מאהבה של ליידי צ'טרלי – הבדלי גרסאות
הסרת התבנית בעבודה |
מ הגהה |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
|עורך= |
|עורך= |
||
}} |
}} |
||
'''מאהבה של ליידי צ'טרלי''' (במקור באנגלית: '''Lady Chatterley's Lover''') הוא רומן |
'''מאהבה של ליידי צ'טרלי''' (במקור באנגלית: '''Lady Chatterley's Lover''') הוא רומן מאת [[ד.ה. לורנס]], שיצא לאור לראשונה באופן פרטי בשנת [[1928]] ב[[איטליה]], ובשנת [[1929]] ב[[צרפת]] וב[[אוסטרליה]]. ב[[בריטניה]] הודפסה לראשונה מהדורה בלתי [[צנזורה|מצונזרת]] רק בשנת [[1960]]. ההדפסה התאפשרה רק לאחר שהספר שימש כעילה לתביעה כנגד [[הוצאת פינגווין]] על פרסום דברי תועבה במשפט שהיווה [[קו פרשת המים]] בנושא. פינגווין זכתה במשפט, ומכרה שלושה מיליון עותקים בעקבות המשפט.<ref>QC, Geoffrey Robertson (2010-10-22). [https://www.theguardian.com/books/2010/oct/22/dh-lawrence-lady-chatterley-trial "The trial of Lady Chatterley's Lover"]. ''The Guardian''.</ref> הספר זכה לפרסום רב עקב כתיבה מפורטת על מערכת היחסים הרגשיים והמיניים שבין ליידי מ[[מעמד האצולה]] ובין שומר יערות מ[[מעמד הפועלים]]. השימוש במילים שנחשבו בלתי מהוגנות בתקופה תרמו לפרסומו של הספר בארצות רבות, כולל ב[[ישראל]]. |
||
מקובל לחשוב שלורנס קיבל השראה ממקום הולדתו ב[[איסטווד]] - [[נוטינגהאמשייר |
מקובל לחשוב שלורנס קיבל השראה ממקום הולדתו ב[[איסטווד]] - [[נוטינגהאמשייר]], ומה[[ביוגרפיה]] האישית שלו או של מכריו במקום. לורנס אף שקל תחילה לקרוא לספר "רוך" ושינה את תוכנו במהלך הכתיבה מספר פעמים. הספר יצא לאור בשלוש גרסאות שונות עד שנקבעה הגרסה הסופית.<ref>Kennedy, Maev (10 October 2006), [https://www.theguardian.com/uk_news/story/0,,1891481,00.html "The real Lady Chatterley: society hostess loved and parodied by Bloomsbury group"], ''[[The Guardian]]'',</ref> "מאהבה של ליידי צ'טרלי" נמצא ב[[רשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד|רשימת 100 הספרים של המאה של "לה מונד"]], שפורסמה בשנת [[1999]]. |
||
== עלילת הספר == |
== עלילת הספר == |
||
ליידי צ'טרלי, היא קונסטנס ריד בצעירותה, נשואה לסיר קליפורד צ'טרלי, גבר נאה בעל גוף חסון, שחזר משותק ממותניו ומטה מפציעה ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. בנוסף לנכות |
