שיח (מדעי החברה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ])(?:‎|‏)+ +\1)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ב[[מדעי החברה]], '''שיח''' (ב[[אנגלית]]: Discourse, במקור מ[[לטינית]]: ''discursus, ''ומשמעותו "לרוץ מ- ואֶל"). שיח מציין דרך חשיבה ממוסדת, תפיסה חברתית המגדירה את גבולות ה[[שפה]] ופרשנות לה בתקופת זמן מסוימת ובשדות חברתיים מוגדרים. שיח כולל צורות ייצוג, קודים של התנהגות, משמעויות והרגלים. השיח משפיע על הדרך שבה אנו נותנים פרשנות לדברים. הוא המגדיר את מה שניתן לומר בתחום מסוים ואיך אנו רואים את הדברים. לדוגמה, שתי צורות שיח שונות עשויות לשמש לתיאור קבוצות לוחמי [[גרילה]], האחת מתארת אותם כ"לוחמי חופש" והשנייה כ"טרוריסטים", כך שהשיח הנבחר מכתיב את ה[[דקדוק]], הביטויים ולפעמים גם את הסגנון הנדרש כדי לתקשר.
ב[[מדעי החברה]], '''שיח''' (ב[[אנגלית]]: '''Discourse''', במקור מ[[לטינית]]: ''discursus, ''ומשמעותו "לרוץ מ- ואֶל"). שיח מציין דרך חשיבה ממוסדת, תפיסה חברתית המגדירה את גבולות ה[[שפה]] ופרשנות לה בתקופת זמן מסוימת ובשדות חברתיים מוגדרים. שיח כולל צורות ייצוג, קודים של התנהגות, משמעויות והרגלים. השיח משפיע על הדרך שבה אנו נותנים פרשנות לדברים. הוא המגדיר את מה שניתן לומר בתחום מסוים ואיך אנו רואים את הדברים. לדוגמה, שתי צורות שיח שונות עשויות לשמש לתיאור קבוצות לוחמי [[גרילה]], האחת מתארת אותם כ"לוחמי חופש" והשנייה כ"טרוריסטים", כך שהשיח הנבחר מכתיב את ה[[דקדוק]], הביטויים ולפעמים גם את הסגנון הנדרש כדי לתקשר.


חשיבותו של השיח, לפי תאורטיקנים [[פוסט מודרניזם|פוסט מודרניסטים]], נובע משתי תובנות שהתפתחו ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]]:
חשיבותו של השיח, לפי תאורטיקנים [[פוסט מודרניזם|פוסט מודרניסטים]], נובע משתי תובנות שהתפתחו ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]]:

גרסה מ־18:21, 23 בפברואר 2017

במדעי החברה, שיחאנגלית: Discourse, במקור מלטינית: discursus, ומשמעותו "לרוץ מ- ואֶל"). שיח מציין דרך חשיבה ממוסדת, תפיסה חברתית המגדירה את גבולות השפה ופרשנות לה בתקופת זמן מסוימת ובשדות חברתיים מוגדרים. שיח כולל צורות ייצוג, קודים של התנהגות, משמעויות והרגלים. השיח משפיע על הדרך שבה אנו נותנים פרשנות לדברים. הוא המגדיר את מה שניתן לומר בתחום מסוים ואיך אנו רואים את הדברים. לדוגמה, שתי צורות שיח שונות עשויות לשמש לתיאור קבוצות לוחמי גרילה, האחת מתארת אותם כ"לוחמי חופש" והשנייה כ"טרוריסטים", כך שהשיח הנבחר מכתיב את הדקדוק, הביטויים ולפעמים גם את הסגנון הנדרש כדי לתקשר.

חשיבותו של השיח, לפי תאורטיקנים פוסט מודרניסטים, נובע משתי תובנות שהתפתחו במאה ה-20:

שילוב של שתי תפיסות אלה מביא לכך, שהשיח הנהוג בחברה מסוימת לגבי נושא מסוים מכתיב את העמדות שיכולות להינקט על ידי בני חברה זו בנושא המדובר.

אחת מהתרומות העיקריות לתאוריה של השיח ניתנה על ידי מישל פוקו שקישר בין ידע, כוח ושיח. פוקו טען כי שיח פירושו משטר של ידע המגדיר את מה שמותר לומר, וגם את מה שאסור. השיח מפעיל על הסובייקט כוח, מתוקף יכולתו לכפות על הסובייקט אמת שעליו להכיר בה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.