כשרות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
המילה '''כשר''' מציינת שדבר הנושא שם זה עשוי כדרוש לפי קריטריונים ברורים וידועים. יש מסבירים ששורשו מהמילה '''כשורה''' כלומר עשוי ותקון כפי שורת-ישרות הדרושה.{{הערה|{{הדגשה|ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך.. מעשים '''אשר לא יעשו''' עשית עמדי|בראשית כ ט|ספר בראשית, פרק כ', ט'}}, ותירגם [[אונקלוס]]: עובדין די לא '''כשרין'''...}}
המילה '''כשר''' מציינת שדבר הנושא שם זה עשוי כדרוש לפי קריטריונים ברורים וידועים. יש מסבירים ששורשו מהמילה '''כשורה''' כלומר עשוי ותקון כפי שורת-ישרות הדרושה.{{הערה|{{הדגשה|ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך.. מעשים '''אשר לא יעשו''' עשית עמדי|בראשית כ ט|ספר בראשית, פרק כ', ט'}}, ותירגם [[אונקלוס]]: עובדין די לא '''כשרין'''...}}


אף שהאיסור על מאכלים אסורים אינו בגדר "[[ייהרג ואל יעבור]]", ידועים מקרים (כב[[גזרות אנטיוכוס]] המתוארות ב[[ספר חשמונאים]]) על רבים שמסרו נפשם על מנת שלא לעבור על איסור זה, מפני שזו הייתה "[[ייהרג ואל יעבור#מקרים נוספים של ייהרג ואל יעבור|שעת השמד]]". כיום ישנם יהודים רבים המקפידים רק על חלק מכללי הכשרות, ולרוב לאו דווקא על אלו שההלכה רואה בחומרה הרבה ביותר. כך למשל, ישנם יהודים המקפידים שלא לאכול [[בשר חזיר]], אך אינם מקפידים על אכילה מ[[שחיטה כשרה]] והסרת הדם, וישנם יהודים המקפידים על כשרות בביתם אך לא מחוצה לו.
אף שהאיסור על מאכלים אסורים אינו בגדר "[[ייהרג ואל יעבור]]", ידועים מקרים (כב[[גזרות אנטיוכוס]] המתוארות ב[[ספר חשמונאים]]) על רבים שמסרו נפשם על מנת שלא לעבור על איסור זה, מפני שזו הייתה "[[ייהרג ואל יעבור#מקרים נוספים של ייהרג ואל יעבור|שעת השמד]]". כיום ישנם יהודים רבים המקפידים רק על חלק מכללי הכשרות, ולרוב לאו דווקא על אלו שההלכה רואה בחומרה הרבה ביותר. כך למשל, ישנם יהודים המקפידים שלא לאכול [[בשר חזיר]], אך אינם מקפידים על אכילה מ[[שחיטה כשרה]] והסרת הדם, וישנם יהודים המקפידים על כשרות בביתם אך לא מחוצה לו.


==כשרות במזון מן החי==
==כשרות במזון מן החי==
שורה 19: שורה 19:
* [[בהמה|בהמות]]: בהמות טהורות, המותרות באכילה, הן בהמות בעלות [[מכפילי פרסה|פרסה שסועה]] שהן גם [[מעלי גירה|מעלות גרה]]. בהמה שלה רק אחד משני סימנים אלו איננה כשרה לאכילה, כגון [[גמל]] שהוא [[מעלי גירה|מעלה גרה]] אבל לא [[מכפילי פרסה|מפריס פרסה]], וה[[חזיר]] שהוא [[מכפילי פרסה|מפריס פרסה]], אבל אינו [[מעלי גירה|מעלה גרה]]. בהמות נוספות חסרות את שני הסימנים ואינן כשרות.
* [[בהמה|בהמות]]: בהמות טהורות, המותרות באכילה, הן בהמות בעלות [[מכפילי פרסה|פרסה שסועה]] שהן גם [[מעלי גירה|מעלות גרה]]. בהמה שלה רק אחד משני סימנים אלו איננה כשרה לאכילה, כגון [[גמל]] שהוא [[מעלי גירה|מעלה גרה]] אבל לא [[מכפילי פרסה|מפריס פרסה]], וה[[חזיר]] שהוא [[מכפילי פרסה|מפריס פרסה]], אבל אינו [[מעלי גירה|מעלה גרה]]. בהמות נוספות חסרות את שני הסימנים ואינן כשרות.


* חיות ([[יונקים]] שאינן בהמות): כל החיות אסורות באכילה, למעט שבע חיות שנמנו בתורה והותרו באכילה. החיות הטהורות הן: [[אייל]], [[צבי]], [[יחמור]], [[אקו (בעל חיים)|אקו]], [[דישון (בעל חיים)|דישון]], [[תאו]] ו[[זמר (בעל חיים)|זמר]]. (זיהויים של האקו, התאו והזמר המותרים באכילה איננו מוסכם, אך חלק מהחוקרים מזהים את הזמר כ[[ג'ירף]]).{{הערה|צבי שיימן, [http://www.srugim.co.il/21205-מחקר-חדש-הגירפה-איננה-חלק-מהחיות-הכשר מחקר חדש: הג'ירפה איננה חלק מהחיות הכשרות], באתר [[סרוגים (אתר אינטרנט)|סרוגים]]}}
* חיות ([[יונקים]] שאינן בהמות): כל החיות אסורות באכילה, למעט שבע חיות שנמנו בתורה והותרו באכילה. החיות הטהורות הן: [[אייל]], [[צבי]], [[יחמור]], [[אקו (בעל חיים)|אקו]], [[דישון (בעל חיים)|דישון]], [[תאו]] ו[[זמר (בעל חיים)|זמר]] (זיהויים של האקו, התאו והזמר המותרים באכילה איננו מוסכם, אך חלק מהחוקרים מזהים את הזמר כ[[ג'ירף]]).{{הערה|צבי שיימן, [http://www.srugim.co.il/21205-מחקר-חדש-הגירפה-איננה-חלק-מהחיות-הכשר מחקר חדש: הג'ירפה איננה חלק מהחיות הכשרות], באתר [[סרוגים (אתר אינטרנט)|סרוגים]]}}


* [[דגים]]: מותרים באכילה רק דגים בעלי [[סנפיר]] ו[[קשקש]]ת. [[חז"ל]] קבעו כלל: "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר".{{הערה|[[מסכת נידה]], דף נ"א, ב'.}} ולכן הימצאותם של קשקשים מהווה סימן כשרות מובהק, ואין צורך לחפש את הסנפירים.
* [[דגים]]: מותרים באכילה רק דגים בעלי [[סנפיר]] ו[[קשקש]]ת. [[חז"ל]] קבעו כלל: "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר".{{הערה|[[מסכת נידה]], דף נ"א, ב'.}} ולכן הימצאותם של קשקשים מהווה סימן כשרות מובהק, ואין צורך לחפש את הסנפירים.
שורה 48: שורה 48:
===הפרדת בשר וחלב===
===הפרדת בשר וחלב===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גדי בחלב אמו]], [[המתנה בין בשר לחלב]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גדי בחלב אמו]], [[המתנה בין בשר לחלב]]}}
הפרדה בין [[בשר בחלב|מאכלי בשר ומאכלי חלב]] כוללת [[אכילה]], [[בישול]] ו[[הנאה]]. שלושה איסורים אלו נלמדים משלוש פעמים שבהן מופיע בתורה האיסור "לא תבשל גדי בחלב אמו" (פעמיים ב[[ספר שמות]] ופעם ב[[ספר דברים]]). [[חז"ל]] הרחיבו איסור זה על אכילת כל בשר חיה ובהמה בחלב, ומאוחר יותר אף על עוף. אכילת [[דג בבשר ובחלב|בשר דגים בחלב]] נתונה במחלוקת (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ג, ע"א – דף קט"ז, ע"א). האיסורים כוללים גם עירוב מאכלים או כליהם (ב[[כלי ראשון]] לדוגמה). הרמב"ם הוא הראשון שהעלה את הסברה כי הציווי בא כנגד המנהג האלילי לבשל גדי בחלב אימו, בפולחן של אלילים שונים, אם כי לא נמצאו עדויות מובהקות לכך. עד היום השתמר מאכל זה אצל ה[[בדואים]] בשם "ג'די בחליב אמו", והוא נחשב למאכל תאווה, שמכינים אותו לאורחים מכובדים. לאיסור אכילת בשר וחלב מספר טעמים לפי דעות שונות ביהדות. לפי ספר [[הזוהר]] ניתן פירוש [[קבלה|קבלי]] לכך; החלב הלבן מסמל מידת ה[[רחמים]] ואילו הבשר האדום מסמל את מידת ה[[דין]] ואסור לערבבם. [[הרב קוק]], ב"[[חזון הצמחונות והשלום]]", סבר כי התורה מחנכת להבחנה בין דרגות של מעשים. לתפיסתו אף שהתורה התירה לשתות חלב בהמה ולאכול את בשרה, אסור לערבב בין השניים, כי שתיית החלב כרוכה רק בגזל החלב שנועד לצאצאיה, בעוד שאכילת הבשר כרוכה בהרג הבהמה. לדעת [[קאסוטו]], בהמשך לשיטת ה[[רמב"ם]], מדובר בהרחקה מ[[עבודת אלילים]] כפי שנמצא ב[[שירה אוגריתית|שירה האוגריתית]] "טב[ח גד] בחלב, אננח בחמאת"{{הערה|האלה ענת עמ' 40}}, אולם חוקרים אחרים כ[[מנחם הרן]] שוללים פרשנות זו בין השאר בשל השענותה על שחזור ספקולטיבי. הוגים מודרניים, כפרופ' [[שלום רוזנברג]], סוברים כי מדובר בהרחקה מאכזריות וציניות, של בישול הגדי דווקא בחלב אמו.
הפרדה בין [[בשר בחלב|מאכלי בשר ומאכלי חלב]] כוללת [[אכילה]], [[בישול]] ו[[הנאה]]. שלושה איסורים אלו נלמדים משלוש פעמים שבהן מופיע בתורה האיסור "לא תבשל גדי בחלב אמו" (פעמיים ב[[ספר שמות]] ופעם ב[[ספר דברים]]). [[חז"ל]] הרחיבו איסור זה על אכילת כל בשר חיה ובהמה בחלב, ומאוחר יותר אף על עוף. אכילת [[דג בבשר ובחלב|בשר דגים בחלב]] נתונה במחלוקת (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ג, ע"א – דף קט"ז, ע"א). האיסורים כוללים גם עירוב מאכלים או כליהם (ב[[כלי ראשון]] לדוגמה). הרמב"ם הוא הראשון שהעלה את הסברה כי הציווי בא כנגד המנהג האלילי לבשל גדי בחלב אימו, בפולחן של אלילים שונים, אם כי לא נמצאו עדויות מובהקות לכך. עד היום השתמר מאכל זה אצל ה[[בדואים]] בשם "ג'די בחליב אמו", והוא נחשב למאכל תאווה, שמכינים אותו לאורחים מכובדים. לאיסור אכילת בשר וחלב מספר טעמים לפי דעות שונות ביהדות. לפי ספר [[הזוהר]] ניתן פירוש [[קבלה|קבלי]] לכך; החלב הלבן מסמל מידת ה[[רחמים]] ואילו הבשר האדום מסמל את מידת ה[[דין]] ואסור לערבבם. [[הרב קוק]], ב"[[חזון הצמחונות והשלום]]", סבר כי התורה מחנכת להבחנה בין דרגות של מעשים. לתפיסתו אף שהתורה התירה לשתות חלב בהמה ולאכול את בשרה, אסור לערבב בין השניים, כי שתיית החלב כרוכה רק בגזל החלב שנועד לצאצאיה, בעוד שאכילת הבשר כרוכה בהרג הבהמה. לדעת [[קאסוטו]], בהמשך לשיטת ה[[רמב"ם]], מדובר בהרחקה מ[[עבודת אלילים]] כפי שנמצא ב[[שירה אוגריתית|שירה האוגריתית]] "טב[ח גד] בחלב, אננח בחמאת",{{הערה|האלה ענת עמ' 40}} אולם חוקרים אחרים כ[[מנחם הרן]] שוללים פרשנות זו בין השאר בשל השענותה על שחזור ספקולטיבי. הוגים מודרניים, כפרופ' [[שלום רוזנברג]], סוברים כי מדובר בהרחקה מאכזריות וציניות, של בישול הגדי דווקא בחלב אמו.


