ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏עמים עתיקים: פסקה חדשה
שורה 1,022: שורה 1,022:
נשאלת השאלה- האם זה נכון? מפני מה ראה אותו כותב/ דובר ביוונים של ימינו המשך של יון העתיקה, ואילו באיטלקים הוא לא ראה המשך של רומא העתיקה? האם יש קריטריון מקובל מתי להחשיב עם כהמשך לעם קדום, ומתי מתייחסים אליו כעם חדש [שכולל בתוכו צאצאים מעם קדום שהפסיק להתקיים]?
נשאלת השאלה- האם זה נכון? מפני מה ראה אותו כותב/ דובר ביוונים של ימינו המשך של יון העתיקה, ואילו באיטלקים הוא לא ראה המשך של רומא העתיקה? האם יש קריטריון מקובל מתי להחשיב עם כהמשך לעם קדום, ומתי מתייחסים אליו כעם חדש [שכולל בתוכו צאצאים מעם קדום שהפסיק להתקיים]?
{{אלמ}}
{{אלמ}}

== מה זה המושג "גלולה אדומה" כשהוא נאמר כלפי הפמיניזם? ==

ניסיתי לחפש בגוגל ויצאתי מבולבל לגמרי. [[מיוחד:תרומות/93.126.88.30|93.126.88.30]] 22:43, 3 בדצמבר 2016 (IST)

גרסה מ־23:43, 3 בדצמבר 2016

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}}

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף למה סטלין לא תקף את מערב אירופה? היו לו 400 דיביזיות חמושות עד צוואר מהים הבלטי עד הים האדריאטי. הוא יכול בהבל פיו ובדורסנותו האופיינית, לאחר הפסקת הצטיידות והונאה, בפרט אחרי סיום המלחמה עם יפן, לבלוע את אירופה עד תעלת למנש ומצרי גיברלטר.

מלחמה - זריקת לבנה?

האם יש קשר אטימולוגי כלשהו באנגלית בין המילה "מלחמה" ל"זריקת לבנה"? בתרגום דף באמצעות Google Translate מעברית לעברית "מלחמה" מתורגמת כ"זריקת לבנה", וכנראה התרגום עובר דרך האנגלית.

מבקר המדינה - שיחה 02:40, 10 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

  1. לא הייתי סומך עליהם בכלל;
  2. איך הצלחת לתרגם מאותה שפה? אני לא מצליח.
חזרתישיחה 09:23, 10 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לא הצלחתי לשחזר. לי הוא נתן "מלחמה" בתור תרגום לעברית של "מלחמה" אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:20, 10 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ראה כאן: https://drive.google.com/file/d/0B3pfLQ7PNi5LcEl0OUxuV1BjeWs/view?usp=sharing מבקר המדינה - שיחה 00:00, 11 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני חושד ששרתי גוגל התחילו לפתח אינטיליגנציה משלהם, והיא מוזרה וזרה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 08:25, 11 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
גוגל תרגם הוא תרגום מכונה סטטיסטי וככזה יכול לתרגם על בסיס סמיכות מילים אקראית. הוא לא חייב לעבור דרך אנגלית.‏ Uziel302שיחה 20:05, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

אם זה נכון, אז הניחוש שלי שהגוף משמש כאנטנה. חזרתישיחה 12:23, 11 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

הניחוש שלך נכון, ואני יודע שזה עובד - אבל בטווח כזה זה נראה חשוד. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:21, 11 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
בסרטון אחר ( יותר "מדעי") שאני לא מוצא כרגע, מסבירים שהראש, או נוזלים בראש(?), מהווים מעין מגבר לגלים, כמו "תיבת תהודה אלקטרומגנטית". שנילי - שיחה 13:47, 11 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
מצאתי שנילי - שיחה 14:10, 11 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
עכשיו אני מבין את התמונה הזו. היא מחייכת כי היא מצאה את האוטו שלה! חזרתישיחה 14:27, 11 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אם ככה היא חנתה בחלל אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:00, 11 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

תפילת שמע ישראל בקול ישראל

מה שם היצירה המושמעת לפני תפילת שמע ישראל בכל בוקר בקול ישראל? (ראו כאן) עמרישיחה 21:39, 12 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

עמרי, שזאם לא מזהה, הגיוני שזה לחן מקורי.‏ Uziel302שיחה 19:49, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
חיפשתי גם אני בשזאם לפני ששאלתי כאן. למה כוונתך ב"לחן מקורי"? ייתכן שזה לחן של יוצר ישראלי כך שסביר שזה לא יופיע בשזאם. עמרישיחה 12:23, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לחן שהופק לצורך התוכנית ולא נעשה בו שימוש מחוץ לתוכנית. זה גם לא ממש נשמע לי כמו שיר.
פעם חיפשתי שיר מסדרת טלוויזיה וגיליתי שהוא לחן מקורי לצורך התוכנית ומעולם לא פורסם בפני עצמו. (אחיות או לא להיות, במקור שודר עם שיר של ליליקס אבל לצורך ה-DVD חסכו ושמו שיר בהפקה פנימית [1]).‏ Uziel302שיחה 08:51, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

זכויות תמונות

שלום וברכה, רציתי לברר האם יש זכויות לתמונות בקישורים הבאים: קינדר-טרנספורט, עליית הנוער--המרכז ללימודי השואה - שיחה 11:42, 13 באוקטובר 2016 (IDT) אשמח לתשובתכם בהקדם חג שמח חוי--המרכז ללימודי השואה - שיחה 11:42, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

תוכל להיכנס בכל תמונה לדף התמונה בו מפורט הרישיון בו שוחררה התמונה, ממה שראיתי רוב התמונות בערכים הנ"ל הן תחת רישיון ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם, משמעות הדבר שעדיין יש זכויות יוצרים על התמונות אך ניתן לעשות בהן שימוש כל עוד מקפידים לציין את מקורן ולפרסם אותן באותו רישיון.‏ Uziel302שיחה 19:40, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

מהו היחס להומוסקסואליות אצל לקטים ציידים?

מהו היחס בחברות אלו להומוסקסואליות ולסטיות מין?

אצל לקטים ציידים בני זמננו או בתקופות קדם? כי בזמננו מדובר בחבורות קטנות, מסכנות, עם השפעה של התרבות החקלאית שסביבן. בזמני קדם זו גם בעיה כי ספק אם חיי כאלו קבוצות תוארו בכתב בזמן אמת. 77.126.83.27 19:08, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

גם בזמנינו עדיין הייתי רוצה לדעת אם בכל אופן יש עדיין אולי איזה שהוא יחס טבעי להנל

בוא ונראה. האם יש ערכים בויקיפדיה על קבוצות ציידים לקטים בנות זמננו? 77.126.83.27 19:20, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
באנגלית יש קטגוריה. בעברית מצאתי על פיגמים והדזה אבל אין קטגוריה מרכזת.‏ Uziel302שיחה 19:32, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
מגוון הגישות כמספר החברות. אין "יחס טבעי". ישנן חברות בהן הומוסקסואליות משולבת ואף מחוייבת, וישנן שמתנכרות ומכחישות. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:45, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

למה קול ישראל בערבית לא פועל ביום כיפור?

מה אשמים הערבים בזה שליהודים יש חג? האם אי אפשר שאינם יהודים יפעילו את השידורים?

ובמה אשמים החילונים שלא שומרים את יום כיפור?
אם המצב כמו שהוא כנראה שמקבלי ההחלטות הרלוונטיים העדיפו אותו ככה. תמיד אפשר גם אחרת, אבל בסוף יש מציאות אחת והיא תוצאה של כלל הגורמים הרלוונטיים.‏ Uziel302שיחה 19:35, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

לזה קוראים בעברית כפיה דתית

לפי ההיגיון הזה כשמשדרים תכנים חילוניים זו כפייה חילונית. נרו יאירשיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ז • 23:41, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לא. נושא התכנים לא נידון כאן. השאלה היא על עצם קיום השידורים. חזרתישיחה 00:11, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
נכון, ההשוואה אינה מדויקת, ועדיין, אם כבר נכנסים לטענות בדבר כפייה - מן הראוי לדון גם בזה. ואם נחזור לקול ישראל בערבית, לפי הערך אצלנו הוא נועד קודם כל לתעמולה, וכמדומני שרוב ערביי ישראל מסתדרים גם בלעדיו, ואף יטענו שהכפיה היא כאשר הוא משדר, לא כאשר הוא מושבת. נרו יאירשיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ז • 00:32, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
זה לא פראבדה ברוסיה. מי שרוצה יכול להאזין לתכנים אחרים. כמובן שיש לתהות לגבי מהותו ותפקידו של שידור ציבורי הממומן מכספי המיסים. • צִבְיָהשיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ז 00:41, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ליום הכיפורים יש מעמד מיוחד בישראל, ומושבתות בו מרבית הפעילויות, גם אלה שמתקיימות בשבת. השבתה זו אינה מכוח חוק (כל עסק שמותר להפעילו בשבת מותר להפעילו גם ביום הכיפורים), אלא מכוח מנהג. זהו עניין תרבותי-חברתי, ואין צורך לגרור לכך טענות על כפייה דתית. כיוון שכך, מושבתים גם שידורי הרדיו והטלוויזיה, ואין זה משנה אם יהודים או גויים מפעילים אותם. דוד שי - שיחה 13:58, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

למה מי ששוכר דירה צריך לחפש מחליף?

שמתי לב לתופעה. אנשים ששוכרים דירה מחפשים "מחליף", כלומר אדם אחר שישכור דירה במקומם. למה זה? מסתיים החוזה ושהמשכיר יחפש בעצמו. לא כך? שואל השאלות - שיחה 19:59, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

כסף? רצון טוב? דאגה למחפשי דירות?‏ Uziel302שיחה 20:07, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
זה תלוי בחוזה. לפי חלק נכבד מהחוזים, עזיבה של הדייר בסוף החוזה, לא מחייבת שום דבר כזה. אולם, עזיבה של הדייר לפני תום החוזה דורשת או הודעה של שלושה חודשים מראש או מציאת דייר מחליף, שיהיה מקובל על בעל הבית. מי שחותם על חוזה אחר, לא מחוייב בזה. 77.127.66.183 20:10, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

המרה מרשת ישראל החדשה לקואורדינטות גאוגרפיות

הקואורדינטות של תל עפולה ברשת ישראל החדשה הן 22757/72353. איך ממירים אותן לקואורדינטות גאוגרפיות? דוד שי - שיחה 13:51, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

"32.60613 35.29095" זאת תשובה מתקבלת על הדעת? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:49, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
זה מה שנקרא תשובה טובה לשאלה אחרת. זו אינה תשובה לשאלה איך ממירים. Tzafrir - שיחה 20:12, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
נכון. כי ניסיתי משהו שמצאתי ברשת, ואני רוצה לדעת האם זה אמין, לפני שאני עונה סתם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:20, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני לא יודע למה התכוון דוד שי, אני אישית מעוניין לדעת איך מחשבים את ההמרה, ולכן תשובה מהסוג של „להיעזר באתר / תוכנה זו או אחרת״ לא מספקות אותי. Tzafrir - שיחה 14:24, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לא תהיה תשובה אחרת, כי מדובר בנוסחה בגודל ארכיון הבירורים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:24, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
IKhitron, התשובה שלך כנראה נכונה. אני משער שהגעת אליה בדרך של ניסוי וטעייה באתר זה. עדיין נותרה השאלה איך ממירים. דוד שי - שיחה 20:39, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לא ניסוי והטעיה, אלא פעלתי לפי ההנחיות, דוד שי. ואם אתה צריך נוסחה מדוייקת, אתה יכול פשוט לקרוא את הקוד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:03, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

שפו"פ

היכן נמצאת נקודת האפס;אפס של הרשת הישנה במונחים של קווי אורך ורוחב (לא ברשת החדשה אלא) ברשת בעולמית? אני זוכר שזה אמור להיות באזור קדש ברנע. חזרתישיחה 21:51, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

מה ההבדל בין פורשה בוקסטר ופורשה קאיימן?

הערכים פורשה בוקסטר ופורשה קאיימן בעברית מקשרים לאותו ערך באנגלית. להבנתי, מדובר באותו רכב, האם יש מומחים לנושא? ברעזרא - שיחה 20:17, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

Der Porsche Cayman ist ein Sportwagen von Porsche und die Coupé-Ausführung des Roadsters Porsche Boxster, und basiert auf dessen Technik.
The Porsche Cayman is a sports car from Porsche and the coupé version of the Porsche Boxster, and is based on its technology.
פורשה קיימן היא מכונית ספורט מן פורשה ואת גירסת קופה של Boxster פורשה, והוא מבוסס על הטכנולוגיה שלה. שני התרגומים הם של גוגל והמקור הוא בויקי הגרמנית.
כלומר מדובר באותה מכונית, האחת בתצורת רודסטאר והשנייה בתצורת קופה? ברעזרא - שיחה 18:22, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
רוֹדְסְטֶר. זו שגיאה נפוצה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 08:13, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
מבחינת פורשה אלה דגמים נפרדים, למרות שמשנת 2016 הם חולקים מספר דגם זהה (718, ע"ש דגם ספורט קלאסי). בוויקי האנגלית יש להן ערך משותף, ובוויקי הגרמנית (למשל) יש להן ערכים נפרדים. הבוקסטר היא רודסטר (גג נפתח), והקאיימן היא קופה (גג סגור) שמבוססת עליה. הקאיימן דומה במראה ל-911 שהיא מכונית הדגל היקרה, ולכן מהווה תחליף זול יחסית ל-911 - לכן חשוב לחברה למצב אותה כדגם נפרד. המבקרים שלה (למשל העורכים שאיחדו בוויקי האנגלית) טוענים שהיא בסה"כ בוקסטר (הדגם הזול) עם גג סגור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

ספרים שעלילתם משתרעת על יום אחד בלבד

הספר "יוליסס" מפורסם בכך שעלילתו משתרעת על יום אחד בלבד, אף שזהו ספר עב כרס. גם עלילתו של "מדד הפחד" משתרעת על יום אחד בלבד, וכך גם ספרו של איאן מקיואן, "שבת". האם אתם מכירים עוד ספרים כאלה? דוד שי - שיחה 20:43, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

"יום אחד בחיי איוואן דניסוביץ'" מאת סולז'ניצין. בברכה. ליש - שיחה 21:06, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אפשר להוסיף גם סרט? לקום אתמול בבוקר. בברכה. ליש - שיחה 21:10, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
חלומות נמשכים שניות ספורות: אימא ודני הלכו לים, עליזה בארץ הפלאות... חזרתישיחה 21:59, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
חזרתי זו טעות נפוצה. חלומות (בעיקר לקראת סוף השינה) נמשכים עשרות דקות, לעתים עם עלילה המשכית. פרץ לביא, כיום נשיא הטכניון, חקר את הנושא ופרסם מספר ספרים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:49, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
מסתבר שעלילת למי צלצלו הפעמונים היא שלוש לילות. אבל מצאתי את הרשימה הזו שכוללת, בנוסף את הספרים המוזכרים כאן, גם את גברת דאלוויי, "מתחת להר הגעש" של מלקולם לאורי, מזמור חג המולד, תפוס את היום ועוד. אמא של גולן - שיחה 22:03, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
רבים וטובים מסתבר ששאלו את השאלה הנ"ל. אגב, כולל "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" (המקור לבלייד ראנר (למרות שהסרט היה יותר מיום אחד). בברכה אמא של גולן - שיחה 22:07, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אתרום לדיון את שלושים וחמישה במאי (למיטב זיכרוני). נרו יאירשיחה • י"ג בתשרי ה'תשע"ז • 22:21, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אם כך, אז גם 31 ביוני מתאים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:31, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
זה שם של ספר מפורסם? נרו יאירשיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"ז • 09:25, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
תלוי את מי שואלים. יש מקומות בהם כולם מכירים את זה, אבל אני לא חושב שזה תורגם לעברית. לפחות לא מצאתי אזכורים בנושא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:33, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
Catégorie:Film dont l'action se déroule en une journée - רשימת 50 סרטים שעלילתם משתרעת על פני יום. ביקורת - שיחה 09:36, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
כשקראתי את "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?", לא שמתי לב שעלילתו מתרחשת כולה ביום אחד. אולי היא כן, אבל אני ממש לא בטוח. ספר אחר, שנדמה לי שכל עלילתו עשויה להתרחש ביום אחד, הוא ספר איוב. יתקנו אותי האנשים, שמכירים את הנושא טוב יותר. מיני באר - שיחה 23:51, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לגבי איוב, לכל הפחות יש הפסקה של שבעה ימים בסוף פרק ב', וגם השאר לפני ואחרי כלל לא בטוח שהתרחש ביום אחד. נרו יאירשיחה • ט"ו בתשרי ה'תשע"ז • 23:59, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
סליחה. מיני באר - שיחה 09:03, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
הסרט ראן לולה ראן מתרחש במשך 20 דקות ונמשך 20 דקות (שלוש פעמים בשלושה עולמות מקבילים). דרור - שיחה 09:57, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

גיום מוסו, סנטרל פארק (1) ביקורת - שיחה 16:18, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

כלבים לא גזעיים

שאלה דחופה למדיי;

אילו גזעי כלבים שונים יכולים להתרבות זה עם זה (וליצור כלבים לא גזעיים)?

האם כל שני כלבים יכולים להפרות זה את זה?
ומה שונה בין כלב גזעי לכלב לא גזעי?

תודה על מענה מהיר העכביש הסגול~ - שיחה 22:30, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

לפי הערך מין, ”מינים הם קבוצות של אוכלוסיות טבעיות היכולות לקיים ביניהן קשרי רבייה ומבודדות רבייתית מאוכלוסיות דומות אחרות.” כל כלבי הבית שייכים, לפי הערך כלב הבית, למין זאב מצוי. לפיכך, בפרט, כל כלב בית יכול להזדווג עם כל כלבת בית.‏ Amitayzl - שיחה 23:37, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
מתייג את משתמש:MathKnight העוסק הרבה בערכים מתחום הזואולוגיה.‏ Amitayzl - שיחה 23:38, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לפי ההגדרה הביולוגית כל גזעי הכלבים הם בני אותו מין ויכולים להתרבות זה עם זה. בפועל, אני לא רואה איך צ'יוואווה מצליח להזדווג עם דוברמן או דני ענק. גילוי נאות: אין לי עניין וידע בגזעי כלבים, כך שכדאי לברר גם עם מומחים לטיפוח כלבים. ‏ MathKnight (שיחה) 23:41, 15 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
כלבים קטנים בהחלט מזדווגים עם גדולים, ואפילו (מקרה מתועד מרמת הגולן) עם זאבים. במידה ומדובר על כלבה קטנה עם כלב גדול זה נגמר רע לכלבה. להיפך אין סיכון אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:02, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
תודה לכולכם D: העכביש הסגול~ - שיחה 13:51, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

משחק קוביות

יש לי בבית ערכה של כמה משחקים (שש-בש, דמקה, שחמט, וכו'). את אחד המשחקים אני ובני משפחתי לא מצליחים לזהות - הוא מכיל חמש קוביות זהות שעליהן יש משהו שנראה כמו מלך בקלפים רק באדום, מלכה בכחול, נסיך בירוק, ועוד תשע עלה, עשר יהלום, ו1 תלתן. יש שם גם קוביה שמכילה את חזקות 2 מ2 ועד 64. האם מישהו יודע לזהות את המשחק?

תודה, איל Eyalweyalw - שיחה 14:16, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

חמש קוביות מזכיר לי יאצי (אנ'). אבל משחקים אותו עם קוביות רגילות. מהערך הזה ראיתי קישור לקוביות פוקר (אנ'). קוביה עם חזקות של 2 היא כנראה קוביית הכפלה (ר' שש בש#קוביית הכפלה). Tzafrir - שיחה 14:39, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אכן נראה כמו Poker dice אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:32, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

יוהאן שטראוס הבן והנאצים

לפי מה שרשום בערך על יוהאן שטראוס (הבן), שטראוס היה ממוצא יהודי, אבל לפי חוקי נירנברג כבר עברו מספיק דורות כדי שלא ייחשב יהודי. מישהו/י יודע/ת להגיד מה היה יחסם של הנאצים אל המוזיקה שלו? אוריה בר-מאיר - שיחה 23:43, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

Es gab – ex ante – keinerlei Diskussion im NS-Staat Deutschland, wie auch in Österreich, dass Johann Strauss Sohn etwa (z. B. nach den Nürnberger Rassegesetzen) nicht deutschblütig sei. Seine Musik wurde zudem häufig über die Reichssender ausgestrahlt. In dem Zusammenhang war es für das NS-Regime trotzdem mehr als unangenehm, dass viele Librettisten der Strauss’schen Operetten Juden waren: Ignaz Schnitzer, Victor Léon, Leo Stein: Sie wurden seit 1938, zum Teil schon vorher, konsequent (z. B. auf Theaterzetteln als Autoren) verschwiegen.
There existed no discussion in the Nazi Germany, as in Austria, that Johann Strausssohn was not German-like, for example, according to the Nuremberg Laws. His music was often broadcast over the Reichsender. In the context, it was still more than unpleasant for the Nazi regime that many of the librettists of Strauss's operettas were Jews: Ignaz Schnitzer, Victor Léon, and Leo Stein: They have been consistent since 1938, some of them already before (eg , On theatricals as authors). מהוויקי הגרמנית. המוזיקה שלו הושמעה רבות ברדיו הממשלתי.

