נאי

קובץ:Hasht-Behesht Palace ney.jpg

אישה מנגנת בנאי, ציור מ-1699 מאיראן

נאי (ערבית: ناي) הוא כלי נשיפה המהווה חלק מהתזמורת המזרחית הקלאסית (التخت الموسيقي الشرقي). הנאי המסורתי הוא צינור חלול בעל תשעה מפרקים העשוי לרוב מעבקנה או מקנה מצוי, אך כיום מצויים גם כאלה העשויים PVC, אך איכותם פחותה מאיכות צליל העץ.

הנגינה על הנאי מתבצעת על ידי נשיפה על קצה הצינור, תוך כדי הטייתו הצידה ולמטה. לנאי הערבי והטורקי 7 חורים (לנאי האיראני 6 חורים), והנגן אוטם אותם לסירוגין באמצעות אצבעותיו כדי להפיק את הצלילים השונים. אחד מהחורים נמצא בצדו האחורי של הנאי, והוא נאטם על ידי האגודל. (החור האחורי נקרא חור ה"פלפול" מכיוון שעל ידו עושים בדרך כלל קישוטי נגינה שהם נקראים "סלסולים".)

נגינה על נאי מתבצעת על פי מקאמאת. קיימים 12 חלילי נאי מתוכם ישנם 7 שמכוונים לסולמות המז'וריים הבאים- דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי. וישנם עוד 5 חלילים שמכוונים לסולמות מז'וריים הבאים דו#/רהb, רה#/מיb, פה#/סולb, סול#/להb, לה#/סיb.

שם החליל נקבע לפי הדרגה השנייה על החליל. (חליל שהצליל הראשון שלו הוא דו ייקרא "חליל רה")

הנאי מכוון לטונים שלמים חוץ מהדרגות השלישית והשביעית המונמכות ברבע טון.

נאי טורקי

הנאי הטורקי עשוי מקנה במבוק עם תשעה מפרקים כמו הנאי הערבי. אך בדרך כלל קנה הבמבוק של הנאי הטורקי יהיה ארוך יותר מה שיגרום לצליל להיות נמוך יותר. כמו כן לנאי הטורקי יש בקצה הנשיפה מן כובעון הנקרא "באשפרה" העשוי מקרן הבהמה "בופאלו" כיום יש גם באשפרה מפלסטיק ומשאר חומרים אך שימוש בחומר שונה גורם לצליל המקורי להשתנות.

נאי בארץ:

בארץ ישנם שני בונים מרכזיים המייצרים נאי כבמסורת, מקנה, ולא ממפלסטיק:

נודה מעכו

קני באגמא

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.