===מקור איסורי אכילת בעלי חיים===
===מקור איסורי אכילת בעלי חיים===
{{הפניה לערך מורחב|אכילת בשר ביהדות}}
{{הפניה לערך מורחב|אכילת בשר ביהדות}}
טעמים שונים ניתנו לאיסור אכילת בעלי חיים. ה[[רמב"ם]] סבר כי כל החיות שנאסרו בתורה תזונתם גרועה ומשפיעם על האדם מבחינה בריאותית לרעה (מורה נבוכים, חלק ב', פרק מ"ז). כך הייתה גם דעת ה[[יצחק אברבנאל|אברבנאל]] ו[[ספר החינוך]] (מצווה עג){{הערה|"וכבר אמרנו באזהרת טריפה ואיסורי מאכלות כי האל ברוך הוא ריחק עמו אשר בחר מכל הדברים המזיקים את הגוף, בעבור היותו כלי לנפש היודעת יוצרה" (ספר החינוך מצווה קסו)}}. לעומתם סבר רבי [[יצחק עראמה]] כי אכילת חיות שאסורים בתורה משפיעים לרעה מבחינה נפשית, "מאטימים של הכח השכלי, מולידים שיבושי דעות ובולמוס של תאוות נכריות ובהמיות" (עקידת יצחק ויקרא, פרשת שמיני, שער ס דף ל"ג ע"ב, ל"ח ע"ב). ה[[רמב"ן]] שילב את שתי הגישות גם יחד וסבר כי גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה נפשית ישנה השפעה שלילית על האדם האוכל בשר חיות שנאסרו בתורה (רמב"ן ויקרא י"א י"ג). היו שטענו טענות הקשורות ל[[איכות הסביבה]] ו[[אקולוגיה]], ויצחק דב פריז חישב כי לייצור ק"ג "סטייק נמר" נדרשים כשבעה ק"ג בשר בקר, שלייצורו נדרשים כארבעים ותשעה ק"ג דגנים"{{הערה|[http://www.daat.co.il/mishpat-ivri/skirot/220-2.htm דיני כשרות הבשר והאקולוגיה], אתר דעת}}. טענה אחרת היא שאיסור אכילת חיות בר וצמצום לאכילת חיות מבויתות שמגודלות על ידי האדם גורמת לכך שמינים וזנים שונים לא יכחדו מן העולם.
טעמים שונים ניתנו לאיסור אכילת בעלי חיים. ה[[רמב"ם]] סבר כי כל החיות שנאסרו בתורה תזונתם גרועה ומשפיעם על האדם מבחינה בריאותית לרעה (מורה נבוכים, חלק ב', פרק מ"ז). כך הייתה גם דעת ה[[יצחק אברבנאל|אברבנאל]] ו[[ספר החינוך]] (מצווה עג).{{הערה|"וכבר אמרנו באזהרת טריפה ואיסורי מאכלות כי האל ברוך הוא ריחק עמו אשר בחר מכל הדברים המזיקים את הגוף, בעבור היותו כלי לנפש היודעת יוצרה" (ספר החינוך מצווה קסו)}} לעומתם סבר רבי [[יצחק עראמה]] כי אכילת חיות שאסורים בתורה משפיעים לרעה מבחינה נפשית, "מאטימים של הכח השכלי, מולידים שיבושי דעות ובולמוס של תאוות נכריות ובהמיות" (עקידת יצחק ויקרא, פרשת שמיני, שער ס דף ל"ג ע"ב, ל"ח ע"ב). ה[[רמב"ן]] שילב את שתי הגישות גם יחד וסבר כי גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה נפשית ישנה השפעה שלילית על האדם האוכל בשר חיות שנאסרו בתורה (רמב"ן ויקרא י"א י"ג). היו שטענו טענות הקשורות ל[[איכות הסביבה]] ו[[אקולוגיה]], ויצחק דב פריז חישב כי לייצור ק"ג "סטייק נמר" נדרשים כשבעה ק"ג בשר בקר, שלייצורו נדרשים כארבעים ותשעה ק"ג דגנים".{{הערה|[http://www.daat.co.il/mishpat-ivri/skirot/220-2.htm דיני כשרות הבשר והאקולוגיה], אתר דעת}} טענה אחרת היא שאיסור אכילת חיות בר וצמצום לאכילת חיות מבויתות שמגודלות על ידי האדם גורמת לכך שמינים וזנים שונים לא יכחדו מן העולם.


איסורי אכילת בעלי חיים מסוימים קיימים גם בדתות אחרות, כגון מצוות ה[[חלאל]] המוסלמי. מקורם של מנהגים אלו בקרב עמי ערב קודם לאסלאם. סברה נפוצה היא שגידול חזירים היה נפוץ בקרב יושבי הקבע (שכן אי אפשר לנדוד עם חזירים), ומתוך איבה לאוכלוסיות אלו נקבעה מסורת בקרב עמים נודדים (ובכללם בני ישמעל ובני ישראל) שלא לאכול חזירים.
איסורי אכילת בעלי חיים מסוימים קיימים גם בדתות אחרות, כגון מצוות ה[[חלאל]] המוסלמי. מקורם של מנהגים אלו בקרב עמי ערב קודם לאסלאם. סברה נפוצה היא שגידול חזירים היה נפוץ בקרב יושבי הקבע (שכן אי אפשר לנדוד עם חזירים), ומתוך איבה לאוכלוסיות אלו נקבעה מסורת בקרב עמים נודדים (ובכללם בני ישמעל ובני ישראל) שלא לאכול חזירים.
שורה 64: שורה 64:


=== [[תרומות ומעשרות]] ===
=== [[תרומות ומעשרות]] ===
* "תרומה גדולה" - אחוז מסוים מהיבול הניתן ל[[כהן]]
* "תרומה גדולה" - אחוז מסוים מהיבול הניתן ל[[כהן]].
* "מעשר ראשון" - עשרה אחוזים מהיבול הנותר ניתנים ל[[לוי (יהדות)|לוי]] (או לכהן){{הערה|ראה פירוט בדף [[קנסו של עזרא]]}},
* "מעשר ראשון" - עשרה אחוזים מהיבול הנותר ניתנים ל[[לוי (יהדות)|לוי]] (או לכהן).{{הערה|ראה פירוט בדף [[קנסו של עזרא]]}}
* "תרומת מעשר" - עשירית מ"מעשר ראשון" מוסר הלוי לכהן, וכן "מעשר שני" או "מעשר עני" הנוהגים לחלופין (תלוי במניין שנת היבול לשנת ה[[שמיטה]]). "מעשר שני" אמור להיאכל בטהרה ב[[ירושלים]], ו"מעשר עני" אמור להימסר לעניים לאכילה.
* "תרומת מעשר" - עשירית מ"מעשר ראשון" מוסר הלוי לכהן, וכן "מעשר שני" או "מעשר עני" הנוהגים לחלופין (תלוי במניין שנת היבול לשנת ה[[שמיטה]]). "מעשר שני" אמור להיאכל בטהרה ב[[ירושלים]], ו"מעשר עני" אמור להימסר לעניים לאכילה.


=== [[הפרשת חלה]] ===
=== [[הפרשת חלה]] ===
החלה המופרשת אמורה להינתן ל[[כהן]] שיאכלה בטהרה, אך מאחר ש[[דיני טומאה וטהרה]] אינם נוהגים היום בארץ ישראל, החלה המופרשת כיום נשרפת, וזאת כמקביל לחוצה לארץ שהבעלים רשאים לתת את חלתם לכהן לאכילה{{הערה|וזאת כי עצם חוב הנתינה בחו"ל אינו אלא מדרבנן -ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן שכב}}.
החלה המופרשת אמורה להינתן ל[[כהן]] שיאכלה בטהרה, אך מאחר ש[[דיני טומאה וטהרה]] אינם נוהגים היום בארץ ישראל, החלה המופרשת כיום נשרפת, וזאת כמקביל לחוצה לארץ שהבעלים רשאים לתת את חלתם לכהן לאכילה.{{הערה|וזאת כי עצם חוב הנתינה בחו"ל אינו אלא מדרבנן -ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן שכב}}


===ערלה, נטע רבעי ושמיטה===
===ערלה, נטע רבעי ושמיטה===
שורה 92: שורה 92:


[[הלכות הרחקה מגויים]] הן הלכות שאוסרות דברים שונים הנוגעים לקשרים בין יהודים לגויים, וביניהן איסורי האכילה הבאים:
[[הלכות הרחקה מגויים]] הן הלכות שאוסרות דברים שונים הנוגעים לקשרים בין יהודים לגויים, וביניהן איסורי האכילה הבאים:
* [[יין נסך]] - יין שגוי נגע בו,
* [[יין נסך]] - יין שגוי נגע בו.
* [[חלב נוכרי]] - חלב שבזמן הייצור שלו במחלבה, לא נכח אף יהודי במחלבה,
* [[חלב נוכרי]] - חלב שבזמן הייצור שלו לא נכח אף יהודי ב[[מחלבה]].
* [[פת עכו"ם]] - לחם שנאפה על ידי שאינו יהודי,
* [[פת עכו"ם]] - לחם שנאפה על ידי שאינו יהודי.
* [[בישולי גויים]] - מאכלים שהוכנו על ידי גויים, באופן כללי.
* [[בישולי גויים]] - מאכלים שהוכנו על ידי גויים, באופן כללי.