ליידי צ'טרלי, היא קונסטנס ריד בצעירותה, נשואה לסיר קליפורד צ'טרלי, גבר נאה בעל גוף חסון, שחזר משותק ממותניו ומטה מפציעה ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. בנוסף לנכות הפיזית של הבעל, הוא מסתמן גם כבעל נכות רגשית, ואינו מבין לרוחה של אשתו ולתסכוליה הרגשיים והפיזיים, שבסופו של דבר מובילים אותה לזרועותיו של שומר היער ב[[אחוזה|אחוזתם]], אוליבר מלורי. הפער המעמדי בין שני הגיבורים, ליידי צ'טרלי ואוליבר מלורי, מאיר מוטיב עיקרי בספר: שליטתם הבלתי מעורערת של אנשי ה[[אריסטוקרטיה]] ב[[מעמד הפועלים]], הוא המעמד העובד. הרומן עוסק בהכרתה המתפתחת של קונסטנס צ'טרלי, שאין היא יכולה לחיות רק באמצעות המוח החושב שלה; היא חייבת לחוות את החיים גם באמצעות גופה. הכרה זו נובעת מחוויותיה הייחודיות של קונסטנס ממערכת היחסים האינטימיים בינה ובין שומר היער, חוויות שאותן לא חשה מימיה. היא מגיעה לידי הבנה שהאהבה יכולה לבוא לידי ביטוי מושלם באמצעות הגוף, ולא בעזרת המוח בלבד. |
||
== נושאים שנדונו בספר == |
== נושאים שנדונו בספר == |
||
הנושא העיקרי של הספר, טוענים מבקרים, |
הנושא העיקרי של הספר, טוענים מבקרים, אינו טמון בקטעים ה[[ארוטיקה|ארוטיים]], שעליהם נסובו הוויכוחים והמשפט, אלא בחיפוש אחר היושרה והשלמות. המפתח ליושרה שכזו הוא התיאום שבין המוח לגוף, משום שגוף ללא מוח פועל ב[[אלימות מינית|ברוטאליות]], ואילו מוח ללא גוף מתחמק מקיומם של שני המינים. "מאהבה של ליידי צ'טרלי" הוא ספר שמתמקד במצב הלא טבעי של חיים שמבוססים רק על מוח, כאלו שלורנס ראה בחיי ההאריסטוקרטיה.<ref name=":0">Hoggart, R. (1973). "Introduction". ''Lady Chatterley's Lover'' (2nd ed.). Harmondsworth: Penguin. [[International Standard Book Number|ISBN]] [[מיוחד:BookSources/0-14-001484-5|0-14-001484-5]].</ref> |
||
הניגוד שבין מוח וגוף מקבל חשיפה ביחסים שבין קונסטנס צ'טרלי ומלורי, ששופכים אור על היחסים הקודמים שהיו להם עם [[זוגיות|בני זוגם]]. חוסר האינטימיות של קונסטנס במערכת היחסים עם בעלה, שהייתה מבוססת כולה על המוח, על שיחות אינטלקטואליות בלבד, בעוד שמלורי העדיף לחיות בנפרד מאשתו משום שצידדה במין ברוטאלי. חוסר שביעות הרצון של שניהם רקמה בהדרגה את מערכת היחסים שלהם עצמם, שהייתה מבוססת על רוך, תשוקה |
הניגוד שבין מוח וגוף מקבל חשיפה ביחסים שבין קונסטנס צ'טרלי ומלורי, ששופכים אור על היחסים הקודמים שהיו להם עם [[זוגיות|בני זוגם]]. חוסר האינטימיות של קונסטנס במערכת היחסים עם בעלה, שהייתה מבוססת כולה על המוח, על שיחות אינטלקטואליות בלבד, בעוד שמלורי העדיף לחיות בנפרד מאשתו משום שצידדה במין ברוטאלי. חוסר שביעות הרצון של שניהם רקמה בהדרגה את מערכת היחסים שלהם עצמם, שהייתה מבוססת על רוך, תשוקה פיזית וכבוד הדדי. ליידי צ'טרלי למדה בהדרגה ש[[יחסי מין]] אינם צריכים להיות פעולה מבישה ומאכזבת, ושהם בנויים מאתגרים שנובעים מאהבה שמכילה [[תשוקה מינית|תשוקה]].<ref name=":0" /> |
||
"מאהבה של לייד צ'טרלי" דן לא מעט גם ברקע |