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך.

מקור המים בפלסטין

המים שמגיעים לביתים בפלסטין (יהודה, שומרון ועזה): מה מקורו ואיך זה מתפלג?

הבנתי שאיכות המים שם רדודה מאוד. אבל המידע נמסר על ידי בחורה מאוד פרו-פלסטינית ככה שאני לא יודע עד כמה הוא נכון. שואל השאלות - שיחה 13:25, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

א. אין כזה דבר "פלסטין". ב. ככל הידוע לי חלק מהמים מספקת ישראל וחלק הם קידוחים מקומיים. הפלסטינים עצמם לא מקפידים לא לזהם מי-תהום או לבצע שאיבה אחראית. ‏ MathKnight (שיחה) 13:56, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לעניין פלסטין: תלוי את מי שואלים. בפרט, לפי האו"ם יש פלסטין. לפי ישראל מה שקיים הוא הרשות הפלסטינית. בעיות של שאיבת יתר יש בעיקר (או כמעט רק) ברצועת עזה שבה המצב די קטסטרופלי. גם בישראל המצב היה יכול להיות די גרוע אם לא הייתה התפלה. כרגע המצב מסתמך על הסכמי אוסלו שלפיהם ישראל מתחייבת למכור כמויות מים שונות הן לרצועת עזה והן ליהודה ושומרון וכמוכן מוגדרת חלוקה של בארות המים ברחבי יהודה ושומרון. הסכמי אוסלו נועדו להיות הסכמים זמניים (לחמש שנים, פרק זמן שבו ידונו על הסכמי הקבע). מאז המצב בתחום המים השתנה במעט. הערה: בערכים המקושרים אין אף מילה על חלוקת המים (ואפילו לא על משבר המים ברצועת עזה). ברצועת עזה יש בעיה חמורה של המלחת מי תהום בשל שאיבת יתר (וגם של זיהום מי תהום בביוב לא מטופל). גם בישראל יש בעיה כזו באקוויפר החוף אבל היא חמורה הרבה פחות והמדינה משתדלת לטפל בה. אני אנסה למצוא מקורות טובים יותר בהמשך. Tzafrir - שיחה 14:11, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
כתבתי "יהודה, שומרון ועזה". ואולי אין מדינה כזאת פלסטין, אבל בהחלט יש איזור שנושא את השם "פלסטין". לפי מה שאיזה שזו סיפרה, היא התגוררה תקופה קצרה ברמללה וסיפרה שאישה שגרה שם סיפרה (מידע יש שלישית) שמי הגשמים שיורדים באיזור יהודה ושומרון בכמויות גדלות מגיעים בעיקר לישראל והם ברמללה נשארים עם כמות קטנה של מים שרואויים לשתייה. אני לא יודע עד כמה זה נכון. האם המים מהמוביל הארצי מגיעים לרמללה או שהמים באיכות ירודה שאותה הבחורה סיפרה לי מגיעים מקידוחים באיכות ירודה? אני לא סומך על הבחורה הזאת מהסיבה שהיא קיבלה צו איסור כניסה לישראל (היא טוענת שזה היה ממש בטעות שהיא בסך הכל באה לראות איך חיים בישראל ואיך בצד השני). שואל השאלות - שיחה 14:49, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לא, אין אזור בשם פלסטין. הייתה פרובינקיה רומית בשם "סוריה פלשתינה" והמנדט הבריטי היה על פלשתינה-א"י, אך Falastine (השם "פלסטין" כפי שאומץ ונהגה על ידי הפלסטינים) מעולם לא הייתה. בקשר לעדות של אותה נערה, הפלסטינים ותומכיהם ידועים בכך שהם מרבים לשקר בנושא המים, ומפיצים טענות שקריות שישראל מרעיבה ומצמיאה אותם ומרעילה את הבארות שלהם, ולכן אין להתייחס לדבריה כאל מקור אמין שאפשר להסתמך עליו. ‏ MathKnight (שיחה) 15:02, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
המנדט הבריטי היה על Palestine (ר' לדוגמה כאן). השם הזה מוזכר אפילו קצת קודם, לדוגמה, בהצהרת בלפור. זה היה אחד השמות הנפוצים לארץ באותה התקופה. בקשר לעדותה של אותה נערה: אני שמח שאתה יודע לאתר שקרנים בקלות כה רבה גם בלי להכירם. אני אישית הייתי מתמקד בעובדות ולא באישיות של אדם זה או אחר. Tzafrir - שיחה 15:16, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני מבקש מאוד לא להמשיך את הדיון הזה. הוא חורג מהשאלה שלי ומגיע לקווים שאני בכלל לא מעוניין לגעת בהם. שאלתי רק על שאלת המים, לא על השם ולא על הבחורה. שואל השאלות - שיחה 15:52, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לעניות דעתי מי גשמים כשלעצמם (נגר עילי) אינם כמות משמעותית של מים. יש אמנם מאגרי מים שונים, אך אילו לא עיקר המים. מי גשמים מחלחלים ומגיעים לאקוויפר ההר. לפי הסכמי אוסלו לישראל יש זכות לקדוח בארות מצד מערב לקו פרשת המים ואילו לפלסטינים יש זכות לקדוח ממזרח לו. בזמן החתימה על ההסכמים זו כנראה נראתה חלוקה שוויונית, אבל בהמשך התברר שבאופן כללי ממזרח יותר יקר לקדוח בארות. מעבר לכך ישראל מוכרת כיום לרשות כמות מים שעולה על מה שהתחייבה בזמן הסכמי אוסלו (אבל עברו מאז כמה שנים והאוכלוסייה גדלה, וגם ישראל החלה להתפיל מים). Tzafrir - שיחה 15:05, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

העתקת קבוצת מסמכים המכילים את המילה Final בסופם

אני מעוניין להעתיק מן התיקייה My Documents מסמכים רבים שבשמם מופיעה המילה Final – לתיקייה אחרת, נפרדת (אבל בלי למחוק אותם מהתיקייה הנוכחית).
איך מומלץ לבצע את הפעולה הנ"ל? אני יודע שאני לא יכול להשתמש בפונקציית COPY של DOS (בחלון Command של חלונות 7), כי שמו של כל מסמך שונה ואינו מכיל אותו מספר תווים – ורק בסופו, לפני הסיומת DOC. או DOCX. נמצאת המילה Final או צמד המילים Final Version. אלדדשיחה 23:02, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

אלדד היקר, יש תכנות חיפוש ומיון קבצים לפי שמם. יש לי גם תכנה עצמאית שיכולה לעזור לך. פנה אליי במייל. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדכיצד חרבה ירושלים? 23:37, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
תודה רבה, קובץ על יד. לי עצמי יש תוכנת מפתוח, שבאמצעותה אני יכול למצוא את כל הקבצים בדיסק, לפי מילים (וכמובן, לפי שמותיהם), וכמובן, באמצעותה אני מאתר מילים וביטויים על כל הקבצים במחשב. השאלה לא הייתה איך לאתר את כל הקבצים האלה, עם המילה Final בתוכם – את זה עשיתי, ואפילו במסגרת מערכת חלונות, בחלון שמציג את כל מסמכי התיקייה My Documents, שבאותו רגע הציג עבורי רק את המסמכים הרלוונטיים. השאלה הייתה איך להעתיק מסמכים כאלה, באופן אוטומטי (לדוגמה, אם יש לי מאה מסמכים כאלה, או אפילו מאתיים, איך אפשר בקלות להעתיק אותם – בלי לעבור על רשימה ולהעתיק אותם אחד-אחד). כאמור, רשימה עם שמותיהם אכן הצלחתי ליצור, כי חיפשתי קבצים שמכילים את המילה Final – ונוצרה רשימה כזאת במסך הצגת התכולה של התיקייה. אלדדשיחה 00:07, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אלדד, עכשיו אני כבר לא מבין כלום. אחרי שסיננת אותם ורק הם לפניך בחלון תעשה ctrl c, ctrl a ו-ctrl v. אפוא הסתבכת? קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדכיצד חרבה ירושלים? 00:15, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אתה צודק לגמרי. הייתה לי טעות קטנה מקודם, בבדיקה של ההליך. אכן, סימנתי את כולם והעתקתי לתיקייה החדשה (משום מה, מקודם, כשבדקתי את היתכנות התהליך, משהו נראה לי שלא יעבוד). תודה לך! אלדדשיחה 00:20, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אאל"ט בחלון CMD אפשר בפקודת Copy לכתוב: *Copy *Final*.Doc. כלומר: העתק כל מה שמתחיל בלא משנה מה שצמוד אליו Final ואחר כך לא משנה מה נקודה וסיומת שמתחילה ב-Doc. כמובן להיות בספריית המקור (או לציין את המסלול אליה) ולציין את ספריית היעד. חזרתישיחה 01:52, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

צ'ק-אין מהבית/נייד לטיסות (אל על)

הם אומרים שזה חוסך זמן. אם הזמנתי מקום בעת קניית הכרטיס, ויש לי כבודה לבטן המטוס (שזה רוב המטיילים) – איך זה חוסך לי זמן? חזרתישיחה 02:02, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

יש שני סוגים של שירות: אקספרס צ'ק אין שאני מניח שאליו אתה מתכוון, הוא ללא תשלום ויתרונו שבטיסות אלעל הסדירות אתה נהנה מתור מעט יותר קצר, והדגש הוא על מעט, אבל בימים עמוסים יש לכך יתרון. יש שירות בתשלום שמגיעים אליך הביתה, מבצעים צ'ק אין ולוקחים את המזוודות,שרות שבעבר נקרא טרום טיסה שבו ערב לפני הטיסה היית מגיע למקום מסוים (באיזור המרכז זה היה צמוד לתחנת רכבת ארלוזרוב בתל אביב) ומבצע שם את כל ההליך. אז השירות היה בחינם, או ממש בזול (אני לא זוכר) שנילי - שיחה 08:27, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
נ. ב. - 1.היום אתה מחויב בכל מקרה לעשות צ'ק אין אלקטרוני בשדה עוד לפני הכניסה לתור לתחקיר הביטחוני, וגם שם יכול להיות תור קצר שאותו תוכל לחסוך. 2 . כאמור יש תור מיוחד בדוכני אלעל למי שביצעו צ'ק אין בבית, שים לב שיפנו אותך לשם. שנילי - שיחה 08:37, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
שרות טרום טיסה הישן מוכר לי, והשתמשתי בו. היו שתי אפשרויות (לא זוכר האם באותה התקופה או בתקופות שונות): הראשונה - להגיע עם המזוודות לרכבת ארלוזורוב (היו עוד נקודות) ושם למסור את המזוודות; השנייה - טרום טיסה מהבית, בעלות של כחמישים דולר למיטב זיכרוני. אני שואל על ביצוע צ'ק-אין באתר או בנייד: הרי בכל מקרה אני צריך לעבור את הבידוק הביטחוני (ארזת לבד? לא, השכנה עזרה לי), למסור את המזוודות, ושם גם מקבלים את כרטיס העלייה למטוס. למי שאין כבודה זה חוסך, אבל למי שיש - לא נראה לי. אבל זו הייתה סתם סקרנות. אני טס בביזנס. תורים נפרדים ברוב התהליך. חזרתישיחה 13:48, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

אם אתה טס בביזנס אז ודאי שאין בעיה, אבל כאמור יש דלפקי אקספרס צ'קאין והתור שם קצר יותר בדר"כ מסתם דלפק התיירות. שנילי - שיחה 15:39, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

לקח לי 12 דקות מעצירת המונית עד הכניסה לדיוטי פרי. חזרתישיחה 00:39, 30 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

מוסד לחולי רוח בשנות ה-30

לא מצאתי כזה בין הערכים בקטגוריה קטגוריה:בתי חולים פסיכיאטריים בישראל, אבל לפי המוסד לחולי־רוח בבני־ברק, דבר, 25 באפריל 1937, הוקם מוסד בבני ברק כבר ב-1929ץ מישהו יכול לספק פרטים? ביקורת - שיחה 04:26, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

גם זה על אותו מוסד: הקץ לענויי העובדים בביה"ח בני־ברק, דבר, 7 בספטמבר 1938. ביקורת - שיחה 05:35, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
והנה ידיעה על העברת המוסד ומסירת הדירות לעולים חדשים ב-1944: בני־ברק מקבלת 63 עולים בשמחה והאדונים פודונסקי ושידלובסקי מזמינים משטרה, דבר, 31 בדצמבר 1944. ביקורת - שיחה 17:46, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

אינני זוכר כעת מי מבין המסודות הרפואיים בגלגולו ההיסטורי בירושלים שימש בין היתר גם עבור חולי רוח והיה בכך הראשון במזרח התיכון לכך ... דומני משהו שקשור לבית חולים עזרת נשים. כן הנה כאן. מי-נהר - שיחה 17:51, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

עזרת נשים בירושלים מוכר בהקשר הזה. אבל היה בית חולים לחולי רוח בבני ברק שהועבר בסופו של דבר לשטח ההפקר בין יפו לבת-ים. ביקורת - שיחה 17:56, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
קורט בלומנטל Shannen - שיחה 20:10, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
Shannen, למה כוונתך? אני מחפש מידע על המוסד שהיה בבני-ברק. בשלב כלשהו זה היה ניב מצוי ביישוב כולו "לך לבני-ברק" כמו פרדסיה וגהה בהמשך. ביקורת - שיחה 20:27, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אה, חשבתי שאתה מחפש מוסד שהיה בשנות ה-30. לא מוסד ספציפי. סורי. אצלנו בבית אמרו "לך לברלין"... Shannen - שיחה 20:29, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

שיר של בוב דילן

האם אתם יכולים לזהות מהו השיר של בוב דילן או לאונרד כהן שהושמע בסוף התוכנית אראל סג"ל בגל"צ ב-18.10.2016? השיר הושמע סמוך לסוף התוכנית, בסביבות הדקה ה-48. קישור לדף התוכנית: http://glz.co.il/1097-79081-he/Galatz.aspx בו התוכנית ניתנת להאזנה. ‏ MathKnight (שיחה) 16:05, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

Leonard Cohen - You want it darker שושושושון - שיחה 16:45, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
תודה. ‏ MathKnight (שיחה) 18:53, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

איך פועל רמקול?

שמתי לב שבתוכנה של מוזיקה הוא מציג כמה אורכי גל בו זמנית. האם בכל רגע נתון הרמקול מסוגל לשגר כמה אורכי גל שונים? איך זה אפשרי פיזית שפלטה רוטטת תרטוט בכמה תדירויות בו זמנית? שואל השאלות - שיחה 16:59, 19 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

הפלטה רוטטת לפי סופרפוזיציה של הגלים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:02, 19 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

כמה זמן לוקח לחבילה להגיע מישראל לגרמניה?

נניח מישהו מגיע לדואר ישראל ושולח חבילה גדולה יחסית (10 קילו): עוד כמה זמן היא תגיע ליעד סופי בגרמניה? נא לא להפנות לאתרים אחרים, אלא להגיד מינסיון (באתר של הדואר לרוב יש הערכת זמן לא נכונה). שואל השאלות - שיחה 20:04, 19 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

גם על הזמן מתל אביב לירושלים (ואפילו בתוך אותה עיר) הרי אין תשובה נכונה אחת, וניסיון של מקרה אחד או אפילו עשרה אינו מלמד מה יקרה בפעם הבאה. נרו יאירשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ז • 15:54, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
זה תלוי כמה אתה מוכן לשלם. בדואר מהיר היא תגיע תוך ארבעה ימים בערך, אבל במשקל שנתת זה כנראה די יקר. דוד שי - שיחה 21:34, 22 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
בוא ונחשוב על זה, לרגע, באופן תיאורטי. נגיד שאדם הוא שליח פרטי של מכתב בודד. כמה זמן ייקח לו להגיע עם המכתב אל נמל התעופה, לטוס איתו לגרמניה, לצאת מנמל התעופה ולהגיע אל בית הנמען? נגיד - שעה לנמל התעופה, שעה בנמל התעופה, שלוש שעות במטוס, שעה בנמל התעופה ושעה מנמל התעופה. דהיינו, המינימום התיאורתי הוא בערך שבע שעות עבור בלדר פרטי.
עכשיו נכניס להערכה את העובדה, שלא מדובר בבלדר פרטי אלא במכתב אחד בין דברי דואר רבים. אתה נותן את המכתב בסניף הדואר או משלשל אותו לתיבה ברחוב. שם הוא ממתין לבלדר שאוסף את שק המכתבים בו הוא נמצא. משם הוא מגיע למרכז המיון העירוני וממויין לשילוח לחו"ל. משם הוא עובר למרכז המיון שסמוך לנמל התעופה ומתמיין לשק, שיטוס לגרמינה. משם הוא טס לגרמניה ומגיע למרכז המיון שליד נמל התעופה. הוא ממויין לשק שייסע לעיר ספציפית ונוסע אליה. בעיר הוא מתמיין לדוואר של השכונה והדוואר ממיין אותו לבית הספציפי והולך לחלק את כל המכתבים לפי הסדר, שהוא מיין מראש.
אז מה היה לנו שם - התקבצות לשק ראשון ושני - יממה או שתיים (שכונתי ובמרכז המיון העירוני). התקבצות לשק של גרמניה לפני הטיסה -בין דקה לכמה ימים - תלוי בתכיפות הטיסות לגרמינה ותלוי בזמן בוא הגיע לשק - זה כמו המתנה לאוטובוס. טיסה והתקבצות לשק שנוסע לעיר הנכונה ונסיעה אליה - עוד יממה. עבודת מיון וחלוקה בתוך עיר היעד - שעות אחדות (בהנחה שמחלקים שם דואר כל בוקר). מינימום, שלוש יממות. יהיה יפה גם אם יגיע בחמש יממות. 77.125.88.9 14:23, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

התפלת מים-עזרה

שלום, אני תלמיד בתיכון והמורה שלי לכימיה נתן משימה על שיטות של התפלת מים(אנחנו עושים על אוסמוזה הפוכה, זיקוק באמצעות חימום, והקפאה) והוא מתעקש שבעבודה יהיו כמה דברים: קצב התפלת מים, מחיר המתקן ומחיר המים לאחר ההתפלה.(לכל שיטה) חיפשתי באינטרנט באנגלית ובעברית אבל אני לא מוצא, רק לאוסמוזה הפוכה מצאתי אבל יש גדלים שונים לכל מכונה וניסתי להסביר את זה למורה אבל הוא לא מוכן לעזור והוא אומר שאנחנו צריכים לחפש יותר ולחפש גם באנגלית. בנוסף האם יש באמת שיטת זיקוק באמצעות חימום או שזה זיקוק באמצעות דחיסת אדים?

נסה Desalination (אנ') , יש שם תשובות נרחבות לשאלותיך והפניה למקורות ויקיפדיים וחיצוניים נוספים. בהצלחה. שנילי - שיחה 08:36, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

שאלה בנושא לרפואה

מדוע אין עדיין ערך בפורטל רפואה שקשור למחלות זיהומיות? אלכס קיחל - שיחה 00:34, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

מחלה זיהומית על קישוריה. אמנם קצרמר, אבל יש. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 00:57, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

גאוגרפיה

שלום אני חדש בויקיפדיה וייתכן שאני מתפרץ לדלת פתוחה.. בחנתי את המבנה של דפי הערך של 3 מדינות והמבנה שונה: 1) בקשר לגאוגרפיה -

  • ) באינדונזיה - נושא מחוזות נפרד מנושא הגאוגרפיה
  • ) באוסטריה - נושא חלוקה פדרלית בכלל תחת פוליטיקה וממשל

2) בקשר לדמוגרפיה -

  • ) שוויץ -השפות הנפרד

והשאלה שלי: האם אין "מחויבות" או כלל שהמבנה יהיה אחיד ? תודה, Naftastic - שיחה 09:37, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

שלום Naftastic, לדעתי האישית אתה צודק ואכן צריכה להיות אחידות. תוכל להציע לקדם את הנושא ע"י העלאתו במזנון. עם זאת, אני מציע שלפני כן תצבור מעט ניסיון בעריכת ערכים או בניטור כדי שתבין טוב יותר איך דברים עובדים כאן.‏ Amitayzl - שיחה 13:04, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
הבעיה עם ניסוח אחיד לכול דבר ודבר, היא שלחלק מהדברים, הניסוח הזה לא מתאים. חלק מהנושאים קשה מאוד להסביר, כשמשתמשים דווקא בניסוח, שמושאל מנושאים אחרים. מרגרינה - שיחה 20:50, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

האם מותר לירות בגנב פולש בישראל?

