משטרת ישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏כלי רכב: הרחבה, עדכון
שורה 111: שורה 111:
אגפי המטה הארצי הם:
אגפי המטה הארצי הם:
*[[אגף משאבי אנוש (משטרה)|אגף משאבי אנוש]] (מפקד: ניצבת [[גילה גזיאל]]).
*[[אגף משאבי אנוש (משטרה)|אגף משאבי אנוש]] (מפקד: ניצבת [[גילה גזיאל]]).
*[[אגף התנועה]] - אחראי על קביעת המדיניות להפעלת מערך התנועה במשטרת ישראל, על הנחייתו ועל הפיקוח עליו (מפקד: ניצב [[ירון בארי]]).
*[[אגף התנועה]] - אחראי על קביעת המדיניות להפעלת מערך התנועה במשטרת ישראל, על הנחייתו ועל הפיקוח עליו (מפקד: ניצב [[דורון ידיד]]).
*[[אגף המודיעין (משטרת ישראל)|אגף חקירות ומודיעין]] (מפקד: ניצב [[מני יצחקי]]).
*[[אגף המודיעין (משטרת ישראל)|אגף חקירות ומודיעין]] (מפקד: ניצב [[מני יצחקי]]).
**[[להב 433]] - בתחילת שנת 2008, הוחלט על הכפפת כל היחידות הארציות תחת פיקוד אחד ובראשו קצין בדרגת ניצב (מפקד: ניצב [[רוני ריטמן]]).
**[[להב 433]] - בתחילת שנת 2008, הוחלט על הכפפת כל היחידות הארציות תחת פיקוד אחד ובראשו קצין בדרגת ניצב (מפקד: ניצב [[רוני ריטמן]]).

גרסה מ־15:41, 17 בנובמבר 2016

סמל משטרת ישראל
דגל משטרת ישראל
מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול
בניין המטה הארצי של משטרת ישראל
המכללה הלאומית לשוטרים

משטרת ישראל היא המשטרה המרכזית המופקדת על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים במדינת ישראל, כחלק ממערכת הביטחון בישראל. משטרת ישראל החליפה את משטרת המנדט ופועלת מכוחה של פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 שמקורה אף הוא בימי המנדט הבריטי. בהתאם לדרישות החוק, משטרת ישראל מנהלת ומתחזקת גם גיליון הרשעות קודמות של אזרחי ישראל.

בראש משטרת ישראל עומד המפקח הכללי (מפכ"ל), והוא אחראי לניהולה, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי השר לביטחון הפנים.

חיוג 100 מכל טלפון בישראל ינתב את השיחה למוקד חירום טלפוני של משטרת ישראל האזורי הקרוב לצורך קבלת קריאת חירום.

משטרת ישראל היא זרוע אחידה של הממשל המרכזי. להבדיל ממשטרות במדינות פדרליות, כדוגמת ארצות הברית, משטרת ישראל היא כלל ארצית, היא איננה צירוף של משטרות נפרדות (למעט חלוקה פונקציונלית למחוזות ומרחבים), היא איננה מחלקה בשלטון העירוני ואין מפקדיה עומדים לבחירת הציבור.

משטרת ישראל היא ארגון היררכי שבו כל פרט כפוף למפקדיו ולתקנות המשטרה. אי ציות לתקנות המשטרה או להוראות הממונים מהווה עבירה משמעתית. השיפוט המשמעתי מתבצע בפני דן יחיד או בפני בית דין משמעתי. במקרים חמורים, המהוים עבירה גם על החוק הפלילי, מועבר השיפוט לבתי המשפט הרגילים. חקירת תלונות נגד שוטרים מתבצעת על ידי המחלקה לחקירות שוטרים אשר במשרד המשפטים. מטה משטרת ישראל נמצא בבניין המטה הארצי של משטרת ישראל בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין במזרח ירושלים. נכון לשנת 2014, במשטרת ישראל משרתים 28,189 שוטרים.[1] במשמר האזרחי משרתים עשרות אלפי מתנדבים.[2]

היסטוריה

שר המשטרה בכור שלום שטרית סוקר מסדר שוטרים בחברת המפכ"ל יחזקאל סהר בראשית ימי המדינה
אופנועני משטרת ישראל בתל אביב בשנת 1950 לערך
מחלקת שוטרים טירונים בתרגילי סדר חמושים (1969)
המפכ"ל רוני אלשיך ביחד עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן ביום פתוח משטרה-קהילה 2016

ההיערכות להקמת משטרה במדינת ישראל החלה כחצי שנה לפני הקמת המדינה. על צוות שבראשו עמדו יחזקאל סהר ועוזרו יוסף נחמיאס הוטל להכין תוכנית להקמת משטרה.

במרץ 1948 הוקמה משטרת ישראל בתור חטיבה צבאית של ההגנה. מיד לאחר הקמת משרד המשטרה הופרדו יחידות המשטרה מן הצבא והוכרזה כמשטרת ישראל האזרחית של מדינת ישראל. עם הקמת המדינה פורק המבנה הארגוני של משטרת המנדט ולאחר שפוטרו מאות שוטרים ששירתו תחת שלטון הבריטים החלה התארגנות מחדש להקמתה של "משטרת ישראל".

