "בית" טבע ורנר בוכהולץ בשנת [[1956]], בעת תכנונו של מחשב Stretch של חברת [[IBM]]. ראשית נחשב הבית כמייצג תו בודד גם אם אורכו אינו שמונה סיביות. אך מאחר שלבסוף הוחלט כי במחשב זה אורכו יהיה שמונה סיביות{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=http://archive.computerhistory.org/resources/text/IBM/Stretch/pdfs/Buchholz_102636426.pdf|כותרת=PLANNING A COMPUTER SYSTEM, Project Stretch|הכותב=IBM|תאריך=1962|שפה=אנגלית}}}} הפך גודל זה לחלק בלתי נפרד מן ההגדרה של הבית. חיזוק נוסף להגדרה זו ניתן |
את המושג "בית" טבע ורנר בוכהולץ בשנת [[1956]], בעת תכנונו של מחשב Stretch של חברת [[IBM]]. ראשית נחשב הבית כמייצג תו בודד גם אם אורכו אינו שמונה סיביות. אך מאחר שלבסוף הוחלט כי במחשב זה אורכו יהיה שמונה סיביות{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=http://archive.computerhistory.org/resources/text/IBM/Stretch/pdfs/Buchholz_102636426.pdf|כותרת=PLANNING A COMPUTER SYSTEM, Project Stretch|הכותב=IBM|תאריך=1962|שפה=אנגלית}}}} הפך גודל זה לחלק בלתי נפרד מן ההגדרה של הבית. חיזוק נוסף להגדרה זו ניתן ב־[[1964]] בה הוכרז אחד המחשבים המוצלחים ביותר בימים אלו, [[IBM System/360]] שבו שוב יוצגו תווים באמצעות בתים באורך שמונה סיביות. |
||
במהלך [[שנות ה-70]], עם התפתחות ה[[מיני-מחשב]]ים, תפס הבית את מקומו כסטנדרט בתעשייה. הדור הבא של המחשבים, ה[[מיקרו-מחשב]]ים, בראשיתם, היו בעלי רוחב [[אפיק נתונים]] של שמונה סיביות וכך תפסו הבית וכפולותיו (16 סיביות, 32 סיביות) את מקומם כגודל הסטנדרטי הכמעט בלעדי. |
במהלך [[שנות ה-70|שנות ה־70]], עם התפתחות ה[[מיני-מחשב|מיני־מחשב]]ים, תפס הבית את מקומו כסטנדרט בתעשייה. הדור הבא של המחשבים, ה[[מיקרו-מחשב|מיקרו־מחשב]]ים, בראשיתם, היו בעלי רוחב [[אפיק נתונים]] של שמונה סיביות וכך תפסו הבית וכפולותיו (16 סיביות, 32 סיביות) את מקומם כגודל הסטנדרטי הכמעט בלעדי. |
||
==כפולותיו של הבית== |
==כפולותיו של הבית== |
||
מקובל לבטא נפחי זיכרון בכפולות של בתים: קילו-בית (KB), [[תחיליות במערכת היחידות הבינלאומית#מגה|מגה]]-בית (MB), |
מקובל לבטא נפחי זיכרון בכפולות של בתים: קילו-בית (KB), [[תחיליות במערכת היחידות הבינלאומית#מגה|מגה]]-בית (MB), גיגה-בית (GB), טרה-בית (TB), פטה-בית (PB), אקסה-בית (EB), זטה-בית (ZB), יוטה-בית (YB) וכן הלאה. מונחים אלו משמשים למדידת גודלם של זיכרון ה[[מחשב]] ושל אמצעי אחסון כגון [[דיסק קשיח]]. |
||
קיימות שתי שיטות לייצוג כפולותיו של בית: |
קיימות שתי שיטות לייצוג כפולותיו של בית: |
||
שיטה עשרונית: |
שיטה עשרונית: |
||
זוהי שיטה שאנשים המציאו |
זוהי שיטה שאנשים המציאו בשל חוסר ידיעת השיטה הבינארית, ולכן זוהי שיטה לא נכונה ומלאה שגיאות. לא מומלץ לספור כך והיא לא נחשבת מבחינת המדעים והמחשוב. |
||
=== |
===השיטה הבינארית=== |
||
טבעי יותר להשתמש בחזקות של 2 (2<sup>10</sup> = 1024) מאשר בחזקות של |
טבעי יותר להשתמש בחזקות של 2 (2<sup>10</sup> = 1024) מאשר בחזקות של 10. על פי שיטה זו: |
||
* קילו-בית אחד שווה |
* קילו-בית אחד שווה ל־[[1024 (מספר)|1024]] בתים (2<sup>10</sup>) |
||
* מגה-בית אחד שווה |
* מגה-בית אחד שווה ל־1024 קילו-בתים (2<sup>20</sup>, שהם 1,048,576 בתים). |
||
* |
* גיגה-בית אחד שווה ל־1024 מגה-בתים (2<sup>30</sup>, שהם 1,073,741,824 בתים). |
||
* טרה-בית אחד שווה |
* טרה-בית אחד שווה ל־1024 גיגה-בתים (2<sup>40</sup>, שהם 1,099,511,627,776 בתים). |
||
* פטה-בית אחד שווה |
* פטה-בית אחד שווה ל־1024 טרה-בתים (2<sup>50</sup>, שהם 1,125,899,906,842,624 בתים). |
||
* אקסה-בית אחד שווה |
* אקסה-בית אחד שווה ל־1024 פטה-בתים (2<sup>60</sup>, שהם 1,152,921,504,606,846,976 בתים). |
||
* זטה-בית אחד שווה |
* זטה-בית אחד שווה ל־1024 אקסה-בתים (2<sup>70</sup>, שהם 1,180,591,620,717,411,303,424 בתים). |
||
* יוטה-בית אחד שווה |
* יוטה-בית אחד שווה ל־1024 זטה-בתים (2<sup>80</sup>, שהם 1,208,925,819,614,629,174,706,176 בתים). |
||
בתחילה נעשה שימוש בשיטת הכפולות של 1024 בלבד, שכן מושגים אלה שימשו בעיקר אנשי מקצוע, ומבחינה [[מתודולוגיה|מתודולוגית]] שיטה זו נכונה יותר. אלא שברבות הזמן, עקב התגברות השימוש במחשבים אישיים, מושגים אלה נעשו נפוצים בציבור הרחב אשר רגיל היה להשתמש בשיטה העשרונית (במידות ומשקלים), דבר אשר גרם לבלבול רב. כדי למנוע בלבול, |
בתחילה נעשה שימוש בשיטת הכפולות של 1024 בלבד, שכן מושגים אלה שימשו בעיקר אנשי מקצוע, ומבחינה [[מתודולוגיה|מתודולוגית]] שיטה זו נכונה יותר. אלא שברבות הזמן, עקב התגברות השימוש במחשבים אישיים, מושגים אלה נעשו נפוצים בציבור הרחב אשר רגיל היה להשתמש בשיטה העשרונית (במידות ומשקלים), דבר אשר גרם לבלבול רב. כדי למנוע בלבול, הוחלט להשתמש בכפולות של אלף גם כדי למנות יחידות של בתים. ישנה סברה שאת השימוש בשיטה העשרונית הנחילו יצרני ה[[כונן קשיח|דיסקים הקשיחים]] שהעדיפו לנקוב במספרים גדולים יותר לתיאור מוצריהם. |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
גרסה מ־15:48, 10 בנובמבר 2016
כפולות של היחידה "בית" | |||
---|---|---|---|
תחיליות במערכת היחידות הבינלאומית | |||
שם | סימון בינ"ל | סימון עברי | מכפלה |
קילו-בית | KB | ק"ב | 103 |
מגה-בית | MB | מ"ב | 106 |
גיגה-בית | GB | ג"ב | 109 |
טרה-בית | TB | ט"ב | 1012 |
תחיליות בינאריות (IEC 60027-2) | |||
kibibyte | KiB | 210 | |
mebibyte | MiB | 220 | |
gibibyte | GiB | 230 | |
tebibyte | TiB | 240 |
בַּיִת (באנגלית: byte; מיוצג באנגלית באות B) הוא יחידה של זיכרון מחשב, המורכבת בדרך כלל מ־8 סיביות. מעבר להגדרה השרירותית של בית בתור איגוד של מספר סיביות, ככלל (במחשבים מודרניים), הבית הוא היחידה הקטנה ביותר שניתן להתייחס אליה בחישובים אריתמטיים והוא הבסיס לכתובות גישה לזיכרון. לדוגמה, כדי לשנות את הסיבית ה־300 בזיכרון, המחשב יקרא את הבית מכתובת 38 בזיכרון, ישנה בו רק את הסיבית הרביעית (300 = 37×8 + 4) וישמור את הבית כולו חזרה לתוך הזיכרון.
כדי לייעל את מהירות הגישה לזיכרון, נקראים (או נכתבים) בדרך כלל שניים, ארבעה או אף שמונה בתים ביחד (16, 32 ו־64 סיביות בהתאמה), אך הכתובת היא עדיין כתובת הבית הבודד. גם חישובים אריתמטיים מבוצעים בדרך כלל על מספרים המיוצגים על ידי כמה בתים, כיחידה אחת.
