שולמית אלמוג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:31, 19 במרץ 2017

שולמית אלמוג היא פרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטת חיפה, חוקרת ומרצה בתחומי המשפט והספרות בישראל.

ביוגרפיה

אלמוג היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. את התמחותה בעריכת-דין עשתה אצל נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט צבי בר-ניב. את התואר השני ותואר הדוקטור קיבלה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.

בין השנים 2000–2007 שימשה כעורכת ראשית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. כמו כן שימשה עורכת של כתבי העת "משפט וממשל" ו"דין ודברים" וכעורכת אורחת של כתב העת "מחקרי משפט". בשנים 2006–2007 הייתה עורכת ראשית של הערוץ האקדמי.

כתבה מספר ספרי ילדים ונוער וביניהם "גן ורדים" (יחד עם אלה שגיא, ספרית פועלים, 1989); "באמצע היער" (מסדה, 1994) ו"מירנדלה ללא ארץ" (מסדה, 1995).

פעילות אקדמית

כתבה וערכה תשעה ספרים ופרסמה עשרות מאמרים בכתבי עת בארץ ובחו"ל. מחקריה עוסקים בקשרים שבין משפט וספרות, משפט וקולנוע ומשפט ותרבות דיגיטלית, ובזכויות נשים וילדים.

בשנת 2000 פורסם ספרה "משפט וספרות", המציג את העיון המשולב במשפט ובספרות, שמטרתו לתאר את ההשפעה ההדדית בין שתי הדיסציפלינות ולהגיע לתובנות מורכבות יותר מאשר חקר כל אחת מהן בנפרד. בשנת 2002 ראה אור ספרה "עיר, משפט, סיפור" (שוקן), המהווה דיון ראשון ביצירת ש"י עגנון מפרספקטיבה של משפט וספרות. בשנת 2005 יצא לאור הספר "משפט וספרות בעידן דיגיטלי", המתאר את גישתה התאורטית של אלמוג באשר למשמעות השינויים שחולל העידן הדיגיטלי במערכת המשפט.

ספרה "נשים מופקרות" (משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2008) יצא לאור בעקבות סדרת הרצאות בשם זה במסגרת "אוניברסיטה משודרת" בגלי צה"ל. הספר בוחן את הזנות כתופעה חברתית ותרבותית ומבקר את ההתייחסות המשפטית כלפיה. הוא דן בהיבטים שונים, הקשורים למציאות חייהן של נשים העוסקות בזנות, ובייצוגים של זנות בספרות, בתיאטרון, בקולנוע, בפסיקה ובחקיקה, ומציע רפורמה משפטית, שתתמקד בהטלת אחריות פלילית על לקוחות של נשים בזנות.

כיום משמשת פרופ' אלמוג כיועצת למערכת כתב העת International Journal for the Semiotics of Law וחברה בפורום המחקר Images of Justice. בנוסף, היא כיהנה כראש המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה וכמרצה אורחת בפקולטות למשפטים של אוניברסיטת טורונטו, אמריקן יוניברסיטי, אוניברסיטת הלסינקי ואוניברסיטת מונש.

פעילות ציבורית

אלמוג היא חברת נשיאות מועצת העיתונות. היא כיהנה ומכהנת כחברה, בין היתר, בוועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו של הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ליישומם בחקיקה מטעם משרד המשפטים, בוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים והליכי אימוץ ילדים בישראל ובוועדה להענקת עיטור ממלכתי למאבק בסחר בבני אדם. חברה בחבר שופטי פרס ספיר לספרות לשנת 2011.

כמו כן הופיעה בפני צוות מטעם מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, שעסק בנושא הצעות חוק בדבר הפללת צריכת שירותי זנות, ובפני ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים של הכנסת.

במשותף עם פרופ' אריאל בנדור חיברה את החלקים המשפטיים בדו"ח שהוגש על ידי מדינת ישראל לאו"ם מכוח האמנה הבינלאומית לזכויות הילד.

בנוסף למחקריה ולכתיבה האקדמית, מפרסמת פרופ' אלמוג טורי דעות בעיתונות הארצית, ומשמשת כפרשנית בכלי תקשורת שונים לענייני משפט, חברה ותרבות וזכויות נשים וילדים.