עם הקמת המדינה, ב-15 במאי 1948 מינה שר המשטרה, בכור שלום שטרית, את יחזקאל סהר למפכ"ל המשטרה הראשון.

עם הקמתה, אמצה משטרת ישראל שיטות עבודה של משטרת המנדט בתחומים כגון מנהל, הדרכה, חקירות, זיהוי פלילי, תנועה ועוד. אחדות מתחנות המשטרה שוכנו במבנים ששימשו את משטרת המנדט. כ-700 מן השוטרים היהודים ששירתו במשטרת המנדט גויסו לארגון החדש. ב-9 במאי 1948 פורסמה בעיתון הרשמי פקודה ולפיה כל מי ששירת במשטרת ארץ ישראל עם סיום המנדט, ישרת זמנית כשוטר, אלא אם כן מקום שירותו הרגיל לא היה בשטח המדינה, או שקיבל הוראה אחרת, או שלא נשבע אמונים בתוך חודש.

יחס המדינה החדשה למשטרת המנדט ולשוטריה היה של "כבדהו וחשדהו". המשטרה הייתה מכשיר מרכזי של השלטון הזר בשנים האחרונות של המנדט, במלחמה כנגד המחתרות, שפעלו להגנה עצמית, ולעלייה לארץ ישראל, שהיו עתה ערכים מרכזיים של השלטון החדש. השוטרים ששירתו במנגנון זה היו בחזקת חשודים, אם בחוסר מהימנות פוליטית, ואם בקבלת שוחד. יחס זה ביטא שר המשטרה החדש בכור-שלום שטרית כאשר נאם בפני המחזור הראשון של שוטרים שנשבע נאמנות למדינה ב-30 במאי 1948: ”המשטרה בארץ הייתה עד יום צאת ממשלת המנדט מכשיר של שלטון זר. בעבר נקבעה רוחה של המשטרה על ידי קצינות זרה. לא הייתה עזרה לציבור ולא ניתן שירות לציבור... באשמת האנגלים לא היה למשטרה בארץ עד כה שם טוב. הציבור ראה בשוטרים סוחטי כספים. אולם עתה בא שינוי יסודי והמשטרה תיהפך לסמל של יושר...”[3]

ב- 14 ביולי 1948 רשם דוד בן-גוריון ביומנו : "בא יחזקאל סהר (סחרוב), מפכ"ל המשטרה, יש לו עד עכשיו 1,700 שוטרים. מאלה 400 בירושלים, בחלקו אין זה חומר טוב. יש בהם אנשים שהתחמקו מהצבא. יש בהם גם אנשי שוחד. יטהר אותם לאט לאט".[4].

לאחר מלחמת העצמאות החלה בדיקה של השוטרים, על מנת לבחון מי מהם ראוי להמשיך ולשרת במשטרת ישראל. הבדיקה, שנערכה על ידי ועדת חקירה בראשותו של שמואל רפופורט הביאה לפיטורי כ-180 שוטרים וקצינים בטענות של אי מהימנות, ורמיזות על קבלת שוחד בעבר. חלק מהשוטרים עתרו לבג"ץ וטענו כי פיטוריהם לא היו כדין. בג"ץ מצא פגמים בסדרי עבודתה של הוועדה, באשר לחלק מן העותרים, והורה, באפריל 1949, להחזיר חלק מהעותרים למשטרה.[5] אלו מהשוטרים שלא הוחזרו לשירות הגיבו באלימות, וערכו בבנייני המשטרה הפגנה שהידרדרה לשימוש בכוח משני הצדדים ובגז מדמיע. למחרת ההפגנה נעצרו כ-25 מהשוטרים, מנהיגי ההפגנה, בבתיהם.[6] כנגד חמישה מהם הוגש כתב אישום, אך בסופו של דבר לא הועמד אף אחד מהם לדין לאחר שגם חמשת המנהיגים הביעו חרטה.[7] פרשה זו הייתה בעלת השפעה של ממש על משטרת ישראל בשנותיה הראשונות.[8]

שלושה אלמנטים שהותירה משטרת המנדט היוו נכס חשוב להקמתה ולפעולתה של משטרת ישראל בשנותיה הראשונות - הסגל המיומן, שחלקו הגיע לתפקידים בכירים במשטרת ישראל, פקודת המשטרה שבנוסחים שונים נותרה בתוקף עד 1977, והסדירה את עבודת כוח המשטרה באופן יעיל, והמתקנים, בהם מצודות טגארט המשמשים כתחנות משטרה עד היום.[8]

בשנת 1953 הוקם במסגרת המשטרה "חיל הספר" (משמר הגבול), למטרת לחימה במסתננים ושמירה על גבולות המדינה.

