ארבעה טורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:00, 29 בדצמבר 2016

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

תהליך כתיבתו

כאשר נוכח רבי יעקב בן הרא"ש בריבוי המחלוקות ההלכתיות בזמנו החליט לחבר את הספר וכך כתב בהקדמתו: "יען כי ארכו לנו הימים בגלותנו ותשש כוחנו, ושמם לבנו, ורפו ידינו, ונשתבשו הסברות וגדלו המחלוקות ורבו הדעות ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות...".

תחילה עשה קיצור מהלכות אביו הרא"ש ומתשובותיו בשם "ספר הרמזים" או "סימני אשר"י" שנדפס בהוצאות התלמוד בשם קיצור פסקי הרא"ש. על בסיס ספר זה כתב את חיבורו "ארבעה טורים" כאשר הוא נצמד לכלל שקיבל מאביו להביא מקורות מהתלמוד וראיות לדבריו (שלא כדרכו של הרמב"ם) ולכן ציין בספר את מקורותיו וכן ציין את חילוקי הדעות בין הפוסקים שקדמו לו, או בינו לבינם.

כתיבתו הסתיימה בשנת ה'ק' (1340~). הספר התפשט בכל התפוצות והוא הספר העברי השני שנדפס (שנת 1475). כיום נפוצות במיוחד מהדורות מוגהות חדשות של הספר הכוללות הערות, פירושים ותוספות. ספר זה הוא המקור למבנה ולניסוח של רוב ההלכות בספר שולחן ערוך שנכתב כשלש מאות שנה מאוחר יותר, בידי רבי יוסף קארו, שבנוי כקיצור לפירושו על ספר ארבעה טורים, הנקרא בית יוסף.

מקורותיו

מקורותיו מקיפים את כל הספרות הרבנית שקדמה לו והוא מזכיר את ספרות הגאונים, מהראשונים: רבנו חננאל, רבנו נסים, רבנו גרשום, רש"י וחכמי צרפת בעלי התוספות ועוד, חכמי אשכנז: ראב"ן, ראבי"ה, מהר"ם מרוטנברג ועוד, וחכמי ספרד ובראשם הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן ועוד. הספר מאחד את תורתם של חכמי צרפת אשכנז וספרד, ואוסף את מנהגי הארצות השונות בעיקר בענייני תפילה. הוא מביא מדבריהם ובהרבה מקומות חולק, ובכל מחלוקת עם הראשונים הוא מביא את מסקנת אביו הרא"ש וברוב ככל המקרים מכריע כמותה. מגוון הדעות המוצג בטור היווה את הסיבה בגללה בחר רבי יוסף קארו לכתוב את חיבורו, הבית יוסף, כביאור לטור.

מבנה הספר ותוכנו

"ארבעה טורים" (ובעקבותיו השולחן ערוך) מתחלק לארבעה חלקים:

טור אורח חיים - סדר יומו של האדם מקומו עד שכבו: תפילות, שבת, חגים וכדומה, מבוסס על חכמי אשכנז וצרפת ומביא דברי מוסר ומנהגים מחסידי אשכנז ומחוגי המהר"ם מרוטנברג.
טור יורה דעה - על הלכות איסור והיתר, דומה במבנהו לספר תורת הבית של הרשב"א.
טור אבן העזר - על הלכות אישות, מבוסס על המשנה תורה לרמב"ם בספר נשים.
טור חושן משפט - על הלכות ממונות ונזיקין, בנוי על ספר התרומות לר' שמואל הספרדי, ועוד מחכמי ספרד.

כתבי יד ומהדורות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קיימים עשרות כתבי יד של ספר ארבעה טורים.

בין כתבי היד החשובים נמנה כתב היד שבספרייה הבריטית בלונדון משנת ה'רל"ד וכן כתב יד שבספרייה הלאומית בפריז, מספר 424.

הספר נדפס לראשונה בשנת 1475 בכפר פיובה די סאקו בצפון איטליה, אחריו בקושטא בשנת ה'רנ"ב, ובשנת 1610.

בשנים האחרונות יצאו לאור מהדורות חדשות של ספר ארבעה טורים, המבוססות על כתבי היד והדפוסים הראשונים. תחילה יצאה לאור מהדורת "שירת דבורה", בשיתוף פעולה בין מכון שירת דבורה ומכון ירושלים. בעקבות מהדורה זו יצאה לאור מהדורת "המאור".

הפירושים על הספר

פסקה זו נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר ההודעה הזו. אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך את הפסקה, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחת המשתמש.

