גאטנו דוניצטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:40, 25 בנובמבר 2016

גאטנו דוניצטי (באיטלקית: Gaetano Donizetti;‏ 29 בנובמבר 1797 - 8 באפריל 1848) היה מלחין איטלקי בן התקופה הרומנטית במוזיקה.

חייו

גאטנו דוניצטי נולד בשנת 1797 בברגמו שבאיטליה למשפחה ענייה ולא מוזיקלית. בשנת 1806 גילה אותו מלחין האופרה יוהאן מאייר ולימד אותו את יסודות המוזיקה. מאוחר יותר נסע דוניצטי לבולוניה ללמוד קונטרפונקט אצל האב מטאי במשך שנתיים.

בהיותו בן 20 חזר לעיר הולדתו, ברגמו, והלחין יצירות רבות בפרק זמן קצר מאוד. בשנת 1818 התחמק דוניצטי מגיוס לצבא בזכות פטור שקנה לו מעריץ עשיר. באותה שנה הועלתה האופרה הראשונה שלו בוונציה, שם מצא עבודה. בשנת 1822 הופקה האופרה "זוראידה" בגרנדה, בהזמנת יוהאן מאייר, מורו האהוב. אחרי הצלחת האופרה קיבל דוניצטי חוזה מבית האופרה של נאפולי להלחנת ארבע אופרות בשנה, אם כי בשלב זה עוד לא היו לו יצירות מופת. בשנת 1830 הלחין דוניצטי שתי אופרות חשובות: "אנה בולנה" (שהביאה לו את פרסומו הבינלאומי הראשון) ואת "שיקוי האהבה", אופרה קומית. הוא אף הלחין בשנת 1835 את יצירתו הגדולה ביותר: "לוצ'יה די למרמור", המבוססת על רומן מאת וולטר סקוט.

השנים הבאות היו שנים קשות לדוניצטי: עקב סכסוכו עם בית האופרה של נאפולי, ביטל דוניצטי את החוזה שלו עם בית האופרה בשנת 1832. בשנת 1834 רשויות העיר התנגדו לאופרה "מריה סטוארדה" (על פי המחזה "מרי סטיוארט" מאת שילר), אחרי שחוזהו חודש. אשתו וירג'יניה נפטרה ממחלת הכולרה, והאופרה שלו "פוליוטו" נאסרה לביצוע. בעקבות כל אלה עזב דוניצטי את נאפולי ועבר לפריז.

הפאריזאים, לעומת הנפוליטאנים, קיבלו את פניו בחמימות ואף העלו את האופרות שלו בארבעת התיאטראות בעיר. בשנים האלה חיבר דוניצטי כמה מהאופרות הטובות ביותר שלו, ובהן "דון פסקואלה", אופרה קומית. בשנת 1843, אחרי כתיבת דון פסקואלה, גילה דוניצטי שהוא חולה בעגבת. בסופה של שנה זו חדל להלחין ובשנת 1844 איבד את שפיותו בעקבות התפשטות מחלת העגבת אל מערכת העצבים המרכזית שלו (עגבת שלישונית). בעזרת אחיינו הוא הובא לעיר מולדתו, שם טיפלו בו ידידיו עד מותו מהמחלה^[1]^[2].

יצירתו

דוניצטי כתב מגוון של יצירות, אך הוא הלחין בעיקר אופרות, שמספרן הגיע בסך הכול לשבעים. הוא כתב אופרות בזמן שרוסיני ובליני שלטו בכיפה באופרה האיטלקית. דוניצטי ירש מרוסיני את סגנון ה"בל קנטו", שהתבסס בעיקר על קולורטורה - בניגוד לבליני, שהעדיף קווים קוליים פשוטים ונקיים. דוניצטי היה מסוג המלחינים שהספיק לעתים להשלים יצירה תוך יום אחד, אך הזריזות שהוא השלים בה יצירות באה על חשבון העקביות בעוצמה הדרמטית.

מהאופרות הידועות שכתב:

לוצ'יה די למרמור
שיקוי האהבה
פוליוטו
אנה בולנה
דון פסקואלה
לה פבוריטה
בת הגדוד
מריה סטוארדה
המחנך המובך
אוגו, הרוזן מפריס
לוקרציה בורג'ה
המטורף מהאי סן-דומינגו
פעמון הלילה
רוברטו דברה
לינדה די שאמוני

ועוד יצירות רבות אחרות.

בחלק מיצירותיו (למשל ב"אנה בולנה" וב"לוצ'יה די למרמור") הגיבורות נמצאות במצב נפשי קשה מאד, פרשנים מייחסים זאת למצבו הנפשי המעורער של דוניצטי, שהשליך ממצבו אל גיבורותיו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ גאטנו דוניצטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
^ Peschel E, Peschel R. (1992). Donizetti and the music of mental derangement: Anna Bolena, Lucia di Lammermoor, and the composer's neurobiological illness. Yale Journal of Biology and Medicine. 65(3):189-200. PMID 1285447

[1] גאטנו דוניצטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

[2] Peschel E, Peschel R. (1992). Donizetti and the music of mental derangement: Anna Bolena, Lucia di Lammermoor, and the composer's neurobiological illness. Yale Journal of Biology and Medicine. 65(3):189-200. PMID 1285447

[1]

[2]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 הפאריזאים, לעומת הנפוליטאנים, קיבלו את פניו בחמימות ואף העלו את האופרות שלו בארבעת התיאטראות בעיר. בשנים האלה חיבר דוניצטי כמה מהאופרות הטובות ביותר שלו, ובהן "דון פסקואלה", אופרה קומית.
-בשנת [[1843]], אחרי כתיבת דון פסקואלה, גילה דוניצטי שהוא חולה ב[[עגבת]]. בסופה של שנה זו חדל להלחין ובשנת [[1844]] איבד את שפיותו בעקבות התפשטות מחלת העגבת אל מערכת העצבים המרכזית שלו (עגבת שלישונית). בעזרת אחיינו הוא הובא לעיר מולדתו, שם טיפלו בו ידידיו עד מותו מהמחלה{{הערה|{{בריטניקה|Gaetano-Donizetti}}}}{{הערה|Peschel E, Peschel R. (1992). ''Donizetti and the music of mental derangement: Anna Bolena, Lucia di Lammermoor, and the composer's neurobiological illness''. Yale Journal of Biology and Medicine. 65(3):189-200. PMID 1285447}}.
+בשנת [[1843]], אחרי כתיבת דון פסקואלה, גילה דוניצטי שהוא חולה ב[[עגבת]]. בסופה של שנה זו חדל להלחין ובשנת [[1844]] איבד את שפיותו בעקבות התפשטות מחלת העגבת אל מערכת העצבים המרכזית שלו (עגבת שלישונית). בעזרת אחיינו הוא הובא לעיר מולדתו, שם טיפלו בו ידידיו עד מותו מהמחלה{{הערה|{{בריטניקה|Gaetano-Donizetti}}}}{{הערה|Peschel E, Peschel R. (1992). ''Donizetti and the music of mental derangement: Anna Bolena, Lucia di Lammermoor, and the composer's neurobiological illness''. Yale Journal of Biology and Medicine. 65(3):189-200. {{PMID|1285447}}}}.
 ==יצירתו==