פנחס אליהו רוטנברג

הרב פנחס אליהו רוטנברג (נכתב ביידיש ראטענבערג, היה מכונה רבי פינטשע), (תק"פ - תרס"ג) היה רבה של פילץ, שבפולין, אחיינו של מייסד חסידות גור, רבי יצחק מאיר אלתר.

ביוגרפיה

נולד להוריו רבי יעקב יוסף (אחיו הצעיר של רבי יצחק מאיר, בערך בשנת תק"פ בעיר יאנוב, מחוז לובלין. עוד בהיותו נער צעיר יצא שמו כילד חריף וכמתמיד גדול. בהיותו כבן שש הביא אותו אביו לקבל ברכה מרבי שמחה בונים מפשיסחה שכבר לא ראה באותם ימים. החסידים עברו לקבל ברכת שלום עליכם, וכשהגיע הילד לפניו, שאלו רבי בונם: ילד, מדוע אינך נותן לי שלום? אמר הילד: אם הרבי לא רואה, כיצד הוא יודע הוא שלא נתתי לו שלום? והרבי ונהנה מחריפותו. לעת זקנותו כשאיבד את ראיתו, תלה את סיבת הדבר בחוצפתו לרבי.

בהגיעו לפרקו נשא לאישה את דבורה בתו של רבי אליעזר פצנובסקי מ‏פיעטרקוב, שהיה נקרא: 'פאטשינובער רב'. (למרות שלא כיהן בפועל ברבנות, היה נקרא כך על שם אביו רבי שלמה, שהיה אב"ד [‏[פצאנוב]]. היה סמוך על שולחן חותנו העשיר ונסע משם לקוצק. היה קרוב מאד לדודו החידושי הרי"מ ולמד אצלו גם לפני שנהיה לאדמו"ר. נסע עמו לבקר את צדיקי אותו הדור ביניהם רביישראל פרידמן מרוז'ין. היה בעת יציאת הנשמה של דודו שהתייחס אליו כאל בנו. לאחר פטירתו נסע אל רבי ‏חנוך הניך הכהן לוין מאלכנסדר, ולאחר פטירתו (בשנת תר"ל), הפל לחסיד של בנו של בן דודו השפת אמת אף שהיה צעיר ממנו בשנים רבות.

פטירתו וקברו

ביום שלישי של חול המועד פסח בשנת תרס"ג נפטר, ונקבר בעיר בה כיהן כרב במשך עשרים שנה.

שנים רבות לא הצליחו למצוא את קברו בבית הקברות בפילץ. שנה אחת נסעה חבורה של חסידי גור ושוב חיפשו את הקבר, לאחר בירורים אצל תושבי המקום, אודות קברו של ה'ראבין', אמר להם אחד התושבים שהוא יודע היכן המקום ולקחם לשם. המציבה שלו ושל זוגתו היו מונחים על מקום הקבר בצורה הפוכה. המקומי הסביר שבזמן מלחמת העולם השנייה רצו התושבים להציל את הקברים מביזיון והפכו אותם על מנת שאף אחד לא יטרח לנגוע בם וכך זה נשאר. משהפכו את המציבות נתגלה הכיתוב על מצבותיהם והחסידים הקימו מחדש את המציבות.

ראו גם

דוד אברהם מנדלבוים - ספר דברי תורה ותולדות, באוצר החכמה.