מפרסומיה

ספרים

ספר דליה דורנר (עורכת, יחד עם דורית ביניש ויעד רותם, נבו, 2009)
נשים מופקרות (משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2008)
משפט וספרות בעידן דיגיטלי (נבו, 2007)
עיר, משפט, סיפור (שוקן, 2002)
משפט וספרות (נבו, 2000)
זכויות של ילדים (שוקן, 1997)
משפט וקולנוע (נבו, 2013)

מאמרים

טראומה, נרטיב ומשפט, ספר דליה דורנר (בעריכת שולמית אלמוג, דורית ביניש ויעד רותם, הוצאת נבו)
התנכלות תעסוקתית (Mobbing), עבודה, חברה ומשפט יא 229 (תשס"ו)
משפט כקולנוע: מראית פני הצדק בעידן הדימוי הנע, מחקרי משפט כב 5 (תשס"ו) (עם עילי אהרונסון)
טובת ילדים, זכויות האדם, ספר יצחק זמיר על משפט, ממשל וחברה 93 (יואב דותן ואריאל בנדור – עורכים, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הארי ומיכאל סאקר, ירושלים, תשס"ה)
סיפורים אובדים ברשת - על אינטרנט, נרטיב ומשפט, משפט וממשל ח 357 (תשס"ג)
ואותן השמות עומדים לדורות' - על עברית, מגדר ומשפט, מחקרי משפט יח 373 (תשס"ב)
'עיני המערער חשכו' - בין הנרטיבי לנורמטיבי, מחקרי משפט טו 295 (תש"ס)

קישורים חיצוניים

שולמית אלמוג באתר אוניברסיטת חיפה
לאתר האינטרנט של המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה
איילת שני, שולמית אלמוג מחפשת סקס אחר, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2012
הרצאות ודיונים בהשתתפות שולמית אלמוג, הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה
זנות - לקראת המשגה משפטית של קלון חברתי נייר עמדה בהנחיית פרופ' אלמוג
שולמית אלמוג והרב רונן לוביץ' משוחחים על פרשת משפטים בערוץ האקדמי
שולמית אלמוג ואביעד הכהן, על רוצחים ונרצחים - פרשת בראשית וש"י עגנון ביער ובעיר, אתר "דעת"
מדור דעות של שולמית אלמוג, nrg
הרצאה של שולמית אלמוג ב-TedxHolyLand, באתר YouTube
שאלות אישיות עם יעקב אגמון, באתר גלי צה"ל
נטע אלכסנדר, האם הבושה היא הדרך של הגבר להמשיך לשלוט באשה?, באתר הארץ, 22 ביולי 2015
האם כתיבה היא גברית? שולמית אלמוג על סוגיית המגדר בכתיבה
מכתב לנשים שבוחרות בזנות, באתר העין השביעית

על כתביה:

שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים צבי טריגר, מלחמת הקיום של הפואטיקה המשפטית, על ספרה של אלמוג "משפט וספרות בעידן דיגיטלי", באתר הארץ
דבורה ברנשטיין, אונס שקלון בצדו, על ספרה של אלמוג "נשים מופקרות", באתר הארץ, 19 במאי 2009
על "פניני נובל", ספר בעריכתה של אלמוג, באתר "טקסט"
עופרי אילני, האח הקטן עינו פקוחה, על ספרה של אלמוג "משפט וספרות בעידן דיגיטלי" מתוך קפטן אינטרנט הארץ
אבירמה גולן, "בקריאה ראשונה" הטלוויזיה החינוכית הישראלית משפט וספרות, על ספרה של אלמוג "משפט וספרות בעידן דיגיטלי"
מיכל אלברשטיין, "על מקום המשפט ועגנון כסגנון פרשני" - ביקורת על ספרה של אלמוג "עיר, משפט, סיפור", המשפט, כתב העת של בית הספר למשפטים של המכללה למינהל
אוריאל פרוקצ'יה, על ספרה של שולמית אלמוג, ספרות ומשפט בעידן הדיגיטאלי, קתרסיס 12, סתיו תש"ע

