שוש אביגל – הבדלי גרסאות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 16: שורה 16:


היא תרגמה והוציאה לאור את יומנו של אביה, ברוך מילך, "ואולי השמים ריקים", בהוצאת [[ידיעות אחרונות]] ו[[יד ושם]].
היא תרגמה והוציאה לאור את יומנו של אביה, ברוך מילך, "ואולי השמים ריקים", בהוצאת [[ידיעות אחרונות]] ו[[יד ושם]].
אביגל הייתה נשואה ל[[עמוס גפן]], מוציא לאור ומתרגם של מדע בדיוני ולצחי אביגל. משניהם התגרשה.
אביגל הייתה נשואה ל[[עמוס גפן]], מוציא לאור ומתרגם של מדע בדיוני ולצחי אביגל. משניהם התגרשה. מנישואיה הראשונים נולד הבן עידן.


אביגל נפטרה ממחלת [[סרטן השד]], בתום מאבק של 22 שנים עם המחלה והותירה אחריה בן, טל.
אביגל נפטרה ממחלת [[סרטן השד]], בתום מאבק של 22 שנים במחלה.
אחותה הצעירה היא המלחינה [[אלה מילך-שריף]]. סרטו של במאי הקולנוע [[אבי נשר]], "[[החטאים]]", מבוסס על יחסיהן ונפתולי משפחתן.
אחותה הצעירה היא המלחינה [[אלה מילך-שריף]]. סרטו של במאי הקולנוע [[אבי נשר]], "[[החטאים]]", מבוסס על יחסיהן ונפתולי משפחתן.


גרסה מ־15:30, 10 במרץ 2017

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ד"ר שוש אביגל (1946 - 7 בפברואר 2003) הייתה מבקרת תיאטרון ישראלית.

קורות חייה

נולדה בשנת 1946 בשם רוזה ללוסיה וד"ר ברוך מילך, ניצולי השואה מפולין, בגרמניה. אביה היה גינקולוג, וניהל בזמן מלחמת העולם השנייה תחת שם בדוי את בית החולים בעיר אופולה. הוא איבד את רעייתו הראשונה ובנו הקטן בשואה, נישא בשנית ובני הזוג הגיעו כעקורים לגרמניה. עלתה עם הוריה בגיל רך לישראל והמשפחה השתקעה בחיפה, שם גם נולדה אחותה אלה. היא למדה בבית הספר הריאלי. בצה"ל שירתה ככתבת ב"במחנה" וגלי צה"ל. אביגל קיבלה תואר דוקטור בתיאטרון מהסורבון, פריז. הגישה את התוכנית "שמונה וחצי" ששודרה בטלוויזיה הישראלית בראשית שנות השבעים והייתה מבקרת התיאטרון הראשונה של הטלוויזיה. היא כתבה ביקורות תיאטרון בעיתונים "דבר", "כותרת ראשית" "חדשות", גלי צה"ל והייתה מנהלת פורום התיאטרון של ynet.

בשנים 1983-1982 שימשה כממונה על הוראת התיאטרון במשרד החינוך. בשנים 1987-1986 כיהנה כמנהלת התיאטרון לילדים ונוער. בשנים 1999-1994 הייתה היועצת החינוכית בסל תרבות, כמו כן הקימה וניהלה את האגף לאומנויות בעיריית תל אביב-יפו.

היא עיבדה למחזה את הרומן "גירושין מאוחרים" מאת א.ב. יהושע ואת הסיפור "מתבן במנהטן" מאת יצחק בשביס זינגר.

ספר אסופת מאמרים פרי עטה ועליה, "עיונים בתיאטרון", ראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, בעריכתם של הפרופסורים גד קינר ושמעון לוי ב-2005.

היא תרגמה והוציאה לאור את יומנו של אביה, ברוך מילך, "ואולי השמים ריקים", בהוצאת ידיעות אחרונות ויד ושם. אביגל הייתה נשואה לעמוס גפן, מוציא לאור ומתרגם של מדע בדיוני ולצחי אביגל. משניהם התגרשה. מנישואיה הראשונים נולד הבן עידן.

אביגל נפטרה ממחלת סרטן השד, בתום מאבק של 22 שנים במחלה. אחותה הצעירה היא המלחינה אלה מילך-שריף. סרטו של במאי הקולנוע אבי נשר, "החטאים", מבוסס על יחסיהן ונפתולי משפחתן.

הסטודיו לאומנויות התיאטרון על-שם יורם לווינשטיין מקיים תחרות מלגות על-שמה.

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שוש_אביגל&oldid=20341521"