לאקי לוצ'יאנו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ב - 1931 תכנן עם ידידו [[מאיר לנסקי|לנסקי]] את השתלטות הדור הצעיר על המאפיה, וכצעד ראשון החליט לרצוח את מפקדו ג'ו מסריה, הוא הזמין אותו למסעדה וכאשר לוצ'יאנו הלך לשרותים נכנסה קבוצת אנשים ורצחה את מסרייה. הרוצחים היו קבוצה מעורבת של איטלקים ויהודים, כשעליהם נמנים [[אלברט אנסטסיה]], [[באגסי סיגל|בן סיגל]], ג'ו אדוניס, ורד לוין. |
ב - 1931 תכנן עם ידידו [[מאיר לנסקי|לנסקי]] את השתלטות הדור הצעיר על המאפיה, וכצעד ראשון החליט לרצוח את מפקדו ג'ו מסריה, הוא הזמין אותו למסעדה וכאשר לוצ'יאנו הלך לשרותים נכנסה קבוצת אנשים ורצחה את מסרייה. הרוצחים היו קבוצה מעורבת של איטלקים ויהודים, כשעליהם נמנים [[אלברט אנסטסיה]], [[באגסי סיגל|בן סיגל]], ג'ו אדוניס, ורד לוין. |
||
מותו של מסריה איפשר למרנזנו להשתלט על המאפייה, הוא הכריז על לוצ'יאנו כסגנו, וכינס אסיפה בה התווה את עתידו של העולם התחתון, כל ארגוני הפשע האיטלקי חולקו ל[[חמש המשפחות|חמש משפחות]], ונבחרה מועצה שתפקידה לגשר במריבות בין המשפחות, חצי שנה לאחר מכן |
מותו של מסריה איפשר למרנזנו להשתלט על המאפייה, הוא הכריז על לוצ'יאנו כסגנו, וכינס אסיפה בה התווה את עתידו של העולם התחתון, כל ארגוני הפשע האיטלקי חולקו ל[[חמש המשפחות|חמש משפחות]], ונבחרה מועצה שתפקידה לגשר במריבות בין המשפחות, חצי שנה לאחר מכן החל לוצ'יאנו לחשוש שמרנזנו רוצה להיפטר ממנו ומחבריו, הוא שלח את לנסקי לתכנן את חיסולו של מרנזנו, לנסקי בחר קבוצה של פושעים יהודיים שאינם מוכרים לאנשיו של מרנזנו, ובמסווה של סוכני אלכוהול פדרלים הם נכנסו למפקדתו של מרנזנו, וירו בו למוות. במלחמת העולם השניה סייע לפלישה האמריקנית לסיציליה, על ידי קשריו עם חברי המאפיה בסיציליה, ובעקבות כך למרות שהיה במאסר שוחרר ב - 1946, וגורש מארה"ב לאיטליה. הוא מת בגיל 64 מבעיית לב. |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
גרסה מ־14:39, 4 בדצמבר 2016
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה. | |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
צ'ארלס "לאקי" לוצ'יאנו (Charles "Lucky" Luciano; נולד בשם סלבטורה לוּקניה) (24 בנובמבר 1897 – 26 בינואר 1962) הוא מהמאפיונרים האיטלקים הבולטים אשר פעלו בניו יורק וממייסדי הפשע המאורגן בארצות הברית. יחד איתו ייסדו את המאפיה האמריקנית שני ידידיו, מאיר לנסקי ובאגסי סיגל.
ביוגרפיה
נולד בסיציליה ב - 1897, היגר לארה"ב ב - 1906 והתערה בעולם הפשע הסיציליאני-ניויורקי, הכרותו עם מאיר לנסקי החלה בתגרת רחוב ביניהם שלאחריה התידדו.
ב- 1927 הגרו לארה"ב רבים מתושבי קסטלמרה שבסיציליה, מנהיגם היה סלבטורה מרנזנו, משהתבססו בניו יורק פרצה מלחמה בינם לבין אנשי מסריה, מלחמה זו נודעה בשם מלחמת הקסטלמרים, במהלך המלחמה לוצ'יאנו היה מהבכירים בצדו של ג'ו מסריה, ב - 1929 נחטף לוצ'יאנו לרכב הוכה ונדקר והושלך לחוף הים כשהוא פצוע קשה, למרות פציעתו החלים וזכה מאז לכינוי "לאקי" (בר מזל).
ב - 1931 תכנן עם ידידו לנסקי את השתלטות הדור הצעיר על המאפיה, וכצעד ראשון החליט לרצוח את מפקדו ג'ו מסריה, הוא הזמין אותו למסעדה וכאשר לוצ'יאנו הלך לשרותים נכנסה קבוצת אנשים ורצחה את מסרייה. הרוצחים היו קבוצה מעורבת של איטלקים ויהודים, כשעליהם נמנים אלברט אנסטסיה, בן סיגל, ג'ו אדוניס, ורד לוין.
מותו של מסריה איפשר למרנזנו להשתלט על המאפייה, הוא הכריז על לוצ'יאנו כסגנו, וכינס אסיפה בה התווה את עתידו של העולם התחתון, כל ארגוני הפשע האיטלקי חולקו לחמש משפחות, ונבחרה מועצה שתפקידה לגשר במריבות בין המשפחות, חצי שנה לאחר מכן החל לוצ'יאנו לחשוש שמרנזנו רוצה להיפטר ממנו ומחבריו, הוא שלח את לנסקי לתכנן את חיסולו של מרנזנו, לנסקי בחר קבוצה של פושעים יהודיים שאינם מוכרים לאנשיו של מרנזנו, ובמסווה של סוכני אלכוהול פדרלים הם נכנסו למפקדתו של מרנזנו, וירו בו למוות. במלחמת העולם השניה סייע לפלישה האמריקנית לסיציליה, על ידי קשריו עם חברי המאפיה בסיציליה, ובעקבות כך למרות שהיה במאסר שוחרר ב - 1946, וגורש מארה"ב לאיטליה. הוא מת בגיל 64 מבעיית לב.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ריץ' כהן, יהודים קשוחים, תרגמה עפרה אביגד, הוצאת מודן, 1998.
- מייק דש, המשפחה הראשונה: טרור, סחיטה והולדת המאפיה האמריקאית, תרגמה דבי אילון, ספרי עליית הגג, 2011.