"מאהבה של לייד צ'טרלי" דן לא מעט גם ברקע החברתי של ראשית [[המאה ה-20|המאה העשרים]]. אישה מהמעמד הגבוה שמנהלת רומן עם גבר ממעמד הפועלים איננו אירוע של מה בכך. הניגוד שביניהם עוד מובלט ב[[ניב (סיווג שפה)|דיאלקט]] המקומי של שומר היערות, שאליו הוא נסוג מדי פעם, שהוא שונה לחלוטין מזה של הליידי. באחד מהקטעים בספר נפגשים שני הגברים בנוכחות קוני, ויחסו הבוטה של קליפורד, בעל האחוזה, אל שומר היער שלו, שאיננו נקי מקנאת גברים פשוטה, מבליט עוד יותר את ההבדלים בין המעמדות, ומדגיש בפני קוני באיזה צד היא תומכת, על אף שגם בה מתעוררים מדי פעם שאריות של המעמד האציל, השליט, אל מול התנהגותו ודרך התבטאותו של שומר היער שלה.<ref>Schorer, Mark (1993), "Introduction", ''Lady Chatterley's Lover'', York: Grover Press, p. 17</ref> |
||
כמו בספריו האחרים של לורנס קיימים גם תיאורים של אנשי המכרות שבבעלות קליפורד, וחוסר שביעות רצונם מהתנאים, כאשר מושגים כמו [[אנרכיה]], [[קפיטליזם |
כמו בספריו האחרים של לורנס קיימים גם תיאורים של אנשי המכרות שבבעלות קליפורד, וחוסר שביעות רצונם מהתנאים, כאשר מושגים כמו [[אנרכיה]], [[קפיטליזם]], [[סוציאליזם]] ו[[קומוניזם]] מחלחלים בדפי הספר. קליפורד וקונסטנס צ'טרלי גם מייצגים בהתנהגות שלהם את הנטייה של הראשון להתעסק בתיאוריות וב[[תיעוש]], בעוד שאשתו נוטה יותר לחיי ה[[טבע]], לקסמי היער, לבקיעת ה[[אפרוח|אפרוחים]] מהביצים ולנפלאותיה של האהבה. |
||
== הצנזורה ומשפט התועבה == |
== הצנזורה ומשפט התועבה == |
||
בשנת [[1932]] פורסמה בבריטניה מהדורה מצונזרת של הספר, לאחר שב[[ארצות הברית]] פורסמה כבר בשנת [[1928]] מהדורה מצונזרת ומקוצרת. |
בשנת [[1932]] פורסמה בבריטניה מהדורה מצונזרת של הספר, לאחר שב[[ארצות הברית]] פורסמה כבר בשנת [[1928]] מהדורה מצונזרת ומקוצרת. רק בשנת [[1960]] פירסמה [[ספרי פינגווין|הוצאת פינגוין]] הידועה את הגרסה המלאה של "מאהבה של ליידי צ'טרלי", פרסום שגרר בעקבותיו את משפט התועבה הבריטי המתוקשר. חלק נכבד מההתנגדויות היו לשימוש חוזר במילים שנחשבו לא מהוגנות בתקופה. [[אינטלקטואל|אנשי רוח]] ידועים, כמו [[א.מ. פורסטר]] ו[[ריימונד ויליאמס]] נקראו להעיד במשפט, כדי להוכיח שהקטעים שהיו בסימן שאלה היו בעלי ערך ספרותי, ולא למטרות [[פורנוגרפיה|פורנוגרפיות]]. התביעה זכתה ללא מעט ביקורת לעגנית, על כך שהיא מנותקת מהנורמות החברתיות בציבור, לאחר שהתובע הראשי שאל את אחד העדים האם זהו ספר שהיית נותן לאשתך או למשרתים שלך לקרוא. |
||
ב-[[2 בנובמבר]] [[1960]] זכתה הוצאת פינגווין במשפט, והוצאת הספר "מאהבה של ליידי צ'טרלי" בגרסתו המלאה והלא מצונזרת התאפשרה. שלושה מיליון עותקים מהספר נמכרו מיד לאחר המשפט. בהקדמה למהדורה השנייה של הספר פרסמה פינגווין הקדשה לשנים עשר ה[[חבר מושבעים|מושבעים]], שלוש נשים ותשעה גברים שהוציאו את פסק הדין "לא אשם" במשפט שנערך ב[[אולד ביילי]], ובכך אפשרו לקהל הבריטי לקרוא במלואו את ספרו האחרון של הסופר [[דייוויד הרברט לורנס|ד. ה. לורנס]].<ref>''[[:en:R_v_Penguin_Books_Ltd|R v Penguin Books Ltd]]''</ref> |
