אנדריי רבס – הבדלי גרסאות
מ ←ביוגרפיה: פרטים |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בעקבות סיפוח טרנסילבניה להונגריה נשלח ב-[[1943]] ל[[עבודות כפייה]] ב[[סרביה]] ולאחר מכן לחזית הרוסית ב[[אוקראינה]], משם הצליח לברוח בחזרה לבודפשט כשהוא מתחזה ל[[קתוליות|קתולי]]. הוריו, אחיו, רעייתו ובנו נספו בשואה. |
בעקבות סיפוח טרנסילבניה להונגריה נשלח ב-[[1943]] ל[[עבודות כפייה]] ב[[סרביה]] ולאחר מכן לחזית הרוסית ב[[אוקראינה]], משם הצליח לברוח בחזרה לבודפשט כשהוא מתחזה ל[[קתוליות|קתולי]]. הוריו, אחיו, רעייתו ובנו נספו בשואה. |
||
לאחר המלחמה שב רבס לטרנסילבניה, נישא בשנית ונולד לשניים |
לאחר המלחמה שב רבס לטרנסילבניה, נישא בשנית ונולד לשניים בן. השלטונות הקומוניסטים הרומנים הלאימו את רכוש המשפחה אולם הותירו לרבס סטודיו בו המשיך לפסל. בנוסף, עיצב כיכרות בערים שונות ב[[רומניה]]. |
||
ב-[[1959]] עלה לישראל עם משפחתו והתיישב ב[[חולון]]. בשנים [[1961]]–[[1963]] הקים והפעיל [[תיאטרון בובות]] בשם "גיל-גל". התיאטרון הציג את "אלדין" ו"[[נאסר א-דין]]" ברחבי הארץ. [[דליה פרידלנד]] ו[[משה טימור]] |
ב-[[1959]] עלה לישראל עם משפחתו והתיישב ב[[חולון]]. בשנים [[1961]]–[[1963]] הקים והפעיל [[תיאטרון בובות]] בשם "גיל-גל". התיאטרון הציג את "אלדין" ו"[[נאסר א-דין]]" ברחבי הארץ. [[דליה פרידלנד]] ו[[משה טימור]] |
||
גרסה מ־11:12, 5 בדצמבר 2016
אנדריי רֶבֶס (André Révész; ברומנית:Andrei Révész 1912 – 24 בדצמבר[1] 1999) היה פסל וצייר ישראלי.
ביוגרפיה
נולד בטרגו מורש שבטרנסילבניה (אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום ברומניה) למשפחה אמידה. אביו היה סוחר והחזיק במלון ובחנות לספרים ומכשירי כתיבה במרכז העיר. כבר בגיל צעיר למד ציור ופיסול. בשנת 1930 נסע לבודפשט, שם התקבל לאקדמיה לאמנות. כיוון שהחליט שהלימודים באקדמיה שמרניים מדי, עזב לפריז, שם המשיך בלימוד פיסול באקדמיה הלאומית. פסליו הוצגו בגלריות בפריז ובבודפשט. הוא נשאר בפריז עד לכיבושה בידי הנאצים ב-1940 ואז שב לטרגו מורש, נישא ונולד לו בן. בעקבות סיפוח טרנסילבניה להונגריה נשלח ב-1943 לעבודות כפייה בסרביה ולאחר מכן לחזית הרוסית באוקראינה, משם הצליח לברוח בחזרה לבודפשט כשהוא מתחזה לקתולי. הוריו, אחיו, רעייתו ובנו נספו בשואה.
לאחר המלחמה שב רבס לטרנסילבניה, נישא בשנית ונולד לשניים בן. השלטונות הקומוניסטים הרומנים הלאימו את רכוש המשפחה אולם הותירו לרבס סטודיו בו המשיך לפסל. בנוסף, עיצב כיכרות בערים שונות ברומניה.
ב-1959 עלה לישראל עם משפחתו והתיישב בחולון. בשנים 1961–1963 הקים והפעיל תיאטרון בובות בשם "גיל-גל". התיאטרון הציג את "אלדין" ו"נאסר א-דין" ברחבי הארץ. דליה פרידלנד ומשה טימור נמנו על השחקנים שדיבבו את הדמויות. רבס העביר את ניהול התיאטרון למפעילי הבובות ותוך זמן קצר הפסיק התיאטרון את פעילותו. בשנת 1971 רכש סטודיו וגלריה ביפו העתיקה. את הסטודיו והגלריה ניהלה אשתו.
ב-1967 הוענק לו פרס נורדאו הניתן לאמנים יוצאי הונגריה. ב-1999 הוענק לו התואר יקיר העיר חולון.
האנדרטאות החשובות שלו בישראל הן:
- אנדרטת האנייה סטרומה בכיכר סטרומה בחולון.
- אנדרטת לוחמי גטו ורשה בקיבוץ מעלה החמישה.
ב-2014, במסגרת מפעל הנצחת אמנים ואנשי במה של עיריית תל אביב, נקבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו של רבס בסמטת נתיב המזלות 3 ביפו העתיקה.
-
אנדרטה ללוחמי גטו ורשה בקיבוץ מעלה החמישה -
אנדרטה להנצחת האוניה סטרומה, בכיכר סטרומה בחולון.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מרכז מידע לאמנות ישראלית
פרמטרים [ מספר, שם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אנדריי רבס, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל- אנדריי רבס באתר עיריית חולון
- אנדריי רבס באתר מרכז תיאטרון בובות חולון
הערות שוליים
- ^ אנדריי רבס באתר חברה קדישא ת"א–יפו.