ש. שפרה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דיקן (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ עדכון URL בתבנית:הארץ (דיון)
שורה 114: שורה 114:
* {{מעריב|ב. ש.|כיסופים של מציאות|1970/08/04|02516}}
* {{מעריב|ב. ש.|כיסופים של מציאות|1970/08/04|02516}}
* [[יאיר לפיד]], [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8AssLZDTS1PDY4S%2B%2BPx0Wl4m5MmHIkkJeKCAUqOJ7Y%2FqTYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F12%2F25&page=120&rtl=true בבוקר, עם שיר חדש] ([http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8AssLZDTS1PDY4S%2B%2BPx0Wl4l0Sjp%2B8IcbQXCQCVjXndlLYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F12%2F25&page=121&rtl=true המשך]), מעריב סופשבוע, 1987/12/25
* [[יאיר לפיד]], [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8AssLZDTS1PDY4S%2B%2BPx0Wl4m5MmHIkkJeKCAUqOJ7Y%2FqTYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F12%2F25&page=120&rtl=true בבוקר, עם שיר חדש] ([http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8AssLZDTS1PDY4S%2B%2BPx0Wl4l0Sjp%2B8IcbQXCQCVjXndlLYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F12%2F25&page=121&rtl=true המשך]), מעריב סופשבוע, 1987/12/25
* {{הארץ|עם ש. שפרה|אני אוהבת את השירים שטרם כתבתי|928319|25 בנובמבר 2007}}
* {{הארץ|עם ש. שפרה|אני אוהבת את השירים שטרם כתבתי|1.1460875|25 בנובמבר 2007}}
* {{הארץ|שירי ארצי|נגיעה מאגית בלוז הלב|949242|29 בינואר 2008}} (ביקורת על "משי לחשת לי")
* {{הארץ|שירי ארצי|נגיעה מאגית בלוז הלב|1.1558642|29 בינואר 2008}} (ביקורת על "משי לחשת לי")
* {{עכבר העיר|מיה סלע|עלילות שפרה|1050,209,34588|31 במרץ 2009}}
* {{עכבר העיר|מיה סלע|עלילות שפרה|1050,209,34588|31 במרץ 2009}}
* {{הארץ|מיה סלע|מתה המשוררת והמתרגמת ש. שפרה|1.1638528|10 בפברואר 2012}}
* {{הארץ|מיה סלע|מתה המשוררת והמתרגמת ש. שפרה|1.1638528|10 בפברואר 2012}}

גרסה מ־05:39, 25 בפברואר 2017

ש. שפרה, 2010

ש. שפרה הוא שם העט שבו נודעה שפרה שיפמן שמואלביץ (19319 בפברואר 2012), משוררת, מתרגמת, סופרת וחוקרת ספרות ישראלית. כלת פרסים רבים.

קורות חייה

ש. שפרה נולדה בתל אביב למשפחה ירושלמית ותיקה; אביה היה מראשוני המורים בארץ ישראל. היא למדה בגימנסיה תלפיות בתל אביב, וסיימה את מכללת לוינסקי לחינוך. כמו כן, למדה קבלה, פילוסופיה יהודית, ספרות עברית, ובהמשך גם שומרית ואכדית. שיריה הראשונים התפרסמו ב-1953.

ש. שפרה הייתה חברת הנהלת "אמנות לעם" ויו"ר המדור לספרות; הקימה את "המרכז לספרות ילדים ערבית" בשיתוף עם המכללה למורים ערבים בחיפה ובניהולו של המשורר נעים עריידי. עסקה שנים רבות בהוראה ופיתחה תוכניות לימודים ייחודיות בספרות. מ-1998 עד 2006 לימדה באוניברסיטת תל אביב (כמורה מן החוץ) ובמכללת לוינסקי לחינוך.

בשנת 1964 נישאה למתי שמואלביץ.

עבודתה הגדולה ביותר של ש. שפרה, שאותה עשתה בצוותא עם פרופ' יעקב קליין, היא מפעל התרגום שהקדישה לו 15 שנים מחייה - האנתולוגיה "בימים הרחוקים ההם" משירת המזרח הקדום. השניים תרגמו משפות המקור - שומרית ואכדית. האנתולוגיה של השירה בת 4,500 השנים מחזיקה כ-670 עמודים, והיא מכילה אפוסים, מיתוסים ומחזורי שירים, כגון: עלילות גילגמש, אנומה אליש, מחזור שירי תמוז-אשתר, ועוד.

ערכו של תרגום זה הוא ייחודי, מאחר שמקור רוב התרגומים הקלאסיים לעברית הוא בתרבות המערב, ואילו תרגום זה נלקח מתרבות המזרח. התרגום חושף את התשתית המשותפת של המיתולוגיה של המזרח הקדום ושל סיפורי הבריאה והמבול המקראיים, ומגלה קול נשי ייחודי ומלא עוצמה.

בשנותיה האחרונות פרסמה ספרי ילדים ונוער העוסקים גם הם במיתולוגיה השומרית-אכדית ובבלית. דרך דמותו של סופר אשורי דמיוני קרדי-נרגל, המספר סיפורים למלך אשורבניפל, הציגה לקוראים הצעירים את סיפורי המיתולוגיה.

שירתה של ש. שפרה תורגמה לשפות שונות, ויצירתה המקורית ותרגומיה פורסמו בכתבי עת ובמוספי ספרות. כמו כן, לימדה באוניברסיטאות שונות, והייתה חברת מערכת בעמותת "קשת החדשה".