|||
== השפעה תרבותית == |
== השפעה תרבותית == |
||
פרסומו המלא של הספר "מאהבה של ליידי צ'טרלי" היה סימן דרך ב[[המהפכה המינית|מהפכה המינית]] ב[[ארצות הברית]]. הספר היוה נושא מרכזי בדיון הנרחב גם ב[[אנגליה]], והחל לככב בשירים וב[[סאטירה|סאטירות]] שונות. |
פרסומו המלא של הספר "מאהבה של ליידי צ'טרלי" היה סימן דרך ב[[המהפכה המינית|מהפכה המינית]] ב[[ארצות הברית]]. הספר היוה נושא מרכזי בדיון הנרחב גם ב[[אנגליה]], והחל לככב בשירים וב[[סאטירה|סאטירות]] שונות. הספר הוסרט במספר גרסאות לקולנוע ולטלוויזיה והומחז לתיאטרון ולרדיו. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] שימש הספר גם ב[[ישראל]] כסמל של ספר בעל טקסטים נועזים שנקרא בסתר, במיוחד על ידי תלמידי בית ספר, אשר התאכזבו, בסופו של דבר, מריבוי החומר הפילוסופי-חברתי ששלט בטקסט הרבה מעבר לתאורים הארוטיים. |
||
== תרגומי הספר לעברית == |
== תרגומי הספר לעברית == |
||
* |
* '''מאהבה של ליידי צ'טרלי''', תרגם מאנגלית [[ברוך קרוא|ברוך קרופניק [קרוא]]], [[הוצאת מצפה|מצפה]], תרצ"ח [1938] |
||
* |
* '''מאהבה של ליידי צ'טרלי''', תרגם מאנגלית [[ברוך קרוא]], עידית, 1959 |
||
* |
* '''מאהבה של ליידי צ'טרלי; רומ'''ן, עברית: [[ברוך קרוא]], [[מ. מזרחי|מזרחי]], 1964 |
||
* |
* '''מאהבה של ליידי צ'טרלי''', תורגם מאנגלית בידי [[אהרן אמיר]], [[עם עובד]], 1972 |
||
* |
* '''מאהבה של ליידי צ'טרלי''', מאנגלית: אופירה רהט, [[הוצאת משכל|משכל]], 2006 |
||
== לקריאה נוספת == |
== לקריאה נוספת == |
||
* [[ניצה בן-ארי|ניצה בן ארי]], '''דיכוי הארוטיקה |
* [[ניצה בן-ארי|ניצה בן ארי]], '''דיכוי הארוטיקה: צנזורה וצנזורה עצמית בספרות העברית, 1930 - 1980''', [[ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב|אוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור]], 2006 |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
* קרן דותן |
* {{הארץ|קרן דותן|הסיפור של ליידי צ'טרלי הוא לא המין, אלא הפרדוקס של הכתיבה עליו|1.1147887|22 באוקטובר 2006}} |
||
* [[דני קרמן]], "[http://dannykerman.com/index.php/item/785-lady_chatterley משפטה של ליידי צ'טרלי]" |
* [[דני קרמן]], "[http://dannykerman.com/index.php/item/785-lady_chatterley משפטה של ליידי צ'טרלי]" |
||
שורה 65: | שורה 65: | ||
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:רומנים (סוגה ספרותית)]] |
||
[[קטגוריה:יצירות שצונזרו]] |
[[קטגוריה:יצירות שצונזרו]] |
