לוי יצחק מברדיצ'ב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Zevlander (שיחה | תרומות)
קישור חיצוני
שורה 50: שורה 50:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{הספרייה הדיגיטלית||ספר קדושת לוי|bk001973945}} {{כ}}
* {{הספרייה הדיגיטלית||ספר קדושת לוי|bk001973945}} {{כ}}
* [https://www.sefaria.org/Kedushat_Levi ספר קדושת לוי,] טקסט מוקלד עם תרגום אנגלית באתר [https://www.sefaria.org Sefaria]
* {{דעת|[[אברהם כהנא]]|daat/history/hasidut/kahana5-2.htm|ר' לוי יצחק מברדיטשוב בעל "קדושת לוי", מתוך "ספר החסידות", ורשה תרפ"ב}}
* {{דעת|[[אברהם כהנא]]|daat/history/hasidut/kahana5-2.htm|ר' לוי יצחק מברדיטשוב בעל "קדושת לוי", מתוך "ספר החסידות", ורשה תרפ"ב}}
* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=463&safaid=6 ר' לוי יצחק מברדיטשוב], באתר "MyTzadik"
* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=463&safaid=6 ר' לוי יצחק מברדיטשוב], באתר "MyTzadik"

גרסה מ־15:36, 8 בדצמבר 2016

חתימתו

רבי לוי יצחק רוסקוב מברדיצ'ב (ה'ת"ק, 1740 - כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי. ידוע בכינויו סנגורם של ישראל.

תולדות חייו

רבי לוי יצחק נולד בשנת ה'ת"ק לרבי מאיר (שהיה אב"ד זמושץ'[1]) ושרה-סאשה רוסקוב בהוסקוב. היה ידוע בצעירותו בכינוי העילוי מירופלב. נישא לפערל, בתו של הרב ישראל פרץ מלברטוב (נכדו של רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל ראב"ד ז'ולקווה בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל[2]) וכשנפטרה הייתה בת יותר ממאה שנה. אחר חתונתו נסע למגיד ממעזריטש אצלו למד כמה שנים.

בשנים 1761 עד 1765 כיהן כרב ברוטשוול, מ-1765 רב בז'לחוב. ב-1776 עבר לפינסק[3], שם כיהן כרב וראש ישיבה. בשנת 1785 הודח ממשרתו בפינסק, עקב חתימת ראשי הקהל על החרם נגד החסידים, ועבר לעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה, שם ייסד קהילה חסידית בה כיהן כרב עד יום פטירתו.

ר' לוי יצחק התפרסם כמי שנהג ללמד זכות על כל יהודי, גם על חוטאים ופושעים, כפי שמתארים סיפורי חסידים רבים. מיוחסת לו תחינה מפורסמת למוצאי שבת שפותחת במילים "גאט פון אברהם", אך היא קדומה בהרבה לזמנו ואולי מדובר בגרסה שלו לתחינה המקורית.

נפטר בכ"ה בתשרי ה'תק"ע. מקום קבורתו בעיר ברדיצ'ב מושך אליו מתפללים ותיירים רבים.

בשנת 2013 הוקמה באוניברסיטת בר-אילן הקתדרה לחקר החסידות על-שם ר' לוי יצחק מברדיטשב[4].


תקופת חייו של הרב לוי יצחק מברדיצ'ב על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


מתלמידיו

צאצאיו

אחת מבנותיו הייתה מאורסת לרב דב בער, בנו של רבי שלום שכנא מפראהביטש אך הוא נפטר לפני החתונה.

מספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    צבי אלימלך קאליש, תולדות המחבר, פרק א, באתר היברובוקס
  2. ^ בעל ה"קיקיון דיונה". היה חתנו של רבי מאיר רבה של בריסק בנו של רבי שאול וואהל.
  3. ^ יצחק אלפסי, שנה בשנה תשס"ג.
  4. ^ אתר הקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב באוניברסיטת בר-אילן
  5. ^ תולדות אהרן.
  6. ^ רבי אליעזר היה אביו של רבי משה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך בבוטושאן (חותנם של רבי ישראל מרוז'ין ורבי יחיאל מיכל מקשיבקא) וחותנו של רבי ישראל בער מסטפין. אביו של רבי אליעזר היה רבי ישראל איסר רבה של פינסק נכדו (בן חתנו) של רבי איסר שהיה בנו של רבי משה מלובלין (בעל ה"מהדורא בתרא" וחתנו של המהרש"א) וחתנו של רבי אברהם בן רבי ליטמן חתן המהר"ם מלובלין ונכד הרמ"א, מהר"ם מפאדובה ומהר"י מינץ. כמו כן רבי איסר היה נכדו של רבי יום-טוב ליפמן הלר.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.