אלום – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1זיכיון, מסוי\1, \1
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:AlumCrystal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלום]]
[[תמונה:AlumCrystal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלום]]
'''אלום''' ([[אנגלית]]: '''Alum'''{{כ}}, [[IPA]]{{כ}}: /ˈæləm/) הוא מונח המתייחס ל[[תרכובת כימית]] ספציפית וקבוצה של תרכובות כימיות. התרכובת הספציפית היא הידרט-[[אלומיניום]]-[[אשלגן]]-[[סולפט]], ו[[כתיב כימי|נוסחתה הכימית]] היא KAl(SO<sub>4</sub>)<sub>2</sub><sup>.</sup>12H<sub>2</sub>O. לקבוצת התרכובות יש מבנה [[סטויכיומטריה|סטויכיומטרי]] יחסי של AB(SO<sub>4</sub>)<sub>2</sub><sup>.</sup>12H<sub>2</sub>O.
'''אלום''' (ב[[אנגלית]]: '''Alum'''{{כ}}, [[IPA]]{{כ}}: /ˈæləm/) הוא מונח המתייחס ל[[תרכובת כימית]] ספציפית וקבוצה של תרכובות כימיות. התרכובת הספציפית היא הידרט-[[אלומיניום]]-[[אשלגן]]-[[סולפט]], ו[[כתיב כימי|נוסחתה הכימית]] היא KAl(SO<sub>4</sub>)<sub>2</sub><sup>.</sup>12H<sub>2</sub>O. לקבוצת התרכובות יש מבנה [[סטויכיומטריה|סטויכיומטרי]] יחסי של AB(SO<sub>4</sub>)<sub>2</sub><sup>.</sup>12H<sub>2</sub>O.


לתרכובות אלום יש מגוון שימושים ב[[תעשייה]] וב[[מסחר]] כגון [[איפור]] וייצור חומרים חסיני [[אש]]. הוא משמש כחומר מכווץ וממלא בתעשיית עיבוד עור לקלף הראוי לכתיבה והנקרא [[נייר אפייה#נייר פרגמנט|נייר פרגמנט]].
לתרכובות אלום יש מגוון שימושים ב[[תעשייה]] וב[[מסחר]] כגון [[איפור]] וייצור חומרים חסיני [[אש]]. הוא משמש כחומר מכווץ וממלא בתעשיית עיבוד עור לקלף הראוי לכתיבה והנקרא [[נייר אפייה#נייר פרגמנט|נייר פרגמנט]].

גרסה מ־14:08, 2 במרץ 2017

אלום

אלוםאנגלית: Alum‏, IPA‏: /ˈæləm/) הוא מונח המתייחס לתרכובת כימית ספציפית וקבוצה של תרכובות כימיות. התרכובת הספציפית היא הידרט-אלומיניום-אשלגן-סולפט, ונוסחתה הכימית היא KAl(SO4)2.12H2O. לקבוצת התרכובות יש מבנה סטויכיומטרי יחסי של AB(SO4)2.12H2O.

לתרכובות אלום יש מגוון שימושים בתעשייה ובמסחר כגון איפור וייצור חומרים חסיני אש. הוא משמש כחומר מכווץ וממלא בתעשיית עיבוד עור לקלף הראוי לכתיבה והנקרא נייר פרגמנט.

האלום שימש בתהליך צביעת צמר בעולם העתיק: החומר משמש כצרבן המקשר בין הצבע הטבעי (בעיקר מן החי) לבין הצמר.

בשנת 1930 קיבל האנגלי ל.ל. ויליאמס זיכיון להפקת גופרית מדרום-מזרח לעזה. עם הגופרית נמצאה גם כמות קטנה של אלום. בעומק מסוים נמצאה שם אבן חול גפסית שחורה עם אלום ועורקים שהכילו פיריט.[1].

הערות שוליים

  1. ^ יוסף ברסלבי, הידעת את הארץ - ארץ הנגב, הוצאת הקיבוץ המאוחד,ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשט"ז, 1956, מהדורה רביעית, כרך ב', פרק ב' : "ארץ הנגב וסיכוייה", עמוד 188
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.