בשנת 1957 ייסד והקים ניצב יהודה פראג את בית הספר לקצינים בכירים, שיועד לפיתוח, העשרה והדרכה של קציני משטרה בדרגות ניצב משנה המיועדים לקידום (כיום נקרא המכללה לקצינים בכירים). בעת הקמתו שכן בית הספר לקצינים בכירים בדרך לוד בת"א, וכיום הוא ממוקם במכללת המשטרה בנעורים.

בשנת 1960 הוחלט להקים מחלקת סיור של שוטרות וכך בשנה זאת הוקם קורס השוטרות הראשונות בארץ.

לאחר מלחמת ששת הימים קיבלה המשטרה אחריות גם על השיטור וביטחון הפנים בשטחים שנכבשו. בנוסף, הועבר המטה הארצי מתל אביב לירושלים.

בשנת 1973 נחנך בניין המטה הארצי של משטרת ישראל בקריית הממשלה במזרח ירושלים.

בשנת 1974, בעקבות התגברות הטרור הפלסטיני ובעקבות הפיגוע במעלות החלה המשטרה בהיערכות לתפקידי לוחמה בטרור. יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור, הימ"מ, הוקמה והוכפפה לפיקודו של משמר הגבול. מאותה סיבה הוקם המשמר האזרחי – ארגון התנדבותי שהורכב מאזרחים חמושים שסיירו בשכונות בלילה על מנת למנוע הסתננויות של מחבלים ופורעי חוק.

בשנות ה-80 המאוחרות, כאשר הטרור נחלש, המשטרה לקחה תחת חסותה את המשמר האזרחי והפכה אותו לארגון שמסייע למשטרה בעבודת אכיפת החוק היומיומית – כולל טיפול בפשיעה, פיקוח על התנועה ומניעת עבריינות.

באירועי אוקטובר 2000 הוטל על המשטרה לטפל בהפגנות ובהפרות הסדר של ערביי ישראל, שנפתחו ביחד עם האינתיפאדה השנייה הפלסטינית ואשר על מהותן היה ויכוח חריף בציבור. בעקבות האירועים, בהם נהרגו 13 ערבים ואזרח יהודי אחד, הוקמה ועדת אור לחקירת האירועים.

במהלך האינתיפאדה השנייה - בה מחבלים פלסטינים ביצעו פיגועי טרור רבים ולמעלה מ-160 פיגועי התאבדות בישראל - היוו השוטרים את הקו האחרון בפני המחבלים המתאבדים ולא אחת מנעו אסון כבד כאשר הצליחו להשתלט על מחבל מתאבד ממש לפני שהצליח לפוצץ את עצמו. יחידת החבלנים של המשטרה "הכחולה", ניטרלה כמות רבה של מטעני חבלה ואף פירקה חגורות נפץ אותן נשאו מחבלים מתאבדים. משמר הגבול פעל בירושלים, ביהודה ושומרון ובתוך הקו הירוק במשימות אבטחה וביטחון שוטף, טיפול בהפרות סדר ובלחימה במחבלים. יחידות העלית של משמר הגבול, הימ"מ והימ"ס, ביצעו מאות פשיטות על קיני הטרור בשטחים, עצרו מאות מחבלים, הרגו מספר רב של מחבלים וסיכלו מספר רב מאוד של פיגועים. על פעילותה למניעת טרור זכתה המשטרה להערכה רבה.

בשנים 2004 ו-2005 גברה הביקורת על המשטרה, על כישלונה במניעת התחזקות הפשע המאורגן ועל אי הצלחתה בסיכול גל ההתנקשויות בעולם התחתון, שכלל גם הפעלת מטעני חבלה ורקטות לאו, ועלה בחייהם של עוברי אורח חפים מפשע. בשנת 2005 נחשפה "פרשת האחים פריניאן" בה נחשף ששוטר יס"מ בעבר עבד כ"מחסל" עבור ראשי הפשע והתגלו מחדלים רבים בעבודת המשטרה. בסופו של דבר, גרמה הפרשה לסגירתה ופירוקה של ימ"ר דרום.

ב-2009 ו-2010 החלה המשטרה בהחלפת רובה ה-M1 קרבין הוותיק לטובת רובי M-16 מקוצרים כנשק הארוך הסטנדרטי של המשטרה "הכחולה" והמשמר האזרחי.

ב-2010 ו-2011 זכתה הימ"מ בתחרות "Urban Shield" הבינלאומית ליחידות ללוחמה בטרור.

בשנת 2012 המשטרה שילמה פיצויים של למעלה מ-27 מיליון שקלים, בשל תביעות מצד אזרחים על רשלנות.[9]

בשנים 2013–2015, תחת פיקודו של יוחנן דנינו, נקלעה המשטרה למשבר פיקודי ותדמיתי בעקבות פיטוריהם של הסמפכ"ל ניסים מור[10] מפקד מחוז ירושלים ניסו שחם, ומפקד מחוז חוף חגי דותן,[10] ופרישתם הבלתי צפויה של ארבעה ניצבים נוספים.[11] כתוצאה ממשבר זה החליט השר לביטחון פנים למנות מפכ"ל מחוץ לשורות המשטרה. בתקופה זו מילא ניצב בנצי סאו את תפקיד ממלא מקום המפכ"ל, שכיהן במקביל כמפקד מחוז תל אביב. סאו החל בצעדים לשיפור אמון הציבור במשטרה. בין השאר החליט סאו שהחל מנובמבר 2015 חויבו שוטרי הסיור והתנועה בישראל לענוד עליהם מצלמות ולתעד כל מפגש עם אזרחים, על מנת לשפר את היחסים בין השוטר לאזרח.[12] כמו כן נאסר על השוטרים למחוק את התיעוד ללא אישור חריג מקצין.

