חשוון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Iairgo (שיחה | תרומות)
מיתנתי את הטענה בדבר מקורו של שם החודש, היות שמדובר בסברה בלבד, הרחבה
Iairgo (שיחה | תרומות)
מ הרחבה
שורה 37: שורה 37:
* [http://clickit3.ort.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=b8fe2af3-36fe-4584-9a4b-4ea94407d625&fol=a9e208d9-bc8f-4c75-bca4-bfdcd7abd797&page=395a707b-a72d-4fb6-904b-0c2d47066181&box=6749c4ef-cf57-42e9-85a3-82a394ec2301&_pstate=item&_item=59096d14-6e6c-4ab9-93bd-3baad6644d99 תכנים לחודש חשוון] במרכז הפדגוגי הווירטואלי של [[רשת מורשה]].
* [http://clickit3.ort.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=b8fe2af3-36fe-4584-9a4b-4ea94407d625&fol=a9e208d9-bc8f-4c75-bca4-bfdcd7abd797&page=395a707b-a72d-4fb6-904b-0c2d47066181&box=6749c4ef-cf57-42e9-85a3-82a394ec2301&_pstate=item&_item=59096d14-6e6c-4ab9-93bd-3baad6644d99 תכנים לחודש חשוון] במרכז הפדגוגי הווירטואלי של [[רשת מורשה]].
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|חשוון ומרחשוון|2010/10}}
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|חשוון ומרחשוון|2010/10}}
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.3085473 מדוע נקראים החודשים העבריים בשמותיהם?], [[אילון גלעד]]


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־13:31, 31 בינואר 2017

►► חשוון ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

חשוון, או מרחשוון, הוא החודש הנמצא בין החודשים תשרי וכסלו בלוח השנה העברי. חשוון הוא החודש השני לפי ספירת החודשים המתחילה מתשרי, והחודש השמיני לפי הלוח העברי הקדום המתחיל מחודש ניסן. אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום, ואילו בשנה "שלמה" אורכו 30 יום.

א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

בול ישראלי לחודש חשוון, מזל עקרב.
חודש מרחשוון, מזל עקרב, פרט מפסיפס של גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי

בילקוט שמעוני מצוין מזלו של חודש חשוון - עקרב.

שם החודש

שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש חשוון בקיצור, כמפורט בהמשך.

מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"[1]. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.

בעקבות קריאה מוטעית, כנראה, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. חיתוך זה של השם הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":

  • חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
  • כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי”[2]).

ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.

בתנ"ך החודש נקרא גם ירח בול, בפסוק: ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...”[3]. שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול.

מהתקופה של המבול, היה יורד כל שנה 40 ימים ברצף גשם זכר למבול, ומאחרי שנבנה בית המקדש על ידי שלמה המלך, הופסק לרדם הגשם ברצף ולכן החודש שונה מ ירח-מבול ל ירח-בול (ילקוט שמעוני)

אירועים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים