יעקב העליון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shokachief (שיחה | תרומות)
Shokachief (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אישיות
|שם= משה דוקטורי
|שם בשפת המקור= Moshe Doctori
|מדינה= ישראל
|תאריך לידה= [[6 בספטמבר]] [[1933]]
|תאריך פטירה=
|תמונה=
|כיתוב=
|מקום לידה= [[ירושלים]]
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|מקום מגורים= [[עזריה]]
|כינויים נוספים=
|פעילות בולטת=
|ידוע בשל=
|ידועה בשל=
|חינוך=
|שנות הפעילות=
|מקצוע= איש ציבור, חקלאי
|תפקיד= נבחר ציבור
|תואר= יו"ר [[מועצה אזורית גזר]]
|תקופת כהונה= 1968 - 1980
|מפלגה פוליטית=
|השקפה דתית=
|בן זוג=
|בת זוג= נועה דוקטורי
|שותף=
|שותפה=
|חתימה=
|אתר אינטרנט=
|הערות שוליים=
}}
{{אין תמונה|גבר}}
{{אין תמונה|גבר}}
'''יעקב העליון''' (נולד ב-[[1937]]) הוא [[עיתונאי]] [[ישראלי]]. מחבר רב המכר "רגל של בובה", על לחימתו ב[[מלחמת ששת הימים]], פציעתו הקשה ושיקומו.
'''יעקב העליון''' (נולד ב-[[1937]]) הוא [[עיתונאי]] [[ישראלי]]. מחבר רב המכר "רגל של בובה", על לחימתו ב[[מלחמת ששת הימים]], פציעתו הקשה ושיקומו.

גרסה מ־23:01, 15 בפברואר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים ריקים [ שותף, מפלגה פוליטית, חינוך, שותפה, שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

משה דוקטורי
Moshe Doctori
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 6 בספטמבר 1933
ירושלים
פטירה מרץ 2021 (בגיל 87) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים עזריה
מקצוע איש ציבור, חקלאי
מעסיק מעריב עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד נבחר ציבור
תואר יו"ר מועצה אזורית גזר
תקופת כהונה 1968 - 1980
בת זוג נועה דוקטורי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

יעקב העליון (נולד ב-1937) הוא עיתונאי ישראלי. מחבר רב המכר "רגל של בובה", על לחימתו במלחמת ששת הימים, פציעתו הקשה ושיקומו.

קורות חייו

יעקב העליון נולד ברמת גן, ליוסף ולמרים. לאחר שירותו הצבאי החל לעבוד כעיתונאי בעיתון "מעריב".

במלחמת ששת הימים התגייס למילואים, ולחם בגזרת רמת הגולן. בקרב על מוצב תל פאחר נפצע קשה, איבד עין ורגל, ואושפז לתקופה ממושכת. לאחר שחרורו מבית חולים כתב את ספרו "רגל של בובה", על המלחמה האישית שלו. בעקבות פרסום הספר הפך העליון למרצה מבוקש, ואף נטל חלק במשך שנים בסיורים להנחלת מורשת הקרבות ברמת הגולן. הוא שב לעבוד ב"מעריב", וכתב בנושאי פלילים וצרכנות ובמוסף השבת. ב-1970 קיבל את פרס שלמה מרץ לעיתונאות של מסדר ז'בוטינסקי, על סדרת כתבות שפרסם. הוא היה חבר המועצה לביקורת סרטים ומחזות.

העליון היה נשוי ליעל העליון, בתו של יוסף פעמוני, שייסדה את בית הספר לאמנויות תל אביב, וניהלה אותו עד מותה. באוקטובר 2002 התאבדה יעל לאחר שגילתה כי בעלה קיים קשרים מיניים עם שתי אחיות, תלמידות בבית הספר אותו ניהלה, אחת מהן בת 14.[1] מותה עורר הדים בציבור, הן בגלל היותה דמות מוערכת בקרב תלמידיה ובוגרי בית ספרה והן על רקע נסיבות מותה.

העליון שהיה מיוצג במשפטו על ידי עוה"ד רונאל פישר, הורשע בנובמבר 2008 בבעילה אסורה בהסכמה בקטינה ובמעשה מגונה באחותה.[2] "בעילה" כאן היא במשמעותה בחוק העונשין, ובמקרה זה אין פירושה קיום יחסי מין מלאים. באפריל 2009 נגזר עליו עונש של 12 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי לנפגע עבירה בסך 15,000 ש"ח לאחות הצעירה ו-5,000 ש"ח לאחות המבוגרת.[3] העליון ערער על חומרת העונש, אך ערעורו נדחה.[4]

יעקב העליון אב לשניים ומתגורר בתל אביב.

ספרו "רגל של בובה"

ב-1967 השתתף יעקב העליון במלחמת ששת הימים ברמת הגולן כלוחם חיל השריון, ובקרב על מוצב תל פאחר נפצע פעמיים: בפעם הראשונה, כשעמד חשוף בצריח הטנק, ואחר-כך מפגיעה ישירה בטנק כאשר שכב לידו פצוע.[5] הוא נזקק לניתוחים רבים ולתקופת אשפוז שנמשכה שנתיים, ונותר קטוע רגל, עיוור בעין אחת, וחבול מכוויות בכל גופו. העליון תיעד את חוויותיו האישיות מהקרבות ומהתקופה שאחריהן, את פציעתו, את ההתמודדויות היומיומיות שלו עם פרוטזה, ואת התהליך הממושך של שיקומו. לספר קרא "רגל של בובה", על שם הקמיע שנטל בצאתו לקרב - רגל של בובה של בתו הקטנה. הספר יצא לאור ביוני 1973, וחודשים ספורים אחר-כך הפך לרב-מכר, בין היתר בקרב פצועי מלחמת יום הכיפורים. הספר, שיצא ב-16 מהדורות, נחשב אחד מספרי המורשת המרכזיים של מלחמת ששת הימים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעל העליון גילתה על מעשי בעלה והתאבדה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2008
    התאבדות יעל העליון: המשטרה בודקת מידע חדש, באתר וואלה!‏, 21 באוקטובר 2002
  2. ^ פ 6606/02 מדינת ישראל נגד יעקב העליון, ניתן ב-11.11.2008
  3. ^ עדי שמחוביץ‏, מאסר לעיתונאי יעקב העליון, באתר וואלה!‏, 20 באפריל 2009
  4. ^ ע"פ (ת"א) 7522/09 יעקב העליון נגד מדינת ישראל, ניתן ב-9.12.2009
  5. ^ יעקב העליון, חזרתי אליך תל-פאחר, מעריב, 7 ביוני 1968, המשך