בינואר 2016 מונה סגן ראש השב"כ, רוני אלשיך, למפכ"ל משטרת ישראל.

בתחילת ה'תשע"ו (אמצע ספטמבר 2015) התמודדה המשטרה עם גל טרור פלסטיני שהתבטא במאות פיגועים בירושלים, יהודה ושומרון ואף בתוך הקו הירוק. רוב הפיגועים היו יידוי אבנים ופיגועי דקירה אך אירעו גם פיגועי ירי ומטעני חבלה. המשטרה נפרשה בכוחות גדולים של שוטרים חמושים, לוחמי מג"ב ופלוגות מילואים של משמר הגבול. השוטרים ניטרלו עשרות מחבלים ועצרו פיגועים רבים ובכך הצילו חיים רבים של חפים מפשע. גל הטרור נמשך גם לתוך 2016 ועד ספטמבר נרצחו בו כ-40 ישראלים. מנגד, הימ"מ ומספר שוטרים קיבלו צל"שים ועיטורים על לחימתם בטרור, הריגתם של למעלה מ-200 מחבלים ומעצר מאות נוספים.

מבנה המשטרה

מבנה משטרת ישראל[13]


 
 
 
 
 
 
 
מפכ"ל המשטרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סמפכ"ל
המשטרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מחוזות
 
אגפי
המטה הארצי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חוף
 
 
משאבי אנוש
 
 
משמר הגבול
 
 
בית דין למשמעת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צפון
 
 
תנועה
 
 
קשרי חוץ
 
 
בית דין לערעורים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דרום
 
 
חקירות ומודיעין
 
 
ייעוץ משפטי
 
 
בטיחות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרכז
 
 
להב 433
 
 
חטיבת הדובר
 
 
שירות לציבור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תל אביב
 
 
שיטור וביטחון
 
 
חשבות
 
 
מנהל טכנולוגיות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ירושלים
 
 
תמיכה לוגיסטית
 
 
יועצת המפכ"ל
לענייני נשים
 
 
ביקורת, תלונות ציבור
וחופש מידע
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ש"י
 
 
תכנון וארגון
 
 
ייעוץ כלכלי
 
 
חטיבת התביעות
 
 
 
 

המטה הארצי

מבנה המשטרה
שוטרי סיור של משטרת ישראל
קובץ:ניידת מערך התנועה - משטרת ישראל.jpg
ניידת מערך התנועה - משטרת ישראל
חבלן משטרת ישראל מפעיל רובוט חבלה מדגם "במבי". הרובוט מופעל על ידי חבלן בשלט רחוק. הוא מצויד במצלמת וידאו, צבת ורובה shotgun.
רכב חבלן משטרתי לטיפול בחומרי נפץ
קובץ:רכב סיור משטרתי - משטרת ישראל.jpg
רכב סיור משטרתי - משטרת ישראל
מסוק בל 206 של היחידה האווירית של משטרת ישראל
כוח שיטור ימי במעגן של תחנת הכוח רדינג


ערך מורחב – המטה הארצי של משטרת ישראל

המטה הארצי הוא מטה מקצועי לזרועותיה של משטרת ישראל. המטה הארצי שוכן בבניין המטה הארצי בירושלים.

אגפי המטה הארצי הם:

יחידות משטרה ארציות

  • היחידה לשיפור השירות - הוקמה ב-2002 וכפופה לסמפכ"ל.
  • מנהל טכנולוגיות (מנ"ט)
  • ייעוץ משפטי
  • יחידת הביקורת
  • היועץ הכלכלי
  • המחלקה לקשרי חוץ
  • בית הדין למשמעת
  • מחלקת בטיחות
  • מנהלת לשיפור והנגשת שירותי המשטרה ביישובים הערביים - הקמתה החלה ב-2016.

מחוזות, מרחבים, תחנות אזוריות ותחנות

עוסקים בביצוע תפקידי המשטרה ומשימותיה, כל גוף בתחום הטריטוריאלי שעליו הוא מופקד. מחוזות משטרת ישראל הם:

יחידות של המשטרה

  • סיור - מהווה עמוד השדרה של המשטרה, יחידות הסיור פועלות 24 שעות ביממה כל השנה ונותנות מענה לכל מגוון האירועים המתקבלים דרך מוקד החירום "100" כגון: תקיפה, אלימות במשפחה (אלמ'ב), פורצים, חפצים חשודים, גניבה, תאונות דרכים, אירועי איכות חיים: הפרעת מנוחה, הקמת רעש וכל אירוע אחר הדורש התערבות משטרתית מיידית לצורך הפסקת עבירות והצלת חיים, וכן אירועים יזומים כגון: אכיפת תנועה, בדיקות חשודים, ביצוע מחסומים וכדומה.
  • יס"מ – "יחידת סיור מיוחדת/מרחבית", מומחית בפיזור מהומות, טיפול בהפרות סדר והפגנות אלימות. בנוסף מטפלים בפשיעה קשה.
  • כלבנים – יחידת הכלבנים של המשטרה, המפעילה כלבי משטרה.
  • חבלנים – מומחים לנטרול פצצות ומטעני חבלה. בניגוד לחבלנים משטרתיים בעולם, חבלני משטרת ישראל מוכשרים ומטפלים גם בנפלי תחמושת. חבלני משטרת ישראל מטפלים בכמות רבה ומגוון רב של חפצים חשודים, מטעני חבלה ונפלי תחמושת. הם נחשבים למקצועיים ביותר וזוכים למוניטין גבוה בעולם.
  • ימ"ר (יחידה מרכזית) – הימ"רים הן יחידות עילית מחוזיות ללוחמה בפשע ושייכות למשטרה הכחולה. עיקר עיסוקן הוא בלחימה בתופעות הפשע המאורגן (סמים, הלבנת הון, סחר בנשים, מאבק בהימורים הלא חוקיים, פרשיות סחיטה באיומים ורצח).
  • יחידת השיטור הימי.
  • היחידה האווירית של משטרת ישראל - יחידה באגף שיטור וביטחון המפעילה כלי טיס לביצוע משימות מבצעיות.
  • דוברות המשטרה.

יחידות מיוחדות של משמר הגבול

ימ"ס - יחידת מסתערבים ללוחמה בטרור של משמר הגבול.
  • ימ"מ – "יחידה מרכזית/משטרתית מיוחדת" - היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור. זוהי יחידת העילית האזרחית של ישראל ללוחמה בטרור, טיפול בפיגועי מיקוח, חילוץ בני ערובה, פעולות שיטור מיוחדות, SWAT משטרתי, הפעלת צלפים וביצוע מבצעים לסיכול פיגועים. אחת מיחידות השתלטות של ישראל יחד עם לוט"ר אילת וסיירת מטכ"ל של צה"ל.
  • ימ"ס – הידועה כיחידת ה"מסתערבים" – היא יחידה מיוחדת של מג"ב שלוחמיה מומחים בפעולות עומק חשאיות בשטחים – לרבות מודיעין, חטיפות, מעצרים, סיכול ממוקד וטיפול בהפרות סדר. לוחמי היחידה מומחים במיוחד בהטמעות באוכלוסייה הערבית ופעולות חשאיות בשטח מבלי להתגלות.
  • ימ"ג – יחידות בילוש של מג"ב פועלות בסמיכות לימ"רים המחוזיים ובכפיפות למפקדת מג"ב כמו כן משמשות כיחידות לטיפול בהפרות סדר קשות (בדומה לסמ"ג).
  • מתיל"ן – מארבים תצפיות יירוט ולוחמה ניידת - יחידות מיוחדות העוסקות במארבים ותצפיות עובדות בעיקר בקו התפר ונלחמות במעבר שב"חים עבריינים ומחבלים מהשטחים לתוככי מדינת ישראל נוסף על כך יחידות אלו מפעילות אמצעי תצפית מיוחדים ונותנות איתם סיוע ליחידות משטרתיות אחרות.
  • סמ"ג - סיירת משמר הגבול - יחידות ייעודייות לטיפול בהפרות סדר וכן משמשות ככוח עתודה זמין ומיידי במחוזות משטרת ישראל. פועלות בדומה ליס"מ אך כפיפותן הראשונית היא למפקדת מג"ב האזורית ודרכה למחוז המשטרתי בתחומו היא עובדת.

אמצעים וכלי נשק

נשק קל

אקדח יריחו 941 F.
רובה M1 קרבין של המשמר האזרחי.
רובה M4 (רובה M16A2 מקוצר).
רובה רוגר 10/22.
בארט MRAD - רובה הצלפים של הימ"מ, היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור.
רובה צלפים רמינגטון 700P שהיה בעבר בשימוש צלפי המשטרה והמשמר האזרחי.

כל שוטר חמוש באופן תקני באקדח 9 מ"מ כנשק אישי, אותו הוא נושא הן בתפקיד והן שלא בתפקיד. כל ניידת משטרה מחויבת לכלול לפחות כלי נשק ארוך אחד (כלומר: רובה), שהוא בדרך כלל M1 קרבין, גליל, M-16 או M4 קרבין. מתנדבי המשטרה והמשמר האזרחי (משא"ז) מקבלים כלי נשק מהנשקייה (שעליו הם חותמים) ומחזירים אותו בסוף הפעילות. עד ל-2010, כלי הנשק הארוך של מתנדבי המשטרה והמשא"ז היה ה-M1 קרבין אך בשנים האחרונות הוא מוחלף ברובה M-16 מקוצר. מתנדבים בעלי רישיון לנשק אישי יכולים להשתמש בו לצורך הגנה עצמית בזמן הפעילות, בתנאי שהתחמושת מאושרת על ידי המשטרה.

