משרד פרסום – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏מגמות עכשוויות בפעילות משרדי הפרסום: עדכון תחומי פעילות פרסום בדיגיטל
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 55: שורה 55:
* צמיחתם של משרדי פרסום המתמחים במגזרים או מחלקות מגזריות במשרדי פרסום גדולים.
* צמיחתם של משרדי פרסום המתמחים במגזרים או מחלקות מגזריות במשרדי פרסום גדולים.
מגמה חשובה של העשור האחרון - הפרדת רכש המדיה מעבודת משרד הפרסום. הוקמו חברות רכש מדיה נפרדות למשרד אחד או למספר משרדי פרסום, חלקן קשורות לתאגידי המדיה הבינלאומיים.
מגמה חשובה של העשור האחרון - הפרדת רכש המדיה מעבודת משרד הפרסום. הוקמו חברות רכש מדיה נפרדות למשרד אחד או למספר משרדי פרסום, חלקן קשורות לתאגידי המדיה הבינלאומיים.
* מעבר לפרסום דיגיטלי ברשתות החברתיות פייסבוק , אינסטגרם ויוטיוב עם דגש על יצירת תכנים ויראליים ופרסום ממומן


[[קטגוריה:פרסום]]
[[קטגוריה:פרסום]]

גרסה מ־00:06, 14 במרץ 2017

משרד פרסום הוא עסק העוסק במתן שירותי פרסום ללקוחותיו. שירותי משרד פרסום כוללים חקר שוק, בחירת המסר הפרסומי וניסוחו באופן קריאייטיבי, מילולית וגרפית, הפקת הקמפיין הפרסומי (תשדירים, מודעות או פרסומות מסוג אחר) והפצתו.

בעלי תפקידים במשרד פרסום

במשרד פרסום ניתן למצוא את בעלי התפקידים הבאים (לא בכל משרד קיימים כולם):
מחלקת לקוחות

  • תקציבאי - אחראי על הקשר עם הלקוח ועל התיאום בין המחלקות השונות.
  • סופרוייזר - אחראי על מספר תקציבאים.

מחלקת קריאייטיב

  • מנהל קריאייטיב - אחראי על צוותי הקריאייטיב. בדרך כלל מעצב או רעיונאי ותיק.
  • רעיונאי (קופירייטר) - אחראי על ניסוח המסר הפרסומי בדרך יצירתית.
  • מעצב (ארט דיירקטור) - אחראי על הצד העיצובי בפרסום.

מחלקת אסטרטגיה

  • פלנר - אחראי על חקר שוק ועל תהליך בחירת המסר הפרסומי.
  • מידען - אחראי על איסוף מידע.

מחלקת מיתוג - ממונה על בניית זהות מותגית ללקוח.

סטודיו

  • מנהל סטודיו
  • גרפיקאים וביצועיסטים

מחלקת הפקה

  • מפיק פרסומות

מחלקת מדיה

  • מדיה פלנר - אחראי על תכנון רכש המדיה על פי פילוחי שוק.
  • קניין (מדיה בייר) - אחראי על רכש המדיה אל מול ערוצי התקשורת השונים בהתאם לקהל היעד של הלקוח.

נוספים:

  • טראפיק - אחראי על העברת המסמכים והתוצרים בין המחלקות השונות.
  • חשבונאות, פקידות ומנהלה.

תהליכי העבודה במשרד פרסום

  • התחלת העבודה על קמפיין פרסומי מתחילה בדרך כלל מתוך דרישת הלקוח (זאת יכולה להיות עקב השקת מוצר חדש, צורך בקמפיין עונתי, פעילות פרסומית נקודתית, או מכרז בו הלקוח בוחר את משרד הפרסום שלו). הלקוח מעביר למחלקת הלקוחות בריף לקוח הכולל את עיקרי הנתונים אודות הצרכים והתוצאות אותן הוא מבקש.
  • בשלב השני מחלקת הפלנינג מבצעת חקר שוק, חוקרת את קהלי היעד ומחליטה באמצעות איזה מסר יש לפנות אל אותם קהלים על מנת להשיג את התוצאה הרצויה. במילים אחרות מה צריך להגיד. התוצר של שלב זה הוא בריף אסטרטגיה.
  • בשלב השלישי מחלקת האסטרטגיה מסבירה את בריף האסטרטגיה לצוות הקריאייטיב (בפגישת "בריפינג") אשר מנסח את המסר הפרסומי בצורה קריאייטיבית (במילים אחרות איך להגיד את המסר).
  • לאחר אישורים פנימיים מתבצעת פרזנטציה ללקוח לשם קבלת אישורו לתוצרים הקריאייטיבים.
  • עם אישור הקמפיין מופקים בריף מדיה המורה למחלקת המדיה להחליט איזו מדיה לרכוש, ובריף ביצוע המועבר לסטודיו או למחלקת ההפקה בהתאם לתוצר הביצועי של הקמפיין.
  • לאחר עליית הקמפיין לאוויר, מבצעת מחלקת הפלנינג מחקר אודות אפקטיביות הפרסום על מנת להפיק לקחים ולאשר אפקטיביות.