גרסה מ־21:31, 19 במרץ 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים ריקים [ ספר הבא, ספר קודם, שנת הוצאה בעברית, OCLC ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מידע כללי | |
---|---|
מאת | ד.ה. לורנס |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | רומן ארוטי |
הוצאה | |
הוצאה | עם עובד |
תאריך הוצאה | 1928 |
מספר עמודים | 397 |
הוצאה בעברית | |
תרגום | אופירה רהט |
פרסים | |
רשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד | |
סדרה | |
ספר קודם | John Thomas and Lady Jane |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 001863624, 001863623, 001863625, 001863626, 001790715, 001053681, 001319191, 002664624, 002544427 |
מאהבה של ליידי צ'טרלי (במקור באנגלית: Lady Chatterley's Lover) הוא רומן מאת ד.ה. לורנס, שיצא לאור לראשונה באופן פרטי בשנת 1928 באיטליה, ובשנת 1929 בצרפת ובאוסטרליה. בבריטניה הודפסה לראשונה מהדורה בלתי מצונזרת רק בשנת 1960. ההדפסה התאפשרה רק לאחר שהספר שימש כעילה לתביעה כנגד הוצאת פינגווין על פרסום דברי תועבה במשפט שהיווה קו פרשת המים בנושא. פינגווין זכתה במשפט, ומכרה שלושה מיליון עותקים בעקבות המשפט.[1] הספר זכה לפרסום רב עקב כתיבה מפורטת על מערכת היחסים הרגשיים והמיניים שבין ליידי ממעמד האצולה ובין שומר יערות ממעמד הפועלים. השימוש במילים שנחשבו בלתי מהוגנות בתקופה תרמו לפרסומו של הספר בארצות רבות, כולל בישראל.
מקובל לחשוב שלורנס קיבל השראה ממקום הולדתו באיסטווד - נוטינגהאמשייר, ומהביוגרפיה האישית שלו או של מכריו במקום. לורנס אף שקל תחילה לקרוא לספר "רוך" ושינה את תוכנו במהלך הכתיבה מספר פעמים. הספר יצא לאור בשלוש גרסאות שונות עד שנקבעה הגרסה הסופית.[2] "מאהבה של ליידי צ'טרלי" נמצא ברשימת 100 הספרים של המאה של "לה מונד", שפורסמה בשנת 1999.
עלילת הספר
ליידי צ'טרלי, היא קונסטנס ריד בצעירותה, נשואה לסיר קליפורד צ'טרלי, גבר נאה בעל גוף חסון, שחזר משותק ממותניו ומטה מפציעה במלחמת העולם הראשונה. בנוסף לנכות הפיזית של הבעל, הוא מסתמן גם כבעל נכות רגשית, ואינו מבין לרוחה של אשתו ולתסכוליה הרגשיים והפיזיים, שבסופו של דבר מובילים אותה לזרועותיו של שומר היער באחוזתם, אוליבר מלורי. הפער המעמדי בין שני הגיבורים, ליידי צ'טרלי ואוליבר מלורי, מאיר מוטיב עיקרי בספר: שליטתם הבלתי מעורערת של אנשי האריסטוקרטיה במעמד הפועלים, הוא המעמד העובד. הרומן עוסק בהכרתה המתפתחת של קונסטנס צ'טרלי, שאין היא יכולה לחיות רק באמצעות המוח החושב שלה; היא חייבת לחוות את החיים גם באמצעות גופה. הכרה זו נובעת מחוויותיה הייחודיות של קונסטנס ממערכת היחסים האינטימיים בינה ובין שומר היער, חוויות שאותן לא חשה מימיה. היא מגיעה לידי הבנה שהאהבה יכולה לבוא לידי ביטוי מושלם באמצעות הגוף, ולא בעזרת המוח בלבד.
