פטרו פורושנקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:51, 3 במרץ 2017

תבנית:מנהיג1 פטרו אולכסיוביץ' פורושנקו (באוקראינית: Петро Олексійович Порошенко; נולד ב-26 בספטמבר 1965) הוא נשיא אוקראינה החמישי. הוא נבחר לתפקיד ב-25 במאי 2014, בבחירות שנערכו בעקבות אירועי יברומאידאן, שבמהלכם הודח הנשיא ויקטור ינוקוביץ'.

פורושנקו הוא איש עסקים מיליארדר, שעשה את עיקר הונו בתעשיית השוקולד, דבר שהקנה לו את הכינוי "מלך השוקולד", אף על פי שברשותו עסקים נוספים.

נעוריו וקריירה עסקית

פורושנקו נולד בבולגרד במחוז אודסה בברית המועצות (כיום בולהרד באוקראינה) וגדל בעיר ויניצה. בשנת 1989 סיים תואר בכלכלה בפקולטה ליחסים בינלאומיים ומשפט בינלאומי באוניברסיטת קייב.

לאחר סיום לימודיו פתח עסק לממכר פולי קקאו ותקליטורי DVD עם סרטים שנאסרו להפצה בברית המועצות. ניסה לפתוח בית ספר קטן לשפות, אך זה נסגר על ידי הקג"ב. באמצע שנות ה-90 רכש מספר חברות לייצור ממתקים והפך אותן לקבוצת רושן (Roshen), יצרן הממתקים הגדול ביותר באוקראינה. הצלחתו בעסקי השוקולד העניקה לו את הכינוי "מלך השוקולד". מלבד עסקי שוקולד יש ברשותו ערוץ טלוויזיה, מספנה ועסקים אחרים. על פי פורבס הונו מוערך בכמיליארד דולר.

קריירה פוליטית

כניסתו לפוליטיקה

פורושנקו נבחר לראדה העליונה (הפרלמנט האוקראיני) בשנת 1998. תחילה היה חבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית המאוחדת של אוקראינה. המפלגה תמכה בנשיא אוקראינה דאז לאוניד קוצ'מה. פורושנקו עזב את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והקים מפלגת שמאל-מרכז בשם סולידריות. בשנת 2001 היה אחד הגורמים החשובים בהקמתה של מפלגת האזורים. בסוף אותה שנה העביר את תמיכתו מקוצ'מה למתחרהו העיקרי, ויקטור יושצ'נקו ובמפלגתו אוקראינה שלנו.

לאחר הבחירות לפרלמנט שנערכו במרץ 2002 שבמהלכן זכתה "אוקראינה שלנו" במרבית המושבים בפרלמנט נכנס פורושנקו לפרלמנט בשורותיה. הוא היה יו"ר ועדת הכספים. לאחר בחירתו של יושצ'נקו היה לנאמנו.

לאחר זכייתו של יושצ'נקו בבחירות לנשיאות בשנת 2004 היה למזכיר המועצה הלאומית לביטחון. בספטמבר 2005 נקלע יושצ'נקו למערבולת פוליטית בגלל האשמות בשחיתות ונאלץ לפטר את כל ממשלתו, בכלל זה את פורושנקו.

בבחירות לפרלמנט שנערכו במרץ 2006 שב ונבחר לפרלמנט. תמרונים פוליטיים הותירו את מפלגת "אוקראינה שלנו" מחוץ לממשלה והוא לא ניסה להיבחר בבחירות חדשות שנערכו בספטמבר 2007. במקום זאת בחר לעמוד בראש המועצה של הבנק הלאומי של אוקראינה.

שר

יושצנ'קו מינה את פורושנקו לשר החוץ ב-7 באוקטובר בשנת 2009. כמה ימים לאחר מכן הוחזר על ידי הנשיא למועצה לביטחון לאומי. בתפקידו זה תמך בכניסתה של אוקראינה לברית נאט"ו. פורושנקו פוטר מתפקידו כשר החוץ ב-11 במרץ 2010, ובמרץ 2012 מונה על ידי נשיא אוקראינה ינוקוביץ לשר המסחר והפיתוח הכלכלי. באותו החודש פרש ממועצת הבנק הלאומי.

חזרה לפרלמנט ובחירות לנשיאות

פורושנקו חזר לפרלמנט האוקראיני בשנת 2012 בתור מועמד עצמאי ולא הצטרף לאף מפלגה קיימת. אירועי יברומאידן שהחלו בסוף שנת 2013 הכניסו את הפוליטיקה האוקראינית למערבולת שבסופה אולץ הנשיא המכהן, ויקטור ינוקוביץ' לוותר על שלטונו. פורושנקו הוביל בסקרים המוקדמים לפני הבחירות. בסופו של דבר נבחר ב-25 במאי 2014 ברוב של 55%. בתחילת כהונתו התדרדר המצב הפנימי באוקראינה. משבר גדול ממדים התרחש בחלקה המזרחי של המדינה ומאות אזרחים אוקראינים נהרגו ונפצעו בקרבות.^[1]

מסמכי פנמה

שמו של פורושנקו עלה במסגרת שעוריית מסמכי פנמה באפריל 2016.^[2]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פטרו פורושנקו בוויקישיתוף

הערות שוליים

^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אוקראינה: הרגנו 300 מורדים ב-24 שעות, באתר ynet, 4 ביוני 2014
^ השחקנים הראשיים בשערוריית מסמכי פנמה אתר ICIJ מתאריך 4 באפריל 2016

[1] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אוקראינה: הרגנו 300 מורדים ב-24 שעות, באתר ynet, 4 ביוני 2014

[פנמה-2] השחקנים הראשיים בשערוריית מסמכי פנמה אתר ICIJ מתאריך 4 באפריל 2016

[1]

[2]

@@ שורה 67: / שורה 67: @@
 [[קטגוריה:עשירים מופלגים]]
 [[קטגוריה:פוליטיקאים במרחב הפוסט-סובייטי]]
+[[קטגוריה:פוליטיקאים אוקראינים]]

ראשי אוקראינה
בתקופה הסובייטית	גיאורגי פיאטאקוב (1919) • סטאניסלב קוסיאור (1919–1920, 1928–1938) • ויאצ'סלב מולוטוב (1920–1921) • דמיטרי מנואילסקי (1921–1923) • עמנואל קווירלינג (1923–1925) • לזר קגנוביץ' (1925–1928, 1947) • ניקיטה חרושצ'וב (1938–1947 ,1947–1949) • לאוניד מלניקוב (1949–1953) • אלכסיי קיריצ'נקו (1953–1957) • ניקולאי פודגורני (1957–1963) • פיוטר שלסט (1963–1972) • ולדימיר שצ'רביצקי (1972–1989) • ולדימיר איוואשקו (1989–1990) • סטאניסלב גורנקו (1990–1991)
נשיאי אוקראינה	ליאוניד קרבצ'וק (1991–1994) • ליאוניד קוצ'מה (1994–2005) • ויקטור יושצ'נקו (2005–2010) • ויקטור ינוקוביץ' (2010–2014) • אולכסנדר טורצ'ינוב (2014) • פטרו פורושנקו (2014–2019) • וולודימיר זלנסקי (2019 ואילך)