חסידות שפיקוב – הבדלי גרסאות
| שורה 6: | שורה 6: | ||
את מקומו מילא בנו רבי [[מרדכי טברסקי (שפיקוב)|מרדכי טברסקי]] חתנו של דודו זקנו [[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)|רבי יוחנן]] מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. נפטר בניסן [[תרע"ד]]. בניו היו רבי [[יצחק נחום טברסקי|יצחק נחום]], חתנו של רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]] ורבי משה דוד חתנו של רבי שלמה זלמינא מ[[חסידות רשקוב|רשקוב]]. אחד מחתניו היה רבי מנחם נחום מ[[חסידות טריסק|טריסק ורשה]]. |
את מקומו מילא בנו רבי [[מרדכי טברסקי (שפיקוב)|מרדכי טברסקי]] חתנו של דודו זקנו [[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)|רבי יוחנן]] מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. נפטר בניסן [[תרע"ד]]. בניו היו רבי [[יצחק נחום טברסקי|יצחק נחום]], חתנו של רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]] ורבי משה דוד חתנו של רבי שלמה זלמינא מ[[חסידות רשקוב|רשקוב]]. אחד מחתניו היה רבי מנחם נחום מ[[חסידות טריסק|טריסק ורשה]]. |
||
את מקומו |
את מקומו מילאו בניו רבי [[יצחק מנחם נחום טברסקי|יצחק נחום]]{{הערה|חתן רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב מבעלז]]}} ורבי משה דוד מ[[רשקוב]]{{הערה|חתן רבי שלמה זלמינא מ[[חסידות רשקוב]]. כיהן כאדמו"ר ברשקוב.}}, וחתנו רבי [[שלום יוסף פרידמן (שפיקוב)|שלום יוסף פרידמן]]{{הערה|בנו של רבי דוד פרידמן, בנו של רבי [[יצחק מבוהוש]]}}. בשנת תרפ"ו, כאשר מונה רבי יצחק נחום לכהן כרבה של [[ראווה-רוסקה]], הפך רבי שלום יוסף לאדמו"ר המרכזי של חסידות שפיקוב. |
||
רבי שלום יוסף השתייך ל[[חסידות רוז'ין]], שדרכה שונה מחסידות שפיקוב שמוצאה מ[[חסידות צ'רנוביל|שושלת צ'רנוביל]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בה נמלטו כל אדמו"רי רוז'ין ל[[וינה|ווינה]] ו[[פולין]], נשאר האדמו"ר היחידי מבית רוז'ין ברחבי רוסיה, וחסידי רוז'ין הרוסיים נהיו לחסידיו, בהם אף זקנים שהיו אצל אבי השושלת רבי [[ישראל מרוז'ין]]. בשנת תר"פ התפרצה מגפת [[טיפוס הבטן|טיפוס]] באזור, אשתו נפטרה בחודש שבט והוא נפטר בחודש אדר. כמו כן בנו הבחור ישראל נפטר באותה שנה ונקבר ליד אביו. |
|||
בניו הנותרים של רבי שלום יוסף היו [[דוד פרידמן (פלוישט)|רבי דוד]] ו[[יצחק פרידמן (בוהוש, השני)|רבי יצחק]]. רבי דוד הוצרך להמלט משפיקוב עקב רדיפות השלטונות, ואחיו הצעיר, רבי יצחק ([[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]], [[1903]] - [[י"ד באב]] [[תשנ"ב]], [[1992]]), שהיה בחור בן 17, הוכתר לאדמו"ר כממלא מקום אביו. לאחר מספר חודשים אף הוא הוצרך להמלט, וחזר ל[[בוהוש]], שם נישא לנכדתו של האדמו"ר, יוכבד פייגא בת רבי [[מנחם מנדל פרידמן]] (אחיו של אביו), חתן רבי [[ישראל שלום יוסף פרידמן]] (דודו זקנו). בהמשך כיהן באדמו"רות שפיקוב ב[[בוקרשט]], ולאחר פטירת חותנו, קיבל גם את אדמו"רות בוהוש. לאחר המלחמה השתמש בשתי השמות, אך עם השנים נשאר שמו כאדמו"ר מבוהוש בלבד, וכך נכחד שם חסידות שפיקוב. |
בניו הנותרים של רבי שלום יוסף היו [[דוד פרידמן (פלוישט)|רבי דוד]] ו[[יצחק פרידמן (בוהוש, השני)|רבי יצחק]]. רבי דוד הוצרך להמלט משפיקוב עקב רדיפות השלטונות, ואחיו הצעיר, רבי יצחק ([[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]], [[1903]] - [[י"ד באב]] [[תשנ"ב]], [[1992]]), שהיה בחור בן 17, הוכתר לאדמו"ר כממלא מקום אביו. לאחר מספר חודשים אף הוא הוצרך להמלט, וחזר ל[[בוהוש]], שם נישא לנכדתו של האדמו"ר, יוכבד פייגא בת רבי [[מנחם מנדל פרידמן]] (אחיו של אביו), חתן רבי [[ישראל שלום יוסף פרידמן]] (דודו זקנו). בהמשך כיהן באדמו"רות שפיקוב ב[[בוקרשט]], ולאחר פטירת חותנו, קיבל גם את אדמו"רות בוהוש. לאחר המלחמה השתמש בשתי השמות, אך עם השנים נשאר שמו כאדמו"ר מבוהוש בלבד, וכך נכחד שם חסידות שפיקוב. |
