בוכרה – הבדלי גרסאות

**המרכז ההיסטורי של בוכרה**
**Buxoro**
**אתר מורשת עולמית**
	הכניסה לארמון האמיר בבוכרה
	הכניסה לארמון האמיר בבוכרה
מדינה	אוזבקיסטן
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1993, לפי קריטריונים 2, 4, 6
שטח האתר	39.4 קמ"ר
הערות	הילה בכר בוכארית
קואורדינטות	39°46′29″N 64°25′43″E / 39.774722222222°N 64.428611111111°E
	bukhara.uz

**בוכרה**
**Buxoro**
מדינה	אוזבקיסטן
תאריך ייסוד	בערך 500 לפני הספירה
שטח	39.4 קמ"ר
גובה	225 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	263,400 (1 בינואר 2020)
‑ צפיפות	6,700 נפש לקמ"ר
קואורדינטות	39°46′00″N 64°26′00″E / 39.7666666666667°N 64.4333333333333°E
אזור זמן	UTC +5
	www.bukhara.uz
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוזבקיסטן רגילה) טשקנט סמרקנד אנדיז'ן פרגנה קרשי נוקוס דז'יזק אפגניסטן טורקמניסטן איראן קזחסטן קירגיזסטן טג'יקיסטן בוכרה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:38, 5 במרץ 2017

ערך זה עוסק בעיר באוזבקיסטן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בוכרה (פירושונים).

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

העיר בּוּכָרָה (באוזבקית: Buxoro, בפרסית: بُخارا) היא בירת מחוז בוכרה באוזבקיסטן, ואחת הערים הגדולות במדינה זו. פירוש השם הוא ככל הנראה "מנזר", או "מקום של עושר טוב". לעיר יש כינויים רבים.

אזור בוכרה היה במשך תקופה ארוכה חלק מהאימפריה הפרסית, ובמהלך ההיסטוריה הייתה בוכרה אחד ממרכזי התרבות האיראנית, כאשר האתרים הארכאולוגיים והאדריכליים שבה הם מעמודי התווך של ההיסטוריה והאמנות הפרסית. אולם מוצא התושבים הוא מהגירה פרהיסטורית של עמים הודו-ארים למקום מאזורים שמצפון-מערב לתת-היבשת ההודית.

היסטוריה

בוכרה היא אחת הערים העתיקות ביותר באוזבקיסטן, והיה לה ערך רב בעיצוב התרבות האזורית לאורך ההיסטוריה כולה. חפירות ארכאולוגיות מגלות 20 מטרים של שכבות תרבותיות בהם נחפרו בתים, מבנים ציבוריים, תכשיטים וכלים אשר נוצרו עד 500 שנה לפני הספירה.

כאמור, גילה המוערך של בוכרה הוא 2,500 שנה. במהלך האלף הראשון לספירה שכנה העיר על דרך המשי וסוחרים רבים מסין, הודו ואיראן עברו דרכה וסחרו בשווקיה הרבים.

עקב היותה מרכז כה חשוב היוותה בוכרה מטרת כיבוש לאימפריות רבות שבאו ונעלמו במהלך ההיסטוריה של האזור והשפיעו עליה רבות. אלכסנדר מוקדון, שכבש את האזור, השאיר את חותמו בעיצוב מבנים בסגנון ייחודי שלא היה קיים לפני כן. האדריכלות והמנהגים החדשים השתנו בהתאם.

במהלך המאה השביעית, עם הגעתם של הערבים, האסלאם התפשט בבוכרה. בעיר החלו לצוץ מסגדים ומדרשות. במשך אלף השנים הבאות הארכיטקטורה השלטת הייתה דמוית כיפות עגולות יפייפיות אשר נבנו על ידי מיטב האדריכלים המוסלמים באותן תקופות.

המאה ה-20

בוכרה וסמרקנד (העיר השנייה בגודלה באוזבקיסטן) מהוות יחדיו את שני המרכזים העיקריים של התרבות וההיסטוריה הטג'יקית. עובדה זו מצביעה ככל הנראה על הסיבה העיקרית לכך שמרבית אוכלוסיית בוכרה מהווה טג'יקים דוברי פרסית.

במהלך השלטון הסובייטי סופחו שתי הערים לרפובליקה הסוביטית של אוזבקיסטן, למרות מחאותיהם של הטג'יקים. מאז מופעלת בידי שלטונות אוזבקיסטן תוכנית קשוחה להתבוללות והטמעה תרבותית של הטג'יקים במדינה.

בוכרה היא גם ביתה של קהילה יהודית גדולה שאבותיה התיישבו במקום עוד בתקופת השלטון הרומי. המונח "יהדות בוכרה" משמש לעתים לתיאור כל יהדות מרכז אסיה. מעקב אחר שושלת היוחסין של מרביתם, מגלה כי מקור אבות אבותיהם הוא בבוכרה.