לפי חוקי מדינת ישראל, אם אדם נכנס לשטח פרטי עם כוונה ברורה לפגוע בזכות הקניין של הבעלים החוקיים (לדגומה מישהו ככנס עם טרקטרון עם סל גדול לתוך שדה תוך כדי פריצת גדר) - האם קיים חוק המאפשר לבעלים להגן על רכושו מפני פגיעה בצורה אלימה? במילים אחרות, האם מותר לירות בגנבים? שואל השאלות - שיחה 15:26, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

ראה פרשת שי דרומי, בדגש על החוק שנחקק בעקבותיה. מעבר לזה, לא כדאי לך לנהוג בפועל על ייעוץ משפטי חינם ברשת. נרו יאירשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ז • 15:52, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אין לי שדה, אין לי נשק ואין לי משהו לגנוב. השאלה היא לגבי החוק בישראל, לא עלי. שואל השאלות - שיחה 15:58, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
פגיעה בזכות הקניין לא מהווה סיבה לירי בפולש, רק סכנת חיים ברורה ומיידית. • איקס איקס - שיחה 20:09, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
האם זיהוי אדם זר ולא מוזמן, בדירתי הקטה, בשלוש לפנות בוקר, כשעל פניו מסכה, זו אינדיקציה לסכנת חיים ברורה ומידית? אם לא, כיצד אני יכול להיות בטוח שחיי בסכנה ברורה ומידית, לפני שאני ממש מת? מרגרינה - שיחה 19:57, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
האם מפרשת יונתן היילו, אפשר ללמוד שאסור לנאנס להרוג את האנס במהלך האונס, כי הנאנס לא יכול היה להיות מאה אחוז בטוח, שהאנס יהרוג אותו? מרגרינה - שיחה 20:01, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר (תיקון מס' 98) תשס"ח-2008

34י1.(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור. (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם –

(1) המעשה לא היה סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
(2) האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.

(ג) לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" – לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.

תבנית:אזהרה משפטיתAmitayzl - שיחה 20:57, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

מה שם העץ?

מה שם העץ?

בטיול ברעננה פגשתי עץ זה, שפירותיו גדולים (אורכם כ-25 ס"מ) וכבדים, וקליפתם קשה. אם ניוטון היה שוכב לנוח מתחת לעץ זה, פני הפיזיקה (ובמיוחד פניו של ניוטון) היו נראים לגמרי אחרת. מה שם העץ? דוד שי - שיחה 21:30, 22 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

דוד, ניסית לחפש באתרים המיועדים ומתיימרים לתת מענה לכך? (כמו [2], [3], [4], [5] (זה האחרון ממש בשביל זה, אבל התגובות שם לא "איי איי איי"...). אולי יש עוד. גוגל בטח יודע). קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 21:48, 22 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אצלנו כינו אותו "עץ הלחם". אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:12, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ויקיפדיה:מסדר זיהוי. שיר § שיג § שיח § 13:51, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
הפירות המוצגים בערך עץ הלחם הם עגולים, ובעץ שלפנינו הפירות מוארכים, כך שזה כנראה עץ אחר.
לתומי חשבתי שויקיפדיה:מסדר זיהוי מיועד לזיהוי אישים. דוד שי - שיחה 18:01, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
"עץ הנקניקים" או Kigelia pinnata, נראה לי מתאים לתמונה ומסתבר שיש ערך קיגליה מנוצה. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:07, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
תודה רבה. נראה לי מפחיד להסתובב בגינה שנושרים בה פירות במשקל של עד 10 ק"ג. דוד שי - שיחה 16:39, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אם הפרי אכן יעיל נגד טורנדו, טוב תעשה עיריית רעננה אם תקטוף אותו לעת מצוקה :-) --איש המרק - שיחה 21:19, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני לא מכיר אף עץ אחר שפירותיו משמשים ל"ריפוי מ... סופות טורנדו". עוזי ו. - שיחה 20:58, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לא כתבתי את הערך. מסתבר שהשטות הזאת נפוצה, באדיבות ויקיפדיה, ברחבי האינטרנט. ויקיפדיה באנגלית, מכריזה ש"Watkins 1975" הוא המקור, השאלה היא האם מדובר בניסוח גרוע (הפרי אכן משמש כסגולה נגד טורנדו) או סתם השחתה. בברכה, --איש המרק - שיחה 21:11, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
רק שבוויקיפדיה האנגלית כתוב "In African herbal medicine, the fruit is believed to be a cure for...", ואילו אצלנו כתוב "הצמח משמש כצמח מרפא אפריקאי, ומשמש עבור מגוון רחב של מחלות...". אלו שתי טענות שונות בתכלית. עוזי ו. - שיחה 22:41, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אבל גם הטענה הזו תמוהה. האם הרפואה המסורתית האפריקאית התמודדה עם סופות טורנדו? האם טורנדו אינה תופעה אמריקאית? Tzafrir - שיחה 13:50, 25 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לפי טורנדו באנגלית יש סופות כאלה גם באפריקה. עדיין נראה שהמשפט כורך יחד רפואה עממית עם אמונות עממיות. נרו יאירשיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ז • 10:59, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

מחפש את התרגום או הערך העברי

מחפש את התרגום או הערך העברי של הערכים הבאים:

וגם לא בטוח שבזנ"ט זה התרגום של Czech hedgehog. כי ככל הידוע לי, בזנ"ט הוא האובייקט המוצג בתמונה הבאה: [1]

אשמח אם יהיה אפשר לעשות לי כאן סדר, כי הכל מבולבל ולא ברור לי.

תודה מראש.

אסף (Sokuya) - שיחה 00:16, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

בשעתו, תרגמתי Caltrop כ"מסמרי נינג'ה" (בערך פיל מלחמה), כך שאם יעלה מהדיון תרגום מדוייק יותר, תקן גם שם בבקשה.
Jersey barrier הוא לדעתי פשוט מחסום.
Spike strip הוא מחסום דוקרנים.
לשיני דרקון יש ערך.
וקו טובלרון, יכול לקבל אחד. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:06, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
איש המרק, מה לגבי הבזנ"ט? אני ממש לא בטוח שהכוונה ל-Czech hedgehog. אחרת איך קוראים לבזנ״ט רגיל? אסף (Sokuya) - שיחה 23:55, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
עידכנתי בויקינתונים את קו טובלרון. לגבי Caltrop, על פי ויקינתונים השם הכי קרוב למסמרי נינג׳ה הוא רגלי נשר. חייבים למצוא לזה מקורות לשימוש העברי. אסף (Sokuya) - שיחה 23:58, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
הבזנ"ט אצלנו עוסק בהדג'דוג הצ'כי, אבל גם במוט בעל פרופיל ר' או Y המשמש לבנייה של גדרות, למשל, באמצעות הלמניה. שיר § שיג § שיח § 11:14, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
שיר, מה זה הלמניה? בערך הדג'דוג הצ'כי אין זכר למוט בעל פרופיל ר' או Y שרבים קוראים לו בזנ"ט. אז איך הוא נקרא בעברית? אסף (Sokuya) - שיחה 20:02, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
איך אפשר לקרוא לזה "מסמרי נינג'ה? זה מושג מודרני ללוחם יפני. מה הקשר לנשק שהיה נפוץ בחלקים גדולים של העולם? זה סוג של קוץ גדול עשוי מתכת או עץ. אולי כדאי לפנות לאקדמיה ללשון העברית. אתייג את משתמש:Eldad אולי יהיה לו מושג טוב יותר כיצד לתרגם את המילה Caltrop גילגמש שיחה 21:04, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
זו הלמניה. בעברית מוט ברזל כזה גם נקרא בזנ"ט, כמו שמופיע בערך העברי. שיר § שיג § שיח § 21:17, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

עצירת אנימציה בערכי ויקיפדיה

שלום,
בהרבה ערכים בויקיפדיה יש סרטוני אנימציה (כמו זה למשל). איך (והאם) אפשר לעצור (ולאחר מכן להמשיך להריץ) סרטונים אלה?
תודה

רשמית, אי אפשר. מעשית, יש כל מיני תוספים תלויי דפדפן לעצירת קבצי gif, כמו זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:21, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

פטרייה

הועבר לדף ויקיפדיה:מסדר זיהוי

זיהוי פרי

פרי טעים

פרי שצילמתי ביער באיזור קנט. מי מזהה. נראה כמו דומדמניות, וגם טעים--כ.אלון - שיחה 19:27, 25 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

אתה לא יודע מה זה וטעמת? כי זה בהחלט יכול להיות ציאנידוס שלושתחודשימוס. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:29, 25 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
די בטוח שזה לא דומדמנית. שים לב לעלים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:33, 25 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני מרגיש שלא מספיק אנשים ראו את Into the Wild... בר הראל - שיחה - תרומות 20:48, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

שינוי נטיה מינית באמצעות היפנוזה

האם אפשר לשנות נטייה מינית באמצעות היפנוזה?

ההיפנוזה לא הוכחה כמדעית. שיר § שיג § שיח § 22:36, 25 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ההיפנוזה מוכרת היטב למדע ולכן היא מדעית. אם לטענתך היא לא הוכחה כיעילה לטיפול בדברים שונים, הרי שהערך על היפנוזה לא מזכיר את זה. הערך על טיפולי המרה אמור להזכיר שלא ידועה בכלל שיטה יעילה לשנות נטייה מינית. Tzafrir - שיחה 23:53, 25 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

למה השפה הקדושה לקתולים היא לטינית והמקום המקודש להם הוא ברומא?

הרי ישו לא דיבר לטינית אלא ארמית ואולי גם עברית וחי בארץ ישראל ודווקא הארמית איננה השפה הקדושה לקתולים והאפיפיור נמצא ברומא אמנם הנצרות פרחה תחת הקיסרות הרומית אך בכל זאת מהם ההסברים התיאולוגיים העומדים מאחורי הנל?

כתבת כבר את התשובה - כי הנצרות פרחה והפכה לדת המדינה באימפריה הרומית, מאות שנים לאחר פעילותו של ישו דובר הארמית. שפת האיפריה הייתה לטינית ובירתה רומא, ולכן אלה הפכו לשפת ולבירת הנצרות הקתולית. Reuveny - שיחה 22:02, 25 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
להלכה האפיפיור הוא יורשו של פטרוס הקדוש (תלמידו הבכיר של ישו). בפועל במאות השנים הראשונות לנצרות התגבשו חמישה מרכזים עיקריים: ירושלים, אנטיוכיה, אלכסנדריה, קונסטנטינופול, ורומא. בפועל בהמשך לאחר עליית האימפריה הערבית נשארו רק קונסטנטינופול ורומא. האפיפיור של רומא הפך להיות המנהיג הדתי של רוב אירופה בעיקר בעקבות הפרנקים. Tzafrir - שיחה 22:24, 25 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
הלטינית הייתה השפה הכתובה של גאליה עוד לפני תקופת הפרנקים והיא נשארה גם בזמנם.
אבל הביזנטים הם צאצאי האימפריה הרומית ובכל זאת שפתם היא יוונית. השפה בגליה לא הייתה בדיוק לטינית אלא לטינית וולגרית. הלטינית השתלטה ככל הנראה בעקבות הכנסייה ולא להפך (הערה: השערה פרטית שלי). Tzafrir - שיחה 12:48, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לטינית היא במקור השפה של לטיום, האזור במרכז איטליה שבו שוכנת העיר רומא. השפה התפשטה עם כיבושי הרומאים, עוד לפני פריחת הנצרות. הלטינית קנתה לה אחיזה חזקה בחלק מהמקומות במערב האימפריה גם לאחר נפילתה, שם היא הפכה בסופו של דבר לאיטלקית, צרפתית, ספרדית וכו', ובחלק מהמקומות היא לא השתרשה. בחלק המזרחי של הקיסרות דיברו יוונית במשך כל שנות קיומה והמשיכו בכך גם בתקופה הביזנטית. ובאמת, שפת הליטורגיה בכניסה הנוצרית המזרחית היא יוונית בדרך כלל, בעקבות הדומיננטיות הפוליטית שלה ולא להיפך. Reuveny - שיחה 13:11, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

מה הקתולים מסבירים לעצמם מדוע זוהי שפה קדושה?

מה השאלה? כתבי הקודש כתובים בה. להשוואה שים לב איך הכתב המרובע התקדש ביהדות. Tzafrir - שיחה 18:01, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

זו השאלה מדוע כתבי הקודש נכתבו בה? ובקשר ליהדות יש הסבר תיאולוגי בתלמוד האומר שהתורה ניתנה מחדש בכתב זה

The Holy See has no obligation to use Latin as its official language and, in theory, could change its practice. As Latin is no longer in common use, ---the meaning of words is less likely to change radically--- from century to century. Since Latin is spoken as a native language by no modern community, the language is considered a universal, internally consistent means of communication without regional bias.הויקי באנגלית טוענת שאין קדושה בשפה הלטינית אך יש לה יתרון. Nachum - שיחה 14:41, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
  • וזה לא רלוונטי בכלל. זה אומר שלאחרונה הסכימו לכך שאין קדושה בשפה הלטינית. שימו לב מתי קיבלה הוולגטה את מעמדה כעותק רשמי: בשנת 1546: בעקבות תרגום התנ״ך לגרמנית בידי מרטין לותר. עד זמנו של מרטין לותר כל הפולחן נעשה בלטינית וזה הוסיף לתפקידיה של הכנסיה כמתווכת בין פשוטי העם לאל. לותר פישט את הפולחן וקירב אותו להמונים. זה לא אומר שלפני כן לא היה תרגום מוסמך. אבל לא היה צורך לתת לו חותמת רשמית.
  • נו, וזה רק מראה כמה התפתלויות נדרשו איך להסביר כיצד התורה נתנה למשה בכתב שלא היה קיים שם ואף אחד לא ידע לקרוא אותו, ושבפועל הומצא הרחק משם ומאות שנים מאוחר יותר.
  • ויש כל מיני אנגלים שמתייחסים לנוסח תנ"ך המלך ג'יימס כקדוש.
  • מקרה דומה ביהדות הוא הקדיש שבמקור תורגם מעברית לארמית כי זו הייתה שפת הדיבור והיום נאמר בארמית כי זהו הנוסח המקודש.
כאשר טקסט הוא מספיק עתיק ובשימוש מספיק נרחב בדת, הוא יכול לקבל מעמד מקודש, ואז אסור לשנות אותו. אפילו אם הוא לא לגמרי (או בכלל לא) מובן. Tzafrir - שיחה 22:32, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

אלפרד הגדול

האם אלפרד הגדול היה מלך אנגליה (כמו שמופיע בדף הראשי) או שמא רק מלך וסקס? Tzafrir - שיחה 15:05, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

איזה דף ראשי? הוא מלך וסקס בלבד. גילגמש שיחה
גילגמש, 26 באוקטובר#נפטרו, תבנית:היום בהיסטוריה 26 באוקטובר. Tzafrir - שיחה 20:19, 28 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
תודה, תיקנתי את זה. גילגמש שיחה 16:50, 29 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

האם התמונה מפורסמת או שמא סתם תמונה?

250PX
250PX

את התמונה הנ"ל ראיתי בעת הרצאה והיא כונתה "כל בני האנוש שחיו אי פעם מלבד מייקל קולינס". חיטוט באינטרנט העלה ששמה הוא, כביכול, "Homeward bound". האם התמונה מפורסמת והמידע על שמותיה נכון? (שימנשמע?) מה, אין? 17:21, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

[6] אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 08:24, 28 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

אליפות ישראל באיגרוף

איפה אני יוכל למצוא תוצאות של אליפות ישראל באיגרוף, בעיקר של שנות התשעים. בברכה, זאב קטןשיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ז • 17:30, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

זאב קטן מדורי ספורט בארכיוני עיתונים.‏ Uziel302שיחה 01:46, 28 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
Uziel302 יש איזה דרך לצמצם את החיפוש? לחפש במדורי ספורט של עיתונים לאורך 5-6 שנים לא נישמע לי נחמד. בברכה, זאב קטןשיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ז • 08:48, 28 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
זאב קטן, אין איזו תקופה שבה מתקיימות האליפויות? השנה זה היה בתחילת פברואר.
אפשר לנסות לפנות לעמותות בתחום, למשל כפפות הזהב או Israel Boxing Association.‏ Uziel302שיחה 16:19, 28 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
Uziel302 לא יודע לגבי התקופות, אני אנסה לפנות לעמותות. תודה רבה ושבת שלום. בברכה, זאב קטןשיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ז • 16:37, 28 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

הזבוב שהפך את צום הרמדאן משלושה לשלושים יום

בוקר טוב. מישהו יכול להפנות אותי למקור שטוען (או מעביר את הסיפור) שבהתחלה צום הרמדאן היה אמור להיות 3 ימים (ימים אחדים), ובגלל טיפת דיו שנפלה או זבוב שנדבק היה נראה שכתוב 30 (האפס בערבית הוא נקודה ולא עיגול)? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ה בתשרי ה'תשע"ז • 10:09, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

כרמל אולפינים וגפ"מ

המפעלים של כרמל אולפינים והזיהום שהם מייצרים (או שלא) עומדים במוקד דיון ציבורי בשנים האחרונות. ראש עיריית חיפה, יונה יהב, החליט להוציא צו סגירה (זמני?) למפעלים בעקבות תקלות שהיו בהם בזמן האחרון. הוא קיבל בקשה ממשרד ראש הממשלה לדחות את הבקשה בשל דיונים במועצה לביטחון לאומי על חשיבותם של המפעלים. הטענה היא שם חשובים לאספקה הסדירה של גז בישול (גפ"מ). האם ישנה חשיבות כזו? שמעתי טענות לכאן ולכאן. לא מצאתי התייחסות לכך בערך – גפ"מ מוזכר שם כחומר גלם בלבד – ואני מניח שאני לא היחיד שחיפש שם. Tzafrir - שיחה 10:48, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

לא מצאתי שהתפרסם בעניין מידע ברור, הנימוקים הם על גבול השמועות. אני מניח שבעתיד הדברים יתבהרו יותר. אני יכול לנחש שאם 40% מצריכת הפלסטיק המקומית מבוססת על אולפינים - סגירתו תגרום זעזוע כלכלי של ממש, וגם לדברים כאלה עלולה להיות השפעה על בריאותם של אנשים. נרו יאירשיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"ז • 20:04, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

במה יש יותר שומן טרנס?!

במה יש יותר שומן טרנס, במנה של פיצה טבעונית או בבורקס תפוחי אדמה? מרגרינה - שיחה 19:49, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

תלוי באיזה חומרים משתמשים, אבל היות שבדרך כלל בורקס כולל בצק עלים ולעתים בצק זה נעשה על בסיס מרגרינה, סביר שבבורקס יהיה שיעור גבוה יותר של שומני טרנס. גילגמש שיחה 21:01, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ברוב המקרים בבורקס. הבצק של הבורקס הוא בצק עלים, שמכיל בין 12% ל-35% מרגרינה. יש מרגרינה בלי שומן טראנס, אבל בבצק תעשייתי מוכן לא משתמשים בה, ולכן יהיו כמויות לא מבוטלות של שומן טראנס בבצק. מילוי תפוחי אדמה בדרך כלל לא מכיל מרגרינה או שומני טרנס. לגבי הפיצה - הבצק בדרך כלל לא מכיל מרגרינה אלא מעט שמן זית או שמן קנולה, וכך גם הרוטב והתוספות. יש בה גבינה טבעונית - כל הסוגים של הגבינה הטבעונית שנמכרים היום בישראל (למשל המותג "משו משו") הם ללא שומני טרנס בכלל, ומבוססים על שמנים צמחיים לא מעובדים או שמן קוקוס. לכן בפיצה טבעונית יהיו כמויות קטנות מאד של שומני טרנס, אם בכלל.
כדאי לציין שגם פיצה וגם בורקס הם מאכלים מלאים בפחמימות ריקות, ולא מזינים כמו תבשיל ירקות עם עדשים, או ארוחה של חומוס וסלט. מי שמקפיד על תזונה בריאה צריך לאכול פיצה או בורקס לעתים רחוקות יחסית. -- ‏גבי‏ • שיח 14:18, 28 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
גבי ומה באשר לאיסור מתן הנחיות רפואיות? גילגמש שיחה 20:31, 28 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי, למה התכוונת? -- ‏גבי‏ • שיח 16:39, 29 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אתה קובע שפיצה מלאה בפחמימות ריקות ואף ממליץ על תפריט מסוים - אני סבור שזה מנוגד לנהלים שלנו, גם בדף זה. אינך מכיר את השואל ולא יודע מה מצבו הרפואי. איני יודע אם אתה תזונאי או רופא וגם אם כן - המלצות רפואיות או המלצות מקצועיות אחרות אסורות אצלנו. אני סבור שהאיסור תקף גם לדף זה ולא רק למרחב הערכים. גילגמש שיחה 16:44, 29 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לא נתתי הנחיות רפואיות ולא המלצתי על תפריט. בסך הכל כתבתי שמאכלים מסוימים יותר מזינים ממאכלים אחרים. אלה לא המלצות רפואיות או המלצות מקצועיות. -- ‏גבי‏ • שיח 20:58, 29 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
גבי, אם לחזור למה שאנחנו עושים כאן, מהן מבחינתך פחמימות ריקות? האם יש ערך שמזכיר את המושג הזה (או מושג מקביל)? האם יש ערך שצריך להכיל מושג כזה? Tzafrir - שיחה 11:21, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
אין מושג כזה כי לא מדובר בהגדרה מקצועית של פריט מזון כלשהו. מדובר בשם עממי (ולא מדויק) למזונות מסוימים. גילגמש שיחה 11:31, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
שלום צפריר, תודה על תיקון הטעות. התכוונתי לומר "קלוריות ריקות", שהוא מושג נפוץ ומקובל. בקישור הבא יש את הערך "קלוריה ריקה" בוויקיפדיה באנגלית, ולדעתי כדאי לתרגם אותו לעברית: Empty calorie. יש גם הסבר קצר של רופא, בעברית, באתר הבא: http://www.doctors.co.il/forum-16/message-356015#message-356015
בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 12:42, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
גם המושג "קלוריות ריקות" המשמש פעמים רבות בז'רגון מקצועי או חצי מקצועי איננו מדויק. הקלוריה אינה ריקה. קלוריה היא גם לא מלאה. קלוריה היא רק יחידת אנרגיה. זה כמו לומר "ליטר ריק" או "קילומטר ריק". המשמעות שדבקה למושג גם היא לא מדויקת כי היא כוללת הכללות והנחות סמויות שלא תמיד מתקיימות. גילגמש שיחה 18:41, 4 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