שורה 105: שורה 105:
==גדרים וסייגים הלכתיים==
==גדרים וסייגים הלכתיים==
{{הפניה לערך מורחב|איסור והיתר}}
{{הפניה לערך מורחב|איסור והיתר}}
לסיוע על שמירת כללי הכשרות וכהתגברות על מכשולים המטשטשים את הדברים האסורים נוספו במשך הדורות גדרים וסייגים שונים המורים על מכשולים אלה. להלן דוגמאות לכך :
לסיוע על שמירת כללי הכשרות וכהתגברות על מכשולים המטשטשים את הדברים האסורים נוספו במשך הדורות גדרים וסייגים שונים המורים על מכשולים אלה. להלן דוגמאות לכך:
* בכלל איסור אכילת בהמה טמאה, ישנו איסור לשתות חלב בהמה טמאה. כדי לא להיכשל באיסור זה נהגו ישראל לא לשתות חלב (אפילו חלב בהמה טהורה) אם הוא לא נחלב בפני יהודי ירא שמים שיעיד שלא עירבו שם חלב בהמה טמאה. מנהג זה לא נהוג בכל תפוצות ישראל ורבים מקלים בזה.
* בכלל איסור אכילת בהמה טמאה, ישנו איסור לשתות חלב בהמה טמאה. כדי לא להיכשל באיסור זה נהגו ישראל לא לשתות חלב (אפילו חלב בהמה טהורה) אם הוא לא נחלב בפני יהודי ירא שמים שיעיד שלא עירבו שם חלב בהמה טמאה. מנהג זה לא נהוג בכל תפוצות ישראל ורבים מקלים בזה.
* אמרו חכמים, אם הובא לפניך דג שעורו מופשט מעליו אינך יכול לדעת איזה סוג דג הוא, ואם הוא כשר או לא.
* אמרו חכמים, אם הובא לפניך דג שעורו מופשט מעליו אינך יכול לדעת איזה סוג דג הוא, ואם הוא כשר או לא.
* באיסור בשר בחלב הרחיקו חכמים ואמרו שמכיוון שדרכו של בשר להישאר בשיני האוכל עד שש שעות, נאסרה אכילת מאכלי חלב שש שעות לאחר שטעם ממאכלי בשר{{מקור}}.
* באיסור בשר בחלב הרחיקו חכמים ואמרו שמכיוון שדרכו של בשר להישאר בשיני האוכל עד שש שעות, נאסרה אכילת מאכלי חלב שש שעות לאחר שטעם ממאכלי בשר.{{מקור}}


==הבדלי גישות בכשרות==
==הבדלי גישות בכשרות==
בנושא הכשרות, כבנושאים הלכתיים רבים אחרים, קיימים הבדלים בהלכה בין פסיקתו של ה[[בית יוסף]] המקובל על [[יהדות ארצות האסלאם|בני עדות המזרח]], לבין שיטתו של [[משה איסרליש|הרמ"א]] המקובל על יוצאי עדות [[יהדות אשכנז|אשכנז]]. הדוגמאות הבולטות הן:
בנושא הכשרות, כבנושאים הלכתיים רבים אחרים, קיימים הבדלים בהלכה בין פסיקתו של ה[[בית יוסף]] המקובל על [[יהדות ארצות האסלאם|בני עדות המזרח]], לבין שיטתו של [[משה איסרליש|הרמ"א]] המקובל על יוצאי עדות [[יהדות אשכנז|אשכנז]]. הדוגמאות הבולטות הן:
* [[בשר (מזון)|בשר]] [[גלאט]] - מקור הכינוי גלאט הוא במילה ה[[יידיש|יידית]] שפירושה חלק, כלומר ללא כל שאלות. בהלכה היהודית קיימים 18 סוגי [[טרפה|טרפות]] שקיימת [[מחלוקת]] לגביהן. ברובן הרמ"א מחמיר והבית יוסף מקל, אולם בסירכת הריאה מחמיר הבית יוסף יותר מהרמ"א, מה שגרם במרוצת השנים לכך שרבים מבני עדות המזרח לא אכלו בשר בהמה בהשגחה אשכנזית - תהיה מהודרת ככל שתהיה - וכן להפך. מהדרין מכל העדות הקפידו לאכול מבשר שלא נשאלה בו שום שאלה וזאת כהידור וחומרה, וגם זה קרוי "גלאט".
* [[בשר (מזון)|בשר]] [[גלאט]] - מקור הכינוי "גלאט" הוא במילה ה[[יידיש|יידית]] שפירושה "חלק", כלומר ללא כל שאלות. בהלכה היהודית קיימים 18 סוגי [[טרפה|טרפות]] שקיימת [[מחלוקת]] לגביהן. ברובן הרמ"א מחמיר והבית יוסף מקל, אולם בסירכת הריאה מחמיר הבית יוסף יותר מהרמ"א, מה שגרם במרוצת השנים לכך שרבים מבני עדות המזרח לא אכלו בשר בהמה בהשגחה אשכנזית - תהיה מהודרת ככל שתהיה - וכן להפך. מהדרין מכל העדות הקפידו לאכול מבשר שלא נשאלה בו שום שאלה וזאת כהידור וחומרה, וגם זה קרוי "גלאט".
* שחיטה חסידית - חסידים מכל החצרות החסידיות מקפידים שהשוחט יהיה חסיד.
* שחיטה חסידית - חסידים מכל החצרות החסידיות מקפידים שהשוחט יהיה חסיד.
* [[בישולי גויים]] - קיימת מחלוקת הלכתית בין הבית יוסף לרמ"א, כשהאחרון מקל באופני ההיתר לבישול. הכוונה היא, שעל פי דעת הפוסקים האשכנזים מספיק רק שהאש תודלק על ידי יהודי על-מנת להתיר את התבשיל. אולם, הפוסקים הספרדים נהגו להחמיר בזה שגם ההכנסה לתנור תתבצע על ידי יהודי.
* [[בישולי גויים]] - קיימת מחלוקת הלכתית בין הבית יוסף לרמ"א, כשהאחרון מקל באופני ההיתר לבישול. הכוונה היא, שעל פי דעת הפוסקים האשכנזים מספיק רק שהאש תודלק על ידי יהודי על-מנת להתיר את התבשיל. אולם, הפוסקים הספרדים נהגו להחמיר בזה שגם ההכנסה לתנור תתבצע על ידי יהודי.
שורה 132: שורה 132:
===חוק איסור הונאה בכשרות===
===חוק איסור הונאה בכשרות===
{{ערך מורחב|חוק איסור הונאה בכשרות}}
{{ערך מורחב|חוק איסור הונאה בכשרות}}
[[חוק איסור הונאה בכשרות]], התשמ"ג-1983{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns10_kashrut.pdf חוק איסור הונאה בכשרות], באתר הכנסת}}, מייחד את הסמכות להעניק תעודת הכשר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] ול[[רב]]נים שהוסמכו על-ידם לצורך כך, לרבנים מקומיים ל[[הרבנות הצבאית|רבנות הצבאית]] עבור מקומות המגישים אוכל ל[[מערכת הביטחון]]. בין השאר נקבע בחוק "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר", וכן "בעל בית אוכל שבידו תעודת הכשר ובית האוכל מוצג בכתב ככשר, לא יגיש ולא ימכור בו מצרכים שאינם כשרים לפי דין תורה". כללים אלה חלים על העוסקים בייצור מזון, מכירתו והגשתו במסעדות. מאחר שסמכות זאת ניתנה על פי חוק רק לגופי כשרות רשמיים, גופי כשרות פרטיים עוקפים הנחיה זו באמצעות הימנעות משימוש במילה 'כשר' והחלפתה בציון כי מקום או מוצר נמצאים בהשגחת גוף כשרות מסוים.
[[חוק איסור הונאה בכשרות]], התשמ"ג-1983,{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns10_kashrut.pdf חוק איסור הונאה בכשרות], באתר הכנסת}} מייחד את הסמכות להעניק תעודת הכשר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] ול[[רב]]נים שהוסמכו על-ידם לצורך כך, לרבנים מקומיים ל[[הרבנות הצבאית|רבנות הצבאית]] עבור מקומות המגישים אוכל ל[[מערכת הביטחון]]. בין השאר נקבע בחוק "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר", וכן "בעל בית אוכל שבידו תעודת הכשר ובית האוכל מוצג בכתב ככשר, לא יגיש ולא ימכור בו מצרכים שאינם כשרים לפי דין תורה". כללים אלה חלים על העוסקים בייצור מזון, מכירתו והגשתו במסעדות. מאחר שסמכות זאת ניתנה על פי חוק רק לגופי כשרות רשמיים, גופי כשרות פרטיים עוקפים הנחיה זו באמצעות הימנעות משימוש במילה 'כשר' והחלפתה בציון כי מקום או מוצר נמצאים בהשגחת גוף כשרות מסוים.


לגבי מוצרי מזון [[ייבוא|מיובאים]], הרבנות הראשית דורשת קבלת אישור שלה על מנת למכרם ב[[ישראל]] ככשרים, גם אם יש עליהם חותמת כשרות מחוץ לארץ. עתירה ל[[בג"ץ]] שדרשה שהרבנות הראשית תחויב לאשר כשרות לכל מזון מיובא שיש עליו פיקוח כשרות מחוץ לארץ נדחתה על ידי בית המשפט{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/080/007/t04/09007080.t04.htm בג"ץ 708/09]}}.
לגבי מוצרי מזון [[ייבוא|מיובאים]], הרבנות הראשית דורשת קבלת אישור שלה על מנת למכרם ב[[ישראל]] ככשרים, גם אם יש עליהם חותמת כשרות מחוץ לארץ. עתירה ל[[בג"ץ]] שדרשה שהרבנות הראשית תחויב לאשר כשרות לכל מזון מיובא שיש עליו פיקוח כשרות מחוץ לארץ נדחתה על ידי בית המשפט.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/080/007/t04/09007080.t04.htm בג"ץ 708/09]}}


הרבנות הראשית, באמצעות הרבנות המקומית{{הערה|{{ynet|יואב פרידמן|הרבנות: אין תוקף לכשרויות בפסטיבל 'לאכול כשר'|3767923|27 באוגוסט 2009|}}}}, מעמידה משגיחים במקומות המייצרים מזון, אשר מקבלים לעתים את שכרם מבעל העסק עצמו. יש הטוענים שדבר זה הוא [[ניגוד אינטרסים]] מובהק, שגורם לפגיעה בהקפדה על הכשרות. בעקבות זאת התקבלה החלטה ברבנות הראשית, להעביר את שכרם של משגיחי הכשרות דרך [[חברת כוח אדם]]. דבר שיצמצם את ניגוד האינטרסים במידת מה.
הרבנות הראשית, באמצעות הרבנות המקומית,{{הערה|{{ynet|יואב פרידמן|הרבנות: אין תוקף לכשרויות בפסטיבל 'לאכול כשר'|3767923|27 באוגוסט 2009|}}}} מעמידה משגיחים במקומות המייצרים מזון, אשר מקבלים לעתים את שכרם מבעל העסק עצמו. יש הטוענים שדבר זה הוא [[ניגוד אינטרסים]] מובהק, שגורם לפגיעה בהקפדה על הכשרות. בעקבות זאת התקבלה החלטה ברבנות הראשית, להעביר את שכרם של משגיחי הכשרות דרך [[חברת כוח אדם]]. דבר שיצמצם את ניגוד האינטרסים במידת מה.
בנוסף למשגיחים, מעמידה הרבנות "מפקחים" אשר מקבלים את שכרם מהרבנות, ותפקידם לפקח על עבודת המשגיחים. מפקחים אלו, כיוון שאינם מקבלים את שכרם מבעל העסק, אמורים להיות נקיים יותר מהאינטרסים האמורים.
בנוסף למשגיחים, מעמידה הרבנות "מפקחים" אשר מקבלים את שכרם מהרבנות, ותפקידם לפקח על עבודת המשגיחים. מפקחים אלו, כיוון שאינם מקבלים את שכרם מבעל העסק, אמורים להיות נקיים יותר מהאינטרסים האמורים.