הלוחמים הסדירים של משמר הגבול חמושים באופן תקני ברובי M-16,‏ CAR-15 או M4 קרבין, בדומה ללוחמי צה"ל, ולוקחים אותו איתם הביתה גם כשהם לא בתפקיד. קציני מג"ב חמושים גם באקדחים.

נשק כבד יותר ואמצעים מיוחדים כגון רובי צלפים ואמצעים לפיזור הפגנות ניתנים לצורך פעילות מסוימת ולא על בסיס אישי.

אקדחים

אלפ"ה ונשק לא קטלני

רובים (נשק ארוך)

רובי צלפים

היסטוריים

כלי רכב

  • ניידת משטרת התנועה בעיצוב החדש (יולי, 2010)
    ניידת משטרת התנועה בעיצוב החדש (יולי, 2010)
  • ג'יפ ממוגן של משטרת ישראל
    ג'יפ ממוגן של משטרת ישראל
  • קרקל - ג'יפ פורד ממוגן של משטרת ישראל
    קרקל - ג'יפ פורד ממוגן של משטרת ישראל
  • ניידת משטרת תנועה ארצית (מתנ"א)
    ניידת משטרת תנועה ארצית (מתנ"א)
  • אופנועים של משטרת התנועה הארצית
    אופנועים של משטרת התנועה הארצית
  • קטנועי תלת אופן - משטרת ישראל
    קטנועי תלת אופן - משטרת ישראל

כלי טיס

היחידה האווירית של משטרת ישראל מפעילה כלי טיס, בעיקר מסוקים וכלי טיס בלתי מאויישים, אך גם מטוסי כיבוי אש.[15]

בסוף שנת 2016 נקלטו ביחידה 4 מסוקים מתקדמים מדגם איירבוס H125 ו-2 מסוקים גדולים יותר מדגם איירבוס H145. המסוקים מצוידים בטכנולוגיה מתקדמת, מערכות מחשב ושליטה ובקרה, מצלמות, אמצעי תקשורת ואמצעים נוספים.[16] המסוקים החדשים יחליפו את מסוקי הבל 206 שנמצאים היום בשירות.

תקשורת ושליטה

עד סוף העשור הראשון של שנות ה-2000 השתמשה משטרת ישראל ברשת אנלוגית. במהלך 2010 עברה המשטרה במסגרת "ניצן – מכשירי קשר דיגיטליים" לרשת Astro-25 אותה סיפקה מוטורולה. מערכת הקשר, דיבור והנתונים המשודרגת למשימות קריטיות תוכננה ופותחה במיוחד עבור ארגוני חירום והצלה. המערכת מבוססת על תקשורת אלחוטית דיגיטאלית P-25 (תקן לפרוטוקול תקשורת המשמש את הגופים העוסקים בתחום הביטחון האישי של האזרח בארצות הברית ומדינות נוספות) ומספקת כיסוי קשר ויכולת עבודה בשילוב עם כוחות נוספים (מחוץ למשטרה).

במקביל בינת תקשורת מחשבים הטמיעה במשטרת ישראל את מערכת התקשורת IPICS של סיסקו מערכות. המערכת מאפשרת תיאום בין היחידות במשטרה באמצעות העברת תקשורת הרדיו של מכשירי הקשר לפרוטוקול IP (פרוטוקול אינטרנט).[17]

חבלה וסילוק פצצות

רובוט חבלה כבד מדגם אנדרוס וולברין

חבלני משטרת ישראל מצוידים באמצעים מתקדמים לחבלה וסילוק פצצות. אמצעים אלה כוללים רובוטי חבלה ממספר דגמים, כאשר הידועים שבהם הם האנדרוס וולברין הגדול, והבמבי הקטן. בנוסף מצוידים החבלנים ברכבים ומשאיות עם כולא-פיצוץ, מעין "כספת" עשויה פלדה עבה שבה ניתן לפוצץ בביטחה מטען חבלה או נפל תחמושת, או להעבירה לשטח פתוח ובטוח בה ניתן לפוצצה מרחוק ללא סכנה לעוברי אורח ורכוש.

כוח אדם

היסטוריה

במשך שנים המשטרה התקשתה לגייס כח אדם מספק למילוי משימותיה. הגם שהמשטרה ציינה את השליטה המלאה בעברית בקריאה ובכתיבה, יחד עם גובה של מעל מטר ושבעים ובריאות סוג א', בין התנאים הרצויים של השוטרים,[18] בשנת 1957 כ-80% מהנבחנים שבין המתגייסים למשטרה נכשלו בידיעת הלשון.[19] בראשית ימי המדינה נדרשו השוטרים להיות בעלי השכלה עממית, ודפ"ר של לפחות שלוש, אך באמצע שנות ה-60 הועלה הרף לעשר שנות לימוד או השכלה מקבילה[20] ולפחות דפ"ר חמש.[21] כן החלה המשטרה במאמץ לגייס בוגרי תיכון, כך שממוצע שנות הלימוד עלה משנת 1965 לשנת 1967 מ-7.2 ל-8.6.[22] בתקופת המיתון של אמצע שנות ה-60 הצליחה המשטרה למלא את התקן, אולם בראשית שנות ה-70 חסרו למשטרה כ-1000 שוטרים מהתקן, בגלל החלטה שלא לגייס מועמדים בלתי מתאימים.[23] ממועמדים נדרש להיות ברמה המתאימה להיות קצינים בצה"ל. בשנת 1971, מתוך מעל 4500 בקשות להתגייס, רק 934 נמצאו ראויים לגיוס.[24]

המשטרה התבססה בעיקר על עולים חדשים, ואף ניהלה אולפן לעולים חדשים המתעתדים להתגייס למשטרה. בראשית שנות ה-70 רק 30% מהשוטרים היו ילידי ישראל. מתוך 7648 שוטרים, מעל 1600 עלו ממרוקו, כ-850 היו עולים מרומניה, ומעל 700 היו יוצאי עיראק. מארצות הברית היו במשטרה 5 שוטרים בלבד.[25]

בסוף שנות ה-70 הועלה הרף הנדרש ממתגייסים ל-11 שנות לימוד.[26] כיום נדרשים שוטרים ל-12 שנות לימוד והמשטרה פועלת להגברת הגיוס של אקדמאים.

נשים

צוערים בקורס קציני משטרה בעת מעצר של מפגין

מיד עם הקמת משטרת ישראל גויסו נשים למשטרה, במספר קטן, לתפקידי תנועה וסדרנות במשרדי ממשלה.[27] במהרה נסגרו יחידות השוטרות והניסיון לגייס שוטרות קוטלג ככישלון של המשטרה שלא הכשיר את המועמדות כיאות.[28] מעבר לכך המשטרה נמנעה מגיוס שוטרות ונשים שרתו במשטרה רק כפקידות. ניצב מתתיהו סלע הסביר את עמדת המשטרה: "שוטרות ממהרות להתחתן, ואם נגייס למשטרה בחורות יפות, יתאהבו בהן גם עבריינים, ועוד נחיש את קצב פרישתן מן המשטרה; ואם נגייס רק מכוערות, נהיה לצחוק".[29] אולם בגלל המחסור בשוטרים, הוחל בסוף שנות ה-50 בגיוס שוטרות, תחילה לתפקידי תנועה[28] ובהמשך לתפקידי סיור, בעיקר במחוז תל אביב.[30][31][32] בעקבות השתפרות אחוזי הגיוס, הוחלט בשנת 1966 להקפיא את מספר השוטרות במשטרה כדי לשמור על איזון בין מספר הגברים והנשים בשירות.[22]

עם השנים נפתחו יותר תפקידים לנשים במשטרה ונקבעו כללים לפתיחת כל המקצועות במשטרה לנשים. בשנת 1980, כ-15% מהשוטרים היו נשים והן שרתו כמעט בכל התפקידים במשטרה, למעט יחידות החבלה, היחידות ללוחמה בטרור ויחדית הכלבנים.[33] עם זאת, בשנות ה-90 אישרה המשטרה כי: "בחינת המצב בשטח העלתה, כי בפועל נמנע גיוסן של נשים למקצועות מסוימים, לעתים בשל דרישות סף, ולעתים – בשל העדר שליטה על יישום בשטח של המדיניות המוצהרת, לגבי המגזר הייעודי".[34] בשנת 1996 הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל עתירה לבג"ץ נגד המשטרה בדרישה לדאוג לגיוס שוויוני של נשים למשטרה. לאחר שהמשטרה עשתה צעדים שונים בכיוון, העתירה נדחתה.[35]

כיום

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דרגות במשטרה

ערך מורחב – דרגות משטרת ישראל

הדרגות במשטרה מקבילות במבנה שלהן לדרגות בצה"ל, ובאופן דומה הן נחלקות לשני מסלולים: בד"א (בעלי דרגות אחרות) וקצינים.

המפקח הכללי של משטרת ישראל

ערך מורחב – המפקח הכללי של משטרת ישראל

בראש משטרת ישראל עומד קצין בדרגת רב ניצב ותפקידו קרוי בשם "המפקח הכללי של משטרת ישראל" ובקיצור "מפכ"ל משטרת ישראל".

המכללה הלאומית לשוטרים

ערך מורחב – המכללה הלאומית לשוטרים

המכללה הלאומית לשוטרים מרכזת את פעילות ההדרכה וההכשרות במשטרת ישראל. המכללה נחנכה בסוף 2014 וממוקמת בשטח העיר בית שמש.

אנדרטת "יד לשוטר"

אנדרטת "יד לשוטר"
שמות הנופלים באנדרטת "יד לשוטר"

ב-1 ביוני 1992 נחנכה במרכז ללימודי משטרה שבקריית אתא אנדרטה לחללי משטרת ישראל, בעיצובו של האדריכל יוסף אסא. האנדרטה מורכבת משני אלמנטים מבטון המתנשאים לגובה 17 מטר עליהם מוטבע סמל המשטרה. גרם מדרגות מוביל למרפסת תצפית על עמק זבולון.