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 אלמוג היא בוגרת ה[[פקולטה]] למשפטים ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}. את התמחותה ב[[עורך דין|עריכת-דין]] עשתה אצל נשיא [[בית הדין הארצי לעבודה]], השופט [[צבי בר-ניב]]. את ה[[תואר שני|תואר השני]] ותואר ה[[דוקטור]] קיבלה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.
-בין השנים [[2000]]–[[2007]] שימשה כעורכת ראשית של [[הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה]]. כמו כן שימשה עורכת של כתבי העת "[[משפט וממשל]]" ו"[[דין ודברים (כתב עת)|דין ודברים]]" וכעורכת אורחת של כתב העת "[[מחקרי משפט]]". בשנים [[2006]]–[[2007]] הייתה עורכת ראשית של הערוץ האקדמי.
+בין השנים [[2000]]–[[2007]] שימשה כעורכת ראשית של [[הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה]]. כמו כן שימשה עורכת של כתבי העת "[[משפט וממשל]]" ו"[[דין ודברים (כתב עת)|דין ודברים]]" וכעורכת אורחת של כתב העת "[[מחקרי משפט]]". בשנים [[2006]]–2007 הייתה עורכת ראשית של הערוץ האקדמי.
 כתבה מספר ספרי ילדים ונוער וביניהם "גן ורדים" (יחד עם אלה שגיא, [[ספרית פועלים]], [[1989]]); "באמצע היער" (מסדה, [[1994]]) ו"מירנדלה ללא ארץ" (מסדה, [[1995]]).
 ==פעילות אקדמית==
-כתבה וערכה תשעה ספרים ופרסמה עשרות מאמרים בכתבי עת בארץ ובחו"ל.  מחקריה עוסקים בקשרים שבין [[משפט וספרות]], משפט וקולנוע ומשפט ותרבות דיגיטלית, ובזכויות נשים וילדים.
+כתבה וערכה תשעה ספרים ופרסמה עשרות מאמרים בכתבי עת בארץ ובחו"ל. מחקריה עוסקים בקשרים שבין [[משפט וספרות]], משפט וקולנוע ומשפט ותרבות דיגיטלית, ובזכויות נשים וילדים.
 בשנת [[2000]] פורסם ספרה "משפט וספרות", המציג את העיון המשולב במשפט ובספרות, שמטרתו לתאר את ההשפעה ההדדית בין שתי הדיסציפלינות ולהגיע לתובנות מורכבות יותר מאשר חקר כל אחת מהן בנפרד. בשנת [[2002]] ראה אור ספרה "עיר, משפט, סיפור" (שוקן), המהווה דיון ראשון ביצירת [[שמואל יוסף עגנון|ש"י עגנון]] מפרספקטיבה של משפט וספרות. בשנת [[2005]] יצא לאור הספר "משפט וספרות בעידן דיגיטלי", המתאר את גישתה התאורטית של אלמוג באשר למשמעות השינויים שחולל העידן הדיגיטלי במערכת המשפט.
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 *'''ספר [[דליה דורנר]]''' (עורכת, יחד עם [[דורית ביניש]] ויעד רותם, נבו, [[2009]])
 *'''נשים מופקרות''' ([[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], [[2008]])
-*'''משפט וספרות בעידן דיגיטלי''' (נבו, [[2007]])
+*'''משפט וספרות בעידן דיגיטלי''' (נבו, 2007)
 *'''עיר, משפט, סיפור''' ([[הוצאת שוקן|שוקן]], [[2002]])
-*'''משפט וספרות'''  (נבו, [[2000]])
+*'''משפט וספרות''' (נבו, [[2000]])
 *'''זכויות של ילדים''' ([[הוצאת שוקן|שוקן]], [[1997]])
 *'''משפט וקולנוע''' (נבו, 2013)
@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 *'''משפט כקולנוע: מראית פני הצדק בעידן הדימוי הנע''', [[מחקרי משפט]] כב 5 (תשס"ו) (עם עילי אהרונסון)
 *'''טובת ילדים, זכויות האדם''', ספר [[יצחק זמיר]] על משפט, ממשל וחברה 93 (יואב דותן ו[[אריאל בנדור]] – עורכים, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הארי ומיכאל סאקר, ירושלים, תשס"ה)
 *'''סיפורים אובדים ברשת - על אינטרנט, נרטיב ומשפט''', [[משפט וממשל]] ח 357 (תשס"ג)
 *'''ואותן השמות עומדים לדורות' - על עברית, מגדר ומשפט''', מחקרי משפט יח 373 (תשס"ב)
 *''''עיני המערער חשכו' - בין הנרטיבי לנורמטיבי''', מחקרי משפט טו 295 (תש"ס)