בסעיף 11 לחוק איסור הונאה בכשרות נאמר "במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני כשרות בלבד". שאלת התנאים שמותר לרבנות להציב לקבלת תעודת כשרות לבית עסק עלתה מספר פעמים לדיון בפני [[בג"ץ]], שדרש מהרבנות שלא להציב תנאים שאינם נוגעים ישירות לכשרות המזון. כך לדוגמה, כאשר נמנעה הרבנות ממתן תעודת כשרות לאולם בו נערכו [[ריקודי בטן]] - אסר עליה [[בג"ץ]] לעשות כן. במקרה אחר חייב בג"ץ את הרבנות ב[[אשדוד]] להעניק תעודת כשרות ל[[יהדות משיחית|יהודיה משיחית]], ללא הצבת תנאים מיוחדים הנדרשים משאינם יהודים. השופטים קבעו כי כללי האמון של הרבנות במבקש תעודת כשרות צריכים להתבסס על החוק ולא על ההלכה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/350/087/p19/06087350.p19.htm בג"ץ 8735/06, פסק דין מיום 29 ביוני 2009]}}. לעומת זאת, הכיר [[בג"ץ]] בזכותה של הרבנות לדרוש ממסעדות שלא לבשל אוכל בשבת כתנאי לקבלת תעודת כשרות, לאור העובדה שדעת ה[[מגן אברהם]] היא ש[[בישול (מלאכה)|בישול בשבת]] פוסל גם את הכלים בהם בושל המזון ב[[שבת]] ודורש [[הגעלת כלים|הגעלה]] להכשירם{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/570/111/C18/03111570.c18.htm בג"ץ 11157/03]}}.
בסעיף 11 לחוק איסור הונאה בכשרות נאמר "במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני כשרות בלבד". שאלת התנאים שמותר לרבנות להציב לקבלת תעודת כשרות לבית עסק עלתה מספר פעמים לדיון בפני [[בג"ץ]], שדרש מהרבנות שלא להציב תנאים שאינם נוגעים ישירות לכשרות המזון. כך לדוגמה, כאשר נמנעה הרבנות ממתן תעודת כשרות לאולם בו נערכו [[ריקודי בטן]] - אסר עליה [[בג"ץ]] לעשות כן. במקרה אחר חייב בג"ץ את הרבנות ב[[אשדוד]] להעניק תעודת כשרות ל[[יהדות משיחית|יהודיה משיחית]], ללא הצבת תנאים מיוחדים הנדרשים משאינם יהודים. השופטים קבעו כי כללי האמון של הרבנות במבקש תעודת כשרות צריכים להתבסס על החוק ולא על ההלכה.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/350/087/p19/06087350.p19.htm בג"ץ 8735/06, פסק דין מיום 29 ביוני 2009]}} לעומת זאת, הכיר [[בג"ץ]] בזכותה של הרבנות לדרוש ממסעדות שלא לבשל אוכל בשבת כתנאי לקבלת תעודת כשרות, לאור העובדה שדעת ה[[מגן אברהם]] היא ש[[בישול (מלאכה)|בישול בשבת]] פוסל גם את הכלים בהם בושל המזון ב[[שבת]] ודורש [[הגעלת כלים|הגעלה]] להכשירם.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/570/111/C18/03111570.c18.htm בג"ץ 11157/03]}}


==גופי כשרות פרטיים==
==גופי כשרות פרטיים==
שורה 161: שורה 161:
* דרישה להצבת תנאים הלכתיים מחמירים יותר להענקת כשרות מהתנאים המוצבים על ידי הרבנות.
* דרישה להצבת תנאים הלכתיים מחמירים יותר להענקת כשרות מהתנאים המוצבים על ידי הרבנות.
* טענות על ליקויים במערכות הפיקוח ברבנויות השונות.
* טענות על ליקויים במערכות הפיקוח ברבנויות השונות.
* סטנדרטים לכשרות שאינם אחידים בקרב רבנויות שונות{{מקור}}.
* סטנדרטים לכשרות שאינם אחידים בקרב רבנויות שונות.{{מקור}}


בקרב חלקים ניכרים מהציבור הצורך מזון בכשרות גופים פרטיים נפוצה תופעה של הסתמכות דווקא על גוף כשרות מסוים או כמה גופים, ואי הסתמכות על גופי כשרות פרטיים אחרים. לעתים באירועים להם מוזמנים אורחים המקפידים על כשרות מחמירה, מוקצים מספר שולחנות נפרדים לאורחים אלו, ולהם מוגשות בנפרד מנות מזון בכשרות המחמירה.
בקרב חלקים ניכרים מהציבור הצורך מזון בכשרות גופים פרטיים נפוצה תופעה של הסתמכות דווקא על גוף כשרות מסוים או כמה גופים, ואי הסתמכות על גופי כשרות פרטיים אחרים. לעתים באירועים להם מוזמנים אורחים המקפידים על כשרות מחמירה, מוקצים מספר שולחנות נפרדים לאורחים אלו, ולהם מוגשות בנפרד מנות מזון בכשרות המחמירה.


במשך השנים הוקמו מספר גופים פרטיים המספקים פיקוח כשרותי הנחשב למחמיר יותר ממערכת הכשרות הממלכתית של הרבנות. לעתים מכונה כשרות זו '''מהדרין''', כמילת [[מותג]] הבאה לציין תנאים מחמירים יותר לכשרות, אך אין תקן אחיד לשימוש במילה מהדרין{{הערה|אך ראו [http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=27277 דוגמה] להבחנה בין כשרות רגילה לכשרות מהדרין.}}. גוף כשרות מכונה על פי רוב במילת המותג '''בד"ץ''', על שם גוף הכשרות הפרטי המוביל "הבד"ץ של העדה החרדית" (בד"ץ הוא למעשה ראשי תיבות של '[[בית דין (הלכה)|בית דין]] צדק'), וזאת אף על פי שעיסוקם של גופים אלו הוא בכשרות ולא ב[[משפט עברי]]. גופים אלו מעניקים השגחה ליצרני מזון המעוניינים בכך תמורת הענות לתנאי הכשרות שלהם, בצירוף תשלום שכר ה[[משגיח כשרות|משגיחים]] ו[[אגרה (תשלום)|אגרה]].
במשך השנים הוקמו מספר גופים פרטיים המספקים פיקוח כשרותי הנחשב למחמיר יותר ממערכת הכשרות הממלכתית של הרבנות. לעתים מכונה כשרות זו '''מהדרין''', כמילת [[מותג]] הבאה לציין תנאים מחמירים יותר לכשרות, אך אין תקן אחיד לשימוש במילה מהדרין.{{הערה|אך ראו [http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=27277 דוגמה] להבחנה בין כשרות רגילה לכשרות מהדרין.}} גוף כשרות מכונה על פי רוב במילת המותג '''בד"ץ''', על שם גוף הכשרות הפרטי המוביל "הבד"ץ של העדה החרדית" (בד"ץ הוא למעשה ראשי תיבות של '[[בית דין (הלכה)|בית דין]] צדק'), וזאת אף על פי שעיסוקם של גופים אלו הוא בכשרות ולא ב[[משפט עברי]]. גופים אלו מעניקים השגחה ליצרני מזון המעוניינים בכך תמורת הענות לתנאי הכשרות שלהם, בצירוף תשלום שכר ה[[משגיח כשרות|משגיחים]] ו[[אגרה (תשלום)|אגרה]].


תחום בולט בגופי הכשרות הפרטיים הוא תחום כשרות [[בשר]]. גופי כשרות רבים מבצעים שחיטה עצמאית (שחיטת בקר מבוצעת לרוב בדרום אמריקה), ומשווקים את הבשר לאחר שעבר [[הכשרת בשר|הכשרה]] בעיקר בריכוזי אוכלוסייה חרדים. מחירו של בשר זה יקר הרבה יותר ממחירו של בשר בכשרות רגילה.
תחום בולט בגופי הכשרות הפרטיים הוא תחום כשרות [[בשר]]. גופי כשרות רבים מבצעים שחיטה עצמאית (שחיטת בקר מבוצעת לרוב בדרום אמריקה), ומשווקים את הבשר לאחר שעבר [[הכשרת בשר|הכשרה]] בעיקר בריכוזי אוכלוסייה חרדים. מחירו של בשר זה יקר הרבה יותר ממחירו של בשר בכשרות רגילה.
שורה 173: שורה 173:
בסמוך לגופי הכשרות הפרטיים הוותיקים צצו גם מספר גופי כשרות פרטיים חדשים, שרמת הפיקוח הירודה בהם הובילה את הרבנות הראשית לפרסם כי אין להסתמך על חותמת הכשרות המונפקת על ידי גופים אלו.{{הערה|{{כיפה|אדם צחי|יש תעודת כשרות?|jew/28635|4 באוגוסט 2008}}}}
בסמוך לגופי הכשרות הפרטיים הוותיקים צצו גם מספר גופי כשרות פרטיים חדשים, שרמת הפיקוח הירודה בהם הובילה את הרבנות הראשית לפרסם כי אין להסתמך על חותמת הכשרות המונפקת על ידי גופים אלו.{{הערה|{{כיפה|אדם צחי|יש תעודת כשרות?|jew/28635|4 באוגוסט 2008}}}}


יתרה מכך, בהתאם לחוק איסור ההונאה בכשרות, הרבנות מטילה קנסות על מי שמציג [[כשרות אלטרנטיבית|תעודת כשרות ללא אישור הרבנות]]. בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]] של שני בעלי מסעדות שביקשו לאפשר להם להציג את מסעדותיהם ככשרות, אף כאשר אין בידיהם תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית או לחלופין לקבוע שסעיף 3(א) ל[[חוק איסור הונאה בכשרות]] בטל, השיב [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יהודה ויינשטיין]], כי החוק אינו אוסר על בתי עסק להציג תעודות כשרות מטעם גוף שאינו הרבנות, כל עוד ההצהרה היא רק על השגחת אותו גוף ולא שהאוכל כשר.{{הערה|אשר הלפרין, [http://ladaat.info/article.aspx?artid=19895 היועץ ויינשטיין בעד תעודות כשרות אלטרנטיביות], אתר לדעת, י"ז אייר תשע"ה}} ביוני [[2016]] דחה בג"ץ את העתירה, אך קבע כי פסק הדין יחול במשך שנתיים בלבד ובתקופה הזו המערכת מחויבת לשנות את הזיקה בין משגיחי הכשרות ובין המסעדות כך שהמשגיחים לא יהיו יותר כפופים למסעדות.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/14/940/064/o11/14064940.o11.htm בג"ץ 6494/14 שי גיני ויהונתן ודעי נגד הרבנות הראשית ואחרים], ניתן ב-6 ביוני 2016}} בעקבות פסק הדין שונה נוסח התעודה שמעניק ארגון ארגון "השגחה פרטית".{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|בעקבות פסיקת בג"ץ, הופצו תעודות כשרות אלטרנטיבית בנוסח חדש|1.2978881|17 ביוני 2016}}}}
יתרה מכך, בהתאם לחוק איסור ההונאה בכשרות, הרבנות מטילה קנסות על מי שמציג [[כשרות אלטרנטיבית|תעודת כשרות ללא אישור הרבנות]]. בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]] של שני בעלי מסעדות שביקשו לאפשר להם להציג את מסעדותיהם ככשרות, אף כאשר אין בידיהם תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית או לחלופין לקבוע שסעיף 3(א) ל[[חוק איסור הונאה בכשרות]] בטל, השיב [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[יהודה ויינשטיין]] כי החוק אינו אוסר על בתי עסק להציג תעודות כשרות מטעם גוף שאינו הרבנות, כל עוד ההצהרה היא רק על השגחת אותו גוף ולא שהאוכל כשר.{{הערה|אשר הלפרין, [http://ladaat.info/article.aspx?artid=19895 היועץ ויינשטיין בעד תעודות כשרות אלטרנטיביות], אתר לדעת, י"ז אייר תשע"ה}} ביוני [[2016]] דחה בג"ץ את העתירה, אך קבע כי פסק הדין יחול במשך שנתיים בלבד ובתקופה הזו המערכת מחויבת לשנות את הזיקה בין משגיחי הכשרות ובין המסעדות כך שהמשגיחים לא יהיו יותר כפופים למסעדות.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/14/940/064/o11/14064940.o11.htm בג"ץ 6494/14 שי גיני ויהונתן ודעי נגד הרבנות הראשית ואחרים], ניתן ב-6 ביוני 2016}} בעקבות פסק הדין שונה נוסח התעודה שמעניק ארגון "השגחה פרטית".{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|בעקבות פסיקת בג"ץ, הופצו תעודות כשרות אלטרנטיבית בנוסח חדש|1.2978881|17 ביוני 2016}}}}