חיי עליבות‎

שלום למומחים. אני מחפש ספרים וסרטים בהם הגיבורים חיים חיי עליבות (בעיקר גשמית). הרשימה שלי כוללת בנתיים את הסרטים קאובוי של חצות ועורבים של איילת מנחמי והספרים דפוק וזרוק בפריז ובלונדון, בדרך אל החתולים והדרך של קורמאק מקארת'י (אני מנחש שעלובי החיים יכול להכלל ברשימה אבל עוד לא קראתי אותו). תודה רבה!135.23.241.22 09:34, 29 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

תוכל להוסיף לרשימה את:
ויש עוד המון. בברכה. ליש - שיחה 10:35, 29 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
עלובי החיים בהחלט נכלל. קראתי אותו לפני זמן רב ואני עוד זוכר את תיאורי העליבות. שיר § שיג § שיח § 21:56, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

חלקי פרח (מינוחים) - עטרה

שלום בערך שעונית כחולה מופיע המושג עטרה באפיון אחד מהסוגים של הפרחים. בערך פרח לא מצאתי את המושג, לא בציור ולא בחלקי הפרח. אולי הכוונה לעלי כותרת? (corolla במקום corona)? תודה מראש אמא של גולן - שיחה 11:17, 29 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

The stalk of a stamen in a flower, supporting the anther.
https://extension.illinois.edu/gpe/glossary/anther.html
"לעיתים רחוקות מצוידים עלי-הכותרת בנספחים (תוספות) דמויי קשקשים או עלים המופיעים בין הצפורן והטרף (צפרנית וכו') או בבסיסה (הרדוף). יש שנספחים אלה מתאחים ומהוים עטרה (נרקיס ומינים רבים של משפחת האסקלפיים)." מיכאל זהרי, עולם הצמחים, עם עובד 1973, ע' 102. שנילי - שיחה 18:34, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
קראתי את הפסקה שמצטט שנילי שלוש פעצים, ואני עדיין לא מבין במה מדובר. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:56, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
לפחות בנרקיס מצוי העטרה היא בעצם מה שמרכיב את ה"כתר" הצהוב שלו. ‏ MathKnight (שיחה) 19:11, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
אה, אז זה בתוך הפרח! תודה רבה! אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:56, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. אילן שמעוני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

קובץ exe

האם צריך בשביל התקנה של קובץ exe במחשב חיבור לאינטרנט או שהנתונים כולם נמצאים כבר על הקובץ? בששדף השיחה שלי • כ"ט בתשרי ה'תשע"ז

זה תלוי יישום. קובץ exe הוא קוד ריצה ויכול להכיל את כל התוכנה, אך פעמים רבות הוא נבנה בכוונה באופן שדורש חיבור. אם תתן את שם הקובץ הספציפי אוכל אולי לעזור יותר. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:42, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
קבצי התקנה של avast, winrar וAcrobat Reader DC בששדף השיחה שלי • כ"ט בתשרי ה'תשע"ז
אף אחד מהתוכנות הללו לא דורשות חיבור לאינטרנט חוץ מavast שדורש עדכונים. ייתכן במקרה של Adobe Reader שזו התקנה מבוססת אינטרנט (בה הקבצים האמיתיים מורדים כחלק מתהליך ההתקנה), אך לרוב זה אינו המצב. בר הראל - שיחה - תרומות 22:48, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

קטגוריה:אנשי דת מוסלמים

פיצלתי את קטגוריה:אנשי דת מוסלמים בין סונים לשיעים, אבל נותרו בה כאלה שלא שלא ידעתי לסווג (וכנראה גם כאלה שלא מתאימים לסיווג זה). מי שמבין בזה מוזמן להמשיך בסיווג. דוד שי - שיחה 05:33, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

העברתי למיטב הבנתי. לא מצאתי אף שיעי. נראה לי שיש בערך אותה כמות של סופים כמו של שיעים. Tzafrir - שיחה 07:17, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

יוקר המחיה

מהו לפי דעתכם מקור המידע המוצלח ביותר להשוואה בין יוקר המחיה הממוצע במדינות שונות ברחבי העולם? נתקלתי במקרה באתר הזה, ורציתי לדעת אם קיים מקור מידע מוצלח יותר. WikiJunkie - שיחה 11:26, 1 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

עבודה של נשים חרדיות

סליחה על השאלה. היא לא באה ממקום של ביקרות, אלא ממקום של להבין דמוגרפיה. אם אני טועה, תקנו אותי.

הגברים החרדים לומדים בישיבה ומקבלים קצבה נמוכה. הנשים החרדיות עובדות במשרה חלקית מפני שהן צריכות לגדל את הילדים. עד כאן אני צודק?

עכשיו השאלה: באילו מקומות ניתן למצוא נשים חרדיות עובדות? באילו מקצועות? ומה רמת ההשכלה שהן מקבלות לצורך הפרנסה (בית ספר תיכון מקצועי? הנדסאי? תואר אקדמאי?). שואל השאלות - שיחה 12:26, 1 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

התשובה המתבקשת (ושכמובן אינה מלאה): יהדות חרדית, ובפרט יהדות חרדית#תעסוקת הנשים. Tzafrir - שיחה 13:10, 1 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מסכם מעולה את התשובה. שואל השאלות - שיחה 16:46, 1 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כמו בציבור הכללי, גם הציבור החרדי מתחלק לזרמים וגוונים שונים. סוגי התעסוקה לנשים בציבור החרדי נעים בין עקרת בית ועד לטייסת.
יש זרמים בהם נשים מסיימות עם השכלה תיכונית בלבד, והמצופה מהן הוא להישאר בבית לאחר החתונה - אך מדובר בשוליים שמתמעטים והולכים (מדובר יותר בזרמים כמו תולדות אהרון במאה שערים. שם גם יש אחוזים יותר גבוהים של גברים שעובדים בהשוואה לזרמים אחרים במגזר).
במוסדות הלימוד השייכים למיינסטרים (רוב הציבור החרדי) הבנות אינן נבחנות במבחני בגרות בתיכון אלא עושות בגרויות, והמסלול המצופה מהן הוא להמשיך לכיתות י"ג-י"ד, שם הן תלמדנה לימודי תעודה במקצועות כמו חינוך על ענפיו הרבים והושנים, חשבונאות על סוגיה (ראיית חשבון, ייעוץ מס והנהלת חשבונות), גרפיקה (ותחומי מולטימדיה), הנדסת תוכנה, אדריכלות ועיצוב פנים, וכדומה. גם תחום היזמות מתפתח מאד, אך כאן מדובר ביוזמה פרטית שלא קשורה למוסדות הלימוד.
עם השנים חל שינוי של ממש בנושא האקדמיה, ואחוזים גבוהים יותר ויותר של חרדים נמצאים בה. בעבר, למיטב ידיעתי, התיכון היחיד שהיה ניתן להמשיך בו ללימודי תואר ראשון היה תיכון לוסטיג. כיום, לאור הביקוש הרב, קיימות עוד אלטרנטיבות "כשרות" עבור בנות שמעוניינות להמשיך את לימודיהן בתואר ראשון. אם כי עדיין, רבות מעדיפות לעשות זאת לאחר נישואיהן מטעמים חברתיים כאלה או אחרים. באופן טבעי, רבות ממשיכות את המסורת ומשלימות תארים בחינוך, רבות פונות לתחומים הפרא-רפואיים והרפואיים (קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק וסיעוד - תחומים שתפסו תאוצה בחמש שנים האחרונות), משפטים, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה וניהול אף הם תחומים פופולריים. ולמעשה, מרגע שהתחום נפרץ - השמיים הם הגבול.
וכמובן אין לשכוח את כל הפקידות, המזכירות ונותנות השירות למיניהן, מקצועות בהן לא נדרשת השכלה מוקדמת.
מן הראוי לציין בהקשר זה את אופי התעסוקה החרדית. כיוון שבאופן עקרוני קריירה היא עניין מגונה עבור האישה החרדית והיציאה לעבודה היא משום ההכרח, נשים רבות תעדפנה לוותר על קריירה מזהירה ולהעדיף משרות נוחות וגמישות או משרות חלקיות. אני מכירה כמה נשים מבריקות שעובדות כמתכנתות זוטרות במשרדים ממשלתיים, לדוגמה, למרות שהיו יכולות לנהל קריירה מזהירה במקומות רווחיים יותר. נשים רבות ירצו לעבוד דווקא בסביבה בה יש הפרדה מגדרית (כמו מטריקס במודיעין עילית). • צִבְיָהשיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ז 17:00, 1 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

הכה את המומחים באנגלית:)

'שלום לכל מומחי השפה האנגלית, רציתי לשאול מתוך עניין, איך אומרים "צא/י להירשם" לילד/ה עקב הפרעה בשיעור? או לחילופין, איך אומרים "צא/י להירשם על הפרעה בשיעור"? תודה רבה לכולם, --89.139.123.38 17:26, 1 בנובמבר 2016 (IST)טל '[תגובה]

אין תרגום מילולי מדוייק. צריך להסביר לתלמיד שהוא (או היא וכו') הפריע בשיעור, וכעונש הוא צריך לצאת מהכיתה ולהירשם במזכירות. המשפט המלא הוא משהו כמו:
Since you're not behaving properly, please get out of the classroom, go to the secretary and add your name to the list.
אם זה קורה שוב, אפשר לקצר:
Please get out and add your name.
בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 18:55, 2 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לאחר התייעצות עם דובר אנגלית, יש לומר:
You're disturbing the whole class, please go to the principal's office
הרישום נעשה במזכירות, שבדרך כלל צמודה למשרד מנהל/ת בית הספר, ולכן אומרים לילד ללכת לשם.
בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 07:57, 3 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

הקלדה תוך כדי הקראה

אני מחפשת תוכנה שתקליד טקסט שאני מקריאה. במחשב. לא מוצאת. אפשר עזרה?--שירי2000 - שיחה 18:42, 2 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

דרגון Shannen - שיחה 07:13, 3 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

שלום, מישהו מכיר את ההתנהלות שם? ביצעתי 3 עדכונים, אחד נראה לי שאושר אך לא רואים אותו ב-Google Maps – הוא "ממתין", לשתי עריכות אין התייחסות (גם בסטטוס "ממתין"). מה זמני התגובה שם? העריכות היו ב-29/10, זאת שאושרה אושרה ב-31/10. חזרתישיחה 23:18, 2 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

זה מאוד משתנה. יצא לי שעדכונים (כולל הוספת מקומות) אושרו בתוך פחות מיממה, ויצא ששניים מאפריל עדיין לא אושרו. נראה שבארץ העדכון מאוד איטי ביחס לעדכון בחו"ל. בר הראל - שיחה - תרומות 23:42, 2 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
עדכנתי אתרים בגרמניה: הוספתי מיקום של שני בתי קברות יהודיים ושם (רשמי) של כיכר. חזרתישיחה 01:37, 3 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

איך לשלוח פקס לישראל?

אם מישהו שוהה בחו"ל (אירופה) וצריך לחזור אחורה בזמן לשלוח פקס למדינת ישראל דרך מכשיר הפקס, מה עליו לחייג? אם המספר הוא 04-1234567, מה צריך לכתוב בפקס? על המכשיר רשום "למדינות מחוץ לאיחוד האירופאי יש לחייג ". ‏ שואל השאלות - שיחה 17:51, 4 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

הדוגמה שכתובה על הפקס מתארת חיוג לארצות הברית (קידומת 001). הקידומת הבינלאומית של ישראל היא 00972, וצריך להשמיט את הספרה 0 מאזור החיוג. במקרה שלך, הוא צריך לחייג:
0-00972-4-1234567
תספר לנו אם זה הצליח. -- ‏גבי‏ • שיח 18:12, 4 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
למיטב ידיעתי הקידומת של ישראל היא 972 בלי ה 00 שנילי - שיחה 14:13, 5 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

באיזה קומות יותר בטיחותי לגור מבחינת רעידת אדמה?

כאשר מדובר בבניינים רבי קומות, מבחינת רעידת אדמה האם יש עדיפות לקומות העליונות או הנמוכות מבחינת בטיחות? אפשר להבין שברעידת אדמה יש סכנה לשניהם אך השאלה היכן פחות... לפי מיטב הבנתי דוקא הקומות העליונות הן עם הסיכון הגבוה ביותר ליפול ולהתרסק בעוד שלאלה הקרובים לקרקע יש יותר סיכויים לשרוד. כמובן שהשאלה שלי לא נוגעת לקומות תת קרקעיות והיא די תיאורטית להעשרת ידע.93.126.88.30 09:50, 5 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

בטוח יותר בקומה נמוכה, במקרה של רעידה הכי טוב לצאת לשטח פתוח, אם אפשר, ולהיזהר מחפצים נופלים. לא לבלבל עם ירי טילים - אז כדאי להיכנס לממ"ד או למקלט. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אקורדים C ו Am7 בגיטרה נשמעים זהים. אין לי שמיעה?

שלום, במקרה פגשתי בגיטרה. פתחתי שיעורים מוקלטים ביו-טיוב ותכלס זה לא מצליח. אבל זה היום הראשון שאני מחזיק בכלי, ככה שלא מפתיע. אבל שמתי לב לתופעה מדאיגה. השיעור מדגים אקורדים בסיסיים. Am7 וC אבל לי שני האקורדים נשמעים זהים לחלוטין ללא שום הבדל. באופן איוור לא הייתי מבחין בין השניים. הלכתי לאתר הזה ואני שם לב לאותו הדבר. אין הבדל מבחינתי בין האקורדים.

האם זה אומר שאין לי שמיעה מוזיקלית ועדיף לחפש תחביב אחר ולא לבזבז זמן על משהו שהוא פשוט לא ביכולות שלי?

לא! זה בסדר גמור שביומך הראשון עם גיטרה אתה לא מצליח להבחין בהבדל בין שני האקורדים. שניהם אכן מאד דומים, כי הם מורכבים מאותם תוים: דו (C), מי (E) וסול (G). אלא שב-Am7 יש תו נוסף, לה (A), ובמקרה הזה הוא גם "שורש" האקורד, כלומר התו "המוביל" שלו. באצבוע הפשוט שהוא מדגים של Am7, אם במקרה ואתה חוסם בטעות את הצליל של מיתר הבס הפתוח, שני האקורדים יישמעו זהים לחלוטין, כי זה הלה (A) היחיד הנמצא שם, ואם הוא לא נשמע, נשארים רק 3 הצלילים המשותפים. אני חושב שהסיבה היחידה שהוא בחר ללמד את האקורד הזה היא ששני האקורדים מאד פשוטים ודומים לביצוע מבחינת האצבעות. אם אני הייתי מלמד אותך, לא הייתי בוחר באקורד הכולל 4 תוים כאקורד ראשון. אם תנגן Am פשוט (3 תוים בלבד: A, C, E) ולא Am7, סביר יותר שתוכל לשמוע את ההבדל בין שניהם. Liad Malone - שיחה 17:17, 5 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
קורה לי משהו מוזר. כשאני שם את האצבע על המיתר השני (B) בAm7 אז המיתר B בכלל לא נשמע. אני נוגר רק בו עם המפרט והוא נשמע "שותק". ברגע שאני מוריד את האצבע הוא "מנגן". וזה ככה גם אני אני רק משמש באמצע אחת ומיתר אחד. מדי פעם הוא "מנגן" ומדי פעם "שותק". לא מבין את הקטע.
זה קשור לאימון. אתה צריך להקפיד ללחוץ על המיתר היטב, ועדיף באמצע השריג (בחלק השקוע). אם הוא "שותק", זה אומר שאתה לא לוחץ מספיק טוב/חזק, או לא במקום הנכון, ולכן הוא נשמע אטום. כשאתה מנגן אקורד, עבור מיתר מיתר כדי לשמוע שכולם צלולים. אם אני מבין נכון את התיאור שלך, אם ברגע שאתה עוזב אותו הוא משמיע צליל, זה אומר שאתה צריך לעזוב אותו יותר בעדינות, מבלי שירעד בעת העזיבה של האצבע - היא צריכה להתרומם כלפי מעלה ממנו כמו חללית ולא למטה או הצידה, שאז היא מושכת אותו וגורמת לו להפיק צליל לא רצוי. אני מציע לך לעזוב את האקורד הזה עכשיו. נסה אקורדים פשוטים אחרים: D, G, Em, לפני שתאבד ענין בגיטרה. Liad Malone - שיחה 00:21, 8 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני מעדיף ללכת לפי מדריך מוקלט, ככה אני לא מאבד את עצמי בין "מה לומדים עכשיו?". ולא הבנת נכון את הבעיה. אני מבין שברגע שאני עוזב את המיתר בצורה לא עדינה הוא ישמיע צליל. הבעיה היא אחרת. אני רוצה לשמוע צליל של מיתר כהוא לחוץ וזה נשמע "שותק" מדי פעם. אני לוחץ על אצבע אחת על מיתר אחד ופורט עם מפרט דווקא על המיתר הזה. לעמים הוא "מצלצל" לאורך זמן ולפעמים הוא "דועך" מיד אחרי כאילו שהוא מת. לא מבין מה משתיק אותו. האצבע שלי אל זהה תוך כדי.
אתה מנגן על גיטרה ישנה? קלאסית או אקוסטית? המיתרים חדשים? במידה והגיטרה ישנה, ייתכן שהצוואר שלה התעקם או שאחד השריגים בולט מדי, ואז המיתר נוגע בו בזמן שהוא רועד (ומפיק צליל). וברגע שמשהו נוגע בו - הוא נאטם. נסה לעשות את אותו דבר (בלי אקורד, רק אצבע אחת על המיתר הזה), גם על השריגים האחרים. עבור אחד אחד ונסה לשמוע אם זה קורה גם בהם. Liad Malone - שיחה 00:18, 9 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

במונחים של כוח צבאי מי חזקה יותר הודו או פקיסטן?

אשמח קצת להסבר בנושא. האם הפקיסטנים חוששים מההודים או להיפך, ומה יחסי הכוחות ביניהם? 93.126.88.30 10:29, 6 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

נתחיל בזה ששתי המדינות מחזיקות בארסנל גרעיני, שגורם למאזן הדדי. פקיסטן פיתחה אטום כדי להתמודד שווה כשווה עם הודו, כי ידעה שאין לה הרבה סיכוי לעמוד מולה במערכה ממושכת. פקיסטן מדינה יותר קטנה, עם פחות מעשירית מהאוכלוסייה של הודו. להודו יש יתרון ברור בחיילים ובציוד, והתעשייה הצבאית שלהם יותר מתקדמת. סביר להניח שבעימות קונבנציונלי היד של הודו תהיה על העליונה. למרות שלשתי הצבאות ציוד לא הכי מתקדם, ותורות לחימה מיושנות. Infidel - שיחה 13:38, 6 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

פקיסטן היא מדינה יותר מוסלמית האיסלם בתצורתו המודרנית תרבותית הוא נחות יותר חיילי פקיסטן יהיו בורים יותר שבויים באמונות תפלות ונוטים למעשים יותר פזיזים ולא מושכלים זה נתון מסויים שעלול להטות את הכף לרעתם ...

מנעולים

למה בחלק מהמנעולים יש חור קטן ליד החור של המפתח? יהונתן כרמל - שיחה 17:20, 6 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

אם אני מבין למה אתה מתכוון, זה הפתח דרכו הוכנסו הגלילים הקובעים את שיני המפתח. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:02, 6 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

מדובר בחור בגודל של סיכה-אתה בטוח שאפשר להכניס משהו? יהונתן כרמל - שיחה 19:21, 6 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

אז זה לא זה... אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:39, 6 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לניקוז מים ולכלוך מהמנעול, במקרים נדירים שהמפתח נתקע, משמש גם לשימון המנעול, למדתי משהו חדש . טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 16:49, 8 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

מה מגדיר ארגון א-פוליטי

מה ההבדל בין הביטוי "א-פוליטי" לבין "לא פוליטי"? מתי צריך לכתוב בערך על ארגון או עמותה שהם א-פוליטיים, ומתי לא פוליטיים? עמית - שיחה 10:27, 7 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

אלו פחות או יותר מילים נרדפות. אם מדובר בארגון בתחום שבדרך כלל לא קשור לפוליטיקה, למשל עמותת חסד או בית חולים, אז האיזכור מיותר. אם לעיתים קרובות יש בתחום הפעילות קשר לפוליטיקה והארגון הזה מקפיד להיות א-פוליטי (או שהוא לפחות טוען שהוא כזה) אז האמירה הזו לא מיותרת. ‏DGtal‏ - שיחה 15:55, 8 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ארגון שצריך להצהיר על עצמו, שהוא לא פוליטי, הוא כנראה לא ממש לא פוליטי. או שממש קשה לו להיות לא פוליטי. אף אחד, הרי, לא מצמיד את הכינויים האלו, לארגונים שלגמרי ברור שהם לא פוליטיים, כמו גני ילדים או תחנות דלק. 77.127.24.74 17:07, 11 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

אושפיזין

לכל אחד מהאושפיזין יש מידות נניח אברהם זה חסד ויצחק זה גבורה. לא כתוב בערך על אושפיזין למה נקבע לכל אחד המידות שנקבעו לו. אברהם זה חסד כי הוא חס על בנו יצחק?