ש. שפרה נפטרה בראשית שנת 2012 בגיל 80, לאחר מחלה ממושכת. נקברה לצד בעלה בבית העלמין ירקון.

יצירותיה

תרגום

בימים הרחוקים ההם - אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, מתורגמת מן השומרית והאכדית בהוצאת עם עובד והמפעל לתרגום ספרות מופת, 1996 בשיתוף עם פרופ' יעקב קליין.

עבודת התרגום

עבודת התרגום הייתה רצופה קשיים בשחזור הטקסט של האפוס "עלילות גילגמש": לא היה בנמצא כתב יד ברור ואחיד; שנים עשר לוחות הטיט המקוריים שנמצאו באמצע המאה ה-19 פוענחו על ידי חוקרים רבים והורכבו בצורות שונות; היו בהם מקומות שבורים וחסרים או קטעים מוקשים שעסקו בפולחנים קדומים ובלתי מוכרים; הפעלים הן בשפה השומרית והן בזו האכדית מצויים בסופי המשפטים; לרוב המצאי הלשוני - מלבושים, צמחים, מאכלים, כלים וכו' – לא היו מקבילות עבריות.

קושי נוסף במלאכת התרגום עלה בדמות ניב מיוחד (אֶמֶסַל) המאפיין שירי אהבה וקינות מפי נשים. כמו כן, דמיון האכדית לעברית, אשר מקל לכאורה את חיי המתרגם, עשוי להפילו בפח ולגרום לטעויות בהבנת הטקסט. ההקלה היחידה בעבודת התרגום הייתה היעדר הצורך לשחזר את משקל השירה השומרית, מאחר שמיקומי ההטעמות אינם ידועים, ולכן ננקטה השיטה הטונית הטהורה.

נעשה ניסיון לשחזר את המנגינה של השירה השומרית ולכוון לאוזנו של הקורא. נעשה שימוש בעברית מקראית מבחינת התחביר; לדוגמה, כינוי השעבוד המקראי "אשר" (ולא בכינוי המאוחר "ש"), וגם בכינויי היחס של העברית המקראית. מאחר שאוצר המילים המקראי המצומצם לא ענה על כל הצרכים, היה צורך לעשות שימוש במילים מתקופות מאוחרות יותר. במקרים מסוימים סייע המקרא בהשלמת מילים שחסרו במקור.

מילון אכדי-אנגלי בן 20 כרכים, הכולל מובאות מהיצירות, שימש למעשה כקונקורדנציה,[1] וכך גם במילון אכדי-גרמני בן שלושה כרכים.[2] אמצעי עזר אלה סייעו להתחקות אחר משמעויותיהן של כל המילים ביצירה.

ציטוט

לקראת סיום עלילותיו מתבונן גילגמש במוות מבעד לעיני אנכידו חברו ודורש ממנו לתאר לו את מראות השאול; אנכידו מסרב להיענות לבקשתו, כי הוא חס על רגשותיו:

"לֹא אַגִּיד לְךָ, חֲבֵרִי, לֹא אַגִּיד לְךָ,
אִם אַגִּיד לְךָ אֶת מִשְׁפְּטֵי הַשְּׁאוֹל אֲשֶׁר רָאִיתִי -
אַתָּהּ שֵׁב וּבְכֵה,
אָנֹכִי אֵשֵׁב וְאֶבְכֶּה.
בְּשָׂרִי אֲשֶׁר נָגַעְתָּ בּוֹ וְיִשְׂמַח לִבְּךָ,
כְּמוֹ בֶּגֶד נוֹשָׁן תּוֹלֵעָה תֹּאכְלֵהוּ.
בְּשָׂרִי אֲשֶׁר נָגַעְתָּ בּוֹ וְיִשְׂמַח לִבְּךָ,
כְּמוֹ נְקִיק סֶלַע עָפָר נִמְלָא."

לוח שנים עשר, שורות 96-90

שירה

פרוזה

  • רחוב החול, הוצאת הקיבוץ המאוחד וידיעות אחרונות 1994.
  • עלילות גלגמש לילדים ולבני נוער, ציורים: בלהה ומנשה קדישמן, עם עובד 2000
  • עלילות אנזו הנשר הגדול, ציורים: כריסטינה קדמון, הוצאת עם עובד, 2009

מחקר

עריכה

  • ספרות יהודית בלשון העברית - יונתן רטוש, מבוא, הערות ומראי מקום ש. שפרה, הדר 1982.
  • ראשית הימים - יונתן רטוש, עריכה, הוצאת הדר 1982.

מתרגומיה

מוזיקה ליצירתה

אמנות פלסטית

פרסים

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago (CAD), the University of Chicago
  2. ^ Wolfram von Soden, Akkadisches Handwörterbuch: unter Benutzung des lexikalischen Nachlasses von Bruno Meissner (AHw), 1959-1981
  3. ^ ייכמרו רחמייך, הרחיקי מצוקתי!, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2008.
  4. ^ עצות לנסיך, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2006.
  5. ^ "עצות איש זקן יקרות, לו תשימן לצווארך": משלי שורופך, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2009.
  6. ^ IBBY, IBBY Honour List (2002), June 2002, p.60.
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ש. שפרה ועידן אלמוג: זוכי פרס הנשיא, באתר ynet, 15 ביולי 2004.