כוח הקנייה החזק של המסתמכים אך ורק על חותמת הכשרות של הגופים הפרטיים הביא חברות המזון רבות בישראל לספק כשרות כזאת למוצריהן, דבר המשליך גם על יצרני המשנה של חומרי הגלם הנדרשים אף הם לעמוד בתנאי הגופים הפרטיים.
כוח הקנייה החזק של המסתמכים אך ורק על חותמת הכשרות של הגופים הפרטיים הביא חברות המזון רבות בישראל לספק כשרות כזאת למוצריהן, דבר המשליך גם על יצרני המשנה של חומרי הגלם הנדרשים אף הם לעמוד בתנאי הגופים הפרטיים.
שורה 181: שורה 181:
* '''בד"צ [[העדה החרדית#הכשר הבד"ץ|העדה החרדית]]''', הגוף הגדול הוותיק והמפורסם שבגופי הכשרות הפרטיים, המעניק כשרות לרבים מיצרני המזון הגדולים בישראל, ובהם [[מאפיות אנג'ל]], [[מאפיית ברמן]], [[תנובה]], [[אסם (חברה)|אוסם]], המותג "מגדים" של [[עלית]], [[פפסי]], ועוד מותגים מפורסמים רבים. מעמדו החזק של גוף זה עומד בניגוד לשיעור המצומצם של אנשי העדה החרדית בקרב הציבור הדתי והחרדי בישראל.
* '''בד"צ [[העדה החרדית#הכשר הבד"ץ|העדה החרדית]]''', הגוף הגדול הוותיק והמפורסם שבגופי הכשרות הפרטיים, המעניק כשרות לרבים מיצרני המזון הגדולים בישראל, ובהם [[מאפיות אנג'ל]], [[מאפיית ברמן]], [[תנובה]], [[אסם (חברה)|אוסם]], המותג "מגדים" של [[עלית]], [[פפסי]], ועוד מותגים מפורסמים רבים. מעמדו החזק של גוף זה עומד בניגוד לשיעור המצומצם של אנשי העדה החרדית בקרב הציבור הדתי והחרדי בישראל.
* '''הרב [[משה יהודא לייב לנדא#מערכת הרבנות והכשרות|משה יהודא לייב לנדא]]''', רב העיר [[בני ברק]]. עם החברות הגדולות המשתמשות בכשרותו נמנות [[קוקה-קולה]] (בישראל), [[גלידות שטראוס]], מעדני מיקי, מותג ה[[ופל]]ים [[רוקחמן|מן]] ועוד. אם כי כשרותו מתמקדת בעיקר בחנויות ומסעדות ברחבי העיר בני ברק.
* '''הרב [[משה יהודא לייב לנדא#מערכת הרבנות והכשרות|משה יהודא לייב לנדא]]''', רב העיר [[בני ברק]]. עם החברות הגדולות המשתמשות בכשרותו נמנות [[קוקה-קולה]] (בישראל), [[גלידות שטראוס]], מעדני מיקי, מותג ה[[ופל]]ים [[רוקחמן|מן]] ועוד. אם כי כשרותו מתמקדת בעיקר בחנויות ומסעדות ברחבי העיר בני ברק.
* '''בד"ץ [[חוג חת"ם סופר#גופי כשרות|חוג חת"ם סופר]] פתח תקווה'''. החברות הידועות יותר שתחת כשרות זו הם [[פריגת]], יקבי ברקן, ועוד.
* '''בד"ץ [[חוג חת"ם סופר#גופי כשרות|חוג חת"ם סופר]] פתח תקווה'''. החברות הידועות יותר שתחת כשרות זו הם [[פריגת]], [[יקבי ברקן]], ועוד.
* '''בד"צ [[אגודת ישראל#בד"צ אגודת ישראל|אגודת ישראל]]''', היקפו מצומצם למדי והמותג הידוע ביותר המשתמש בו הוא [[טרה (מחלבה)|טרה]], וזאת בניגוד לחלקו היחסי הרב בציבור החרדי.
* '''בד"צ [[אגודת ישראל#בד"צ אגודת ישראל|אגודת ישראל]]''', היקפו מצומצם למדי והמותג הידוע ביותר המשתמש בו הוא [[טרה (מחלבה)|טרה]], וזאת בניגוד לחלקו היחסי הרב בציבור החרדי.
* '''"בד"צ מהדרין"'''. הוקם על ידי הרבנים [[שמחה קוק]], רבה של [[רחובות]] והרב [[אברהם רובין]]. מערכת כשרות זו הוקמה בשל ההגבלות החוקיות שהוטלו על מערכת הכשרות המחמירה של הרבנות ברחובות בראשה עמדו. ממערכת כשרות מקומית ברחובות הפך הבד"ץ למעניק כשרות בפריסה ארצית, ובשירותיו משתמשים [[יקבי כרמל]], [[RC קולה]], [[יפאורה-תבורי|ספרינג]], [[שטראוס גרופ|שטראוס מוצרי חלב]] ועוד. בשנת 2008 פרסם הרב קוק מכתב בו הוא מודיע כי עזב את ההשגחה בבד"צ, וכי הוא משגיח רק על הכשר הרבנות, וכיום בד"ץ זה הוא בראשותו הבלעדית של הרב רובין.
* '''"בד"צ מהדרין"'''. הוקם על ידי הרבנים [[שמחה קוק]], רבה של [[רחובות]] והרב [[אברהם רובין]]. מערכת כשרות זו הוקמה בשל ההגבלות החוקיות שהוטלו על מערכת הכשרות המחמירה של הרבנות ברחובות בראשה עמדו. ממערכת כשרות מקומית ברחובות הפך הבד"ץ למעניק כשרות בפריסה ארצית, ובשירותיו משתמשים [[יקבי כרמל]], [[RC קולה]], [[יפאורה-תבורי|ספרינג]], [[שטראוס גרופ|שטראוס מוצרי חלב]] ועוד. בשנת 2008 פרסם הרב קוק מכתב בו הוא מודיע כי עזב את ההשגחה בבד"צ, וכי הוא משגיח רק על הכשר הרבנות, וכיום בד"ץ זה הוא בראשותו הבלעדית של הרב רובין.
שורה 189: שורה 189:
* '''בד"צ "מחזיקי הדת"''' של [[חסידות בעלז]].
* '''בד"צ "מחזיקי הדת"''' של [[חסידות בעלז]].
* '''[[בד"ץ שארית ישראל]]''' שמזוהה עם מפלגת [[דגל התורה]] ה[[ליטאים (זרם)|ליטאית]]. עם המפעלים הגדולים שבהשגחת "שארית ישראל" נמנים מוצרי הסלטים וה[[רביולי]] של [[שטראוס גרופ]] והמותג 'קריסטל' של [[יפאורה-תבורי]]. גם פעילות הבד"ץ הזה ברוב ענפי המזון היא קטנה, בניגוד לחלקה היחסי הגדול של הקבוצה איתה הוא מזוהה בציבור החרדי, עם זאת, לבד"ץ שארית ישראל פעילות נרחבת יותר בפירות וירקות טריים, שחיטת עופות וייבוא בשר, ובכמה מותגים כגון "הקר" "טעם מן" "גלאט ירושלים" ועוד.
* '''[[בד"ץ שארית ישראל]]''' שמזוהה עם מפלגת [[דגל התורה]] ה[[ליטאים (זרם)|ליטאית]]. עם המפעלים הגדולים שבהשגחת "שארית ישראל" נמנים מוצרי הסלטים וה[[רביולי]] של [[שטראוס גרופ]] והמותג 'קריסטל' של [[יפאורה-תבורי]]. גם פעילות הבד"ץ הזה ברוב ענפי המזון היא קטנה, בניגוד לחלקה היחסי הגדול של הקבוצה איתה הוא מזוהה בציבור החרדי, עם זאת, לבד"ץ שארית ישראל פעילות נרחבת יותר בפירות וירקות טריים, שחיטת עופות וייבוא בשר, ובכמה מותגים כגון "הקר" "טעם מן" "גלאט ירושלים" ועוד.
* מערכת '''"כשרות למהדרין"''' בראשות הרב [[יוסף אפרתי (רב)|יוסף אפרתי]], מקורב לרב [[יוסף שלום אלישיב]]. מערכת כשרות המתמחה בתחום כשרויות פירות וירקות וקו שחיטת עופות{{הערה|{{כיכר השבת|יוסי וייס|דרמה בעולם הכשרות: קו שחיטה של הגר"י אפרתי|הגרי_אפרתי|21 בינואר 2010}}}}.
* מערכת '''"כשרות למהדרין"''' בראשות הרב [[יוסף אפרתי (רב)|יוסף אפרתי]], מקורב לרב [[יוסף שלום אלישיב]]. מערכת כשרות המתמחה בתחום כשרויות פירות וירקות וקו שחיטת עופות.{{הערה|{{כיכר השבת|יוסי וייס|דרמה בעולם הכשרות: קו שחיטה של הגר"י אפרתי|הגרי_אפרתי|21 בינואר 2010}}}}


אחדות מהרבנויות המקומיות הממלכתיות בארץ הקימו מערכות כשרות "מהדרין", מחמירות, לצד מערכת הכשרות הרגילה, בעיקר בערים בעלות צביון חרדי או ציבור חרדי גדול. בין הערים שבהן מחזיקה הרבנות מערכת כשרות מחמירות: [[ירושלים]], [[צפת]], רחובות ו[[טבריה]].
אחדות מהרבנויות המקומיות הממלכתיות בארץ הקימו מערכות כשרות "מהדרין", מחמירות, לצד מערכת הכשרות הרגילה, בעיקר בערים בעלות צביון חרדי או ציבור חרדי גדול. בין הערים שבהן מחזיקה הרבנות מערכת כשרות מחמירות: [[ירושלים]], [[צפת]], רחובות ו[[טבריה]].


