סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיזוג תבנית שושלת לתוך תבנית מנהיג1#
שורה 67: שורה 67:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ראשי עיריית מוסקבה}}

[[קטגוריה:האימפריה הרוסית: פוליטיקאים|אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול סרגיי]]
[[קטגוריה:האימפריה הרוסית: פוליטיקאים|אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול סרגיי]]
[[קטגוריה:קורבנות רציחות פוליטיות ברוסיה ובברית המועצות|אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול סרגיי]]
[[קטגוריה:קורבנות רציחות פוליטיות ברוסיה ובברית המועצות|אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול סרגיי]]
שורה 76: שורה 76:
[[קטגוריה:מעוטרי עיטור אלכסנדר נבסקי (האימפריה הרוסית)]]
[[קטגוריה:מעוטרי עיטור אלכסנדר נבסקי (האימפריה הרוסית)]]
[[קטגוריה:מעוטרי עיטור אנדריי הקדוש]]
[[קטגוריה:מעוטרי עיטור אנדריי הקדוש]]
[[קטגוריה:ראשי עיריית מוסקבה]]

גרסה מ־01:19, 2 בפברואר 2017

תבנית:מנהיג1 הנסיך הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ' רומנוב (רוסית: Сергей Александрович Романов) ‏ (29 באפריל (11 במאי לפי הלוח הגרגוריאני) 1857 - 4 בפברואר (17 בפברואר לפי הלוח הגרגוריאני) 1905) היה בנו של הצאר הרוסי אלכסנדר השני שנרצח ב-1881.

ביוגרפיה

הנסיך הגדול (או הדוכס הגדול) סרגיי אלכסנדרוביץ' נולד בשנת 1857, והיה בנו החמישי של הצאר אלכסנדר השני.

סרגיי נישא לאליזבטה פדורובנה, בתו של לודוויג הרביעי, הדוכס הגדול של הסן ונכדתה של ויקטוריה מלכת בריטניה.

אחותה של אליזבת, אלכסנדרה הייתה נשואה לאחיינו של סרגיי, הצאר ניקולאי השני.

בשנת 1888, ביקר בארץ ישראל, לרגל חנוכת כנסיית מריה מגדלנה שבהר הזיתים. הוא התרשם מהצפיפות באכסניות שבירושלים ששירתו את הצליינים הבאים לפקוד את המקומות הקדושים לנצרות, ועל כן החליט לבנות את חצר סרגיי, בניין שנמצא במגרש הרוסים, כדי שתשמש את הצליינים הרוסיים.

בשנת 1891 מינה אותו אחיו הגדול, הצאר אלכסנדר השלישי לתפקיד המושל הראשי של העיר מוסקבה. אחד ממעשיו הראשונים בתפקיד היה גירושם של למעלה מ-25,000 יהודי מוסקבה, בצו אותו פרסם בחג הפסח באותה שנה. הגירוש ארך כשנה, ובו גורשו היהודים בשלבים: תחילה הרווקים וחסרי הילדים, בהמשך גורשו בעלי המשפחות הקטנות (עד 4 ילדים) ובסיום התהליך גורשו גם בעלי המשפחות הגדולות, שחלקן גרו בעיר יותר מ-40 שנים. נשים שביקשו להישאר בעיר - הוכרחו להירשם כזונות כתנאי להישארותן.

בשנת 1894 מת אחיו הצאר אלכסנדר השלישי, והשלטון עבר לבנו, ניקולאי השני. בשנת 1896, בעת חגיגות ההכתרה של בן-אחיו (שסרגיי אלכסנדרוביץ' היא אחראי להן), התרחש אסון חודינקה. פקידי הממשל המקומי הועברו מתפקידם, אך סרגיי אלכסנדרוביץ' אף קודם לתפקיד המפקד הצבאי של אזור מוסקבה.

הוא היה בלתי אהוד גם על האוכלוסייה הלא-יהודית בשל התנהגותו הקשוחה, והפך מטרה לשנאתם של אויבי המשטר. נחשב לאשם העיקרי לאירועי הדמים בחורף 1904/05 במוסקבה, במהלך הקרבות ביו כוחות צבא לבין כוחות המהפכנים. כתוצאה מכך, המהפכנים החליטו להתנקש בחייו. הוא נרצח ב-17 בפברואר 1905, בעוזבו את הקרמלין במרכבתו בעיצומה של מהפכת 1905, בהתפוצצות מטען נפץ שהשליך עליו המתנקש איוואן קלאייב. הרצח תוכנן על ידי בוריס סבינקוב. שרידי גופתו נאספו ונטמנו בקבר שנבנה בתוך רצפת מנזר הפלא שבתוך תחומי הקרמלין. המנזר נהרס בשנת 1930 בפקודת סטלין. בשנת 1995 נחשפו שרידי הגופה במהלך חפירות ארכאולוגיות שבוצעו במקום והובאו לקבורה במנזר נובוספאסק במוסקבה.

רעייתו של הנסיך נרצחה בידי הבולשביקים בשנת 1918, ביחד עם המשרתת שלה. בשנת 1921 גופותיהן הועברו לכנסיית מריה מגדלנה שבירושלים[1].

חצר סרגיי, שהקים, הועברה ב-2011 לבעלות ממשלת רוסיה.

אילן יוחסין

פאבל הראשון, קיסר רוסיה
 
סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג
 
פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה
 
לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ
 
לודוויג הראשון, הדוכס הגדול של הסן
 
לואיזה, נסיכת הסן-דרמשטדט
 
קרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן
 
אמליה, נסיכת הסן-דרמשטדט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
שרלוטה, נסיכת פרוסיה
 
 
 
 
 
לודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן
 
 
 
 
 
וילהלמינה, נסיכת באדן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה, נסיכת הסן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה


קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים

פרמטרים ריקים [ רוחב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הערות שוליים