משה טיקוצ'ינסקי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: זיכרון
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
{{אין תמונה|גבר}}
[[קובץ:Shomrei Shabbos Cemetery 20161228 7.jpg|ממוזער|250px|מצבת קברו של הרב טיקוצ'ינסקי ב[[בית הקברות שומרי שבת]], [[זכרון מאיר]], [[בני ברק]]]]
[[קובץ:Shomrei Shabbos Cemetery 20161228 7.jpg|ממוזער|250px|מצבת קברו של הרב טיקוצ'ינסקי ב[[בית הקברות שומרי שבת]], [[זיכרון מאיר]], [[בני ברק]]]]
ה[[רב]] '''משה עקיבא טיקוצ'ינסקי''' ([[תר"ע]], [[1910]] - [[כ"ד בטבת]] [[תשמ"ח]], [[1988]]) היה ה[[משגיח]] והמנהל הרוחני של [[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] ב[[בני ברק]], וקודם לכן מנהל רוחני של [[ישיבת מקור חיים (ירושלים)|ישיבת מקור חיים]] ב[[ירושלים]].
ה[[רב]] '''משה עקיבא טיקוצ'ינסקי''' ([[תר"ע]], [[1910]] - [[כ"ד בטבת]] [[תשמ"ח]], [[1988]]) היה ה[[משגיח]] והמנהל הרוחני של [[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] ב[[בני ברק]], וקודם לכן מנהל רוחני של [[ישיבת מקור חיים (ירושלים)|ישיבת מקור חיים]] ב[[ירושלים]].



גרסה מ־07:39, 1 בפברואר 2017

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מצבת קברו של הרב טיקוצ'ינסקי בבית הקברות שומרי שבת, זיכרון מאיר, בני ברק

הרב משה עקיבא טיקוצ'ינסקי (תר"ע, 1910 - כ"ד בטבת תשמ"ח, 1988) היה המשגיח והמנהל הרוחני של ישיבת סלובודקה בבני ברק, וקודם לכן מנהל רוחני של ישיבת מקור חיים בירושלים.

תולדותיו

נולד לרבי אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי. בשנת תרפ"ה (1925), בהיותו בן 15, עלה עם אביו לארץ ישראל. למד זמן קצר בישיבת מרכז הרב[דרוש מקור] ואחר כך עבר לישיבת חברון בחברון. שם דבק בשיטת המוסר של סלובודקה והיה מקורב לסבא מסלובודקה.

לאחר פטירת הסבא מסלובודקה, בשנת תרפ"ז, לא השלים הרב טיקוצ'ינסקי עם משנתו של ממלא מקומו רבי יהודה לייב חסמן, אך נשאר בישיבת חברון לשמוע את שיחותיו של רבי אברהם נח פאליי, שכיהן כמשגיח בישיבה. בפרעות תרפ"ט נפצע ממכת גרזן בראשו.

לאחר שהרב פאליי עזב את הישיבה עקב חולשתו, עבר לישיבת סלובודקה בליטא, שם למד אצל ראש הישיבה רבי אייזיק שר והמנהל הרוחני רבי אברהם גרודזינסקי שהיה קרוב משפחתו. הוא היה למשמשו של הרב גרודזינסקי ונהג לחזור על שיחותיו בפני הבחורים. באותה תקופה נישא לחיה רבקה שר, אחותו של רבי אייזיק שר, שגדלה בביתו.

בתחילת ת"ש, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, חזר לארץ ישראל עם אשתו ובתו. למד בבית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. בתחילת קיץ ת"ש ייסד את ישיבת מקור חיים, עם גיסו רבי ברוך יצחק לוין.

אחרי תום מלחמת העולם השנייה, נסע הרב טיקוצ'ינסקי למחנות העקורים באיטליה[1].

בשנת תש"ז עבר לכהן כמשגיח ומנהל רוחני בישיבת סלובודקה בבני ברק, שנוסדה על ידי גיסו רבי יצחק אייזיק שר.

בה' בכסלו תשמ"ח נפטרה רעייתו, וכמה שבועות אחר כך, בכ"ד בטבת, נפטר.

משפחתו

נישא לחיה עלקא רבקה שר, בתם של יוסף חיים שר וטויבע לויטן, אחותם של הרבנים בן ציון ואשר ניסן לויטן ובת שבע שך, אמו של הרב אלעזר מנחם מן שך.

חתניו הם הרב נחמן פלונצ'ק, ראש ישיבה בישיבת סלובודקה בבני ברק, והרב יצחק לוין, בעבר מראשי ישיבת בית שמעיה, מחבר סדרת ספרי ברכת יצחק (14 כרכים) ונתיבות יצחק (3 כרכים). נכדו הרב צבי פלונצ'ק הוא משגיח בישיבת אור אלחנן בירושלים.

ספרו

  • בעקבות משה (שני כרכים) - שיחות ומאמרים

לקריאה נוספת

  • ספר הזיכרון כנסת ישראל לזכר הגאון רבי משה עקיבא טיקוצ'ינסקי, ישיבת סלובודקה, בני ברק תשמ"ט
  • הפרדס שנה ס"ב גיליון ה' עמ' 23
  • יהושע לוין, עולמם של גדולים, בני ברק תשנ"ט, עמ' עז, ק-קא, קיז-קכ, קכב-קלג, רכט-רלא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהושע לוין, בעוד לילה, אודות הרבנית בת שבע שורץ, גנזך קידוש השם, בני ברק תשנ"ז[דרושה הבהרה]