מתן שתי כשרויות למוצר, אחת של הרבנות המקומית ושנייה של בד"ץ כלשהו, הפך לעניין שבשגרה בתעשיית המזון בישראל. לעתים ניתן אף מספר רב יותר של כשרויות, כדי לרצות קהל צרכנים רחב{{הערה|{{ynet|אורי אורבך|חסה אחת, שש השגחות|3586618|24 באוגוסט 2008|}}}}.
מתן שתי כשרויות למוצר, אחת של הרבנות המקומית ושנייה של בד"ץ כלשהו, הפך לעניין שבשגרה בתעשיית המזון בישראל. לעתים ניתן אף מספר רב יותר של כשרויות, כדי לרצות קהל צרכנים רחב.{{הערה|{{ynet|אורי אורבך|חסה אחת, שש השגחות|3586618|24 באוגוסט 2008|}}}}


===ארגוני כשרות בעולם===
===ארגוני כשרות בעולם===
שורה 200: שורה 200:
== ראו גם ==
== ראו גם ==
{{קישורי פורטל|הלכה}}
{{קישורי פורטל|הלכה}}

* [[שחיטה כשרה]]
* [[שחיטה כשרה]]
* [[משגיח כשרות]]
* [[משגיח כשרות]]

גרסה מ־15:41, 19 בפברואר 2017

המונח "כשר" מפנה לכאן. לערך העוסק באישים בשם זה, ראו כשר (פירושונים).
שוחט בשעת שחיטה כשרה
הכשרת כלים לפסח במאה שערים.

ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה. המונח אינו אופייני רק ליהדות, ואיסורים על מאכלים מסוימים קיימים גם בדתות ותרבויות אחרות.

המילה כשר מציינת שדבר הנושא שם זה עשוי כדרוש לפי קריטריונים ברורים וידועים. יש מסבירים ששורשו מהמילה כשורה כלומר עשוי ותקון כפי שורת-ישרות הדרושה.[1]

אף שהאיסור על מאכלים אסורים אינו בגדר "ייהרג ואל יעבור", ידועים מקרים (כבגזרות אנטיוכוס המתוארות בספר חשמונאים) על רבים שמסרו נפשם על מנת שלא לעבור על איסור זה, מפני שזו הייתה "שעת השמד". כיום ישנם יהודים רבים המקפידים רק על חלק מכללי הכשרות, ולרוב לאו דווקא על אלו שההלכה רואה בחומרה הרבה ביותר. כך למשל, ישנם יהודים המקפידים שלא לאכול בשר חזיר, אך אינם מקפידים על אכילה משחיטה כשרה והסרת הדם, וישנם יהודים המקפידים על כשרות בביתם אך לא מחוצה לו.

כשרות במזון מן החי

איור מאנגליה מהמאה ה-15 המתאר שחיטה כשרה
דגים עם חותם כשרות לצד לובסטר שאינו כשר

בהלכה קיימת מערכת כללים וחוקים מסועפת באשר לכשרות המזון מן החי. מערכת זו מבוססת על רשימת בעלי החיים המותרים והאסורים באכילה, המופיעה בתורה (ספר ויקרא, פרק י"א, וספר דברים, פרק י"ד). מזון המופק מן החי דינו כבעל החיים ממנו הופק. כך ביצים וחלב מותרים רק אם מקורם מבעל חיים טהור. יוצא מכלל זה דבש המותר באכילה אף על פי שדבורים אסורות באכילה. הנימוק להיתר אכילת דבש הוא שהדבש לא מכיל חלק אינטגרלי מהדבורה אלא רק עובר בגופה תהליך עיבוד.

בעלי חיים מותרים ואסורים

ערך מורחב – סימני כשרות בבעלי חיים
  • חיות (יונקים שאינן בהמות): כל החיות אסורות באכילה, למעט שבע חיות שנמנו בתורה והותרו באכילה. החיות הטהורות הן: אייל, צבי, יחמור, אקו, דישון, תאו וזמר (זיהויים של האקו, התאו והזמר המותרים באכילה איננו מוסכם, אך חלק מהחוקרים מזהים את הזמר כג'ירף).[2]
  • דגים: מותרים באכילה רק דגים בעלי סנפיר וקשקשת. חז"ל קבעו כלל: "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר".[3] ולכן הימצאותם של קשקשים מהווה סימן כשרות מובהק, ואין צורך לחפש את הסנפירים.
  • עופות: בתורה ניתנה רשימה של עופות אסורים באכילה, וכל היתר הותרו. במשך הדורות נשכח זיהויים של חלק מהעופות האסורים והתעוררו ספקות לגבי עופות שונים. בשל הבלבול ניתנו בספרות ההלכה סימנים שונים לזיהוי עופות טהורים, כך למשל נמסר כי עופות דורסים אסורים כולם, וכן סימנים נוספים. בסופו של דבר נקבע בהלכה כי כל עוף שאין מסורת רצופה על אכילתו אסור באכילה.
  • כל החרקים השורצים על הארץ, למעט סוגים מסוימים של ארבה, אינם כשרים לאכילה. חז"ל דרשו מכך שאיסורים אלה אינם חלים על פגיות ותולעים השורצות בתוך הפרי או הגבינה ולא על הארץ, או שאינן ניתנות לצפייה באופן טבעי (קרי, בתאורה טבעית וללא מכשור אופטי).[4] עקב אי כשרות החרקים והרמשים למיניהם, יש לבדוק את כל הירקות והפירות, וכן קמח וקטניות, ולוודא את ניקיונם, או להשתמש בירקות שגידולם נעשה בשיטות המונעות מחרקים להגיע אליהם ("ירקות ללא חרקים").

בעלי חיים מותרים:

בעלי חיים אסורים:

חלקי גוף אסורים

  • איסור איבר מן החי
  • איסור אכילת דם: במקומות שונים בתורה מוזכר איסור אכילת הדם או שתייתו, ולכן תנאי הכרחי בהכשרת בשר לאכילה היא הוצאת הדם ממנו. הדבר נעשה על ידי 'מליחה' (תהליך המורכב מפיזור מלח רב על הבשר ושטיפתו במים), או על ידי צלייה על אש. איברים רוויי דם (כמו כבד) אינם כשרים לאכילה אלא רק בצלייה. איסור זה אינו חל על דם דגים.[5]
  • איסור אכילת חלב
  • איסור אכילת גיד הנשה

כשרות בהכנת המזון

ערך מורחב – הכשרת בשר

כל הבהמות, החיות והעופות, המותרים באכילה, אסורים באכילה ללא שחיטה והכשרה על פי כללי ההלכה. דגים מותרים באכילה בכל צורה מיד לאחר מותם, אולם גם הם אסורים באכילה בעודם חיים.

  • טרפה: איסור אכילה על כל בעל חיים כשר שנטרף על ידי בעל חיים אחר והוא עומד למות, וכן כל חיה שיש לה פציעה או מחלה קשה שמהן היא תמות.
כלים בשריים. גרמניה, המאה ה-18 וראשית המאה ה-20. המוזיאון היהודי בברלין
כלים חלביים. גרמניה, המאה ה-19. המוזיאון היהודי בברלין

הפרדת בשר וחלב

ערכים מורחבים – גדי בחלב אמו, המתנה בין בשר לחלב

הפרדה בין מאכלי בשר ומאכלי חלב כוללת אכילה, בישול והנאה. שלושה איסורים אלו נלמדים משלוש פעמים שבהן מופיע בתורה האיסור "לא תבשל גדי בחלב אמו" (פעמיים בספר שמות ופעם בספר דברים). חז"ל הרחיבו איסור זה על אכילת כל בשר חיה ובהמה בחלב, ומאוחר יותר אף על עוף. אכילת בשר דגים בחלב נתונה במחלוקת (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ג, ע"א – דף קט"ז, ע"א). האיסורים כוללים גם עירוב מאכלים או כליהם (בכלי ראשון לדוגמה). הרמב"ם הוא הראשון שהעלה את הסברה כי הציווי בא כנגד המנהג האלילי לבשל גדי בחלב אימו, בפולחן של אלילים שונים, אם כי לא נמצאו עדויות מובהקות לכך. עד היום השתמר מאכל זה אצל הבדואים בשם "ג'די בחליב אמו", והוא נחשב למאכל תאווה, שמכינים אותו לאורחים מכובדים. לאיסור אכילת בשר וחלב מספר טעמים לפי דעות שונות ביהדות. לפי ספר הזוהר ניתן פירוש קבלי לכך; החלב הלבן מסמל מידת הרחמים ואילו הבשר האדום מסמל את מידת הדין ואסור לערבבם. הרב קוק, ב"חזון הצמחונות והשלום", סבר כי התורה מחנכת להבחנה בין דרגות של מעשים. לתפיסתו אף שהתורה התירה לשתות חלב בהמה ולאכול את בשרה, אסור לערבב בין השניים, כי שתיית החלב כרוכה רק בגזל החלב שנועד לצאצאיה, בעוד שאכילת הבשר כרוכה בהרג הבהמה. לדעת קאסוטו, בהמשך לשיטת הרמב"ם, מדובר בהרחקה מעבודת אלילים כפי שנמצא בשירה האוגריתית "טב[ח גד] בחלב, אננח בחמאת",[6] אולם חוקרים אחרים כמנחם הרן שוללים פרשנות זו בין השאר בשל השענותה על שחזור ספקולטיבי. הוגים מודרניים, כפרופ' שלום רוזנברג, סוברים כי מדובר בהרחקה מאכזריות וציניות, של בישול הגדי דווקא בחלב אמו.

מקור איסורי אכילת בעלי חיים

ערך מורחב – אכילת בשר ביהדות

טעמים שונים ניתנו לאיסור אכילת בעלי חיים. הרמב"ם סבר כי כל החיות שנאסרו בתורה תזונתם גרועה ומשפיעם על האדם מבחינה בריאותית לרעה (מורה נבוכים, חלק ב', פרק מ"ז). כך הייתה גם דעת האברבנאל וספר החינוך (מצווה עג).[7] לעומתם סבר רבי יצחק עראמה כי אכילת חיות שאסורים בתורה משפיעים לרעה מבחינה נפשית, "מאטימים של הכח השכלי, מולידים שיבושי דעות ובולמוס של תאוות נכריות ובהמיות" (עקידת יצחק ויקרא, פרשת שמיני, שער ס דף ל"ג ע"ב, ל"ח ע"ב). הרמב"ן שילב את שתי הגישות גם יחד וסבר כי גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה נפשית ישנה השפעה שלילית על האדם האוכל בשר חיות שנאסרו בתורה (רמב"ן ויקרא י"א י"ג). היו שטענו טענות הקשורות לאיכות הסביבה ואקולוגיה, ויצחק דב פריז חישב כי לייצור ק"ג "סטייק נמר" נדרשים כשבעה ק"ג בשר בקר, שלייצורו נדרשים כארבעים ותשעה ק"ג דגנים".[8] טענה אחרת היא שאיסור אכילת חיות בר וצמצום לאכילת חיות מבויתות שמגודלות על ידי האדם גורמת לכך שמינים וזנים שונים לא יכחדו מן העולם.

איסורי אכילת בעלי חיים מסוימים קיימים גם בדתות אחרות, כגון מצוות החלאל המוסלמי. מקורם של מנהגים אלו בקרב עמי ערב קודם לאסלאם. סברה נפוצה היא שגידול חזירים היה נפוץ בקרב יושבי הקבע (שכן אי אפשר לנדוד עם חזירים), ומתוך איבה לאוכלוסיות אלו נקבעה מסורת בקרב עמים נודדים (ובכללם בני ישמעל ובני ישראל) שלא לאכול חזירים.

