איגנץ לכנר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:
* שלישייה מס' 2 לכינור, ויולה ופסנתר בסול מז'ור, אופוס 45
* שלישייה מס' 2 לכינור, ויולה ופסנתר בסול מז'ור, אופוס 45
* שלישייה מס' 3 לכינור, ויולה ופסנתר ברה מז'ור, אופוס 58
* שלישייה מס' 3 לכינור, ויולה ופסנתר ברה מז'ור, אופוס 58
* שלישייה מס' 4 לכינור, ויולה ופסנתר בסרה מינור, אופוס 89
* שלישייה מס' 4 לכינור, ויולה ופסנתר ברה מינור, אופוס 89
* שלישייה מס' 5 לכינור, ויולה ופסנתר במי במול מז'ור, אופוס 102
* שלישייה מס' 5 לכינור, ויולה ופסנתר במי במול מז'ור, אופוס 102
* שלישייה מס' 6 לכינור, ויולה ופסנתר בדו מז'ור, אופוס 103
* שלישייה מס' 6 לכינור, ויולה ופסנתר בדו מז'ור, אופוס 103

גרסה מ־17:22, 15 בנובמבר 2016

Ignaz Lachner 1882

איגנץ לָכנרגרמנית: Ignaz Lachner;‏ 17 בספטמבר 1807 - 25 בפברואר 1895) היה מלחין ומנצח גרמני.

חייו

איגנץ לגנר נולד למשפחה מוזיקלית בריין אם לך. הוא היה השני בשלושת האחים המפורסמים לבית לכנר. אחיו פרנץ ווינצנץ היו גם הם מלחינים. האח הבכור פרנץ היה הנודע בשלושה, מאחר שהפיק תועלת רבה מידידות הנעורים שלו עם פרנץ שוברט, ודאי הרבה יותר מאיגנץ, שגם הוא הכיר את שוברט. איגנץ (כמו שני אחיו) למד עוגב, פסנתר וכינור. בכינור נחשב לילד פלא במידת מה, אך אביו עמד על כך שיהיה למורה. אחרי מות אביו, למד נגינה אצל ברנרד מוליק, כנר וירטואוז, ואחר הצטרף אל אחיו פרנץ בווינה, שם התרועע גם הוא עם שוברט והושפע מן המוזיקה שלו, כמו גם מזו של היידן, מוצרט ובטהובן.

ב-1826 התמנה לנגן העוגב בכנסייה הרפורמיסטית של וינה ואחר היה לחבר בתזמורת האופרה המלכותית. ב-1831 התמנה למנהל מוזיקלי בשטוטגרט וכעבור זמן קצר במינכן. משנת 1835 כיהן לכנר כממונה על המוזיקה (קאפלמייסטר) בהמבורג וב-1861 עבר למשרה מקבילה בתיאטרון העירוני בפרנקפורט, משם פרש ב-1875. איגנץ לכנר מת בהנובר.

יצירותיו

אף כי לכנר נודע בעיקר כמנצח, כמות המוזיקה שחיבר, כמעט בכל הסוגות, הייתה ניכרת. בין יצירותיו המוכרות והמצליחות ביותר היו "תמונות מן האלפים", Das letzte Fensterln, אף כי מבקרי מוזיקה, כגון וילהלם אלטמן, רואים כיום במוזיקה הקאמרית שלו את מיטב יצירתו. מן היצירות הקאמריות, שש השלישיות שלו להרכב יוצא דופן של כינור, ויולה ופסנתר הן מן הטובות ביותר שנכתבו אי פעם להרכב זה, ושבע רביעיות המיתרים שלו זכו בשעתן לפופולריות בלתי מבוטלת, הודות למלודיות שובות הלב וההרמוניות רבות הרושם שבהן. כמה מן הרביעיות וכל שלישיות הפסנתר הוקלטו.

מוזיקה קאמרית

  • רביעיית מיתרים מס' 1 בפה מז'ור, אופוס 43
  • רביעיית מיתרים מס' 2 בסול מז'ור, אופוס 51
  • רביעיית מיתרים מס' 3 בדו מז'ור, אופוס 54
  • רביעיית מיתרים מס' 4 בלה מז'ור, אופוס 74
  • רביעיית מיתרים מס' 5 בסול מז'ור, אופוס 104
  • רביעיית מיתרים מס' 6 בלה מינור, אופוס 105
  • רביעיית מיתרים מס' 7 בסי במול מז'ור, אופוס פוסטהומוס (לאחר המוות)
  • רביעיית מיתרים לשלושה כינורות וויולה בדו מז'ור, אופוס 106
  • רביעיית מיתרים לארבעה כינורות בסול מז'ור, אופוס 107
  • שלישייה מס' 1 לכינור, ויולה ופסנתר בסי במול מז'ור, אופוס 27
  • שלישייה מס' 2 לכינור, ויולה ופסנתר בסול מז'ור, אופוס 45
  • שלישייה מס' 3 לכינור, ויולה ופסנתר ברה מז'ור, אופוס 58
  • שלישייה מס' 4 לכינור, ויולה ופסנתר ברה מינור, אופוס 89
  • שלישייה מס' 5 לכינור, ויולה ופסנתר במי במול מז'ור, אופוס 102
  • שלישייה מס' 6 לכינור, ויולה ופסנתר בדו מז'ור, אופוס 103
  • סונאטה לכינור ופסנתר ברה מז'ור, אופוס 73

קישורים חיצוניים