אברהם חס על בנו יצחק? באיזה שלב של המבצע? הוא קיבל פקודת ביטול ברגע האחרון: מי שחס על יצחק זה מי שביטל את המבצע. עמית - שיחה 18:50, 7 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
יסוד חלוקת שבע המידות הוא על פי קבלה. יש הסבר בסיסי על פי הפשט הרווח: אברהם (חסד) הצטיין בהכנסת אורחים. יצחק (גבורה) נעקד בגבורה על גבי המזבח. יעקב (תפארת - אמת) היה מיצוע של שניהם. לגבי ההקבלה ל"אמת", יש הרבה קוים. נפות גם ציון לשון הפסוק "תתן אמת ליעקב". משה (נצח) הביא לעם ישראל את התורה הנצחית. אהרן (הוד) היה כהן, והכהונה הייתה המרכז של בית המקדש שמכונה "הוד". יוסף (יסוד) הצטיין במידת היסוד, בניסיון עם אשת פוטיפר. גילוי עריות והמסתעף נחשב ליסוד העולם. דוד (מלכות) - מלך ישראל. כמובן שיש עוד הרבה עומק לדברים אלו. אבל זה על קצה המזלג בהבנה קלאסית פשוטה. בברכה. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 18:57, 7 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

להגיע מנתב"ג לקריות בשישי בערב

אם אני צריך להגיע מנתב"ג לקריות ביום שישי בערב עם מזוודה אחת ואין לי רכב פרטי: מה האופציה המומלצת? מונית בדקתי עולה 730 שקל לפי המחירון (מחיר מופרך לכל הדעות)! אז מה החלופות שיש? שואל השאלות - שיחה 21:40, 8 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

"מוניות עמל" - זו מונית שירות שיוצאת כשהיא מתמלאת, ותביא אותך לכתובת שאתה צריך תמורת מאה ש"ח לערך. Reuveny - שיחה 21:44, 8 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
להתלונן אצל בוז'י. emanשיחה 22:16, 8 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בסיטואציה הזאת כבר עדיף לך לשכור רכב קטן (אותו תוכל להחזיר בחיפה). זה עולה רק 330 ש"ח ל-48 שעות. אופציה נוספת זה להשאר בתל אביב ב-Air B&B. עניין של כמה עשרות שקלים. עמית - שיחה 22:20, 8 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לחפש טרמפים.‏ Uziel302שיחה 22:24, 8 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מוניות עמל או מוניות שירות אחרות. אפשרות אחרת, לחכות לראות אם אתה מוצא מישהו / כמה לחלוק איתו את המונית (נניח אם יש אנשים בטיסה שלך שנוסעים לאותו כיוון) אמא של גולן - שיחה 05:57, 9 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
Air B&B הוא רעיון לא מוצלח במיוחד. זה גם יקר (בסביבות 150 שקלים לילה במקרה הטוב) וגם כי אז צריך להגיע מתל אביב לקריות בשבת בבוקר ושוב מגיעים לאותה הסיטואציה. ככה שזה לא חוסך לא זמן ולא כסף.
להמתין לטרמפים זה הימור די מסוכן וגם הבנתי שנהגי המוניות מתנהגים מאוד באגרסיביות כלפי טרמפיסטים, עד לרמה של אלימות.
לשכור רכב זה אופציה רק לאנשים שיש להם רישיון נהיגה.
אז כנראה מוניות עמל זה האפשרות היחידה. זה מגיע רק לחיפה או לקריות? שואל השאלות - שיחה 20:08, 9 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
נהגי המוניות מתנהגים באגרסיביות כלפי טרמפיסטים? לא שמעתי על זה. איך זה עובד? רואים טרמפיסט בטרמפיאדה, עוצרים את המונית ויורדים להרביץ לו? נרו יאירשיחה • ח' בחשוון ה'תשע"ז • 21:01, 9 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בשבת בבוקר יש שרות מוניות לחיפה. Nachum - שיחה 13:33, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ידוע שנהגי מוניות הם תומכי הילרי ולכן מסוכנים לצד שמנגד. Tzafrir - שיחה 23:13, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

הכנת משדר רדיו

האם ניתן להכין משדר רדיו נייד (לטווח קצר) בבית? איך? יהונתן כרמל (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אני לא מכיר את העניין טוב בעצמי, אבל הנה חיפוש רלוונטי. Tzafrir - שיחה 16:25, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כן, אבל זה לא חוקי. עם זאת אם מדובר על הספק נמוך וטווח קצר סיכויי התפיסה אפסיים. אילן שמעוני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
נשאלה שאלה על משדר לבית. אני מניח שערכות כאלו כוללות אזהרות לעניין ההספק. Tzafrir - שיחה 18:40, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אילן, איזה חוק אוסר זאת? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:46, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני מניח שהכוונה היא להפרעה למשדרי חירום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:56, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
או לתחנות רדיו אמתיות או למכשירי קשר צבאים ומשטרתיים. פשוט השאלה איפה זה מחוקק ואיך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:59, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כל מה שאני יודע זה שמשרד התיקשורת דורש מהמכס להעביר אליו כל משדר שמייבאים. נתקלתי בזה בעבר. אין לי מושג אילו חוקים או תקנות עומדים בבסיס הדרישה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:49, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
חוק לתמיכה בעסקים מקומיים? חוק אי הכנסת מכשירי ריגול בתוך משדרים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:52, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מצאתי: צו התקשורת 2012 (מאתר משרד התקשורת) אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:00, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

מערכת הפעלה RockBox לנגני SanDisk

מישהו יודע אם המערכת הפעלה הנ"ל עובדת כמו שצריך איפה אפשר להוריד את זה וכד'? תודה לכל המסייעים.

את הערך Rockbox קראת? Tzafrir - שיחה 23:04, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כן, השאלה אם זה עובד כמו שצריך ולא הורס את הנגן?
זה מחליף את התוכנה שרצה בנגן. בעיקרון יש אפשרות שזה יהרוס את הנגן. אתה עושה את זה על אחריותך. מצד שני, זה אמור לשפר את הנגן Tzafrir - שיחה 11:35, 12 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

תוכנה לשינוי שמות קבצים בעברית

יש לי הרבה קבצים של שירים ישראליים שהשמות שלהם נראים בערך ככה:

àáâã ìó (זה אמור להיות תל אביב או משהו כזה)

מישהו מכיר תוכנה שממירה את שמות הקבצים לשמות תקינים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אין לי מושג, אבל זאת לא בעיה לקמבן משהו אוטומטי בשילוב בין excel לבין notepad++ לבין cmd. השאלה היא אם שווה להשקיע בזה רבע שעה או שיקח פחות לתקן את זה ידנית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:37, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בגדול מה שצריך לעשות הוא: להמיר מיוניקוד ל-ISO-8859-1 (או קידוד 8 ביטים מערב אירופי מקביל) ואז את אותה המחרוזת חזרה מקידוד ISO-8859-8 (או קידוד 8 ביטים עברי מקביל) חזרה ליוניקוד. בלינוקס זה צריך להיות משהו בסגנון:
for file in *; do new=`echo "$file" | iconv -t ISO-8859-1 | iconv -f ISO-8859-8`; mv "$file" "$new"; done
באיזו נוסחה תשתמש להמיר את הג'יבריש לעברית? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:12, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
זה רעיון טוב, תודה, אני אנסה. יש את זה: https://dbaportal.eu/2012/10/24/iconv-for-windows/

איך אפשר להיות בטוחים כבר עכשיו, שטראמפ יהיה הנשיא,

אם באף מדינה ממדינו ארצות הברית לא נגמרה ספירת הקולות, באחדות מהן לא נספר עדיין אחוז נכבד מהקולות והאלקטורים עוד לא נתנו את קולם באופן רשמי? במדינה עם הכי הרבה אלקטורים, קליפורניה, נספרו בכלל רק שישים אחוזים מהקולות. (קליפורניה נחשבת כבר עכשיו למדינה שכול האלקטורים שלה יצביעו לקלינטון). 77.127.24.74 17:13, 11 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

קודם כל קצת קטנוניות: אי אפשר לדעת כבר עכשיו שהוא יהיה נשיא. צריך קצת להזהר מלחזות את העתיד. זה מה שאמור לקרות אבל יכולים להיות דברים יוצאי דופן ובלתי צפויים שעלולים לסכל את זה.
כן אפשר לומר שהוא ניצח בבחירות, ושהוא הנשיא הנבחר. וזה בזכות העובדה שהילרי קלינטון הודתה בהפסדה בשיחת טלפון איתו, ובפומבי. זה הסימן.
ולמה היא היתה יכולה להיות בטוחה שזה המצב? כי אין אפשרות מעשית שהקולות שטרם נספרו ישנו את זה שטראמפ יזכה ברוב האלקטורים. הדוגמה שנתת של קליפורניה ממחישה את זה היטב. כבר עכשיו האלקטורים של קליפורניה לא צפויים לתמוך בטראמפ. כלורמ השאלה היא האם יש מדינות שאמורות להצביע לטראמפ, שיש סיכוי שהקולות שלא נספרו בהם יטו את הכף.
בד"כ ההכרה הזו נעשית ע"י הכרזה של רשתות התקשורת השונות בליל הבחירות. הם רואים כמה קולות עוד חסרים בכל מדינה, וגם אם יש מקרים שמבחינה מתמטית אולי הם עוד יכולים להפוך את המדינה, הם גם יודעים מאיזה מחוזות בכל מדינה הקולות, ועל סמך ניסיון העבר עבור מי הם אמורים להצביע. וכשהם משתכנעים שאין סיכוי מעשי שהתוצאות יתהפכו, הם מכריזים שמועמד מסויים ניצח במדינה. זה לא שלא יכולות לקרות טעויות (ראה מקרה פלורידה בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2000, אבל גם כשזה קרה, תוך חצי שעה - שעה הן חזרו בהן. והיום אני מניח שהן יותר נזהרות. emanשיחה 20:06, 11 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
יש מספר אתרים בהם ניתן לעקוב אחרי ספירת הקולות. הכרזה על מדינה לרוב כשרואים שההפרש גדול מידי מכדי להתהפך, וגם אפשר לראות לפי המחוזות השונים. כמו כן, מהרגע שיש יותר מ-270 אלקטורים, הרי יש לו רוב, ושאר הקולות לא משנים... ראה לדוגמא כאן תוצאות בכל מדינה. נכון שבתיאוריה האלקטורים יכולים לבחור במישהו אחר, אבל זה לא ריאלי. בברכה אמא של גולן - שיחה 06:31, 12 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

האם הכיוונים של ציר המספרים נקבעו באופן שרירותי?

האם רנה דקארט (או מישהו אחר) שקבע את ציר את המספרים, לפי הצד הימני הוא החיובי והצד השמאלי הוא השלילי, קבעו את זה באופן שרירותי ובתכל'ס כל כיוון יכול להיות חיובי או שלילי, או שזה לפי היגיון כל-שהוא? 93.126.88.30 16:40, 12 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

לא רק זה. גם אין שום הכרח שהציר השני יהיה דווקא מלמטה למעלה ולא מלמעלה למטה. לדוגמה, במערכת החלונות X11 יש שימוש במערכת קואורדינטות שבה ראשית הצירים היא הפינה השמאלית העליונה ולכן כיוון ה־x הוא אמנם משמאל לימין אך כיוון ה־y הוא מלמעלה למטה. Tzafrir - שיחה 16:59, 12 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
זו אכן קביעה שרירותית. אפשר היה באותה מידה להפוך את הכיוון. אפשר היה גם למקם את "ציר ה-x" בכל כיוון אחר במישור, ואז לקבוע את "ציר ה-y" במאונך לו, בכל אחד משני הכיוונים האפשריים. ככל הידוע לי, הראשון שהשתמש במערכת הצירים המוכרת לנו הוא ניוטון, כמאה שנים אחרי שדקרט (ופרמה) הציעו לתרגם בעיות אלגבריות להצגה גאומטרית. עוזי ו. - שיחה 19:36, 12 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אם אכן מדובר בקביעה שרירותית, אז היא מקרית? סתם בחר דקארט בכיוון ימין כצד החיובי? (אגב, לפי הערך מערכת צירים קרטזית, דקארט הגה את זה, לכן כדאי להעיר שם שזה יושם רק מאה שנה מאוחר יותר על ידי ניוטון) 93.126.88.30 23:08, 12 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני חושב שקביעה זו מושפעת מן העובדה שכיוון הכתיבה בשפות אירופה הוא משמאל לימין. ‏ Amitayzl - שיחה 23:30, 12 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך.

מדינות האיחוד האירופי - לפי מה נקבע החוק כלפי הפרט במדינה שבה הוא נמצא?

במדינות האיחוד האירופי, אם נניח שאזרח גרמניה נסע לצרפת, האם חוקי גרמניה או חוקי צרפת חלים עליו? הגיוני שחוקי המדינה שבה הוא נמצא יחולו עליו, אבל מעניין אותי אם זה באמת כך כי זה לא הכרחי בגלל כל מיני הסכמים שיש בתוך מדינות האיחוד האירופי.93.126.88.30 16:43, 12 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

קווי דן עירוניים

היי. בעוד שבועיים חברת דן באה לעיר שלנו, ואף אחד לא יודע כלום. לכן אשמח אם מי שנוסע בקווי דן עירוניים, נגיד בתל אביב, יוכל לענות על 5 שאלות פשוטות (מחיר הנסיעה מתחת לחמישה שקלים):

  1. בן אדם נכנס לאוטובוס, יש לו בכיס 5 שקל, ואין רב קו. האם יזרקו אותו מהאוטובוס? ואם לא, מה יקרה בדיוק?
  2. בן אדם נכנס לאוטובוס, יש לו בכיס 5 שקל, ורב קו ריק. האם יזרקו אותו מהאוטובוס? ואם לא, מה יקרה בדיוק?
  3. כמו 1, אבל 2 שקל וחצי ותעודת אזרח ותיק.
  4. כמו 3, אבל 2 שקל וחצי ותעודת אזרח ותיק.
  5. האם יש בכל האוטובוסים מכונות מכירת כל סוגי הכרטיסיות, או רק מכונות תיקוף (למדתי מילה חדשה!)?

תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:28, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

אני נוסע לעתים בקווי דן, אין לי רב-קו, ומשלם במזומן. מה הקשר לרב קו? שנילי - שיחה 20:51, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כי הם מפורסמים שוב ושוב: מעכשיו לא תוכלו יותר לשלם לנהג עבור הכרטיס, כי הוא רק נוסע, לא מחזיק קופה, אז ברור שהדברים ישתנו. והחלו להופיע אצלנו בשבועות האחרונים מכונות למכירת כרטיסים - משהו שמעולם לא ראינו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:02, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
זה לא קשור למה שקורא בתל אביב. זה גם לא בדיוק אותה חברה (אלא חברת בת). וזה ניסוי חדש רק בבאר שבע. אנחנו שפני הניסיון.
לפי מה שהבנתי באיזשהו מקום יהיה אפשר לשלם במטבעות במכישר אוטומטי, אבל לא לקבל עודף. emanשיחה 22:00, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בדיוק אתמול היה על זה סרט: "עלייתן של המכונות"... חזרתישיחה 22:49, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ניסיתי לדמיין איפה אפשר למצוא מקום באוטובוס כדי לשים את המכונה הענקית הזאת, לא הצלחתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:36, 14 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ובכן, חיפשתי המון, וכתבתי פרק ענק בנושא בערך תחבורה ציבורית בישראל. לידיעת Eman, חזרתי, גארפילד וDanny-w יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:08, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הם העלפה פה סירטון [7]. אני חשוב שמה שכתבת בערך שם מאוד מוגזם גם באורכו, וגם בסגנונו. ואולי עדיף לחכות שבועיים. פה זה אנציקלופדיה. לא אתר חדשות. emanשיחה 14:15, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כן, ראיתי את הסרטון הזה, זה אחד המקורות שלי. ובהחלט התכוונתי להגזים מאוד, כי אף אחד לא יודע כלום, אין אתר רשמי לחברה שמפרט את כל זה, Eman, ויש המון שמועות וחששות. אני שומע שיחות בהלה כל הזמן באוטובוסים. אני מניח שתוך חודש - חודש וחצי, כשהאנשים יבינו מה קורה, אפשר יהיה לקצר לפחות שני שליש. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:20, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אה, וקח בחשבון שיש המון אנשים שלא מכירים את שיטות התשלום בערים האחרות, שם חלקים מזה כבר מיושמים, ואין להם מאיפה להזכר בזה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:22, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ומהוויקיפדיה הם אמורים להתעדכן?! אני חושש שאתה מפגין אי הבנה של מה זו אנציקלופדיה. emanשיחה 14:32, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בכלל לא. אני חושב שאתה מפגין אי הבנה כזאת. אם מחפשים מידע כלשהו, אנציקלופדיה זה המקום בו מוצאים אותו, אסוף ממקורות אחרים. אם יש לך בעיה עם זה, פתח דיון כמקובל, בדף השיחה של הערך, אל תוריד מידע רב שמגובה במקורות. אם יהיו לך תומכים יותר ממני, אז תוריד את זה, Eman. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:38, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
יגאל, הכוונה שלך טובה, אבל עמנואל צודק שעם כל הכבוד לניסוי בב"ש, שעוד לא החל בפועל, אין לו עדיין חשיבות ברמת כלל התחבורה הציבורית במדינת ישראל לאורך כל השנים. ודאי וודאי לא בכזה אורך. נרו יאירשיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ז • 14:52, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בהחלט יכול להיות שהוא צודק, זאת הסיבה שביקשתי ממנו לפתוח דיון, כדי לשמוע עוד כמה דעות, ואשמח אם תוסיף את קולך למתנגדים לי, נרו יאיר, כשהדיון אכן ייפתח. גם אעתיק לשם את דעתי בעניין האורך - אסכים בלית ברירה להוריד את המספור, מה שיקטין את אותו הטקסט בערך פי חמישה באורך, אבל אשמח אם זה לא יקרה. ואם תגיע בקשה לעשות זאת מיידית, בזמן שהדיון מתקיים, עש שיתבררו התוצאות, אעשה את זה בשלוש דקות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:21, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא נעים לי לחלוק עליך, אתה תורם המון, אבל זו דעתי... נרו יאירשיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ז • 15:28, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אז תעשה זאת כי ביקשתי יפה, נרו יאיר, אם אתה חושב שזה לטובת הוויקיפדיה. זה חשוב יותר בשבילי מהאגו שלי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:31, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מצד אחד, משמח שהתחבורה הציבורית בישראל מתקרבת למאה ה-20 (זאת לא טעות סופר), מצד שני, ביזארי שעושים את זה כל כך מגושם. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:44, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

מרכז הכנסים במדריד

בערך מדריד כתוב כי "בשנת 2013 צפוי להיחנך באזור העסקים CTBA מרכז הכנסים הבינלאומי של מדריד, שעתיד להפוך למרכז הכנסים הגדול בספרד, בשטח של למעלה מ-70 אלף מ"ר", אך בערך CTBA נכתב כי "כחלק מפארק העסקים, החלה בשנת 2007 בנייתו של מרכז כנסים בינלאומי בסמוך למגדלים, אך זו הוקפאה בשנת 2011 עקב קשיים כלכליים אליהם נקלעה עיריית מדריד". מישהו יכול לגלות מה עלה באמת בגורל מרכז הכנסים הלן? הספרדית שלי לא טוב. עמית - שיחה 16:29, 14 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

בערך בספרדית על מרכז הכנסים (Centro Internacional de Convenciones de Madrid) נאמר שב-2015 תוכנן לקום באותו שטח גורד שחקים נוסף שישמש כבית חולים, אך הפרוייקט לא נסגר בשל הבחירות לעירייה באותה שנה. סאבעלוטודו - שיחה 18:29, 14 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך.