כשרות במזון מן הצומח

במזון מן הצומח ישנם כמה כללים הלכתיים, חלקם אינם נוהגים אלא בגידולים שצמחו בארץ ישראל ומכונים "מצוות התלויות בארץ", וחלקם נוהג בצוומח בכל מקום בעולם.

טבל

ערך מורחב – טבל

כל יבול חקלאי הגדל בארץ ישראל מחויב בתרומות ומעשרות, וכל מאפה הנעשה מחמשת מיני דגן בשיעור של מעבר לקילו וחצי קמח חייב בהפרשת שיעור מסוים מן העיסה, חלק המכונה 'חלה'. יבול שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות או בצק שלא הופרשה ממנו חלה נחשב טבל ואסור באכילה ובהנאה. כמו כן קיים מעמד ביניים של יבול שהוא במעמד ספק אם הופרשו ממנו מעשרות המכונה "דמאי".

תרומות ומעשרות

  • "תרומה גדולה" - אחוז מסוים מהיבול הניתן לכהן.
  • "מעשר ראשון" - עשרה אחוזים מהיבול הנותר ניתנים ללוי (או לכהן).[9]
  • "תרומת מעשר" - עשירית מ"מעשר ראשון" מוסר הלוי לכהן, וכן "מעשר שני" או "מעשר עני" הנוהגים לחלופין (תלוי במניין שנת היבול לשנת השמיטה). "מעשר שני" אמור להיאכל בטהרה בירושלים, ו"מעשר עני" אמור להימסר לעניים לאכילה.

הפרשת חלה

החלה המופרשת אמורה להינתן לכהן שיאכלה בטהרה, אך מאחר שדיני טומאה וטהרה אינם נוהגים היום בארץ ישראל, החלה המופרשת כיום נשרפת, וזאת כמקביל לחוצה לארץ שהבעלים רשאים לתת את חלתם לכהן לאכילה.[10]

ערלה, נטע רבעי ושמיטה

בדיקת חרקים

נושא נוסף הקשור לכשרות במזון מן הצומח הוא בדיקתו מחרקים, האסורים באכילה. האיסור על אכילת חרקים הוא דווקא על חרקים השורצים על הארץ (ולא בתוך הפרי) ושנראים בעין האנושית, ולא על יצורים קטנים יותר.[4] בדיקה זאת נעשית באמצעים שונים ובאופן משתנה לפי שכיחות החרקים בפירות ובירקות. ישנם פירות הנחשבים לנגועים מאוד בחרקים, לדוגמה תאנים, כרובית ותותים ומשום כך נמנעים שומרי הכשרות לאוכלם אלא לאחר בדיקה מקיפה או על ידי הקפדה על קניית ירקות שגודלו באופן מיוחד למניעה ככל האפשר של הימצאות חרקים בהם ("ירקות ללא חרקים"). מקובל לנפות את הקמח בנפה לפני השימוש בו, מחשש להימצאות חרקים, וכן לברור את גרעיני האורז וסוגי הקטניות השונים קודם בישולם.

איסור כלאיים

ערך מורחב – כלאיים
ערך מורחב – כלאי הכרם
  • כלאי זרעים אסור ליהודי לזרוע או לשתול שני מיני זרעים או שתילים בסמוך זה לזה. במקרה שעבר על איסור זה עליו לעקור את הזרעים, אבל הגידולים אינם נאסרים.
  • כלאי הכרם: אסור ליהודי לזרוע או לשתול סמוך לכרם זרעי מינים אחרים. כשנעשה איסור זה, במרבית המקרים הגידולים נאסרים.

לינת לילה של בצלים ושומים

ערך מורחב – איסור לינת לילה

יש המקפידים על איסור לינת לילה של בצל קלוף ושום קלוף, שמקורו בתלמוד הבבלי, משום רוח רעה השורה בלילה על מאכלים קלופים אלה.

מאכלי נכרים

ערך מורחב – הלכות הרחקה מגויים

הלכות הרחקה מגויים הן הלכות שאוסרות דברים שונים הנוגעים לקשרים בין יהודים לגויים, וביניהן איסורי האכילה הבאים:

שמן זית נוכרי נאסר גם הוא בשלב מסוים, אך לאחר מכן הותר.

פסח

ערך מורחב – חמץ

בחג הפסח ישנה הקפדה נוספת, על אכילת מזון כשר לפסח.

גדרים וסייגים הלכתיים

ערך מורחב – איסור והיתר

לסיוע על שמירת כללי הכשרות וכהתגברות על מכשולים המטשטשים את הדברים האסורים נוספו במשך הדורות גדרים וסייגים שונים המורים על מכשולים אלה. להלן דוגמאות לכך:

  • בכלל איסור אכילת בהמה טמאה, ישנו איסור לשתות חלב בהמה טמאה. כדי לא להיכשל באיסור זה נהגו ישראל לא לשתות חלב (אפילו חלב בהמה טהורה) אם הוא לא נחלב בפני יהודי ירא שמים שיעיד שלא עירבו שם חלב בהמה טמאה. מנהג זה לא נהוג בכל תפוצות ישראל ורבים מקלים בזה.
  • אמרו חכמים, אם הובא לפניך דג שעורו מופשט מעליו אינך יכול לדעת איזה סוג דג הוא, ואם הוא כשר או לא.
  • באיסור בשר בחלב הרחיקו חכמים ואמרו שמכיוון שדרכו של בשר להישאר בשיני האוכל עד שש שעות, נאסרה אכילת מאכלי חלב שש שעות לאחר שטעם ממאכלי בשר.[דרוש מקור]

הבדלי גישות בכשרות

בנושא הכשרות, כבנושאים הלכתיים רבים אחרים, קיימים הבדלים בהלכה בין פסיקתו של הבית יוסף המקובל על בני עדות המזרח, לבין שיטתו של הרמ"א המקובל על יוצאי עדות אשכנז. הדוגמאות הבולטות הן:

  • בשר גלאט - מקור הכינוי "גלאט" הוא במילה היידית שפירושה "חלק", כלומר ללא כל שאלות. בהלכה היהודית קיימים 18 סוגי טרפות שקיימת מחלוקת לגביהן. ברובן הרמ"א מחמיר והבית יוסף מקל, אולם בסירכת הריאה מחמיר הבית יוסף יותר מהרמ"א, מה שגרם במרוצת השנים לכך שרבים מבני עדות המזרח לא אכלו בשר בהמה בהשגחה אשכנזית - תהיה מהודרת ככל שתהיה - וכן להפך. מהדרין מכל העדות הקפידו לאכול מבשר שלא נשאלה בו שום שאלה וזאת כהידור וחומרה, וגם זה קרוי "גלאט".
  • שחיטה חסידית - חסידים מכל החצרות החסידיות מקפידים שהשוחט יהיה חסיד.
  • בישולי גויים - קיימת מחלוקת הלכתית בין הבית יוסף לרמ"א, כשהאחרון מקל באופני ההיתר לבישול. הכוונה היא, שעל פי דעת הפוסקים האשכנזים מספיק רק שהאש תודלק על ידי יהודי על-מנת להתיר את התבשיל. אולם, הפוסקים הספרדים נהגו להחמיר בזה שגם ההכנסה לתנור תתבצע על ידי יהודי.
  • בשר בחלב - מאכלים שבושלו בסיר שבושל בו בשר במהלך היממה האחרונה (בן יומו), הנם בשריים ואסור לאכול אותם עם מאכלי חלב לדעת הרמ"א. לעומתו מקל הבית יוסף ומתיר לאוכלם בזה אחר זה.

בכשרויות המהדרין משתדלים להקפיד על החומרות של כל העדות, על מנת שכל יהודי באשר הוא יוכל לאכול ללא חשש כשרותי.

כדי להבהיר נושאים שכוללת הכשרות מצוין לעתים "ללא חשש קטניות", "ללא חשש לינת לילה", "ללא חשש שרויה" וכדומה.

השגחת כשרות בישראל

תעודת כשרות לבית קפה

במדינת ישראל מספר חוקים שנועדו להוריד את הזמינות של אוכל לא כשר מסוגים מסוימים. חוקים אלו כוללים את חוק איסור גידול חזיר, האוסר על גידול חזירים, וחוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), תשי"ז-1956, המסמיך רשות מקומית להתקין חוק עזר עירוני שיגביל או יאסור מכירת בשר חזיר ומוצריו המיועדים לאכילה. חוקים אלה משקפים את מעמדו המיוחד של החזיר, שהפך במהלך הדורות לסמל של שלילת היהדות. בשנת 1994 נחקק חוק יבוא בשר ומוצריו, התשנ"ד–1994, שבאותה שנה שונה שמו לחוק בשר ומוצריו, התשנ"ד–1994. חוק זה קובע שאין לייבא בשר לישראל, אלא אם ניתנה לו תעודת הכשר מטעם מועצת הרבנות הראשית לישראל. לשר התעשייה והמסחר ניתנה סמכות מוגבלת למתן רישיונות לייבוא בשר חסר תעודת הכשר.

רבים מיצרני המזון ומספקי המזון בישראל מצטיידים בתעודת כשרות, לעתים רק מתוך שיקול מסחרי השואף לכלול בקהל היעד של המוצר את ציבור שומרי הכשרות. העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הביאה אוכלוסייה גדולה שמגלה עניין במזון לא כשר, ובעקבות זאת נפתחו חנויות רבות המציעות מזון שאינו כשר.

בנוסף להלכה, גם אחדים מחוקי מדינת ישראל עוסקים בכשרות. בחוקי מדינת ישראל ניתן משקל מיוחד לשמירת הכשרות כסימן לאורח חיים דתי. נערה המבקשת פטור משירות בצה"ל מטעמי הכרה דתית חייבת להצהיר על קיום שני תנאים כדי שתהיה ראויה לפטור זה: "היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו", ו"היא אינה נוסעת בשבת" (סעיף 40 לחוק שירות ביטחון).

חוק איסור הונאה בכשרות

ערך מורחב – חוק איסור הונאה בכשרות

חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983,[11] מייחד את הסמכות להעניק תעודת הכשר לרבנות הראשית ולרבנים שהוסמכו על-ידם לצורך כך, לרבנים מקומיים לרבנות הצבאית עבור מקומות המגישים אוכל למערכת הביטחון. בין השאר נקבע בחוק "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר", וכן "בעל בית אוכל שבידו תעודת הכשר ובית האוכל מוצג בכתב ככשר, לא יגיש ולא ימכור בו מצרכים שאינם כשרים לפי דין תורה". כללים אלה חלים על העוסקים בייצור מזון, מכירתו והגשתו במסעדות. מאחר שסמכות זאת ניתנה על פי חוק רק לגופי כשרות רשמיים, גופי כשרות פרטיים עוקפים הנחיה זו באמצעות הימנעות משימוש במילה 'כשר' והחלפתה בציון כי מקום או מוצר נמצאים בהשגחת גוף כשרות מסוים.

