חפץ חיים (קיבוץ) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת [[אגו"י]], וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והייתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון בשיח ההלכתי. בין השאלות היו השאלות קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכדומה. השאלות הובאו לרבני הקיבוץ, וחלקן הופנו ל[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]], שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו פעמים אחדות. |
הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת [[אגו"י]], וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והייתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון בשיח ההלכתי. בין השאלות היו השאלות קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכדומה. השאלות הובאו לרבני הקיבוץ, וחלקן הופנו ל[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]], שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו פעמים אחדות. |
||
== |
== ענפים == |
||
ענפי המשק כללו [[רפת]], [[לול]], [[מדגרה]], גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם '[[מדרשת הארץ ומצוותיה]]', [[פארק מים]], מלון "ציפורי בכפר" |
ענפי המשק כללו [[רפת]], [[לול]], [[מדגרה]], גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם '[[מדרשת הארץ ומצוותיה]]', [[פארק מים]], מלון "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל "פאלאס" וחנות המפעל שלו שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות. |
||
== החינוך בקיבוץ == |
== החינוך בקיבוץ == |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
== הדת בקיבוץ == |
== הדת בקיבוץ == |
||
קיבוץ |
קיבוץ חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי, פועלים בו שלושה בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי) אבל בייסודו הקיבוץ הוא אשכנזי. |
||
== לקריאה נוספת == |
== לקריאה נוספת == |
||
נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992 |
* נחמה מרכוס, '''לעבדה ולשמרה''', הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992 (ספר המסקר את כל תולדות קיבוץ חפץ חיים). |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
* עדה גבל, [http://in.bgu.ac.il/bgi/israelis/DocLib/Pages/2011/6.pdf קיבוץ חפץ חיים בכלל ובתקופת השואה בפרט], "ישראלים" גיליון 3, סתיו 2011 |
* עדה גבל, [http://in.bgu.ac.il/bgi/israelis/DocLib/Pages/2011/6.pdf קיבוץ חפץ חיים בכלל ובתקופת השואה בפרט], "ישראלים" גיליון 3, סתיו 2011 |
||
* מיכאל יעקובסון: [http://michaelarch.wordpress.com/2013/04/20/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%97%D7%A4%D7%A5/ סקירה על בית הכנסת וחדר האוכל בקיבוץ], באתר 'חלון אחורי', 20.4.13 |
* מיכאל יעקובסון: [http://michaelarch.wordpress.com/2013/04/20/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%97%D7%A4%D7%A5/ סקירה על בית הכנסת וחדר האוכל בקיבוץ], באתר 'חלון אחורי', 20.4.13 |
||
* " |
* "[http://www.hafetz-hayim.co.il/ ציפורי בכפר]", חפץ חיים. |
||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
גרסה מ־17:27, 23 בנובמבר 2016
 בית הכנסת בקיבוץ
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | נחל שורק |
| גובה ממוצע[1] | 76 מטר |
| תאריך ייסוד | 1944 |
| תנועה מיישבת | פועלי אגודת ישראל |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 575 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.9% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   חפץ חיים | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
6 מתוך 10 |
תבנית:שם הוא קיבוץ דתי-לאומי ליד גדרה, נוסד ב-25 באפריל 1944 והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל[3], שהקימה גם את קיבוץ שעלבים ומספר מושבים. הקיבוץ הוא חלק ממועצה אזורית נחל שורק.
הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.
היסטוריה[4]
מקימי הקיבוץ היו עולים מיהדות גרמניה שהתעוררו לציונות בעקבות מאורעות תרפ"ט (1929) ועליית הנאצים לשלטון ב-1933. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה בכפר סבא ובפתח תקווה, לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה מנתה כשבעה מייסדים שגרו באוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם בעלות עליו.
אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה פרדסים בסביבת רחובות ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהל וארגז ענק של ליפט. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות היישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע. אחרי העלייה לקרקע, הקיבוץ כמעט והתפרק אחרי כל שנת שמיטה, אבל הצליח לעמוד שנית על רגליו.
