רב ניסים גאון

תבנית:רב רבי ניסים בר יעקב (סביבות 990 - 1057) כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבה בקירואן. חיבר מספר חיבורים על התלמוד הבבלי ועל עניינים תורניים נוספים, ובמהדורת וילנא הוכנס פירושו על הדף.

תולדותיו

רבי ניסים נולד לרבי יעקב בן ניסים סביב שנת 990 לספירה בקירואן אשר בתוניסיה של ימינו. שם למד תורה אצל אביו אשר ששימש כראש ישיבת קירואן. לאחר פטירת אביו בשנת 1006 לספירה הוא היה רק נער בן 16, ולא היה יכול למלא את מקום אביו כראש הישיבה, ומשום כך הועברה המשרה לרבנו חושיאל (אביו של רבנו חננאל), אז למד תורה מפיו, לצד רבנו חננאל. לאחר מותו של רבנו חושיאל קיבל את משרת ראש הישיבה ועמד בראשה עד למותו.

שמו של חמיו היה דונש, ואליו שלח את הספר "חיבור יפה מהישועה" שהוא ספר מעשיות, לנחמו מצרה כלשהי שעברה עליו.

רבנו ניסים לימד בגרנדה (בספרד המוסלמית) תלמוד שם שהה תקופה ארוכה לרגל כלולות בתו, עם תלמידו רבי יהוסף הנגיד.

לא ידועים לנו הרבה פרטים מחייו, עם זאת ידוע שהוא היה אחרון החכמים בקירואן. בתקופתו העיר קירואן נשדדה ונחרבה כליל, והוא עבר למהדיה, שם הוא נפטר ב-1057.

רבינו ניסים היה משכיל ובקיא בספרות הפילוסופית של אותם הימים. בכתביו שהתגלו בגניזת קהיר אנו מוצאים שהוא מצטט אמירות אף מהקוראן.

קשריו עם בני דורו

רבינו ניסים עמד בקשר מכתבים עם רב האי גאון ועם רבי שמואל הנגיד, בכך סייע להעביר את ספרות הרבנים מבבל לספרד. הוא זכה להוקרה והכרה מצד גאוני בבל ומצד חכמי ספרד.

הוא ביקר בספרד לעתים קרובות ולימד שם בישיבה.

ראשי ישיבות בבל העניקו לו את התואר ״ראש בי רבנן.״

תלמידיו

הרי"ף למד אצלו, וכן ידוע על תלמיד בשם אבן אלגאסום שכתב ספר על התפילות.

השיא את בתו לתלמידו רבי יהוסף הנגיד בנו של רבי שמואל הנגיד שחי בגרנדה (ספרד).

חיבוריו

• ספרו מפתח מנעולי התלמוד מיועד להרחבה באותן סוגיות המוזכרות בקצרה בש"ס, הוא הוסיף לכך פירושים של הגאונים וגם מדרשים שאינם ידועים לנו.
• מגילת סתרים שקטעים ממנה התגלו מגניזת קהיר. הספר כולל 250 סימנים המסמלים את כל השאלות שנשאל. כולל גם פרשנות בשאלות הלכתיות שבתלמוד, ספר זה תורגם ויצא לאור על ידי הרב יוסף קאפח.
• חבור יפה מהישועה - סיפורים ואגדות שאותם אסף ממקורות תלמודיים, גאונים וממקורות זרים. הספר נכתב במקור בערבית, פורסם במספר מהדורות בעברית. בחלקם נקרא ספר המעשיות. נדפס לראשונה בפירארה שי"ז, ולאחמ"כ באמסטרדם תק"ו.
• "סדור תפילה",
• "פירוש על התורה",
• "ספר המצוות"
• "הלכות לולב".
• ספר הלכה שלא הגיע לידינו.
• ספר בו הוא מתאר את השתלשלות המסורת או הקבלה של תורה שבע"פ דור אחרי דור עד סוף ימיו.

רבינו ניסים היה גם משורר, רבי שמואל הנגיד, שהיה משורר גדול, כתב שהשירים של רבינו ניסים עולים על אלה שהוא עצמו כתב.

חלק רב מיצירתו הועתק בימיו ולכן גם מהחיבורים שלא נשתמרו נותרו ציטוטים בספרות התקופה שנכתבה בספרד באשכנז, בפרובנס, במצרים ובא"י. בציטוטים שלו מאזכרים את רבנו ניסים כרבנו ניסים גאון למרות שלא היה גאון, כונה כך כדי להבדיל אותו משאר האנשים ששמם ניסים שחיו בספרד.

קישורים חיצוניים

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רב ניסים גאון", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1172-1169, באתר היברובוקס
• "נסים בן יעקב מִקַּיִרְוַאן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 80–81, באתר היברובוקס
• רב ניסים גאון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• שרגא אברמסון (עורך), חמשה ספרים משרידי חיבוריו של רבנו נסים, כרך א', כרך ב', כרך ג', הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תשכ"ה
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
  פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ספר מגלת סתרים, מהדורה מדעית עם מבוא והערות, באתר היברובוקס
• ספר חיבור יפה מהישועה המודפס בשם ספר המעשיות באתר היברו בוקס.

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב רב ניסים גאון על ציר הזמן
ציר הזמן