ליד האנדרטה ממוקמים קירות הנצחה ועליהם שמות הנופלים. המקום שימש כאתר זיכרון מרכזי לחללי משטרת ישראל עד לינואר 2015 כשנפתחה המכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
פרמטרים [ רוחב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משטרת ישראל

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ שקיפות נתוני שוטרים, 2014, משטרת ישראל
  2. ^ הוד אלי, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004; חיים חפר, שיר המשא"ז
  3. ^ 122 חניכי משטרת ישראל נשבעו אמונים למדינה, דבר, 30 במאי 1948
  4. ^ גרשון ריבלין, אלחנן אורן, (עורכים), "דוד בן-גוריון מן היומן (מלחמת העצמאות, תש"ח - תש"ט)", משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשמ"ו, 1986, 14 ביולי 1948, ז' בתמוז תש"ח, יום ד', "במשטרה", עמוד 256
  5. ^ בג"ץ 21/48, סופר ואח' נ. שר המשטרה ואח' פ"ד ב (1), 365
  6. ^ לא באלימות יוכרע עניין הפקידים והשוטרים המפוטרים, דבר, 12 באפריל 1949
  7. ^ בוטלה התביעה נגד 5 השוטרים, דבר, 17 במאי 1949
  8. ^ 1 2 יהושוע כספי המעבר ממשטרת המנדט למשטרת ישראל אתר "מדינה בצמיחה"
  9. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, המשטרה שילמה פיצויים של יותר מ-27 מיליון שקלים ב-2012 בשל רשלנות, באתר הארץ, 28 במאי 2013
  10. ^ 1 2 בכפוף לשימוע
  11. ^ יוסי אלי‏, המינויים של דנינו הפכו למבוכה הגדולה שלו, באתר וואלה!‏, 29 בינואר 2015
  12. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, מהחודש הבא: שוטרים יצוידו במצלמות ויחויבו לתעד כל מפגש עם אזרח, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2015
  13. ^ מבוסס על מידע מאתר משטרת ישראל
  14. ^ חטיבת הזיהוי הפלילי (מז"פ)
  15. ^ היחידה האווירית של משטרת ישראל, בפורום צבא וביטחון בפרש.
  16. ^ ראו פוסט 1 ופוסט 2 באשכול זה בפורום צבא וביטחון בפרש.
  17. ^ משטרת ישראל - מובילה עולמית בתחום איחוד רשתות RF, http://www.cisco.com/web/IL/news/news_090319.html
  18. ^ למילוי המחסור בשוטרים הוכרז על גיוס, הצופה, 27 באוקטובר 1949
  19. ^ המשטרה והעבריינות הצעירה, דבר, 28 באפריל 1957
  20. ^ מ. דן, כאן לומדים השוטרים לטפל בכפפות ובלי כפפות, חרות, 5 במרץ 1965
  21. ^ משטרת מחוז תל אביב תשתף את הציבור, דבר, 15 בינואר 1967
  22. ^ 1 2 דנקה הרניש, יותר בוגרי תיכון מתגייסים למשטרה, דבר, 5 באפריל 1967
  23. ^ חיי שוטר, דבר, 30 ביוני 1972
  24. ^ יוסף צוריאל, הביקורת על המשטרה מרתיעה מועמדים מלהתגייס לשורותיה, מעריב, 2 בינואר 1972
  25. ^ נחום ברנע, המשטרה כעבודה בלתי מבוקשת, דבר, 23 באוקטובר 1972
  26. ^ מחסור בכוח אדם למלחמה בתאונות הדרכים, מעריב, 7 בפברואר 1979
  27. ^ קציני המשטרה על תפקידי משטרת ישראל, מעריב, 7 ביוני 1948
  28. ^ 1 2 תקוה ויינשטוק, שוטרות אינטיליגנטיות כביכול, מעריב, 3 באוקטובר 1960
  29. ^ שמעו עליהם, דבר, 28 באוגוסט 1959
  30. ^ שוטרות ראשונות באו העירה, דבר, 17 בפברואר 1961
  31. ^ מאיר נחתומי, היום יום הולדת לרינה השוטרת, מעריב, 5 בנובמבר 1963
    יהושע כהנא, היום יום הולדת לשוטרות, מעריב, 19 בנובמבר 1970
  32. ^ יהודית וינקלר, לא גייסנו שוטרות כדי שילחמו ברוצחים, חרות, 3 בספטמבר 1965
  33. ^ מיכל זהבי, גאווה מקצועית ודימוי חיובי, דבר, 19 בנובמבר 1980
  34. ^ עיקרי טיעון בעתירה נגד הפליית נשים בגיוס ושיבוץ במשטרה – חלק א', אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 1 בינואר 1997
  35. ^ בג"ץ 2979/96, פסק דין מ-16 בדצמבר 1998
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משטרת_ישראל&oldid=19625112"