נושאים שנדונו בספר
הנושא העיקרי של הספר, טוענים מבקרים, אינו טמון בקטעים הארוטיים, שעליהם נסובו הוויכוחים והמשפט, אלא בחיפוש אחר היושרה והשלמות. המפתח ליושרה שכזו הוא התיאום שבין המוח לגוף, משום שגוף ללא מוח פועל בברוטאליות, ואילו מוח ללא גוף מתחמק מקיומם של שני המינים. "מאהבה של ליידי צ'טרלי" הוא ספר שמתמקד במצב הלא טבעי של חיים שמבוססים רק על מוח, כאלו שלורנס ראה בחיי ההאריסטוקרטיה.[3]
הניגוד שבין מוח וגוף מקבל חשיפה ביחסים שבין קונסטנס צ'טרלי ומלורי, ששופכים אור על היחסים הקודמים שהיו להם עם בני זוגם. חוסר האינטימיות של קונסטנס במערכת היחסים עם בעלה, שהייתה מבוססת כולה על המוח, על שיחות אינטלקטואליות בלבד, בעוד שמלורי העדיף לחיות בנפרד מאשתו משום שצידדה במין ברוטאלי. חוסר שביעות הרצון של שניהם רקמה בהדרגה את מערכת היחסים שלהם עצמם, שהייתה מבוססת על רוך, תשוקה פיזית וכבוד הדדי. ליידי צ'טרלי למדה בהדרגה שיחסי מין אינם צריכים להיות פעולה מבישה ומאכזבת, ושהם בנויים מאתגרים שנובעים מאהבה שמכילה תשוקה.[3]
"מאהבה של לייד צ'טרלי" דן לא מעט גם ברקע החברתי של ראשית המאה העשרים. אישה מהמעמד הגבוה שמנהלת רומן עם גבר ממעמד הפועלים איננו אירוע של מה בכך. הניגוד שביניהם עוד מובלט בדיאלקט המקומי של שומר היערות, שאליו הוא נסוג מדי פעם, שהוא שונה לחלוטין מזה של הליידי. באחד מהקטעים בספר נפגשים שני הגברים בנוכחות קוני, ויחסו הבוטה של קליפורד, בעל האחוזה, אל שומר היער שלו, שאיננו נקי מקנאת גברים פשוטה, מבליט עוד יותר את ההבדלים בין המעמדות, ומדגיש בפני קוני באיזה צד היא תומכת, על אף שגם בה מתעוררים מדי פעם שאריות של המעמד האציל, השליט, אל מול התנהגותו ודרך התבטאותו של שומר היער שלה.[4]
כמו בספריו האחרים של לורנס קיימים גם תיאורים של אנשי המכרות שבבעלות קליפורד, וחוסר שביעות רצונם מהתנאים, כאשר מושגים כמו אנרכיה, קפיטליזם, סוציאליזם וקומוניזם מחלחלים בדפי הספר. קליפורד וקונסטנס צ'טרלי גם מייצגים בהתנהגות שלהם את הנטייה של הראשון להתעסק בתיאוריות ובתיעוש, בעוד שאשתו נוטה יותר לחיי הטבע, לקסמי היער, לבקיעת האפרוחים מהביצים ולנפלאותיה של האהבה.