אתרים

המרכז ההיסטורי של בוכרה הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. שוכנים בו מסגדים ומדרשות (בתי-ספר) רבים. בכיכר המרכזית נמצא פסלו של החכם נאסר א-דין, בתמונתו המסורתית: רוכב על חמור כשהוא ישוב הפוך ואוחז בזנב.

גלריה

חומות העיר העתיקה
מגדל קאילן
מסגד קאילן
החצר הפנימית של מסגד קאילן בעיר העתיקה

פנורמה

קו רקיע של בוכרה

ראו גם

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
פרמטרים [ תצוגה, שם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
יהדות בוכרה בתקופת מלחמת העולם השנייה, באתר יד ושם

@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 |מספר מזהה=602
 |שנת הכללה=1993
-|הערות=
+|הערות=הילה בכר בוכארית
 |קואורדינטות=
 |מפה=

האימפריה המונגולית
טרמינולוגיה
תארים	כגן • חאן • חאטון • חאנום • ג'ינונג • נויאן • טארקאן
צבא	יארליק • יאם • אורדה • פקס מונגוליקה • יאסה • קורילטאי • פאיזה • מאנגוד • טומן • קשיג
פוליטיקה • ארגון • חיים
נושאים	Tug Banner • פלישות וכיבושים מונגוליים • החותם הקיסרי • המבנה הארגוני-טקטי של הצבא המונגולי • דת באימפריה המונגולית • המבנה החברתי-כלכלי של האימפריה-המונגולית
ח'אנויות	שושלת יואן שושלת יואן (1271–1368) • אורדת הזהב אורדת הזהב (1242–1502) • השושלת האילח'אנית השושלת האילח'אנית (1256–1335) • צ'אגאטאי (חאנות) צ'אגאטאי (1260–1687)
ערים מרכזיות	אלמליק • אוורגה • אזוב • בוכרה • בולגר • חרחורין • חאנבאליק • מג'אר • מראגה • קרשי • סראי-ג'וק • סראי • סמרקנד • שאנגדו • סולטאניה • תבריז • אובק • חאג'יטרחאן
פלישות • כיבושים • קרבות
מרכז אסיה	סיביר (1207) • קארה חיטאי (1216–18) • חווראזמיה (1218–1221)
מזרח אסיה	מערב שיה (1205 / 1207 / 1209–10 / 1225–27) • צפון סין ומנצ'וריה (1211–34) • דרום סין (1235–79) • ממלכת דאלי (1253–56) • טיבט (1236 / 1240 / 1252) • קוריאה (1231–60) • יפן (1274 / 1281) • סחלין (1264–1308)
דרום-מזרח אסיה	בורמה (1277 / 1283 / 1287) • ג'אווה (1293) • וייטנאם (1257 / 1284–88) • בורמה (1300–02)
דרום אסיה	הודו (1221–1327)
אירופה	גאורגיה (1220–22 / 1226–31 / 1237–64) • צ'צ'ניה (1237–1300s) • בולגריה של הוולגה (1229–36) • רוס (1223 / 1236–40) • פולין ובוהמיה (1240–41) • הונגריה (1241-42) • בולגריה (1242) • ליטא (1258-59) • פולין (1259–60) • תראקיה (1264-65) • הונגריה (1285–86) • פולין (1287–88)
המזרח התיכון	אנטוליה (1241–43) • עיראק (1258) • הלבנט (1260-1323) • ארץ ישראל (1260 / 1300)
מלחמות אזרחים	חלוקת האימפריה-המונגולית • מלחמת האזרחים הטולויית (1260–64) • מלחמת ברקה-הולאגו (1262) • מלחמת קאידו-קובלאי (1268–1301) • מלחמת אסן בוקה-איורברוואדה (1314–1318)
אישים מרכזיים
חאנים גדולים	ג'ינגיס חאן • טולוי (עוצר) • אוגדיי חאן • טורגנה חאטון (עוצרת) • גויוק חאן • אוגול גאימיש (עוצרת) • מונגקה חאן • קובלאי חאן
חאנים	צ'יוצ'י • בורטה • באטו חאן • סרטק חאן • אורדה חאן • ברקה • טוקטה • עוז בג חאן • צ'אגאטאי חאן • דווה • קבק • הולאגו • אבקה • ארגון
אנשי צבא	סובוטאי • דז'ב • מוקאלי • נגודר • בואורצ'ו • גואו קאן • בוקולה • ג'למה • צ'ילוון • אג'ו • באיין מבאירין • קדן • בורולדאי • נוגאי חאן

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: בוכרה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בוכרה