הרמס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תוספת פרק. , הרחבה
מ שוחזר מעריכות של 84.110.235.128 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh
שורה 65: שורה 65:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{מטח|אהרון שבתאי|הקוסמולוגיה והאלים האולימפים: הולדת הרמס|1736}}
* {{מטח|אהרון שבתאי|הקוסמולוגיה והאלים האולימפים: הולדת הרמס|1736}}
* רות נצר, הרמס-מרקורי - אל התהליך הפרדוקסלי. בתוך: מסע אל העצמי - אלכימית הנפש. מודן. 2004. פרק י"א.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־19:57, 23 בדצמבר 2016

הרמס
קנקן שמן המתאר את הרמס מחזיק במטהו המפורסם, יוון, 470-480 לפני הספירה
קנקן שמן המתאר את הרמס מחזיק במטהו המפורסם, יוון, 470-480 לפני הספירה
תפקיד שליח האלים
תרבות המיתולוגיה היוונית
מקום מגורים אולימפוס
אלים מקבילים מרקוריוס (מיתולוגיה רומית)
תחות (מיתולוגיה מצרית)
אב זאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם מאיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Antianeira, Daeira עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Eleusis, Bounos, Tryphon, הרמפרודיטוס, סילנוס, דפניס, פריאפוס, Arabos, איודורוס, טיכה, Aptale, Eurestus, Samon son of Hermes, Antias, Eurymachus, Cynosurus, Dolops, Pharis, Ceryx, Prylis, Eurytus, Angelia, Abderus, Autolycus, Echion, Cephalus, Damascus, פאן, Cydon, Damascus, מירטילוס, Norax, Polybus of Sicyon, Aethalides, Palaestra עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרמסיוונית: Ἑρμῆς) הוא אל מהמיתולוגיה היוונית. הרומאים זיהו אותו עם אלָם מרקוריוס. הרמס הוא אל אולימפי אשר היה אהוד מאוד על היוונים אך לא נחשב לאל מהדרגה הראשונה. הוא היה מעורה בענייניהם של בני האדם והוא שלימד אותם לשקול, לספור, למדוד ולכתוב.

במקרא הוא מוזכר פעם אחת - בשם "כוכב" (שמו העברי של כוכב מרקורי), ”וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם” (ספר עמוס, פרק ה', פסוק כ"ו). בלשון התלמוד הוא ומרקוריוס נקראים "מרקוליס".

ייתכן שפירוש שמו ביוונית "גלעד, ערימת אבנים".[1]

תיאורו של הרמס

הרמס מתואר במיתולוגיה כנועל סנדלים בעלי כנפיים (אשר הביאו אותו במהירות ממקום למקום), חובש כובע בעל כנף ומחזיק במטה שעליו מפותלים שני נחשים חיים, הידוע כקדוקאוס.
כמגן וכפטרון של סחר וארצות רחוקות, כלי המלחמה שלו אינם יווניים. בעת קרב הוא מתואר כלובש שריון עור או שריון קל אחר. כלי נשקו המועדף הוא חרב מעוקלת (סימיטר), המיועדת לכריתת ראשים.

מיתוסים

הולדתו וימיו הראשונים של הרמס

הרמס הוא בנם של זאוס, מלך האלים, ושל הנימפה מאיה אשר אותה נהג זאוס לבקר במערתה שבהר קילנה בזמן שהרה, אשתו, ישנה. בגלל שהיה בן של נימפה, ולא של אלה, הוא היה דומה גם לבן אדם וגם לאל: אמנם היה בן-אלמוות, אך נאסר עליו לאכול בשר (שכן זה יגרום לו להפוך לבן תמותה) והוא לא גר מלכתחילה על האולימפוס, הר משכנם של האלים.

הרמס ואפולו

הרמס היה פיקח כבר מלידתו ובנה את הלירה הראשונה משריון של צב כשהיה בן יום אחד בלבד. תמורת הנבל שהמציא, הסכים אפולו, האל חובב המוזיקה להפוך את הרמס ואת אימו לאלים. הרמס לימד את אפולו לפרוט על מיתרי הנבל. לאחר שהפך הרמס לאחד מהאלים האולימפיים, הוא המציא גם את חליל הרועים. אפולו ידע שהרמס הוא אל פיקח וערמומי, חשש ממנו ולכן השביע אותו אמונים. בתמורה נתן לו אפולו את המטה הפלאי שמשמש אותו (הקדוקאוס).

הגירוש מהאולימפוס

מסופר כי הרמס אהב לעשות מעשי קונדס ושטות, ולא פעם הרגיז את שאר האלים. בין השאר גנב לארס את חרבו, החביא לפוסידון את קלשונו, לקח לזאוס את שרביטו, ועוד. זאוס, שזעם על מעשיו של הרמס, החליט לשלח אותו מעל פניו וסילק אותו מהאולימפוס. אולם, כעבור תקופה מסוימת, הרגיש זאוס בחסרונו של הרמס, וגם שאר האלים השתעממו בלי מעשי הקונדס שהיו מעצבנים ומרגיזים, אך גם מצחיקים ומהנים. זאוס החליט למחול להרמס, והרשה לו לשוב לביתו שעל האולימפוס.

פסל הרמס בגני ורסאי

מלחמת טרויה

במלחמת טרויה הרמס תמך ביוונים, הלא הם האכיים. הוא נטל על עצמו את המלחמה בלטו, אמם של התאומים הקשתים ארטמיס ואפולו. הוא נלחם בעוז ופצע את לטו קשות. גם לאחר סיום המלחמה הוא עזר ליוונים.

אדיסאוס וקירקה

כאשר פגש אודיסאוס בקירקה, הרמס נתן לו עשב קסום שהדף את הכשפים של קירקה. בזכות הרמס אודיסאוס התחבב על קירקה ועזב את האי שלה בשלום.

הרמס וארגוס

כאשר זאוס אנס את הנימפה איו, הרה גילתה זאת והגיעה למקום. זאוס הפך את איו לפרה כדי שהרה לא תגלה את מעשיו. הרה לקחה את הפרה לעצמה וכשומר הפקידה את ארגוס, הענק מרובה העיניים. ארגוס נתן לאלף עיניו לישון בתורות, כך שתמיד ראה.
זאוס לא היה יכול לראות עוד בסבלה של איו ולכן שלח את הרמס להצילה ולקטול את ארגוס. הרמס, מחופש לרועה צאן, ישב לצידו של ארגוס וסיפר לו על המצאת חליל הפאן. ארגוס השתעמם ונרדם. הרמס העמיק את השינה באמצעות מטהו (הקדוקאוס ניחן בקסם המביא שינה) ואז קטל את ארגוס באמצעות החרב המעוקלת שלו. הרה הגיעה במהירות אבל זאוס שכנע אותה לרחם על איו. זאוס הפך את איו חזרה לנימפה והרה שיבצה את עיני ארגוס על הטווס, החיה מקודשת לה.

תפקידיו של הרמס (ומחליפיו, האלילים הזוטרים)

ראו גם

לקריאה נוספת

אפי זיו, סודות אלי האולימפוס, אור יהודה: כנרת, זמורה, ביתן, 2013, עמ' 211-234, מסת"ב 9789655525694

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משמעות השם (באנגלית)