אבוגידה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Rigveda MS2097.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מסמך מהמאה ה-19, בכתב [[בראהמי]]]] |
[[קובץ:Rigveda MS2097.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מסמך מהמאה ה-19, בכתב [[בראהמי]]]] |
||
'''אבוּגידה''' היא קטגוריה של אליה משתייכות מערכות [[כתב]] בהן כל אות מייצגת הברה שלמה, אך בניגוד לכתב ההברתי ולכתב ה[[אבג'ד]], יש קשר גרפי בין סימנים בעלי צליל דומה ועיצורים אחרים משתנים בתצורה דומה בהתאם לתנועה אותה הכותב רוצה לבטא. לדוגמה, בכתב של שפת ה[[אינוקטיטוט]], צורת האות מסמלת את העיצור, והרוטציה שלה מסמנת את התנועה. כך למשל ההברה מִי נכתבת כך: ᒥ, בעוד ההברה מוּ נכתבת כך: ᒧ. |
|||
מערכות כתב בקטגוריה זו נמצאות במחלוקת מתמדת מכיוון שהמאפיינים שלהן דומים למאפיינים שמגדירים את ה[[אבג'ד]] והכתב ההברתי. |
מערכות כתב בקטגוריה זו נמצאות במחלוקת מתמדת מכיוון שהמאפיינים שלהן דומים למאפיינים שמגדירים את ה[[אבג'ד]] והכתב ההברתי. |
||
גרסה מ־01:03, 29 בנובמבר 2016
אבוּגידה היא קטגוריה של אליה משתייכות מערכות כתב בהן כל אות מייצגת הברה שלמה, אך בניגוד לכתב ההברתי ולכתב האבג'ד, יש קשר גרפי בין סימנים בעלי צליל דומה ועיצורים אחרים משתנים בתצורה דומה בהתאם לתנועה אותה הכותב רוצה לבטא. לדוגמה, בכתב של שפת האינוקטיטוט, צורת האות מסמלת את העיצור, והרוטציה שלה מסמנת את התנועה. כך למשל ההברה מִי נכתבת כך: ᒥ, בעוד ההברה מוּ נכתבת כך: ᒧ.
מערכות כתב בקטגוריה זו נמצאות במחלוקת מתמדת מכיוון שהמאפיינים שלהן דומים למאפיינים שמגדירים את האבג'ד והכתב ההברתי.
ניתן לדוגמה לטעון שעברית מנוקדת היא בעצם מערכת אבוגידה, ולא מערכת אבג'ד. בכתיבת שפת היידיש, עושים שימוש באותיות עבריות, אך לא כאבג'ד. חלקן הופכות לאותיות תנועה, ויש לציין כל תנועה בכתב בדומה לשפות הגרמנו-לטיניות שמהן היא נובעת.
כיום כתבי אבוגידה נמצאים בשימוש במספר שפות, רובן בחצי האי ההודי וחלקן במערב אפריקה.