||
הרב יחיאל יהושע רבינוביץ בן רבי דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ האדמו"ר [[חסידות ביאלא|מביאלא רמת אהרן]] שהוא חתן חתנו של רבי יצחק מבוהוש-שפיקוב, פתח בשנת [[תשע"ה]] בית מדרש ב[[אנטוורפן]] בשם "שפיקוב". |
הרב יחיאל יהושע רבינוביץ בן רבי דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ האדמו"ר [[חסידות ביאלא|מביאלא רמת אהרן]] שהוא חתן חתנו של רבי יצחק מבוהוש-שפיקוב, פתח בשנת [[תשע"ה]] בית מדרש ב[[אנטוורפן]] בשם "שפיקוב". |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} |
|||
{{חסידויות}} |
{{חסידויות}} |
||
{{מיון רגיל:שפיקוב, חסידות}} |
{{מיון רגיל:שפיקוב, חסידות}} |
||
גרסה מ־15:38, 20 במרץ 2017
חסידות שפיקוב הייתה חסידות בת של חסידות סקווירא. האדמו"ר הראשון בחסידות היה רבי מנחם נחום טברסקי. בהמשך השתלבה החסידות עם חסידות רוז'ין, כשרבי שלום יוסף פרידמן, נהיה לאדמו"רה. כחסידויות רבות, החסידות נכחדה, עקב השלטון הקומוניסטי ועקב השואה.
תולדות החסידות
רבי מנחם נחום טברסקי, בנו השני של רבי יצחק מסקווירא, כיהן ברבנות ואדמו"רות שפיקוב עוד בחיי אביו. היה חתנו של דודו רבי דוד מטולנא. נפטר בא' בניסן תרמ"ו.
את מקומו מילא בנו רבי מרדכי טברסקי חתנו של דודו זקנו רבי יוחנן מרחמסטריווקא. נפטר בניסן תרע"ד. בניו היו רבי יצחק נחום, חתנו של רבי ישכר דב מבעלז ורבי משה דוד חתנו של רבי שלמה זלמינא מרשקוב. אחד מחתניו היה רבי מנחם נחום מטריסק ורשה.
את מקומו מילאו בניו רבי יצחק נחום[1] ורבי משה דוד מרשקוב[2], וחתנו רבי שלום יוסף פרידמן[3]. בשנת תרפ"ו, כאשר מונה רבי יצחק נחום לכהן כרבה של ראווה-רוסקה, הפך רבי שלום יוסף לאדמו"ר המרכזי של חסידות שפיקוב.
רבי שלום יוסף השתייך לחסידות רוז'ין, שדרכה שונה מחסידות שפיקוב שמוצאה משושלת צ'רנוביל. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בה נמלטו כל אדמו"רי רוז'ין לווינה ופולין, נשאר האדמו"ר היחידי מבית רוז'ין ברחבי רוסיה, וחסידי רוז'ין הרוסיים נהיו לחסידיו, בהם אף זקנים שהיו אצל אבי השושלת רבי ישראל מרוז'ין. בשנת תר"פ התפרצה מגפת טיפוס באזור, אשתו נפטרה בחודש שבט והוא נפטר בחודש אדר. כמו כן בנו הבחור ישראל נפטר באותה שנה ונקבר ליד אביו.
בניו הנותרים של רבי שלום יוסף היו רבי דוד ורבי יצחק. רבי דוד הוצרך להמלט משפיקוב עקב רדיפות השלטונות, ואחיו הצעיר, רבי יצחק (כ"ו באייר תרס"ג, 1903 - י"ד באב תשנ"ב, 1992), שהיה בחור בן 17, הוכתר לאדמו"ר כממלא מקום אביו. לאחר מספר חודשים אף הוא הוצרך להמלט, וחזר לבוהוש, שם נישא לנכדתו של האדמו"ר, יוכבד פייגא בת רבי מנחם מנדל פרידמן (אחיו של אביו), חתן רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (דודו זקנו). בהמשך כיהן באדמו"רות שפיקוב בבוקרשט, ולאחר פטירת חותנו, קיבל גם את אדמו"רות בוהוש. לאחר המלחמה השתמש בשתי השמות, אך עם השנים נשאר שמו כאדמו"ר מבוהוש בלבד, וכך נכחד שם חסידות שפיקוב.
הרב יחיאל יהושע רבינוביץ בן רבי דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ האדמו"ר מביאלא רמת אהרן שהוא חתן חתנו של רבי יצחק מבוהוש-שפיקוב, פתח בשנת תשע"ה בית מדרש באנטוורפן בשם "שפיקוב".
הערות שוליים
- ^ חתן רבי ישכר דב מבעלז
- ^ חתן רבי שלמה זלמינא מחסידות רשקוב. כיהן כאדמו"ר ברשקוב.
- ^ בנו של רבי דוד פרידמן, בנו של רבי יצחק מבוהוש