הצנזורה ומשפט התועבה
בשנת 1932 פורסמה בבריטניה מהדורה מצונזרת של הספר, לאחר שבארצות הברית פורסמה כבר בשנת 1928 מהדורה מצונזרת ומקוצרת. רק בשנת 1960 פירסמה הוצאת פינגוין הידועה את הגרסה המלאה של "מאהבה של ליידי צ'טרלי", פרסום שגרר בעקבותיו את משפט התועבה הבריטי המתוקשר. חלק נכבד מההתנגדויות היו לשימוש חוזר במילים שנחשבו לא מהוגנות בתקופה. אנשי רוח ידועים, כמו א.מ. פורסטר וריימונד ויליאמס נקראו להעיד במשפט, כדי להוכיח שהקטעים שהיו בסימן שאלה היו בעלי ערך ספרותי, ולא למטרות פורנוגרפיות. התביעה זכתה ללא מעט ביקורת לעגנית, על כך שהיא מנותקת מהנורמות החברתיות בציבור, לאחר שהתובע הראשי שאל את אחד העדים האם זהו ספר שהיית נותן לאשתך או למשרתים שלך לקרוא.
ב-2 בנובמבר 1960 זכתה הוצאת פינגווין במשפט, והוצאת הספר "מאהבה של ליידי צ'טרלי" בגרסתו המלאה והלא מצונזרת התאפשרה. שלושה מיליון עותקים מהספר נמכרו מיד לאחר המשפט. בהקדמה למהדורה השנייה של הספר פרסמה פינגווין הקדשה לשנים עשר המושבעים, שלוש נשים ותשעה גברים שהוציאו את פסק הדין "לא אשם" במשפט שנערך באולד ביילי, ובכך אפשרו לקהל הבריטי לקרוא במלואו את ספרו האחרון של הסופר ד. ה. לורנס.[5]
השפעה תרבותית
פרסומו המלא של הספר "מאהבה של ליידי צ'טרלי" היה סימן דרך במהפכה המינית בארצות הברית. הספר היוה נושא מרכזי בדיון הנרחב גם באנגליה, והחל לככב בשירים ובסאטירות שונות. הספר הוסרט במספר גרסאות לקולנוע ולטלוויזיה והומחז לתיאטרון ולרדיו. בשנות ה-50 של המאה ה-20 שימש הספר גם בישראל כסמל של ספר בעל טקסטים נועזים שנקרא בסתר, במיוחד על ידי תלמידי בית ספר, אשר התאכזבו, בסופו של דבר, מריבוי החומר הפילוסופי-חברתי ששלט בטקסט הרבה מעבר לתאורים הארוטיים.
תרגומי הספר לעברית
- מאהבה של ליידי צ'טרלי, תרגם מאנגלית ברוך קרופניק [קרוא], מצפה, תרצ"ח [1938]
- מאהבה של ליידי צ'טרלי, תרגם מאנגלית ברוך קרוא, עידית, 1959
- מאהבה של ליידי צ'טרלי; רומן, עברית: ברוך קרוא, מזרחי, 1964
- מאהבה של ליידי צ'טרלי, תורגם מאנגלית בידי אהרן אמיר, עם עובד, 1972
- מאהבה של ליידי צ'טרלי, מאנגלית: אופירה רהט, משכל, 2006
לקריאה נוספת
- ניצה בן ארי, דיכוי הארוטיקה: צנזורה וצנזורה עצמית בספרות העברית, 1930 - 1980, אוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור, 2006
קישורים חיצוניים
- קרן דותן, הסיפור של ליידי צ'טרלי הוא לא המין, אלא הפרדוקס של הכתיבה עליו, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2006
- דני קרמן, "משפטה של ליידי צ'טרלי"
הערות שוליים
- ^ QC, Geoffrey Robertson (2010-10-22). "The trial of Lady Chatterley's Lover". The Guardian.
- ^ Kennedy, Maev (10 October 2006), "The real Lady Chatterley: society hostess loved and parodied by Bloomsbury group", The Guardian,
- ^ 1 2 Hoggart, R. (1973). "Introduction". Lady Chatterley's Lover (2nd ed.). Harmondsworth: Penguin. ISBN 0-14-001484-5.
- ^ Schorer, Mark (1993), "Introduction", Lady Chatterley's Lover, York: Grover Press, p. 17
- ^ R v Penguin Books Ltd