כמובן שתהליכים אלו נתונים לשינויים תדיר בהתאם למצבים והתנאים השונים.

בישראל

משרדי פרסום ראשונים החלו לקום בארץ בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. מראשוני הפרסומאים בארץ ניתן למנות את אולי קאופמן, אליהו טל, אברהם לבינסון, אליעזר ז'ורבין, בוב ארויו, עודד באומן ואמנון אריאלי. במהלך שנות ה-60, ה-70 וה-80 תחום הפרסום בארץ היה מצומצם ובארץ פעלו משרדי פרסום גדולים בודדים. מן המוכרים בהם: חגי לבינסון אילון, דחף, גיתם, טל אריאלי, ארויו בראל ובינג ליניאל.

בסוף שנות ה-80 ויותר בתחילת שנות ה-90 (לאחר הקמת ערוץ טלוויזיה מסחרי בישראל) התרחב תחום הפרסום ובמקביל החל להתערער מעמדם של משרדי הפרסום הוותיקים. פרסומאים רבים פרשו ממשרדי הפרסום הוותיקים והקימו משרדים צעירים. תהליך זה התרחש במקביל לכניסתם למשרדי פרסום בינלאומיים גדולים לארץ - הן באמצעות הסכמי ייצוג והן באמצעות רכישת משרדים מקומיים. מאז, רובם של משרדי הפרסום הפעילים בישראל, מקושרים בדרך זו או אחרת לתאגידי הפרסום הבינלאומיים: publicis, IPG, WPP Group או Cordiant Commuinication Group.

רוב משרדי הפרסום בישראל מאוגדים תחת איגוד הפרסום הישראלי. במהלך העשור האחרון עם התקדמות הטכנולוגיה והתגברות הפרסום הדיגיטלי תופס תחום הפרפורמנס נתח גדול מתקציבי הפרסום בישראל ואיתו קמו דור צעיר של ענקיות פרסום כדוגמת "מייפל" "אדלר חומסקי & ורשבסקי" "quicklead- פרפורמנס ונוכחות במדיה" ו"ברונשטיין".

מגמות עכשוויות בפעילות משרדי הפרסום

ניתן להבחין במספר תהליכים בולטים המתרחשים כיום בעולם הפרסום:

  • המשך התקבצות תחת תאגידי פרסום בינלאומיים
  • ביקורת על דרך חישוב העמלות של משרדי הפרסום, כאחוזים מסך רכישת המדיה הפרסומית, כמו גם שינויים בטכנולוגיות מדיה ואופן צריכת מדיה, מעודדים את רוב משרדי הפרסום לרכוש או לשתף פעולה עם חברות מדיה הרוכשות את ה"ספוטים" עבורם בצורה מרוכזת. ביקורת זו גם מאלצת את משרדי הפרסום לוותר לעתים על עמלות תמורת תשלום ריטיינר.
  • הקמת משרדי אינטראקטיב - המטפלים בתקציבי הפרסום באינטרנט ההולכים וגדלים. לחלופין הטמעת האינטראקטיב בתוך משרדי הפרסום כחלק מתמהיל הפרסום.
  • שיתוף פעולה עם משרדי יחסי ציבור או פעילות בתחום זה במקביל למתן שירותי הפרסום.
  • הקמתם של משרדי מיתוג המתמחים בתכנון אסטרטגיה פרסומית רחבה ואינם עוסקים בהפקת הפרסומות.
  • הקמתם של משרדי פרסום העוסקים בפרסום קהילתי וחברתי או מחלקות חברתיות במשרדי פרסום גדולים.
  • צמיחתם של משרדי פרסום המתמחים במגזרים או מחלקות מגזריות במשרדי פרסום גדולים.

מגמה חשובה של העשור האחרון - הפרדת רכש המדיה מעבודת משרד הפרסום. הוקמו חברות רכש מדיה נפרדות למשרד אחד או למספר משרדי פרסום, חלקן קשורות לתאגידי המדיה הבינלאומיים.

  • מעבר לפרסום דיגיטלי ברשתות החברתיות פייסבוק , אינסטגרם ויוטיוב עם דגש על יצירת תכנים ויראליים ופרסום ממומן