לגבי מוצרי מזון מיובאים, הרבנות הראשית דורשת קבלת אישור שלה על מנת למכרם בישראל ככשרים, גם אם יש עליהם חותמת כשרות מחוץ לארץ. עתירה לבג"ץ שדרשה שהרבנות הראשית תחויב לאשר כשרות לכל מזון מיובא שיש עליו פיקוח כשרות מחוץ לארץ נדחתה על ידי בית המשפט.[12]

הרבנות הראשית, באמצעות הרבנות המקומית,[13] מעמידה משגיחים במקומות המייצרים מזון, אשר מקבלים לעתים את שכרם מבעל העסק עצמו. יש הטוענים שדבר זה הוא ניגוד אינטרסים מובהק, שגורם לפגיעה בהקפדה על הכשרות. בעקבות זאת התקבלה החלטה ברבנות הראשית, להעביר את שכרם של משגיחי הכשרות דרך חברת כוח אדם. דבר שיצמצם את ניגוד האינטרסים במידת מה. בנוסף למשגיחים, מעמידה הרבנות "מפקחים" אשר מקבלים את שכרם מהרבנות, ותפקידם לפקח על עבודת המשגיחים. מפקחים אלו, כיוון שאינם מקבלים את שכרם מבעל העסק, אמורים להיות נקיים יותר מהאינטרסים האמורים.

בסעיף 11 לחוק איסור הונאה בכשרות נאמר "במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני כשרות בלבד". שאלת התנאים שמותר לרבנות להציב לקבלת תעודת כשרות לבית עסק עלתה מספר פעמים לדיון בפני בג"ץ, שדרש מהרבנות שלא להציב תנאים שאינם נוגעים ישירות לכשרות המזון. כך לדוגמה, כאשר נמנעה הרבנות ממתן תעודת כשרות לאולם בו נערכו ריקודי בטן - אסר עליה בג"ץ לעשות כן. במקרה אחר חייב בג"ץ את הרבנות באשדוד להעניק תעודת כשרות ליהודיה משיחית, ללא הצבת תנאים מיוחדים הנדרשים משאינם יהודים. השופטים קבעו כי כללי האמון של הרבנות במבקש תעודת כשרות צריכים להתבסס על החוק ולא על ההלכה.[14] לעומת זאת, הכיר בג"ץ בזכותה של הרבנות לדרוש ממסעדות שלא לבשל אוכל בשבת כתנאי לקבלת תעודת כשרות, לאור העובדה שדעת המגן אברהם היא שבישול בשבת פוסל גם את הכלים בהם בושל המזון בשבת ודורש הגעלה להכשירם.[15]

גופי כשרות פרטיים


סמלי הכשרים

רוב מוחלט של הציבור החרדי ומיעוט בקרב הציבור הדתי אינם סומכים על פיקוח הכשרות הממלכתי של רוב הרבנויות המקומית, ואוכלים רק מזון שניתנה לו כשרות מטעם גופים פרטיים מסוימים ("בד"צים") שכשרותם נחשבת מהודרת יותר. הנימוקים העיקריים לכך הם:

  • דרישה להצבת תנאים הלכתיים מחמירים יותר להענקת כשרות מהתנאים המוצבים על ידי הרבנות.
  • טענות על ליקויים במערכות הפיקוח ברבנויות השונות.
  • סטנדרטים לכשרות שאינם אחידים בקרב רבנויות שונות.[דרוש מקור]

בקרב חלקים ניכרים מהציבור הצורך מזון בכשרות גופים פרטיים נפוצה תופעה של הסתמכות דווקא על גוף כשרות מסוים או כמה גופים, ואי הסתמכות על גופי כשרות פרטיים אחרים. לעתים באירועים להם מוזמנים אורחים המקפידים על כשרות מחמירה, מוקצים מספר שולחנות נפרדים לאורחים אלו, ולהם מוגשות בנפרד מנות מזון בכשרות המחמירה.

במשך השנים הוקמו מספר גופים פרטיים המספקים פיקוח כשרותי הנחשב למחמיר יותר ממערכת הכשרות הממלכתית של הרבנות. לעתים מכונה כשרות זו מהדרין, כמילת מותג הבאה לציין תנאים מחמירים יותר לכשרות, אך אין תקן אחיד לשימוש במילה מהדרין.[16] גוף כשרות מכונה על פי רוב במילת המותג בד"ץ, על שם גוף הכשרות הפרטי המוביל "הבד"ץ של העדה החרדית" (בד"ץ הוא למעשה ראשי תיבות של 'בית דין צדק'), וזאת אף על פי שעיסוקם של גופים אלו הוא בכשרות ולא במשפט עברי. גופים אלו מעניקים השגחה ליצרני מזון המעוניינים בכך תמורת הענות לתנאי הכשרות שלהם, בצירוף תשלום שכר המשגיחים ואגרה.

תחום בולט בגופי הכשרות הפרטיים הוא תחום כשרות בשר. גופי כשרות רבים מבצעים שחיטה עצמאית (שחיטת בקר מבוצעת לרוב בדרום אמריקה), ומשווקים את הבשר לאחר שעבר הכשרה בעיקר בריכוזי אוכלוסייה חרדים. מחירו של בשר זה יקר הרבה יותר ממחירו של בשר בכשרות רגילה.

גופי הכשרות הפרטיים אינם נמצאים בפיקוח הרבנות הראשית, אלא כפופים לסמכות הרבנית שבראשותם. עם השנים הפכה סוגיית הכשרות המחמירה ושאלת הסמכות שעליה לסוגיה פוליטית בחברה החרדית, וקבוצות וקהילות רבות בחרו להפגין את עצמאותן באמצעות הפעלת גוף כשרות עצמאי משלהם. ריבוי הגופים הפרטיים פוגע למעשה בהחמרות בתנאים לכשרות, שכן התחרות בין הגופים הפרטיים השונים מורידה מאמצעי הלחץ שגופי הכשרות יכולים להפעיל על היצרנים, בעוד ליצרן ישנה בחירה בין מספר גופי כשרות פרטיים.

בסמוך לגופי הכשרות הפרטיים הוותיקים צצו גם מספר גופי כשרות פרטיים חדשים, שרמת הפיקוח הירודה בהם הובילה את הרבנות הראשית לפרסם כי אין להסתמך על חותמת הכשרות המונפקת על ידי גופים אלו.[17]

יתרה מכך, בהתאם לחוק איסור ההונאה בכשרות, הרבנות מטילה קנסות על מי שמציג תעודת כשרות ללא אישור הרבנות. בעקבות עתירה לבג"ץ של שני בעלי מסעדות שביקשו לאפשר להם להציג את מסעדותיהם ככשרות, אף כאשר אין בידיהם תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית או לחלופין לקבוע שסעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות בטל, השיב היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין כי החוק אינו אוסר על בתי עסק להציג תעודות כשרות מטעם גוף שאינו הרבנות, כל עוד ההצהרה היא רק על השגחת אותו גוף ולא שהאוכל כשר.[18] ביוני 2016 דחה בג"ץ את העתירה, אך קבע כי פסק הדין יחול במשך שנתיים בלבד ובתקופה הזו המערכת מחויבת לשנות את הזיקה בין משגיחי הכשרות ובין המסעדות כך שהמשגיחים לא יהיו יותר כפופים למסעדות.[19] בעקבות פסק הדין שונה נוסח התעודה שמעניק ארגון "השגחה פרטית".[20]

כוח הקנייה החזק של המסתמכים אך ורק על חותמת הכשרות של הגופים הפרטיים הביא חברות המזון רבות בישראל לספק כשרות כזאת למוצריהן, דבר המשליך גם על יצרני המשנה של חומרי הגלם הנדרשים אף הם לעמוד בתנאי הגופים הפרטיים.

רשימת גופי כשרות פרטיים

גופי כשרות פרטיים המחזיקים מערכות בפריסה ארצית הם:

אחדות מהרבנויות המקומיות הממלכתיות בארץ הקימו מערכות כשרות "מהדרין", מחמירות, לצד מערכת הכשרות הרגילה, בעיקר בערים בעלות צביון חרדי או ציבור חרדי גדול. בין הערים שבהן מחזיקה הרבנות מערכת כשרות מחמירות: ירושלים, צפת, רחובות וטבריה.

מתן שתי כשרויות למוצר, אחת של הרבנות המקומית ושנייה של בד"ץ כלשהו, הפך לעניין שבשגרה בתעשיית המזון בישראל. לעתים ניתן אף מספר רב יותר של כשרויות, כדי לרצות קהל צרכנים רחב.[22]

ארגוני כשרות בעולם

ברחבי העולם מתגוררים יהודים רבים שומרי כשרות. בהיעדר חוק כשרות כפי שקיים בישראל, הוקמו גופי כשרות פרטיים. בולטים בהם שני ארגונים שמרכזם בארצות הברית, אך פעילותם כלל עולמית: ארגון הכשרות OK וארגון הכשרות OU. לשני ארגונים אלה גם נציגות מצומצמת בישראל. ארגון כשרות נוסף הממוקם בניו יורק הוא משולש K.

ראו גם

קישורים חיצוניים

כתבות ומאמרים
הלכות
אתרי גופי כשרות פרטיים
שונות

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ ”ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך.. מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי” (ספר בראשית, פרק כ', ט'), ותירגם אונקלוס: עובדין די לא כשרין...
  2. ^ צבי שיימן, מחקר חדש: הג'ירפה איננה חלק מהחיות הכשרות, באתר סרוגים
  3. ^ מסכת נידה, דף נ"א, ב'.
  4. ^ 1 2 פרופסור מרדכי כסלו, האם אבותינו אכלו תולעים? -- התייחסות ההלכה לחרקים במזון, אוניברסיטת בר-אילן, 2012
  5. ^ מסכת כריתות, דף כ', ב'.
  6. ^ האלה ענת עמ' 40
  7. ^ "וכבר אמרנו באזהרת טריפה ואיסורי מאכלות כי האל ברוך הוא ריחק עמו אשר בחר מכל הדברים המזיקים את הגוף, בעבור היותו כלי לנפש היודעת יוצרה" (ספר החינוך מצווה קסו)
  8. ^ דיני כשרות הבשר והאקולוגיה, אתר דעת
  9. ^ ראה פירוט בדף קנסו של עזרא
  10. ^ וזאת כי עצם חוב הנתינה בחו"ל אינו אלא מדרבנן -ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן שכב
  11. ^ חוק איסור הונאה בכשרות, באתר הכנסת
  12. ^ בג"ץ 708/09
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יואב פרידמן, הרבנות: אין תוקף לכשרויות בפסטיבל 'לאכול כשר', באתר ynet, 27 באוגוסט 2009
  14. ^ בג"ץ 8735/06, פסק דין מיום 29 ביוני 2009
  15. ^ בג"ץ 11157/03
  16. ^ אך ראו דוגמה להבחנה בין כשרות רגילה לכשרות מהדרין.
  17. ^ אדם צחי, ‏יש תעודת כשרות?, באתר כיפה, 4 באוגוסט 2008
  18. ^ אשר הלפרין, היועץ ויינשטיין בעד תעודות כשרות אלטרנטיביות, אתר לדעת, י"ז אייר תשע"ה
  19. ^ בג"ץ 6494/14 שי גיני ויהונתן ודעי נגד הרבנות הראשית ואחרים, ניתן ב-6 ביוני 2016
  20. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אטינגר, בעקבות פסיקת בג"ץ, הופצו תעודות כשרות אלטרנטיבית בנוסח חדש, באתר הארץ, 17 ביוני 2016
  21. ^ יוסי וייס, ‏דרמה בעולם הכשרות: קו שחיטה של הגר"י אפרתי, באתר כיכר השבת, 21 בינואר 2010
  22. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אורי אורבך, חסה אחת, שש השגחות, באתר ynet, 24 באוגוסט 2008

תבנית:הלכה