רדיוס אטומי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BDaniel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
BDaniel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:HAtomOrbitals.png|שמאל|ממוזער|250px|אורביטלים אטומיים ברמות שונות]]
[[תמונה:HAtomOrbitals.png|שמאל|ממוזער|250px|אורביטלים אטומיים ברמות שונות]]
ה'''רדיוס האטומי''' של [[יסוד כימי]] הוא ביטוי לגודל אופייני של ה[[אטום]]. ה[[רדיוס]] נמדד כמרחק בין [[גרעין האטום]] לבין הגבול ב[[רמת אנרגיה|רמת האנרגיה]] האחרונה של ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] המקיפים את הגרעין. משום שהגבול אינו יכול להיות מוגדר בצורה מדויקת מבחינה פיזית, ישנם מספר מדדים ל[[רדיוס|רדיוסו]] של ה[[אטום]].
ה'''רדיוס האטומי''' של [[יסוד כימי]] הוא ביטוי לגודל אופייני של ה[[אטום]]. ה[[רדיוס]] נמדד כמרחק בין [[גרעין האטום]] לבין הגבול ב[[רמת אנרגיה|רמת האנרגיה]] האחרונה של ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] המקיפים את הגרעין. משום שהגבול אינו יכול להיות מוגדר בצורה מדויקת מבחינה פיזית, ישנם מספר מדדים ל[[רדיוס]]ו של ה[[אטום]].


בהתאם להגדרה, התנאים עשויים לחול על [[אטום]] בודד בלבד, או להתאים גם לאטומים ב[[אורביטל|אורביטל אלקטרונים]] וב[[קשר קוולנטי|קשרים קוולנטים]] ב[[מולקולה|מולקולות]] או ב[[יינון]]. את הרדיוס האטומי ניתן לקבל דרך [[ניסוי מדעי|ניסויים]] או להעריך מ[[מודל]] [[תאוריה|תיאורתי]].
בהתאם להגדרה, התנאים עשויים לחול על [[אטום]] בודד בלבד, או להתאים גם לאטומים ב[[אורביטל|אורביטל אלקטרונים]] וב[[קשר קוולנטי|קשרים קוולנטים]] ב[[מולקולה|מולקולות]] או ב[[יינון]]. את הרדיוס האטומי ניתן לקבל דרך [[ניסוי מדעי|ניסויים]] או להעריך מ[[מודל]] [[תאוריה|תיאורתי]].

גרסה מ־14:52, 14 בינואר 2017

אורביטלים אטומיים ברמות שונות

הרדיוס האטומי של יסוד כימי הוא ביטוי לגודל אופייני של האטום. הרדיוס נמדד כמרחק בין גרעין האטום לבין הגבול ברמת האנרגיה האחרונה של האלקטרונים המקיפים את הגרעין. משום שהגבול אינו יכול להיות מוגדר בצורה מדויקת מבחינה פיזית, ישנם מספר מדדים לרדיוסו של האטום.

בהתאם להגדרה, התנאים עשויים לחול על אטום בודד בלבד, או להתאים גם לאטומים באורביטל אלקטרונים ובקשרים קוולנטים במולקולות או ביינון. את הרדיוס האטומי ניתן לקבל דרך ניסויים או להעריך ממודל תיאורתי.

את המושג עצמו קשה להגדיר בגלל שלאלקטרונים אין מסלול הקפה מוגדר או טווח הקפה מדויק. בנוסף לכך, כאשר מדובר על ריכוז מולקולות (ולא על מולקולה בודדת) ענן האלקטרונים באטומים בדרך-כלל חופף בחלקים מסוימים, וחלק מהאלקטרונים עלולים לשוטט לאזור חופף בין שני אטומים או יותר.

למרות קשיים אלו, יודעים היום שרדיוס אטום מבודד נע בין 30 ל 300 פיקומטר, או בין 0.3 ל-3 אנגסטרום. לפי כן, רדיוסו של אטום יהיה יותר גדול מפי 10,000 רדיוס הגרעין שלו, ופחות מאלפית של אורך גל באור הנראה.

מודל של אטום יכול להיות מוצג ככדור למטרות רבות. זה אומנם רק אומדן גס אבל יכול לספק הסבר כמותי או הסבר לתופעה מסוימת כמו צפיפות בנוזלים ומוצקים, דיפוזיה בנוזלים, סידור האוטמים והיונים בגביש ועוד.

ההבדל ברדיוס האטומי מאטום אחד לאחר זו תופעה שניתן להסביר בעזרת הטבלה המחזורית. הרדיוס האטומי הולך וקטן ככל שמתקדמים בשורה, ממתכות אלקליות לכיוון גזים אצילים; אך הולך וגדל ככל שיורדים בטור. הרדיוס גדל בצורה חדה בין גז אציל בסוף השורה לבין מתכת אלקלית בראש השורה הקודמת. המגמה הזו בטבלה המחזורית (כמו אלמנטים כימים ופיזיקליים נוספים) יכולה לקבל הסבר דרך מודל VSEPR של האטום, שמהווה ראייה חשובה לפיתוח ולאמיתות מכניקת הקוונטים.

קישורים חיצוניים