הפירוש הראשון שנכתב באופן מלא על ספר ארבעה טורים הוא ביאורו של רבי יצחק אבוהב. ציטוטים מהחיבור הובאו כבר בחיבורו של רבי יוסף קארו, "בית יוסף", אך החיבור הודפס במלואו מתוך הכתב יד רק בראשית המאה ה-21. תפוצתו של הספר, ובעיקר הרחבת ההלכות שבו עם רוב דעות הפוסקים השונות,^[1] הביאה את רבי יוסף קארו לכתוב עליו את חיבורו "בית יוסף", מה שהיווה בסיס לחיבור שולחן ערוך שבא בעקבותיו. אחריו כתב הרמ"א על הספר את חיבורו "דרכי משה", בו הוא מוסיף בעיקר את פסקי הראשונים האשכנזים. פרשנים עיקריים נוספים ל"טור" הם: ספר "בית חדש" לר' יואל סירקיש, ספר "דרישה ופרישה" לר' יהושע פלק כ"ץ האשכנזי, וספר "כנסת הגדולה" לר' חיים בנבנישתי הספרדי. הגהות ופירושים רבים נכתבו על הטור אך לא כולם הובאו לדפוס.

קישורים חיצוניים

הספר, דפוס משנת ש"ע להורדה מאתר HebrewBooks
"תורת הטור" - "ארבעה טורים" מסודרים על חמשה חומשי תורה, עם הארות וחדושים בהלכה ואגדה, מאת הרב משה שטינברג, להורדה מאתר HebrewBooks
הרא"ש הרשב"א הטור, שיעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.

הערות שוליים

^ רבי יוסף קארו, בית יוסף, הקדמה, ד"ה על כן.

[1] רבי יוסף קארו, בית יוסף, הקדמה, ד"ה על כן.

[1]

@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 ==הפירושים על הספר==
 {{בעבודה|פסקה=כן}}
-תפוצתו של הספר, ובעיקר הרחבת ההלכות שבו עם רוב דעות הפוסקים השונות,{{הערה|רבי יוסף קארו, בית יוסף, הקדמה, ד"ה על כן.}} הביאה את רבי [[יוסף קארו]] לכתוב עליו את חיבורו "[[בית יוסף]]", מה שהיווה בסיס לחיבור [[שולחן ערוך]] שבא בעקבותיו. [[הרמ"א]] כתב על הספר את חיבורו "דרכי משה" בו הוא מביא את פסקי האשכנזים הראשונים. פרשנים עיקריים נוספים ל"טור" הם: ספר "בית חדש" לר' [[יואל סירקיש]], ספר "דרישה ופרישה" לר' [[יהושע פלק כץ|יהושע פלק כ"ץ]] האשכנזי, וספר "כנסת הגדולה" לר' [[חיים בנבנישתי]] הספרדי. הגהות ופירושים רבים נכתבו על הטור אך לא כולם הובאו לדפוס.
+הפירוש הראשון שנכתב באופן מלא על ספר ארבעה טורים הוא ביאורו של רבי [[יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)|יצחק אבוהב]]. ציטוטים מהחיבור הובאו כבר בחיבורו של רבי יוסף קארו, "בית יוסף", אך החיבור הודפס במלואו מתוך הכתב יד רק בראשית [[המאה ה-21]]. תפוצתו של הספר, ובעיקר הרחבת ההלכות שבו עם רוב דעות הפוסקים השונות,{{הערה|רבי יוסף קארו, בית יוסף, הקדמה, ד"ה על כן.}} הביאה את רבי [[יוסף קארו]] לכתוב עליו את חיבורו "[[בית יוסף]]", מה שהיווה בסיס לחיבור [[שולחן ערוך]] שבא בעקבותיו. אחריו כתב [[הרמ"א]] על הספר את חיבורו "דרכי משה", בו הוא מוסיף בעיקר את פסקי ה[[ראשונים]] ה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]]. פרשנים עיקריים נוספים ל"טור" הם: ספר "בית חדש" לר' [[יואל סירקיש]], ספר "דרישה ופרישה" לר' [[יהושע פלק כץ|יהושע פלק כ"ץ]] האשכנזי, וספר "כנסת הגדולה" לר' [[חיים בנבנישתי]] הספרדי. הגהות ופירושים רבים נכתבו על הטור אך לא כולם הובאו לדפוס.
 == קישורים חיצוניים ==

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ב"ח
טקסט בוויקיטקסט: ארבעה טורים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארבעה טורים