תעתיק אנגלי לשמות עבריים

מה התעתיק הנכון לשמות: הילה, איריס, לילך, יערה? תודה מראש. Gidip - שיחה 16:43, 14 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

לעניות דעתי Hila, Iris, Lilac, Yaara אבל מוטב שתשאל בייעוץ לשוני. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:28, 14 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תודה. שאלתי שם. Gidip - שיחה 19:27, 14 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בנוסף למה שנכתב שם: איריס ולילך הן מילים ממקור לועזי (שתיהן יווניות במקור?) ולכן אפשר לבדוק מהם הערכי המקבילים בשפות אחרות. Tzafrir - שיחה 16:05, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אין צורך, כבר בדקתי זאת. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:38, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

ההסטוריה האקדמית של מדעי המחשב

אהלן,
אני מתעניין באיך איפה ומתי התחילו ללמד מדעי המחשב באקדמיה בעולם. ספציפית:

  1. היכן ומתי לימדו לראשונה קורס (או משהו מקביל לזה) בתחום של מדעי המחשב? ומה היה נושא הקורס? (תאוריה/ תכנות וכו')
  2. במסגרת איזה חוג התחילו ללמד נושאים הקשורים למדעי המחשב? (מתמטיקה/ הנדסת חשמל)
  3. מתי והיכן החלו ללמד מדעי המחשב כחוג בפני עצמו?
  4. אותן שאלות, רק בארץ.

תודה רבה

מתוך אחותנו האנגלית:

The world's first computer science degree program, the Cambridge Diploma in Computer Science, began at the University of Cambridge Computer Laboratory in 1953. The first computer science degree program in the United States was formed at Purdue University in 1962.[12] .

אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:19, 14 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

מה לגבי ההסטוריה של התחום בארץ?
תודה
לא מכיר. אם זה מספיק חשוב לך נסה למצוא את ראשי החוגים בטכניון, ירושלים ותל אביב. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:27, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
"מדרשת פיינברג של המכון [=מכון ויצמן] הייתה המוסד האקדמי הראשון בישראל אשר הקנה תואר במדעי המחשב" [8]. מדובר בתואר שני, שהחלו ללמד בשנת הלימודים תשכ"ט (68-'69') או תש"ל. הקורס הראשון במדעי המחשב בבר אילן היה "שימושים נומריים של המחשב", בתש"ל. הדיסציפלינה בכללה צמחה כענף של המתמטיקה. עוזי ו. - שיחה 00:38, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 16:11, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

קריינא דתבניתא וגו'. ראובן מ. - שיחה 21:52, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
עוזי ו., שמעתי אולי שמץ של השתאות בקולך, אז יש לי סיפור קטן: אפילו בשנת 1991 מי שרצה ללמוד מדעי המחשב בבן גוריון ביקש להתקבל למתמטיקה, ובסוף השנה הראשונה הטובים בממוצעים היו רשאים לבחור את מגמת המחשבים במחלקת המתמטיקה. והפחות טובים נשארו ללמוד מתמטיקה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:21, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הפחות טובים, או אלו שרצו ללמוד מתמטיקה. עוזי ו. - שיחה 20:55, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
התכוונתי מאלו שבאו ללמוד מדעי המחשב, תבנית:עוזי ו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:57, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

יש דוגמה מציאותית לזווית מנוונת?

קראתי את הערך זווית וראיתי בו את הסוג שנקרא זווית מנוונת. האם יש דוגמה מציאותית לזווית מנוונת? 93.126.88.30 14:26, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

[9] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:30, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תודה, נכנסתי לקישור, ראיתי את האיור אך לא הבנתי... 93.126.88.30 15:13, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
סמן נקודה על קו ישר. העבר דרכה שוב את אותו הישר. בנית זווית מנוונת. עוזי ו. - שיחה 16:17, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כלומר, כל דבר שנע סביב ציר (כמו גלגל במכונית) בסביבות של 360 מעלות, למעשה נע סביב זווית מנוונת? 93.126.88.30 22:08, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בפני עצמה, קרן אינה זווית מנוונת. רק צירוף שתי קרניים מתלכדות יוצר את הזווית. עוזי ו. - שיחה 00:24, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

קירור באמצעות אוויר

חשבתי לעצמי, שיש הרבה מקומות בעולם שיש תקופות משמעותיות בהם הטמפרטורה בחוץ נמוכה מ 4 מעלות צלזיוס, ולפעמים גם מתחת למינוס 18. למה בעצם לא מייצרים מקררים עם צינור אוורור, נניח כמו אלו של מייבשי הכביסה או אפילו צרים יותר, שבקצה שלהם יש מאוורר ומד טמפרטורה, וכאשר הטמפרטורה בחוץ נמוכה מספיק, במקום להפעיל את מנוע המקרר פשוט מזרימים אוויר מבחוץ לתוך המקרר? לכאורה, מדובר כאן על חסכון אדיר באנרגיה, למרות שיש עלות מסויימת למערכת האוורור והשליטה. בנוסף, גם גופים גדולים המשקיעים אנרגיה בקירור, כמו למשל קירור של שרתי מחשב גדולים, יכולים להשתמש ברעיון הזה. למה בעצם זה לא קיים? משה פרידמן - שיחה 14:55, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

(נערך)ראשית, כן משתמשים בזה - קירור האוויר במחשבים שאינם מחשבי גיימרים מוטרפים, וקירור המנוע במכוניות ישנות מסויימות (דומני שחיפושית וסיטרואן דה-שבו בינהן) מבוסס על זה. מעבר לנקודה זו מדובר בחישוב עלות/תועלת. כמה ימי מדחס נחסכים בשנה נחסכים על ידי הוספת הסיבוך למערכת, ומהו הפרש העלות בין חסכון זה לעלות סיבוך המערכת. ככל הנראה זה לא רווחי דיו. זה נובע מכך שבמקומות קרים לא צריכים קירור בד"כ, ואם צריך - פשוט פותחים חלון... אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:57, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא התכוונתי לקירור באמצעות אוויר, אלא לקירור באמצעות אוויר שמועבר מחוץ למבנה. במחשב רגיל קירור האוויר משתמש באוויר שבחדר, שזה אוויר מחומם. במקומות קרים בהחלט משתמשים בקירור, ולמעשה זה מה שהביא אותי לחשוב על העניין. אני גר כרגע במדינה שבמשך כמה חודשים הטמפרטורה באזור האפס ומטה. אז אני משקיע אנריגה כדי לחמם את הבית, ואז משקיע עוד אנרגיה כדי לקרר את האוכל. עניין העלות מול תועלת כנראה משמעותי כאן, ולכן מלכתחילה לא דיברתי על מחשב אישי, למשל. אבל אם אני חושב על המקרר בבית שלי, אני לא רואה למה העלות צריכה להיות גבוהה במיוחד, בפרט למקררים שגם ככה מכילים מערכות שליטה ובקרה דיגיטליות. וגם אם זה לא רווחי למקררים ביתיים, נראה לי שזה עשוי להיות הרבה יותר רווחי למוסדות גדולים, בפרט במקומות שבכל מקרה יש מערכת אוורור במבנה. אגב, מעבר לעניין הכספי, יש כאן גם את הנושא של איכות הסביבה. משה פרידמן - שיחה 18:13, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מזכיר לי שבשיכוני האלף בגבעת רם היינו פשוט שמים את האוכל על אדן החלון והקור הירושלמי עשה את שלו. על כל פנים, התשובה שלי היא עדיין שעלות המערכת גדולה מהחיסכון שלה. כמו דודי שמש. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:37, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
רוב צריכת האנרגיה של האדם על פני כדור הארץ היא ל...חימום! אירופה, רוסיה, צפון אמריקה, יפן, קוריאה וחלקים ניכרים מסין נמצאים באזורי אקלים קרים, ורוב השנה נזקקים בכלל לחימום. רוצה לחסוך אנרגיה? תפתור להם את זה... תחשוב שוב: כשמקרר נמצא בתוך דירת מגורים כשבחוץ טמפרטורת קפיאה, כל מה שהמקרר עושה זה לייצב את הטמפרטורה שהאוכל נמצא בה. המקרר פולט חום לחלל החדר, ולמעשה חוסך בעלויות החימום - העלויות המשמעותיות באמת! עמית - שיחה 21:32, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
זה כבר קיים, גוגל למשל בחרה להקים את חוות השרתים שלה בפינלנד לאור מזג האוויר הנוח למחשבים. Assafn שיחה 09:57, 29 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

מה ההבדל בין זווית שטוחה לזווית מנוונת?

קראתי את הערך זווית ולא מצאתי תשובה, אולי אמצא כאן. 93.126.88.30 15:12, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

הערך אינו מדייק (ובצדק מסויים, משום שדקדקנות יתר מסיחה את הדעת מהעיקר). זווית היא זוג קרניים הנפגשות בנקודה (עד כדי קונגרואנציה, מושג שאפשר לפרש בכמה דרכים לפי ההקשר). לכן: זווית שטוחה נוצרת כאשר הקרניים מתחברות לקו ישר, וזווית מנוונת נוצרת כאשר הקרניים שוות זו לזו. עוזי ו. - שיחה 16:20, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
האם נכון לומר שמבחינת קבוצת הנקודות שמוכלות באיחוד הקרניים אין הבדל? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:00, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
טעות שלי. מובן שיש הבדל. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:02, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תודה על התשובה, אבל בבורותי לא הבנתי את המשפט "זווית שטוחה נוצרת כאשר הקרניים מתחברות לקו ישר, וזווית מנוונת נוצרת כאשר הקרניים שוות זו לזו". מה ההבדל בין קרניים המחוברות לקו ישר לבין קרניים שוות זו לזו? 93.126.88.30 22:04, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מקרה אחד זה 180 מעלות (מחוברות לקו ישר) ושני זה 0 מעלות (שוות זו לזו). emanשיחה 22:10, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

הוספתי לאחר התנגשות עריכה:

  • "הקרניים מתחברות לקו ישר"= יש קודקוד ומכל צד שלו יש קרן. שתי הקרניים נמצאות על אותו ישר. (השרטוט הימני התחתון בתמונה למטה)
  • "הקרניים שוות זו לזו" = יש קודקוד ומצד אחד שלו יש קרן, וממש עליה עוד קרן. (השרטוט הימני העליון בתמונה שלמטה)
סוגי זוויות
Amitayzl (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

צמחיה בתנאי הצפה

האם קיימים צמחים המוכרים לנו שיחזיקו מעמד בסיטואציה של הצפה בגובה 5 מטר לפחות למשך 150 יום? עמית - שיחה 21:22, 16 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

כן, קוראים להם אצות אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 11:54, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אז מה עם צמחי מים טבולים? ואם כבר רצנו עד אצות, אפשר לפנות גם לאלמוגים... קריצה קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 12:36, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אלמוגים אינם צמחים. הם בעלי חיים מאותה קבוצה שבה נכללות גם המדוזות. Tzafrir - שיחה 14:34, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בגלל שיש לי חלק בשאלה, אחדד את השאלה. האם ישנם עצים בעלי ענפים המסוגלים להחזיק מעמד בהצפה בגובה 5 מטר לפחות למשך 150 יום? (שימנשמע?) מה, אין? 18:46, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
Tzafrir, ראיתי שציינו לאצות שהם בעצם ממשפחת החיידקיים, אז ציינתי גם את אלמוגים (זה מה שהתכוונתי ב"אם כבר רצנו"...).
שי, כך הבנתי גם אני את שאלתך (על ההתחלה זיהיתי שזה בטח קשור למבול. ראה גם שם בערך כל מיני שיטות חישוב במספר הימים ובתנאים. עלה הזית של היונה, לפי מדרשים, הגיע מארץ ישראל, שם לא היה מבול...), אבל ראיתי שהחבר'ה החליטו לרכוב לרכוב על החשבון, אז הצטרפתי... קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 19:33, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
קובץ על יד כמו שאפשר לראות בערך, המילה אצות מתייחסת לקבוצות שונות. אבל אף אחת מהן אינה בממלכת בעלי החיים. רק אחת מה (הכחוליות) משויכת לחיידקים. Tzafrir - שיחה 21:49, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני חושב שהתשובה שלילית לגמרי. עץ נירקב במים. במים העץ לא יכול לנשום חמצן לפוטוסינתזה. הפיוניות לא תתפקדנה ותהליך האידוי החיוני לחילוף החומרים של העץ יעצור. בקיצור - מוות. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 00:35, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

זכויות יוצרים על "לא יצירות"

תבנית:אזהרה משפטית האם קיימת הגדרה ליצירות פרי אדם, שבפירוש לא יכולות להיות מוגנות בזכויות יוצרים? לדוגמה זרקתי שולחן מהחלון והוא התרסק. מישהו לקח את השולחן ומציג אותו ביצירות אומנות בגלריה. האם אני יכול לדרוש זכויות יוצרים כי אני זה ששברתי את השולחן (למרות שלא היה לי שום כוונה אומנותית)? עוד דוגמה אם ציירתי איבר מין על קיר של בית כאקט של השחתה ומישהו צילם אותו לכריכה של ספר.

אתם מבינים את הכוונה. אני שואל לגבי דברים שהם בפירוש לא יצירה, אבל מישהו השתמש בהם כיצירה וה"יוצר" המקורי דורש קרדיט. שואל השאלות - שיחה 15:18, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

אולי דרור ידע לענות. ‏ Amitayzl - שיחה 15:46, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ראה סעיף 23 https://www.nevo.co.il/Law_html/law01/999_853.htm חזרתישיחה 13:35, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הסעיף הזה לא עונה על השאלה שלו.‏ Amitayzl - שיחה 14:01, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

שאלה הלכתית בנושא הימורים

כידוע, המתפרנסים מהימורים פסולים לעדות, מפני שנחשדו בגזל (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ד, עמוד ב'). מכאן מובן שראוי לו לאדם שלא ייהנה מכספם של המתפרנסים מהימורים, החשוד ככספי גזל. האם נובע מכך שעל שומר מצוות להימנע משימוש במבנים שהקמתם מומנה על ידי מפעל הפיס ומקריאת העיתון "ישראל היום" (שמימונו בכספי הימורים של בעליו, שלדון אדלסון)? דוד שי - שיחה 05:42, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

מתירים ב"שינוי" - עוצמים עין אחת. והמבין יבין שנילי - שיחה 08:30, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
השאלה אם דבר ראוי או לא אינה תחומה של ההלכה; היא עוסקת בשאלה האם דבר מותר או אסור - ושימוש בכספו של מהמר מותרת. אמנם, ישנן בעיות הלכתיות עם כספים של עוברי עבירות אחרים - מחללי שבת, מומרים וכופרים, וכו'. בכלל, ישנה מחלוקת האם הגרלה נחשב הימור אסור: ראה כאן, למשל. בישראל היום ישנה בעיה אחרת השנויה במחלוקת. בתודה, דג ירוקשיחה • 09:51, יום שישי בשבת, י"ז בחשוון ה'תשע"ז (IST).
אכן הגרלת הלוטו היא סעיף עדין יותר. יש בה כמה חילוקים מהמהקרה הספציפי שבגמרא. אף מהמחלוקת שבשולחן ערוך (חושן משפט, סימן ש"ע, סעיף ג'), מה שנותן הבדלים בין ספרדים לאשכנזים, זה עשוי להיות שונה קצת. כמה מההבדלים שנותנים את צד ההיתר הם: כשאין פרנסתו מכך, כשיש לו עיסוק שונה, כשהמשחק תלוי במקרה (ולא שתלוי בחכמה, שבזה המהמר בטוח שיצליח, ולא מקנה באמת את כספו. במקרה של גם וגם צריך את התנאים הנ"ל, ויש האוסרים אף בזה). יש עוד פרטים רבים ההופכים את הסוגיה למסועפת ומורכבת. אציין רק לכמה שדנו בעניין: הרב אברהם כהנא שפירא, רכישת כרטיסי פיס, תחומין, ה, 302-301; ד"ר שילם ורהפטיג, חוזה, הגרלה והימור לפי ההלכה, סיני, עא, עמ' רכט - רמ; הרב אברהם דב לוין, הונאה בהגרלה, דברי משפט, ד, תשנ"ח, שסב - שסו; הרב יהודה אברהם, השתתפות בהגרלת מפעל הפיס, עלוני ממרא, 113, תשנ"ט, מה - נה; חנה פרידמן, רכישת כרטיסי מפעל הפיס, מכלול, יז, תשנ"ט, 30-26; הרב אברהם בן חיים, קנית כרטיסי הגרלה, מקבציאל, כח, תש"ס, רמז - רנב; נפתלי לבקוביץ, הגרלת הפיס - משחק בקוביא או אסמכתא?, ממעיין מחולה, 12, תשס"ד, 26-18. כל זה הוא מלבד הדיון אם מותר ליהנות מכסף שהושג מאיסור. בעיקר הבעיה היא בכספי עבודה זרה. איסור שבת זה סוגיה נפרדת. יש לציין שבדיעבד, בכל המקרים, אם יש מחלוקת בעמם הדין אם מותר או אסור, השימוש בדיעבד הרבה יותר קל. מה שאומר שבאופן כללי האיסור אינו מכליל את מקרים אלו, אך כל מקרה לגופו צריך שאלת רב. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 13:07, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. אני שמח לגלות שכיוונתי לדעת גדולים, שחשבו זמן רב לפני על הבעייתיות שבהימורים ובהנאה מכספי הימורים. קובץ על יד, אשמח אם תרחיב בערכים מפעל הפיס והימורים לפי המקורות שהבאת. דוד שי - שיחה 14:21, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

דוד שי, זה חתיכת עבודה. אני נגעתי בזה רק בקצה המזלג. לשם הוספת התוכן בערך (אתה הרי לא אוהב, כמו כולנו (ואולי יותר? ;-)...) כתיבה לא מבוססת דיה. אני מעדיף שאם אכתוב, זו תהיה כתיבה שתישאר יציבה באופן כללי, ולא כתיבה גוררת ויכוחים ודרישת מקורות. כך שנראה לי שזה יצטרך קצת לחכות. הוספתי את זה למשימות. תודה לך על השאלות המאתגרות קריצה קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 14:39, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
זה נושא הלכתי מוכר וידוע. ישנם המצדדים לאיסור (למשל הרב עובדיה יוסף) וישנם המצדדים להיתר (כמדומני למשל הרב שטרנבוך מהעדה החרדית). כל אחד ונימוקיו הוא. זה לא בדיוק מסתכם במשפט אחד או שניים, אלא נושא הכולל נימוקים לכאן או לכאן. נדיר שתראה בציבור החרדי תלמיד חכם במובן הפשוט של המילה ממלא לוטו, זה לא נחשב למעשה מכובד, אלא הוא מתאים יותר ל"עמך" שם. מאידך, מבנים של הפיס נמצאים ובולטים בערים החרדיות (וממוקמים בשטחים ציבוריים - יש לציין), ושם מתארחים לא אחת 'גדולי הדור', כך שיתכן מאוד שיש להם נימוק לכך. 93.126.88.30 23:59, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
גדולי הדור שמזדמנים אל מבני ציבור הממומנים על ידי מפעל הפיס, הוא כפי שהוזכר לעיל שהאיסור אינו כל כך מוחלט, ויש בו הרבה מקומות להקל, בפרט בדיעבד. זה שתלמיד חכם לרוב לא ימלא טופס לוטו, זה (בעיקר) לא מחמת ההיבט ההלכתי, אלא בעיקר בשל מעמד חברתי ו/או תורני. כשם שגם חבר כנסת או איש אקדמיה ממוצע לא יעמוד בתור ללוטו. בכל המגזרים זה מאפיין את ה"עמך" (למעט כאלו שממלאים טופס לוטו בהצנע. גם תלמידי חכמים. אם כי קשה לקבוע זאת מספרית...). לאנשים תורניים יש עוד היבט שעשוי למנוע מהם למלאות טפסי לוטו: היבט השקפתי (השתדלות וביטחון), אך גם בזה יש כאלו שלא רואים זאת בעיה בכך. בכמה מהמאמרים הנ"ל ואחרים הזכירו זאת. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 21:31, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

ענייני הלכה

ראיתי עכשיו באחד הערכים שהגעתי אליו מאזכור בדיון משהו שמתחושה לא מבוססת נראה לי לא נכון: כתוב כי פירוש למצווה הלכתית השתנה בעקבות העובדה שכיום רוב הנשים הלא נשואות לא משתמשות במקווה. בעקבות סקר שראיתי מזמן ששיעור האוכלוסייה הדתית והמסורתית היהודית בישראל מהווה מעל 70%, האם העובדה הזאת אכן נכונה? האם זה נבדק? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:37, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