גודל של 8 סיביות הוא נוח בין השאר משום שהוא מתאים לייצוג תו בודד ב־ASCII.
היסטוריית הבית
בתחילת עידן המחשב (שנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20), יוצרו מחשבים בעלי מילה (Word) באורכים שונים. גודל מילה היה שונה ממחשב אחד למשנהו, 40 עד 75 סיביות בדרך כלל, וכתובות בזיכרון יוצגו ככתובת המילה. לייצוג מחרוזת היה נהוג אז לקבץ כמה תווים בתוך מילה אחת. תו יוצג אז באורך שש או שבע סיביות בדרך כלל.
את המושג "בית" טבע ורנר בוכהולץ בשנת 1956, בעת תכנונו של מחשב Stretch של חברת IBM. ראשית נחשב הבית כמייצג תו בודד גם אם אורכו אינו שמונה סיביות. אך מאחר שלבסוף הוחלט כי במחשב זה אורכו יהיה שמונה סיביות[1] הפך גודל זה לחלק בלתי נפרד מן ההגדרה של הבית. חיזוק נוסף להגדרה זו ניתן ב־1964 בה הוכרז אחד המחשבים המוצלחים ביותר בימים אלו, IBM System/360 שבו שוב יוצגו תווים באמצעות בתים באורך שמונה סיביות.
במהלך שנות ה־70, עם התפתחות המיני־מחשבים, תפס הבית את מקומו כסטנדרט בתעשייה. הדור הבא של המחשבים, המיקרו־מחשבים, בראשיתם, היו בעלי רוחב אפיק נתונים של שמונה סיביות וכך תפסו הבית וכפולותיו (16 סיביות, 32 סיביות) את מקומם כגודל הסטנדרטי הכמעט בלעדי.
כפולותיו של הבית
מקובל לבטא נפחי זיכרון בכפולות של בתים: קילו-בית (KB), מגה-בית (MB), גיגה-בית (GB), טרה-בית (TB), פטה-בית (PB), אקסה-בית (EB), זטה-בית (ZB), יוטה-בית (YB) וכן הלאה. מונחים אלו משמשים למדידת גודלם של זיכרון המחשב ושל אמצעי אחסון כגון דיסק קשיח.
קיימות שתי שיטות לייצוג כפולותיו של בית: שיטה עשרונית: זוהי שיטה שאנשים המציאו בשל חוסר ידיעת השיטה הבינארית, ולכן זוהי שיטה לא נכונה ומלאה שגיאות. לא מומלץ לספור כך והיא לא נחשבת מבחינת המדעים והמחשוב.
השיטה הבינארית
טבעי יותר להשתמש בחזקות של 2 (210 = 1024) מאשר בחזקות של 10. על פי שיטה זו:
- קילו-בית אחד שווה ל־1024 בתים (210)
- מגה-בית אחד שווה ל־1024 קילו-בתים (220, שהם 1,048,576 בתים).
- גיגה-בית אחד שווה ל־1024 מגה-בתים (230, שהם 1,073,741,824 בתים).
- טרה-בית אחד שווה ל־1024 גיגה-בתים (240, שהם 1,099,511,627,776 בתים).
- פטה-בית אחד שווה ל־1024 טרה-בתים (250, שהם 1,125,899,906,842,624 בתים).
- אקסה-בית אחד שווה ל־1024 פטה-בתים (260, שהם 1,152,921,504,606,846,976 בתים).
- זטה-בית אחד שווה ל־1024 אקסה-בתים (270, שהם 1,180,591,620,717,411,303,424 בתים).
- יוטה-בית אחד שווה ל־1024 זטה-בתים (280, שהם 1,208,925,819,614,629,174,706,176 בתים).
בתחילה נעשה שימוש בשיטת הכפולות של 1024 בלבד, שכן מושגים אלה שימשו בעיקר אנשי מקצוע, ומבחינה מתודולוגית שיטה זו נכונה יותר. אלא שברבות הזמן, עקב התגברות השימוש במחשבים אישיים, מושגים אלה נעשו נפוצים בציבור הרחב אשר רגיל היה להשתמש בשיטה העשרונית (במידות ומשקלים), דבר אשר גרם לבלבול רב. כדי למנוע בלבול, הוחלט להשתמש בכפולות של אלף גם כדי למנות יחידות של בתים. ישנה סברה שאת השימוש בשיטה העשרונית הנחילו יצרני הדיסקים הקשיחים שהעדיפו לנקוב במספרים גדולים יותר לתיאור מוצריהם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ IBM, PLANNING A COMPUTER SYSTEM, Project Stretch, 1962 (באנגלית)