התנועה לעצירת הנסיגה מסיני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטגוריה: מחאה בישראל
שורה 1: שורה 1:
'''התנועה לעצירת הנסיגה מסיני''' הייתה תנועת מחאה ימנית נגד פינוי חצי האי [[סיני]] במסגרת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]].
'''התנועה לעצירת הנסיגה מסיני''' הייתה תנועת מחאה [[ימין (פוליטיקה)|ימנית]] נגד פינוי [[חצי האי סיני]] במסגרת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]].


==רקע==
==רקע==

גרסה מ־18:46, 28 בדצמבר 2016

התנועה לעצירת הנסיגה מסיני הייתה תנועת מחאה ימנית נגד פינוי חצי האי סיני במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים.

רקע

לאחר שחרור חצי האי סיני במלחמת ששת הימים, הקימה ישראל מספר ישובים בסיני, כשהגדול מביניהם היה ימית. בנוסף הוקמו מספר בסיסי צבא ושדות נפט.

ב-17 בספטמבר 1978 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים.

ההסכם קבע, בין השאר, את קו עקבה-רפיח כקו הגבול בין ישראל למצרים, ופינוי של כלל ישובי חצי האי סיני.

על אף שרוב מתיישבי חבל ימית התפנו מרצון, טענו בחוגי הימין כי אין לוותר על שטחי ארץ ישראל, ועל כן החלו להיאבק נגד הפינוי.

התנועה לעצירת הנסיגה מסיני היה הגוף המרכזי שאיחד את מתנגדי הנסיגה, והוא הורכב בעיקר מאנשי גוש אמונים. התנועה זוהתה עם עמדות מפלגת התחיה.

פעילות

התנועה אירגנה פעילות מחאה בכל רחבי הארץ נגד הנסיגה מסיני.

במסגרת המאבק נערכו הפגנות המוניות, בין השאר מול בית ראש הממשלה, ונערכה פעילות הסברתית נרחבת.

הבאת מתיישבים לחבל ימית

התנועה לעצירת הנסיגה התמקדה בהבאת אנשים מכל רחבי הארץ להתיישב בבתים שננטשו על ידי תושביהם, שהתפנו מרצון, על מנת להקשות על פינוי היישובים.

בנוסף הקימה התנועה מספר יישובים חדשים בחצי האי סיני: עצמונה, מעוז הים וחצר אדר. לאחר שפונה היישוב חצר אדר הוקם במקום סמוך חצר אדר ב', ולאחר שהוא פונה - חצר אדר ג' וכן הלאה עד חצר אדר ה'.

המאבק בעת פינוי העיר ימית

בעת פינוי העיר ימית נאבקו פעילי התנועה בחיילי צה"ל שהגיעו לפנותם מן העיר. הפעילים התבצרו על גגות הבתים, על אנדרטת עוצבת הפלדה, ובמקלט במרכז העיר.

המאבק עם המתבצרים על הגגות, בעיקר אנשי גוש אמונים בהנהגת הרב משה לוינגר, גלש מהר מאוד לאלימות, והם פונו בסיוע זרנוקי מים וכלובי מתכת.

עם המתבצרים על גבי אנדרטת עוצבת הפלדה, בעיקר סטודנטים בהנהגת צחי הנגבי, הגיע אלוף פיקוד הדרום חיים ארז להסכם פינוי מרצון.

במקלט במרכז ימית התבצרו אנשי תנועת כך, ואיימו בהתאבדות אם ינסו לפנותם. לאחר הריסת רוב בתי העיר הם התפנו מרצון, בהוראתו של הרב מאיר כהנא.

פעילים מרכזיים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ מאוחר יותר אמר הנגבי כי טעה במאבקו נגד פינוי ימית, מכיוון שחשב שמדובר בנסיון הטעיה של מצרים