מקור השם
הקיבוץ נקרא בשמו על שם הספר חפץ חיים של רבי ישראל מאיר הכוהן מראדין בשל הערכת חברי הקיבוץ את הרב ובשל סמיכות הקמת הקיבוץ לפטירתו.
העלייה לקרקע
את אדמות קיבוץ חפץ חיים קנתה הקרן הקיימת לישראל ועליהן התיישב הקיבוץ כפר סאלד ב-15 באוגוסט 1937 במסגרת מבצע חומה ומגדל. לאחר מספר שנים עברו תושבי המקום, ב-13 בנובמבר 1942, לאצבע הגליל, לכפר סאלד[5].
שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, חלוצים דתיים מגרמניה, חברי "עזרא" ו"אגודת ישראל", ששהו בהכשרה משנת 1933[6]ליד כפר סבא ובגדרה, אל האדמות הנטושות של כפר סאלד. חברי הגרעין ביקשו לקיים קיבוץ השומר תורה ומצוות ומקפיד בייחוד על המצוות התלויות בארץ, בהתאם להנחיות של החזון איש. מספרים שהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.
לקראת סוף שנות התשעים, הקיבוץ שקע בחובות כבדים ולכן החל בתהליך ההפרטה שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ[7]. כיום הקיבוץ סיים את תהליך ההפרטה. וכיום הוא מופרט לחלוטין.
אחרי ביצוע תכנית ההתנתקות אירח הקיבוץ רבים ממפוני גוש קטיף במלון והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק נוצר עם קהילת גני טל שהחליטו להתיישב על אדמות הקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. ההסכם נחתם בנובמבר 2008[8]. כיום (2013) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים על אדמות שהיו שייכות לקיבוץ.
רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב הלל ברוקנטל זצ"ל והרב ד"ר קלמן כהנא זצ"ל. כמו כן כיהנו בקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר הושע רבינוביץ, הרב זאב פאטשינו זצ"ל וממשיך לכהן עד היום- הרב שמואל רוזנפלד.
הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות
הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת אגו"י, וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והייתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון בשיח ההלכתי. בין השאלות היו השאלות קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכדומה. השאלות הובאו לרבני הקיבוץ, וחלקן הופנו לחזון איש, שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו פעמים אחדות.
ענפים
ענפי המשק כללו רפת, לול, מדגרה, גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם 'מדרשת הארץ ומצוותיה', פארק מים, מלון "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל "פאלאס" וחנות המפעל שלו שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות.
החינוך בקיבוץ
בקיבוץ שוכנת אולפנת "צביה חפץ חיים" ופועלת בתנועת נוער בני עקיבא. בעבר תנועת הנוער הייתה עזרא, שחניכיה הקימו את הקיבוץ. בעבר שכן בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ליד בנימין.
הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.
הדת בקיבוץ
קיבוץ חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי, פועלים בו שלושה בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי) אבל בייסודו הקיבוץ הוא אשכנזי.
לקריאה נוספת
- נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992 (ספר המסקר את כל תולדות קיבוץ חפץ חיים).
קישורים חיצוניים
- על הקיבוץ באתר מועצה אזורית נחל שורק
- הרב מ.מ. ישר, בניך בוניך - תיאור ביקור בקיבוץ חפץ חיים, הפרדס תשרי תש"ח, עמודים 11–12
- עדה גבל, קיבוץ חפץ חיים בכלל ובתקופת השואה בפרט, "ישראלים" גיליון 3, סתיו 2011
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בית הכנסת וחדר האוכל בקיבוץ, באתר 'חלון אחורי', 20.4.13
- "ציפורי בכפר", חפץ חיים.
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956
- ^ נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, קיבוץ חפץ חיים, 1992
- ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"
- ^ "כל מקום ואתר", מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980
- ^ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961
- ^ עע"ם 418/12
| ||||||||||||