באיזה ערך מדובר? קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 13:09, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ראה בפרק הרלוונטי בערך יהדות ישראל, החילונים הם כ-40%. גם ברוב הדורות בעבר רוב גדול (אם לא כל) הנשים הלא נשואות לא טבלו במקווה. נרו יאירשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ז • 13:15, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
השאלה פה קצת מורכבת. ויש כאן גיבובי דברים. רוב הנשים (אם לא כל) הלא נשואות, כפי שכתב נרו יאיר, אכן לא משתמשות במקווה בזמן הזה (להוציא את זמן הבית ומעט לאחריו שבו נהגו דיני טומאה וטהרה). ישנו חורג מכך, מנהג עתיק שהתקבל בהרבה מקומות וקהילות, בו נהגו כל היהודים (כולל נשים, כולל שאינן נשואות) לטבול במקווה בערב יום כיפור כדי להיטהר לכבוד היום. היו מקומות שכלל לא התקבל מנהג זה, והיו הרבה מקומות וקהילות שביטלו את מנהג זה (בעיקר כדי למנוע "איסור פנויה" שהוא פחות חמור מאיסור נידה (האסור מדאורייתא) ועל כל עלולים אנשים לזלזל בו). קצת קשה לאמוד מספרית כמה אכן לא נוהגים את מנהג זה, אבל בהחלט סביר שמדובר ברוב. בפרט אם נצרף את הציבור שאינו שומר מצוות וטהרת הבית... יש כאן עוד כמה פרטים משניים ועדינים יותר. לכן היה חשוב לדעת באיזה ערך מדובר, כדי לדעת אם אכן הכוונה לנושא זה או אחר. לעניין הסקר, אינני יודע ממתי ומהיכן הסקרים דלעיל, זה די משתנה בין מכון למכון ובפרט מזמן לזמן. שיעור האוכלוסייה הדתית והמסורתית עולה בקצב מהיר יחסית. (נ"י, אני משער שאתה מסכים פחות או יותר לנאמר). קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 14:55, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תודה על ההסבר המפורט. את השם המדוייק אני לא זוכר, אבל קל לשחזר אותו, הוא מוקדש לאיסור להסתכל על נשים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:03, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
יש את הערך איסור הסתכלות בערווה. אם לזה התכוונת, לא מצאתי שם משהו כזה. אנסה אחרי שבת למצוא לזה זמן. שבת שלום. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 16:15, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כן, זה הערך. פרק 2.2. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:16, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
קובץ, אני מסכים בגדול, אם כי אני מעריך שגם בעבר נשים רבות לא טבלו בעיו"כ, ולו מסיבות טכניות וצניעותיות. יגאל, איפה כתוב שם שמשהו השתנה בעקבות המצב היום? נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ז • 19:56, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
יגאל, אכן נאמר שם: " עם זאת, כיום רוב הנשים הפנויות אינן נטהרות מנידתן, ויש המחשיבים את איסור הנידה לאיסור עריות". זה לא אומר שהפירוש השתנה. מה שזה אומר הוא שאם בזמן שנשים פנויות טבלו (כמו בזמן שנהגו דיני טומאה וטהרה, והן טבלו כדי ליטהר מטומאתן, וזו הועילה אף לנידתן), איסור ההסתכלות בהן היה רק מדברי קבלה, כיום שרוב הנשים הפנויות אינן טובלות, ואם כן הן נידות, איסור ההבטה בהן חמור יותר. בנוגע למה שהזכרת בתחילת הדיון, כאן כנראה מונח העוקץ. אף אם רוב האוכלוסייה בישראל עומד על רוב (לא משנה בדיוק כמה. 60%, 70%, או מספר אחר) זה לא אומר שהן צריכות לטבול בעודן פנויות. אדרבה, הדתיות נוהגות שלא לטבול (כדי שלא יבואו להיכשל. לא אכנס לחריגות. היה בעבר דיון בפוסקים על "הכשרת" פנויות או נכריות לכאלו שעלולים להיכשל באשת איש. לבסוף, זה כמובן לא קיבל תוקף היתר). בקשר למה שמופיע בערך הנ"ל, ייתכן שה"רוב" מתייחס למעט את אותן אלו שטובלות ערב יום כיפור, או מקרים פרטיים חריגים. אני הייתי באמת מעדיף את הנוסח "כיום רוב ככל הנשים", "כיום בדרך כלל הנשים", או משהו כזה.
נר יאיר, גם בעבר הרבה לא טבלו, משום שהמנהג לא הקיף את כל התפוצות כמובן. עם זאת, במקומות שכן נהגו כך (כמופיע במשנה ברורה סימן תרו, ס"ק יז), אני משער שכולן השתדלו לטבול, כשהן מסתדרות עם הבעיות הטכניות והצניעותיות כמו שאר הנשים שבאותו מקום. חריגות בודדות תמיד מצוי ולא נראה לי שזה ראוי לתת שם של "רוב" (וכנ"ל, הייתי מעדיף "רוב ככל", או משהו כזה). קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 21:03, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני מעריך אחרת, אין לי הוכחות. על כל פנים, לא מספיק שמשהו יהיה כתוב במשנה ברורה כדי שגם יתקיים בפועל. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ז • 22:15, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אנחנו נכנסים לסעיף עדין. כפי שאמרת, קשה לקבוע בזה מסמרות בתוקף המנהג. רק אציין שגם בבגדד, כתב רבי יוסף חיים מבגדאד (בן איש חי, שנה א, פרשת וילך, אות ח; שו"ת רב פעלים, חלק ד, יורה דעה, סימן טז, ד"ה ורק בקיצור. אם כי בשו"ת תורה לשמה, סימן קסו, נראה הגבלה קלה בכך) שכך ראוי לנהוג, וכן ציין זאת כמנהג פשוט רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר (שו"ת לבושי מרדכי, יורה דעה, מהדורה קמא, סימן קכג). וראה עוד בשו"ת מנחת יצחק (חלק ו, סוף סימן קמו; חלק ט, סימן צא) שגם מביא את המנהג ללא הסתייגות (אכן אינו כל כך ראיה, משום שזהו כמנהג ירושלים). משלילת אלו שהתנגדו למנהג, ובחלקם אף מהטון וצורת הבאת הדברים (בקצרצרה: ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים עשרת ימי תשובה, אות קמב; אליה רבה, סימן תרו, ס"ק ט; שדי חמד, יוה"כ, א, ו; ועוד), נוכל להבין עוד שהיה די נפוץ, לפחות ברמה הנ"ל. מה דעתך לגבי השינויים שהצעתי לעיל? אולי גם כדאי להבהיר זאת עוד בערך הנ"ל, למנוע טעויות ואי הבנות. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 00:21, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
שוב תודה לכם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:38, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
שמחתי לעזור לך. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 00:00, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

RockBox

על מנת להתקין את התוכנה RockBox לנגן Sandisk Sansaclipplus מה צריך לעשות? העתקתי את התיקייה .rockbox לנגן, אך נראה לי שיש קובץ נוסף שצריך להפיל או משהו דומה?

האם ממלכת ביתא ישראל הייתה עצמאית בשנת 1444?

אני יודע שעצמאות וממלכה הם הגדרות שרירותיות בתקופה זו, אבל השאלה היא בשביל משחק היסטורי (EUROPA UNIVERSALIS 4) אז רמת הדיוק לא עד כדי כך חשובה. נפלה מחלוקת באשר ממלכת ביתא ישראל צריכה להיות עצמאית בשנת תחילת המשחק, 1444 (ה11 בנובמבר אם זה עוזר). אם אפשר, להביא טענות בעד ונגד.

The Beta Israel (Falasha) in Ethiopia: From Earliest Times to the Twentieth Century

Steven Kaplan

מהספר הזה אפשר להבין שממלכת ביתא ישראל הייתה עצמאית בשנת 1444 Nachum - שיחה 12:28, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אולי כדאי להתחיל בשאלה אם היתה ממלכה בשם זה במקום כלשהו בעולם. גילגמש שיחה 14:41, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
(נערך) שאלת תם - זו לא הממלכה שנזכרת בשם "ממלכת אקסום"? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:41, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אולי. גילגמש שיחה 21:28, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא. ממלכת הגדעונים. זהו ערך שזקוק לשיפור ניכר. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ז • 22:13, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
נרו, אם זה ודאי לך, אולי כאי להוסיף זאת בערך ביתא ישראל, לפחות בפרק "ראו גם". קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 22:52, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
זה כבר נמצא בתיבה של ערכים הקשורים לנושא, ראה בצד שמאל של הערך מעט למטה. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ז • 23:34, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
התכוונתי הפוך; לציין לממלכת הגדעונים בערך ביתא ישראל (בפרק ראו גם), אך עכשיו ראיתי שמוקדש לזה שם פרק שלם עם הפניה לערך המורחב. סליחה. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 23:57, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

אסונות שהתרחשו ביום שישי ה-13

איזה מאורעות אפשר לתת כדוגמאות לאגדה האורבנית של יום שישי ה-13? אוכל לציין אחת לדוגמה: היעלמותה של עדי יעקבי. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 18:51, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

פיגועי נובמבר 2015 בפריז. כותבערכים - שיחה 19:09, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תודה רבה לך! אני צריך עוד. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 22:53, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
@קובץ על יד: בליץ על ארמון בקינגהאם, ציקלון בבנגלדש (אנ') שהרג חצי מיליון אנשים (מוזכר כאן), עוד בדרך שיר § שיג § שיח § 01:19, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תודה רבה גם לך, ממתין לעוד... קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 01:31, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לגבי הציקלון בבנגלדש, על פי הקישור שציינת, זה אירע בין הימים ה-22 ל-30 ומשפר ההרוגים היה כ-140,000. כמו כן לגבי הבליץ, אשמח אם תמציא לי מקור. אני רוצה לשבץ זאת במרחב. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 02:01, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אתם מייצרים במזיד משולש ברמודה טמפורלי. בכל יום בשנה היו אסונות. עוזי ו. - שיחה 11:04, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בפרט, הערך על הבליץ לא מזכיר אף מתקפה ביום שישי ה־13 (מבין המתקפות הרבות שמוזכרות בערך). אבל סביר להניח שהיו גם כאלו. בהנחה שיש פיזור אחיד של המיתות, יש סיכוי של משהו כמו אחד למאתיים (או אפילו יותר) למות ביום כזה. לכן סביר להניח שהכרת או תכיר מישהו שמת ביום כזה. Tzafrir - שיחה 11:45, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בקישור זה לא הציקלון המדובר אלא אחר, הוא בקישור לאנגלית. הבליץ על ארמון בקינגהאם היה ביום שישי ה-13. שיר § שיג § שיח § 13:11, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בקישור לאנגלית נאמר שהוא הסתיים ב-13. זה גם נחשב? לגבי הבליץ, האם יש מקור לכך? בערך זה לא מופיע (גם באנגלית לא מצאתי את זה). תודה. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 13:15, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בכל מקרה יש להפריד מעשים שהם פעולות אנושיות (כגון הבליץ) שייתכן שתוכננו מראש להערך בתאריך מסויים (ובכל מקרה, גם אם הבליץ לא אירע ביום שישי ה-13, הרי שהנאצים היו מאד מודעים לסימבוליזם כזה, כמו גם תנועות טרוריסיטיות ואנרכיסטיות) לבין אסונות טבע, שלהערכתי, ללא בדיקה, מתפלגים באופן אחיד יחסית על פני כל הימים והתאריכים. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:55, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לפי הערך האנגלי, ארמון בקינגהאם הופצץ תשע פעמים במהלך המלחמה. שימו לב אם מחשיבים גם הפצצה של הלילה שבו מסתיים יום שישי ה־13 וגם את הלילה שבו מתחיל יום שישי ה־13, מעלים פי 2 את כמות הימים הללו בשנה. ועכשיו יש 2–6 ימים כאלו בשנה. Tzafrir - שיחה 16:55, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

MP3

מה עושים כאשר האזניות של הMP3 עובדות רק בצד אחד, הבעייה אינה באזניות! גם כאשר מחליפים אזניות הבעייה נותרה, ומאידך הבעיה אינה קיימת עם אותן אזניות במכשירים אחרים, יש שם איזה בעייה עם המגעים אם משחקים בזה זה יכול לעבוד בשניהם.

יש תרסיסים לשיפור מגעים חשמליים.‏ Uziel302שיחה 19:32, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
איך משיגים אותם, ואם זה איזה מיוחד שקשה להשגה - האם יש לזה תחליף?95.86.90.3 19:38, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא משהו מיוחד, קיים בחנויות חומרי בנייה וחשמל, גגל "תרסיס מגעים" ותוכל לקנות מאתרים ישראלים.‏ Uziel302שיחה 19:43, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
זה עוזר לסוגים מסויימים של בעיות מגעים. אולי מישהו שמבין בזה יוכל לבדוק את המכשיר ולדעת אם תרסיס יעזור לו.‏ Uziel302שיחה 19:45, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
זה נראה לי של רכבים, תרסיס של שימון למנעולים וכד' יעשה משהו מועיל?--95.86.90.3 19:52, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא. קנה ספריי מגעים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:40, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

טלפון ישראלי בחו"ל

אם ישראלי טס לחו"ל עם הטלפון הנייד שלו, אז כמו שאני שם לב יכולים להתקשר אליו מהארץ. האם עליות השיחה של מי שמתקשר הם כמו לישראל או כמו לחו"ל? האם הוא יכול להתקשר למספר ישראלי בעלות של שיחה לישראל או בעלות של שיחה לחו"ל?

האם יכולים להתקשר אליו ממספר מקומי? האם זה יעלה להם כמו שיחה לישראל?

תבקשה תענו לפי מה שאתם יודעים ולא "תתקשר ל...". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אם מתקשרים ממספר ישראלי אחד למספר ישראלי שני כאשר השני בחו"ל, עלויות השיחה לחו"ל חלות על המספר השני ולא הראשון. הראשון יחווה עלויות של שיחה רגילה בר הראלשיחה 22:27, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בקיצר, אם אתה בחו"ל, אתה משלם על ההפרש כשמתקשרים אליך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:35, 19 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני משלם על שיחות נכנסות לטלפון שלי מישראל? ואם מישהו מתקשר לטלפון שלי ממספר מקומי בחו"ל? האם אני משלם גם או שהוא משלם?

מה זה 4G במונחים של אינטרנט?

במילים פשוטות: מה זה אומר 4G כשמדברים על אינטרנט בטלפון נייד? שואל השאלות - שיחה 16:25, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

בתור התחלה: 4G. אוסף של תקנים שמגדירים את החיבור לטלפון. Tzafrir - שיחה 17:14, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

פתיחת מלחמה בעקבות אזרח אחד

קראתי פעם, ייתכן בקטעי "הידעת?" בויקיפדיה אודות מלחמה שכמעט פרצה בעקבות איזושהיא פעילות של אזרח אחד. אני לא זוכר בדיוק את הפרטים, לדעתי זאת הייתה האימפריה הבריטית שהטילה מצור (ייתכן על קפריסין?) בעקבות איזהשהוא מעשה. ייתכן אף שאותו אזרח היה יהודי. אני יודע שנתתי מעט מאוד פרטים אבל אני מחפש את המקרה הזה ואם מישהו יוכל לעזור זה יהיה נהדר. ברעזרא - שיחה 03:28, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

אולי כוונתך למלחמת אוזנו של ג'נקינס? Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:05, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
Ranbar תודה רבה אבל זה לא זה. אם אני לא טועה זה היה בזמן קצר יחסית (ימים/שבועות בודדים), במהלכו הצי הבריטי צר על איזשהו אי (משום מה נראה לי קפריסין) במהלך אירוע במעורבות אזרח גילברטר(נראה לי). בוודאות בסוף לא פרצה מלחמה וכל האירוע נסוב סביב אדם אחד. נשמע מוכר? ברעזרא - שיחה 09:35, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
שבע שנים לאחר האירוע נתבקש ג'נקינס על ידי גורמים שתמכו ביציאה למלחמה להציג את אוזנו הכרותה בפני הפרלמנט הבריטי...
אתה מתאר מקרה כללי מדי. האימפריה הבריטית יצאה לעשרות מלחמות קטנות וגדולות במהלך המאה ה18 וה19. עליך להיות ספציפי יותר. גילגמש שיחה 09:43, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
Gilgamesh אני יודע שזה כללי מדי, אבל כמה מלחמות פרצו בעקבות אדם אחד? ברעזרא - שיחה 09:44, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אאורקה! מצאתי! מדובר בדוד פסיפיקו. ממליץ לכם לעיין. ברעזרא - שיחה 10:00, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

יפה, ואם כבר ניתן להזכיר את שלמה ארגוב המנוח, שההתנקשות בחייו הציתה את מבצע שלום הגליל. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 10:07, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ואם חורגים מהבריטים: עוד משהו בנוסח מלחמת אוזנו של ג'נקינס (לפעמים העלבון הוא רק תירוץ): תבנית:הידעת? 464 (פרשת בכרי-בוג'נאח). Tzafrir - שיחה 11:42, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מלחמה תמיד נפתחת בגלל אזרח אחד - מנהיג שמחליט לפתוח במלחמה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

למה אין הבדל בעברית מדוברת בין ת דגושה לרפה?

הרי כל האותיות נהגות כמו בהגייה האשכנזית וזו היא האות היחידה היוצאת מן הכלל שהרי בהגייה האשכנזית נהגית תיו רפויה כמו ס מדוע זה לא נתקבל בעברית המדוברת?

ההגייה שהתקבלה היא דווקא ההגייה הספרדית (עם ע' ח' גרוניות ור' מתגלגלת), והיא זאת שהייתה מקובלת ברדיו ובטלוויזיה שנים ארוכות, אבל זאת הייתה גזירה שהציבור האשכנזי לא עמד בה, וכך יצאנו קרחים מכאן ומכאן, מחד, הרוב אינם הוגים ע' וח' ומאידך אין הוגים ת דגושה ושאינה דגושה. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:25, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

זוהי טעות לומר שזוהי ההגייה הספרדית משום שהספרדים הגו צ כס גרונית וכן היו מקומות שבהם הקפידו על ט נחצית ק נחצית ג רפויה וכן לא תיד הם הקפידו על ב רפויה אז אל תאמר שקבלנו את ההגיה הספרדית אלא קבלנו את האשכנזית למעט הח וע והר הלשונית

אני חשוב שה"יצאנו קרחים מכאן ומכאן" זו בדיוק הסיבה. נשאר רק המכנה המשותף הקטן ביותר. מה שכולם יכלו להגות בלי קושי. emanשיחה 15:32, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

לא הבנתי מה קשה בלהגות ת רפה כס

אלמוני, אם להתפלפל, לא היתה "הגייה ספרדית" הומוגנית, אלא הגיות דומות בקהילות שונות עם מכנה משותף רחב (ביחס למה שכונה "הגייה אשכנזית" או "הגייה תימנית"), שכונה "הגייה ספרדית".
ההגייה בעברית החדשה היא מעין היתוך של זו בזו, שתוצאתו היא מערכת עיצורים שדומה מאוד להגייה האשכנזית, ומערכת תנועות והטעמה הדומה להגייה הספרדית. זה לא שקשה היה להגות תו רפה [s]. זו פשוט לא ההגייה שרצו יוצאי אשכנז בתקופת תחיית הלשון לאמץ, אלא דווקא מה שנתפש בעיניהם בתור ההגייה הספרדית. בדיעבד, העיצורים שלא נהגו באשכנז מלכתחילה גם לא נשתרשו בהגיית העברית החדשה. אבל עם הגיית תו רפה [t] לא היתה בעיה: העיצור היה כבר שגור בפיהם עבור תו דגושה. R.G. - שיחה 00:01, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

מהן הסמכויות של יור ועדה בכנסת

האם הוא יכול לפעול בניגוד לדעת הרוב בוועדה?

