אספמיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


בשל מרחקה נתפסה המילה אספמיה ב[[תלמוד]] כמייצגת ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". בדיון בענייני [[חזקה (הלכה)|חזקה]] ב[[בבא בתרא]] אומר רבי יהודה "ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת".
בשל מרחקה נתפסה המילה אספמיה ב[[תלמוד]] כמייצגת ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". בדיון בענייני [[חזקה (הלכה)|חזקה]] ב[[בבא בתרא]] אומר רבי יהודה "ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת".
[[תמונה:SardisByzantineShops1February2003.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שרידי חנויות [[האימפריה הביזנטית|ביזנטיות]] בסרדיס]]
[[תמונה:SardisByzantineShops1February2003.JPG|שמאל|ממוזער|200px|שרידי חנויות [[האימפריה הביזנטית|ביזנטיות]] בסרדיס]]


ספרד המקראית, לעומת זאת, היא [[סרדיס]] שב[[אסיה הקטנה]], לדעת רוב החוקרים. בעת תרגום ה[[תנ"ך]] לארמית, (בידי [[יונתן בן עוזיאל]]), תורגמה המילה [[ספרד]] בתור "אספמיה". נראה כי מקור תרגום זה הוא דמיונה של המילה ספרד למילה "הספרה" (ב[[יוונית]] - ארצות ה[[מערב]]).
ספרד המקראית, לעומת זאת, היא [[סרדיס]] שב[[אסיה הקטנה]], לדעת רוב החוקרים. בעת תרגום ה[[תנ"ך]] לארמית, (בידי [[יונתן בן עוזיאל]]), תורגמה המילה [[ספרד]] בתור "אספמיה". נראה כי מקור תרגום זה הוא דמיונה של המילה ספרד למילה "הספרה" (ב[[יוונית]] - ארצות ה[[מערב]]).

גרסה מ־02:01, 26 בינואר 2017

המונח "חלומות באספמיה" מפנה לכאן. לערך העוסק בכתב עת, ראו חלומות באספמיה (כתב עת).

אסְפַּמְיָה או אספמיא הוא, בארמית ובעברית של חז"ל, שמה של ארץ ספרד (בדומה לשמה הלטיני Hispania). במדרש תנחומא נזכרות אספניה וגליה, המושבות הרומיות. יש הסוברים[1] כי מקור השם הוא בעברית-כנענית או הפיניקית "אי-שפניא" (אי השפנים). לפי סברה זו, כאשר הפיניקים, אשר היו יורדי ים, הגיעו לספרד, הם נתקלו בארנבונים אותם חשבו בטעות לשפנים, ומכאן השם אי-השפנים, שהפך לשם הלטיני Hispania אשר התגלגל לשם הספרדי המודרני España. פרשנות אחרת מציעה[דרוש מקור] כי מקור המילה מהמילה "ספון", חבוי מהעין, כך שמשמעות השם הוא "האי החבוי".

בשל מרחקה נתפסה המילה אספמיה בתלמוד כמייצגת ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". בדיון בענייני חזקה בבבא בתרא אומר רבי יהודה "ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת".

שרידי חנויות ביזנטיות בסרדיס

ספרד המקראית, לעומת זאת, היא סרדיס שבאסיה הקטנה, לדעת רוב החוקרים. בעת תרגום התנ"ך לארמית, (בידי יונתן בן עוזיאל), תורגמה המילה ספרד בתור "אספמיה". נראה כי מקור תרגום זה הוא דמיונה של המילה ספרד למילה "הספרה" (ביוונית - ארצות המערב).

בתקופת הגאונים אוחדו השמות רשמית, ונקבעה הזהות בין "אספמיה" לבין "ספרד".

משמעות הביטוי "חלומות באספמיה" היא חלומות בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי במסכת נידה, ל/ב: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". הביטוי התלמודי מופיע בסיפורו של י"ל פרץ "האשה מרת חנה": "כאשר אני סוגר את עיני, נדמה לי שאני ישן בבית ורואה חלום באספמיא".

קישורים חיצוניים


  • שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רוביק רוזנטל, מגלים עולם, באתר nrg‏, 11 ביוני 2004

הערות שוליים