הוא לא יכול לפעול בניגוד להחלטת הרוב, אבל כמו כל יו"ר הוא יכול לבחור על מה להצביע ומתי, וזה משמעותי. נרו יאירשיחה • כ"ז בחשוון ה'תשע"ז • 11:11, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

נורה שדולקת ברצף במשך 115 שנה (ועדיין ממשיכה)

בעקבות פוסט בפייסבוק נחשפתי לנורה שמאירה כבר משנת 1901 וממוקמת בתחנת כיבוי האש בליברמור, קליפורניה (עובדה הנזכרת גם בסוף הערך ליברמור). "היא תוכננה ע"י אלפרד שייט ויוצרה במפעלו באוהיו. חוט הלהט של הנורה עשוי מפחמן. בתחילה האירה ב60 וואט אך מאז 2013 לאחר נפילת חשמל, מאירה ב4 וואט. הנורה מצולמת ע"י מצלמת רשת 24 שעות ביממה וניתן לראותה מאירה בזמן אמת באתר שהוקם לכבודה. חשוב לציין שבשנת 1924 התאגדו כל יצרני הנורות והחליטו לייצר נורות שלא יפעלו יותר מ1000 שעות. אומרים שמכאן נולד המושג "השבתה מתוכננת" כדי לגרום לצרכנים לצרוך יותר מוצרים.". כעת השאלה שלי, מה יוצר את ההבדל בין המנורה ההיא שכבר דולקת 115 שנים לבין מנורות חוט להט אחרות שבקושי דלקו כמה מאות שעות... האם מדובר בחוט להט מיוחד או במבנה מיוחד או משהו אחר?93.126.88.30 16:13, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

זריקה באפלה: פחמן מול וולפרם? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:19, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
(Centennial Light) אולי שם התשובות ... אמא של גולן - שיחה 16:32, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני זוכר שקראתי על הנורה הזו כילד בספר השיאים של גינס. שיר § שיג § שיח § 17:30, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הסיבה העיקרית היא ההספק הנמוך של הנורה, וזה שלא מכבים ומדליקים אותה. ההספק הנמוך יוצר חום של כאלף מעלות (על פי הצבע) בהשוואה לכ 3000 בנורת להט רגילה. המנעות מכיבוי והדלקה חוסכת את הפיקים של הזרם שיש עקב חוק לנץ. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:23, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אותו קרטל של יצרני נורות החזיק מעמד סדר גודל של עשר שנים (לא זוכר בדיוק. ר' הערך האנגלי של נורה חשמלית. ולא יזיק להוסיף את זה להיסטוריה. וכן, במקור הנורה החשמלית הייתה מפחמן, והמעבר לטונגסטן (וולפרם, שבאופן כללי עדיף) הייתה רק מאוחר יותר. Tzafrir - שיחה 11:30, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

נעילת כניסה לאתר עזרה

היי. יש באג בפיירפוקס. נכנסתי עם הסיסמה שלי אצלם לאתר העזרה, הקלדתי שאלה ארוכה, וקיבלתי תשובה - לא נקלט, כי יש לך הרשאות לקריאה בלבד בדף העזרה. ??? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:10, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

תנועה הרמונית מאולצת

במשוואת תנועת הרמונית מאולצת, ישנה טנגנס זווית המופע. שאלתי היא האם קיים יחס מיוחד בין האנרגיה המתבזבזת חלקי (האנריגה הכוללת או המשתמרת) לבין הטנגנס של זווית המופע, ואם כן מהו היחס? בתודה מראש - אביב

התדירות הטבעית
התדירות המאולצת
גיל כ. (שיחה) ♠ 22:55, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

גיטרה אקוסטית

עד לא מזמן הייתי בטוח שמילים "גיטרה אקוסטית" ו"גיטרה קלאסית" זה מילים נרדפות. עכשיו אני לא בטוח. אם זה לא אותו דבר, מה ההבדל? שואל השאלות - שיחה 13:19, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

לגיטרה קלאסית יש מיתרים מניילון, בעוד שלגיטרה אקוסטית יש מיתרים ממתכת והגוף שלה גדול יותר. Liad Malone - שיחה 15:07, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אוקי. עכשיו יותר שאלה ייעוץ: למישהו שהוא מתחיל מוחלט (לומד אקורדים בסיסיים), ושאין לו שום מטרה להפוך לנגן מקצועי:
איזה כלי עדיף לרכוש? יש להתחשב ברמת הקושי של למידה על הכלים, רמת הקושי של הנגינה, מחיר וכמובן רמת ההנאה שניתן להפיק מהכלי. אין יותר מדי חשיבות לאיכות הסאונד, אלא אם כן הצליל ממש פגום ואז ההנאה היא אפסית. שואל השאלות - שיחה 15:36, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הערה: גיטרה אקוסטית ניתנת לחיבור למגבר, בעוד שכל הקלסיות שאני מכיר לא מתחברות. אני, כגיטריסט, התחלתי לנגן על קלסית ועברתי לאקוסטית בגלל שהיה קשה להופיע בלי חיבור למגבר (כי אני שמאלי). ככה או ככה, שתי הגיטרות די דומות אז זה לא משנה מה תבחר. (שימנשמע?) מה, אין? 15:48, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ואם אין מטרה לנגן מול אנשים ולכן אין צרוך במגבר: עדיף קלאסית? אם אין הבדל משמעותי, איזו זולה יותר? שואל השאלות - שיחה 18:12, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
קלאסית היא לרוב יותר זולה, וגם יותר קל לטפל בה ולשנות את ה"הגדרות" שלה לפי צרכיך. (שימנשמע?) מה, אין? 20:43, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
יש אקוסטיות ב 400 שקל, יש לי אחת כזו. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:58, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
עכשיו אתה אומר... על שלי שילמתי פי כמה וכמה. (שימנשמע?) מה, אין? 20:57, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
למתחיל מוחלט נהוג להתחיל על קלאסית. הצוואר של האקוסטית צר יותר, ולמתחיל יהיה קשה לנגן אקורדים מבלי לחסום מיתרים שהוא לא אמור ללחוץ עליהם. מצד שני, עשויה להתקבל הנאה רבה יותר מהצליל והתהודה החזקה של האקוסטית. לכן, הייתי ממליץ להתחיל על קלאסית זולה או מושאלת, ואם משתפרים וממשיכים, אז לעבור לאקוסטית. Liad Malone - שיחה 20:01, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הערה למה שנכתב כאן בשרשור: נאמר כאן מתוך שגיאה שאקוסטיות מתחברות למגבר בעוד שקלאסיות לא. זו כמובן שגיאה. אני מחזיק גם בקלאסית וגם באקוסטית ושתיהן בעלות חיבור למגבר. יש כמובן גם קלאסיות וגם אקוסטיות ללא חיבור להגברה, זה הכל עניין של בחירה. לגבי עצם השאלה על מה עדיף להתחיל על קלאסית או אקוסטית, זה עניין של טעם אישי, ולטעמי עדיף להתחיל על קלאסית בשל הרכות היחסית של המיתרים שלה.93.126.88.30 23:34, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כפי שאמרתי, מדובר אך ורק בקלסיות שאני מכיר. (שימנשמע?) מה, אין? 10:55, 29 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

איך נבחנים בבגרות חיצונית תלמיד בכיתה יא?

הי לכולם,

אני תלמיד בכיתה יא ורוצה לסיים מוקדם את הבגרויות באנגלית כלומר לגשת אל כולם במכה כבר השנה.

רציתי לדעת איך אני נרשם לבחינה החיצונית? והאם עלי לעדכן את בי"ס בנושא?

תודה

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Pniyot/DarkeyPniya/
ככל הידוע לי, ברגע שאתה עושה בגרות אחת חיצונית, אתה מחויב להמשיך ולקחת את כל הבגרויות בצורה אקסטרנית. עם זאת, דרך בית הספר ישנה אפשרות להקדים בגרויות, בתיאום עם רכז הבגרויות וההנהלה.
א. יש קו מיוחד לתלמידים במשרד החינוך.ב. יש שלוחת הבחינות האקסטרניות שמופעלת על ידי טלדור. בשני המקומות האלה תוכל לשאול על כך, והם אמורים לספק לך מידע מהימן. המלצה שלי לא להסתמך על שלוחת הבחינות האקסטרניות בלבד ובכל מקרה לברר בקו לתלמיד של משרד החינוך. 93.126.88.30 23:30, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

איך לחייג מנייד ישראלי לנייד שוויצרי?

אם מישהו בשווייץ נתן לי מספר: שאני צריך להתקשר אליו. האם צריך להזין עוד מספרים כמו קידומת מדינה יוצאת, קידומת מדינת ייעד, ועוד? 130.60.94.208 18:57, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

ראה כאן. בעיקרון זה 78-123-45-67 - 41+. ‏ Shannen - שיחה 20:47, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

שם של דרגה בחיל הנחתים

סמ"צ, סמ"מ או סמ"ר?

1.מה השם הנכון בעברית עבור הדרגה Staff sergeant בחיל הנחתים של ארצות הברית? סמל צוות או סמל מטה?
2.בצה"ל, הדרגה כידוע לא קיימת אלא כלולה בתוך סמל ראשון. כשאני כותב ערך על חייל אמריקני בדרגה כזאת, הוא יכונה בקיצור סמ"צ/סמ"מ או סמ"ר? מנחם.אל - שיחה 12:44, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

האם ה-KKK הם נוצרים?

קראתי שהם שונאים קתולים והם שורפים צלבים (מתועד בדקה ה-15 בערך בסרטון KKK INSIDE AMERICAN TERROR DOCUMENTARY HD), רואים אותם גם כן מדברים בגנות השחורים, הומוסקסואליים ויהודים. אני מנסה להבין את מכנה המשותף בין הקבוצות הנ"ל ולא כל כך מצאתי. היהודים עשויים להיות לבנים. לא ברור מה ההסברים שלהם נגד היהודים או ההומוסקסואליים אם הם לא דתיים, ואם הם דתיים למה הם מעוניינים בהשמדת השחורים?93.126.88.30 23:34, 25 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

אולי הם פרוטסטנטים.‏ Amitayzl - שיחה 00:52, 26 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הוויקי הגרמנית שמה אותם בקטגוריה טרור נוצרי, Kategorien: Christlicher Terrorismus
ה-KKK קשורים עם כנסיות נוצריות פרוטסטנטיות רדיקליות שדוגלות בעליונות הגזע הלבן, ע"ע זהות נוצרית ותנועת היצירה. אנטי-קתוליות ב-KKK היא מסורת מן התקופה שרבים מן המהגרים האירופים החדשים לארה"ב היו קתולים (אירים, איטלקים, פולנים ועוד). בפועל ה-KKK נגד כל אלו שאינם לבנים אנגלו-סקסים פרוטסטנטים. בחירתו של ג'ון קנדי הקתולי לנשיא הייתה בזמנו מהפכה דומה לבחירתו של אובמה במאה ה-21. H. sapiens - שיחה 15:30, 27 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

איך ללמוד JavaScript?

אני מעוניין ללמוד את שפת JavaScript דרך האינטרנט צעד אחר צעד, מהקל אל הכבד.

את HTML ו־CSS למדתי מהאתר הנפלא W3Schools. האם כדאי לי להמשיך וללמוד JavaScript משם, או שמא למישהו יש המלצה טובה יותר? חשוב לי שיהיו משימות לתרגול כמו ב־W3Schools. לא משנה לי אם הלימוד בעברית או באנגלית. אודה להמלצות ממישהו/י שלמד/ה את השפה באינטרנט (מתייג את 1Or, פשוט, Tshuva, Hexxagonn, RafaelGreen, N100a, אלון סול, החבלן, Freddy9בעלי הידע בJS). ‏Guycn2 · ☎‏19:13, 26 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

תלמד JQuery, תקרא סקריפטים ותנסה להבין מהם עושים (תנסה סקריפטים כמה שיותר חדשים). אורשיחה19:15, 26 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: Guycn2, אני למדתי דרך אקדמיית קהאן... אף פעם לא למדתי מ-W3Schools... תוכל ללמוד משניהם... זוהי דעתך האישית BDaniel - שיחה 19:16, 26 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

יש שם מסויים לדפי אינטרנט שמרוכזים באמצע לעומת כאלו שמתפרסים על כל הדף ?

ויקיפידה על כל הדף פיד פייסבוק מרוכז בעמודה צרה Didschr - שיחה 21:29, 26 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

מרוכז הוא Boxed Layout ועל כל הרוחב הוא wide layout NiD123 - שיחה 16:42, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

מספרי כוכבית

יש דרך לדעת את המספר האמיתי שמאחורי הכוכבית? או האם יש אפשרות להתקשר מחו"ל למספר כוכבית?10:28, 27 בנובמבר 2016 (IST)

יסוד האוויר לפי אריסטו

מה היא מהותו של האוויר לפי אריסטו והפילוסופים היוונים? האם יש לו משקל? אשמח לתשובה עם מקורות מדויקים, תודה 31.44.139.58 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

לפי אריסטו, האוויר, אחד מארבעת היסודות הארציים, שואף לחפש את היסודות האחרים ולחבור עימם ואין לו משקל. According to Aristotle, air is both hot and wet
תודה, אשמח למקורות

שאלה שאני לא יודע איפה לשאול ...

הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

מה השם העברי של הדג Oarfish?

שלום. מישהו יודע מה התרגום/שם בעברית של הדג הזה? פגז - שיחה 22:54, 27 בנובמבר 2016 (IST).[תגובה]

לפי מורפיקס ומאקו (מקורות מפוקפקים, אני יודע) דג המשוט. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:39, 27 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לפי גוגל משוט ... תמונת הוכחה Didschr - שיחה 01:12, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
צריך לפנות לאקדמיה ללשון העברית. אני בטוח שיש להם תרגום רשמי לדג הזה. גילגמש שיחה 09:58, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
איך פונים אליהם ? Didschr - שיחה 15:28, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
יש טופס באתר שלהם. על כל פנים גם בלינק שהבאת זה דג משוט.... אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:06, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לפי הערך למפיריים: דגי משוט. הערך באנגלית: w:Oarfish הוא הפניה לערך על המשפחה Regalecidae. אין ערך מקביל בעברית. אין גם ערך מקביל בעברית לערך w:Giant oarfish (המין) וכן לסוג שמכיל אותו. לכן הלכתי לכיוון השני: שלב אחד למעלה. הסדרה שכוללת את המשפחה היא w:Lampriformes ולזה כבר יש ערך מקביל בעברית. Tzafrir - שיחה 15:50, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני הייתי משתמש באורפיש עד שהאקדמיה תבחר שם עברי. Assafn שיחה 09:55, 29 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כאמור, נראה שכבר יש. בפרט, שמו העברי של w:Giant oarfish הוא דג משט ענק (שוב, לפי הערך למפיריים). מה המקור לשמות בערך זה? Tzafrir - שיחה 11:31, 29 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

ההבדל בין בריטניה לממלכה המאוחדת

היי.
בויקיפדיה קיימת הפניה מבריטניה לממלכה המאוחדת. אם כך, אז מדוע יש 2 קטגוריות לשניהם: קטגוריה:בריטניה וגם קטגוריה:הממלכה המאוחדת.
מהו ההבדל? תודה

--‏Mikey641שיחה 18:27, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

למיטב ידיעתי בריטניה אינה כוללת את צפון אירלנד, הממלכה המאוחדת כן. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:05, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בריטניה הגדולה (GB) היא האי הבריטי, שכולל את אנגליה, ויילס וסקוטלנד. הממלכה המאוחדת (UK) כוללת בנוסף גם את צפון אירלנד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
הוידאו הזה יענה לך על כל השאלות: https://www.youtube.com/watch?v=rNu8XDBSn10 טוסברהינדי (שיחה) 14:28, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

עקרונות וקווים מנחים

אני מנסה למצוא עקרונות וקווים מנחים לאנשי רדיו שהם לא תחנות ארציות, אלא כתבים מקומיים וכו... לצערי לא מצליח. מישהו יכול לכוון אותי? תום - בואו נדבר - החיוך שלך הופך אותי להרבה יותר שמח. 14:45, 29 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

בדרך כלל כדאי לחפש איש אחד שדומה בקווים כלליים באופי תרומתו לאנושות לאדם שעליו אתה רוצה לכתוב ולהתחיל משם. אם לא מצאת, סביר להניח שהאיש שלנו לא יהיה הראשון. לא כן? ביקורת - שיחה 17:22, 29 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ביקורת תודה על תשובתך. השאלה היא האם יש ערך על איש רדיו נניח מרדיו לב המדינה, הוא יכול להיות כקריטריון לאיש רדיו חיפה או רדיו לב הים האדום באילת? מנסה לשאול, אם על פניו הנתונים הם זהים (מלבד כמות המאזינים אני מניח). תום - בואו נדבר - החיוך שלך הופך אותי להרבה יותר שמח. 00:25, 2 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אם יש איש שתחום ההשפעה שלו מצטמצם לפעילות ברדיו האזורי, יהיה קשה לדרג ולחלק בין אזור אחד למשנהו. אני מניח שאין אחד כזה עם ערך. ביקורת - שיחה 00:44, 2 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

מיקרוגל עם גריל

קניתי מיקרוגל וגליתי בתוכו מין רשת מכתית על רגליים (חפשו microwave grill plate בגוגל לתמונות). לא הבנתי איך להשתמש בה. האם הרשת הופכת לוהטת בגלל קרינת המיקרו? זה לא מסוכן להכניס מתכות לתוך מיקרו? והאם פיצה שמכינים על ידי אותה הרשת תהיה מוכנה רק מלמטה ולא מלמעלה?

סתם סקרנות, קנית מכשיר בלי הוראות הפעלה? והתשובה היא כן ולא. היה לי מיקרו שהייתה בו רשת מתכת שלא התלהטה והוא תפקד כמיקרו רגיל או כגריל עם חימום עליון כרצונך. אפשר לבשל במיקרוגל ואחר כך לעבור לגריל להשחמה או להשתמש רק בגריל חימום רק ממעלה שנילי - שיחה 22:16, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

השיר "גשר אלנבי"

בשיר "גשר אלנבי" שכתב ירון לונדון, מתוארת סצנה של הגשר, מעל נהר הירדן, עם נהגים שחוצים אותו. יש כמה חלקים בשיר שלא ברורים לי, ואודה למומחה על הבהרתם(השאלות לפי סדרן בשיר): 1. מיהו אותו "עבדאללה" המתואר? האם הוא דמות של אדם גנרי? ערבי גנרי? או שאולי הוא דמות ספציפית? 2.מה משמעות "גשר ביילי"? 3."המוכס" הוא אדם העובד במכס, אותו מכס שאנו פוגשים היום בחזרה ארצה בשדה התעופה? אם כן, אין אפשרות של "מסלול ירוק", כמו היום? 4.האם ל"סיגריות אל-על" יש קשר לחברת התעופה אל-על? 5."אפנדי" הוא שם משפחה? תואר? 6.פרטי המסע - אם אותו עבדאללה הגיע ממכה, מדוע הוא עובר את הגשר לכיוון "ארץ עמון"(הלא היא ירדן), מה גם שאף אחד משני החלקים האלו(לא ההגעה ממכה לארץ ישראל ולא היציאה מארץ ישראל לירדן) מסתדדרת עם הכיוון של ארם נהריים בהנחה שמדובר בצפון סוריה וטורקיה - לי נראה, מהתבוננות במפה, שאם מעוניינים להגיע לארם נהריים עדיף להמשיך צפונה, ובוודאי שאין סיבה להגיע ממכה עד לארץ ישראל. אם מדובר בהגעה ממכה ארצה, גם היציאה לכווית לא הגיונית - כווית נמצאת בצד השני של ערב הסעודית, ובכלל ממערב למכה. 7.האם "בני הדוד" הוא רמיזה לערבים, בני הדודים שלנו? או שבכלל מדובר בבני דודיו של אותו עבדאללה?

אני אשמח מאוד לתשובה גם לחלק מהשאלות. תודה רבה, איל Eyalweyalw - שיחה 13:18, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

יש קישור לטקסט של השיר? Liad Malone - שיחה 13:23, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מילות השיר. Tzafrir - שיחה 13:43, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ראה בינתיים את הערכים: גשר ביילי, גשר עבדאללה ואפנדי. Liad Malone - שיחה 13:25, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
1. נראה שכן.
3. לא. מכיוון שלא סומכים עליהם שלא יבריחו דברים שונים.
4. סיגריות אל על? שאלה טובה. הן לא מוזכרות בערכים אל על (פירושונים), דובק וסיגריות מספרו. אני מניח שאין שום קשר לחברת התעופה. Tzafrir - שיחה 13:43, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
6. אולי עבדאללה הגנרי הוא כמה עבדאללים שונים? גשר אלנבי היה אז (וממשיך להיות) נקודת היציאה מהגדה לכל מדינות ערב הן לסוריה, הן למכה והן למפרץ. Tzafrir - שיחה 13:46, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
7. שלנו. Tzafrir - שיחה 13:43, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
סיגריות אל על היו סיגריות שיוצרו על ידי חברת דובק. התלבשו על מותג שמציג יוקרה (חוג הסילון כפי שקראו למי שהיה בכלל כסף לטוס לחו"ל אז), יש להניח בהסכמת חברת התעופה הממשלתית דאז. שנילי - שיחה 22:27, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך.Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 10:17, 1 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

פרי במשקל מסוים

מישהו יכול לתת לי כמה דוגמאות לפירות ששוקלים 400 גרם ו-300 גרם? מנחם.אל - שיחה 20:34, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

שלושה פירות שאכלתי השבוע וארבע לפני חודש. מה זה "דוגמאות"? אין לסוג פרי מסויים משקל קבוע בכל "מופעיו". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:36, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
דגל לבן בסדר, תיקון לשאלה: פרי או ירק עם משקל ממוצע של 400 גרם. מנחם.אל - שיחה 20:40, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אשכולית גדולה שוקלת בין 300 ל-400 גרם. רימון גדול שוקל סביב 300 גרם, חציל בינוני שוקל סביב 300 גרם, קישוא גדול יכול להגיע ל-300 גרם. מכיוון שפירות הם בעיקר מים, המשקל הסגולי שלהם קרוב ל-1, אז פרי עם נפח של 300-400 סמ"ק ישקול 300-400 גרם. עבור פרי כדורי זה אומר קוטר של 9~ ס"מ. בברכה, Easy n - שיחה 10:26, 1 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
תודה אסי על התשובה המפורטת. יגאל, לך תאכל אשכולית מנחם.אל - שיחה 11:18, 1 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

עמים עתיקים

קראתי איפה שהוא, שרק עמים מעטים מהעולם העתיק שרדו, ובהם עם ישראל, הסינים והיוונים. הרומאים הוזכרו כדוגמא לעם שהיה משמעותי בזמנו, ולא שרד.

נשאלת השאלה- האם זה נכון? מפני מה ראה אותו כותב/ דובר ביוונים של ימינו המשך של יון העתיקה, ואילו באיטלקים הוא לא ראה המשך של רומא העתיקה? האם יש קריטריון מקובל מתי להחשיב עם כהמשך לעם קדום, ומתי מתייחסים אליו כעם חדש [שכולל בתוכו צאצאים מעם קדום שהפסיק להתקיים]? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מה זה המושג "גלולה אדומה" כשהוא נאמר כלפי הפמיניזם?

ניסיתי לחפש בגוגל ויצאתי מבולבל לגמרי. 93.126.88.30 22:43, 3 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]